טבריה קררית שמונה26.04.24

סעידוב. "ככל שהכרתי

את השביל, רציתי אותו ופחדתי ממנו יותר" צילום | פרטי

| יוסי סעידוב |

בטבע אני הופך מעיוור לרואה ח � היינו במ היום האחרון בשביל ישראל היה אמור להיות סיו.ט . סור של מים, כל הדרך הייתה תחושה מפחידה שתקרה איזו תאונה ולא אגיע לסוף. כקילומטר לפני הסיום עשיתי טעות ניווט ופניתי מערבה במקום מזרחה. ועדיין, זה היה אחד הימים היפים ביותר על השביל והמשמעותי שבהם. סיימתי את אלף הקילומטרים של שביל ישראל עם דמעות בעיניים ותחושת הישג אדירה בלב. אני מתמודד עם את המסע שלי בשביל ישראל התחלתי בהודו. מחלת ניוון רשתית שנקראת רטיניטיס פיגמנטוזה. היא פוגעת בראיית הלילה ובהמשך שדה הראייה הולך ומצטמצם. רק כשהוא ת � מעלות משרד הרווחה מכיר במחלה ונותן למ 20 יורד מתחת ל - מודד תעודת עיוור ולקוי ראייה. יצאתי מחדרו של הרופא זה מה שקרה לי באמצע העשור הקודם. שבישר לי שאני זכאי לתעודה. באוטובוס בדרך חזרה הביתה הרח כבתי פלייליסט של שירי עצב, אבל אחרי כמה שעות הבנתי שזו סיטואציה מוזרה: באוטובוס בדרך הלוך - הייתי אדם רואה, אז אין שום סיבה שבדרך חזור אהיה עיוור. ר � טיול ת כך נולד הרעיון לעשות משהו שלא עשיתי מעולם : מילאים. הודו הייתה יעד קל, ולמדתי בה משהו על הראייה שלי. אולי אני רואה ראיית צינור - אבל כאשר אני מביט לרחוק אני רואה יותר. בטבע, הרחק מההמון הסואן, אני הופך לאדם רואה. אני רואה יותר לרחוק, אני פחות נתקל ומתנגש. פתאום באמצע החיים גיליתי את הטבע. ש � , וגיליתי את שביל י כשחזרתי ארצה חיפשתי את היעד הבא ראל. ככל שלמדתי עליו והכרתי אותו, רציתי אותו יותר ופחדתי ממנו יותר. התחלתי מערד ועליתי צפונה. המדבר היה גדול עליי. יום הגעתי לקיבוץ בתחושת סיפוק אדירה. ואז שוב חשתי 40 אחרי רעב. רציתי לחזור לטבע. מצאתי שותפים למקטעים הקשים ושוב צעדתי חזרתי לאילת, צפונה. זה שביל אחר לגמרי. קשוח, צחיח, טיפוסים תלולים, פחות מים, אוכל ומקומות לינה. איך עושים את שביל ישראל עם שדה ראייה מצומצם? בזהירות ובאחריות. לא לוקחים סיכונים. לא סוח טים מהשביל, לא הולכים בלילה, ובעיקר משתדלים לדרוך על קרקע יציבה. ככל שקשה יותר חושבים על היעד הקרוב יותר: על ארוחת הצהריים הדלה או הנוף שתיכף יתגלה לנו בתום טיפוס מפרך לפסגת הר. פספסתי את סימון השביל, קילומ ר לפני הסוף עיתי בפנייה. ל � מטר הבנתי ש 500 ובמקום לפנות מזרחה פניתי מערבה. אחרי קחתי את הפנייה הלא נכונה. עמדו בפניי שתי אפשרויות: לחזור אחורה ולסיים את השביל בדרך המלך. או להמשיך ישר בטעות, ולסיים את השביל בדרך הארוכה יותר. בחרתי בדרך הארוכה יותר. ג � ואין יום בו איני מת שלוש שנים חלפו מאז סיימתי את השביל עגע למאמץ, לנופים ולאנשים. שבילי הארץ ממשיכים לקרוא לי ואמשיך ללכת בהם כל עוד שרידי ראייה בעיניי.

צילום פרטי | " מרחבי. "אתגרים מנטליים

נחש באמצע השביל ), תושבת 30 אדר מרחבי ( השביליס ית ‰ גדרה, נשואה לחן, מטיילת בשביל ישראל ובכל רחבי הארץ ומתעדת את המסלול בחח שבון האינסטגרם שלה א � "אחד המקטעים שאהבתי ב איזה ק ע ‰ זור מודיעין עובר בין לטרון למצפה מודיעין, ק"מ ברמת קושי יחסית קלה. במקטע 18 כ הזה חווים חיבור למדינה, להיסטוריה ולצה"ל. ממש בתחילת המקטע אפשר להיכנס למוח זיאון יד לשריון ולאורכו פוגשים אנדרטאות של חטיבות שונות בצה"ל. אסור לפספס את מצפה חן לזכרו של חן אגוז ז"ל, שממנה נשקף נוף מדהים על גוש דן והים התיכון. מהתצח פית ממשיכים כל הדרך ליער בן שמן הירוק והיפהפה". "שביל ישראל הוא חוויה חוויה מיוחדת ‰ מאתגרת ומעצימה. לעבור יום אחר יום ברחבי הארץ ולחוות את הנוף שמשתנה מול העיניים - מהמדבר השקט והחום, דרך יערות, מעיינות וחופי הים התיכון ולסיים בנקודה הצפונית ביותר של השביל - זו חוויה מטורפת. בנוסף לקושי הפיזי, המסע הזה גרם לנו להתמודד עם אתגרים מנטליים: באחד ממקטעי השביל נקלענו לחשיכה במדבר, היה מאוד קשה למח

צוא את שבילי הסימון, לא ידענו לאן ללכת והחושך המשיך להעמיק. בשלב מסוים היינו צריכים להשתמש ביתדות כדי להמשיך ומח תוך החשיכה פגשנו נחש שרף עין גדי, שהוא הארסי ביותר בארץ, משתרך על אחת היתח דות. זה היה מפגש מפחיד מאוד. למרות כל האתגרים, ואולי בזכותם, שביל ישראל הוא מסע משמעותי, חשוב והכרחי לכל ישראלי". "ההמלצות שלי למי שעושה ה יפ שלי ‰ את שביל ישראל בפעם הראשונה הן קודם כל להתנסות לפני היציאה לשביל במסלוח לים ארוכים של כמה ימים, שכוללים סחיבת ציוד ומזון על הגב, כמו שביל ים אל ים, שביל הגולן או שביל רמות מנשה. בשבילים האלה תוכלו להתנסות ולדעת כיצד אתם מרגישים ומתפקדים במהלך מסלול ארוך. המלצה נוסח פת היא לא לוותר על ביגוד איכותי. לבחירת הביגוד יש השפעה ישירה על השביל שלכם, חשוב מאוד להשקיע בנעליים איכותיות שמח תאימות לתוואי הדרך הישראלי, ובמיוחד להשקיע בגרביים מצמר מרינו, שמונע התח פתחות של שלפוחיות - והרי כל מטייל יודע ששלפוחיות הן האויב הגדול ביותר". חופית כהן אולאי

17 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 26.4.2024