טבריה קרית שמונה 02.02.24

ושוכרת כרגע בית בעומר". מה היה מיוחד באישיות של עידו ז"ל? "הוא היה איש של אנשים, היינו אומד רים בהלצה שהוא היה מתקשר עם עלים. הוא ידע להתחבר מגיל מאוד צעיר לכל מה שהיה חי ונושם וזז. הוא אהב לעשות שטויות ולצד זה היה מאוד מסור לתד פקיד ומאוד אהב את הצבא. הוא היה רציני לכל אורך הקריירה הצבאית שלו. הוא אמר שהוא רוצה להיות רמטכ"ל או שהוא ייהרג. הוא ממש בנה לעצמו קריירה צבאית ועשה מסלול שהכין אותו 669 להמשך. הוא התגייס בהתחלה ל־ ואחר כך יצא לקורס קצינים, הלך להיות . בהמשך הוא 669 מ"מ בגולני ואז חזר ל־ יצא לקורס מ"פים, וקיבל תפקיד של מ"פ בגולני. באוגוסט האחרון הוא קיבל מ"מ ומ"פ מצטיין בגולני. לאחר מכן חזר לשלדג והיה מפקד פלגה בבית הספר שלהם ומועמד לקבל פלוגה מבצעית. רק בראש השנה האחרון הוא קיבל אות מצטיין חיל האוויר". פעולות הנצחה לזכרו בשמונה בינואר נולד איתן יהודה, שהכניס קצת שמחה למשפחה בתקופה הקשה. "אני אספר לו כשיגדל על אבא שלו, מה הוא אהב ועל מה הוא חשב. הייתה לו גם מודעות חברתית ופוליד טית לצד הרבה הומור ושמחה. היה חשוב לעידו ז"ל שנמשיך את החיים, גם בשד ביל הבן שלו. נמשיך לזכור אותו וגם לשמוח. את הכאב לא ייקחו מאיתנו, הוא נמצא פה בכל מקרה". מהם הרגעים שאת הכי נזכרת בו? "מהרגע שאני פוקחת את העיניים ועד שאני הולכת לישון הוא איתי. לצד זה חזרתי לעבוד ולעשות עוד דברים, גם אם זה בצורה אחרת ובקצב אחר". חשבתם לעשות פעולות הנצחה לז־ כרו? "אנחנו כבר בתוך פעולות ההנצחה. קיימנו פעמיים יריד בפרדס חנה, מכרנו דברים שקשורים אליו והתחלנו לאסוף כסף. מכרנו אוכל שהוא אהב, קינוד חים כמו פאי לימון ומלבי. חברה שלי הכינה דברי אומנות ואשתו ובת דודה שלה עשו שש בש עליו ציירו דברים שקשורים אליו, וגם משחק זיכרון שאד 10 שתו הוציאה לזכרו. בשבת הבאה, ב־ בפברואר, נקיים יריד נוסף לזכרו בקפה נורה בצומת יסוד המעלה. יש כל מיני תרומות של בעלי עסקים. אבא שלו גייס תרומה לספר תורה שהתחילו לכתוב. את האותיות הראשונות כתבו באוגדה ברעים וממשיכים לכתוב אותו במתחם של נובה. אנחנו חושבים על עוד כל מיני פעולות כמו תוכנית חינוכית למנהיגות ומצוינות לזכרו. אנחנו גם בקשר עם ." 669 עמותת שלדג ועמותת

רקפת עם בנה עידו ז"ל. אהב | את החיים צילומים: פרטי

"הוא היה איש של אנשים, היינו אומרים בהלצה שהוא היה מתקשר עם עלים. מה שהיה חי ונושם וזז. הוא אהב לעשות שטויות ולצד זה היה מאוד מסור לתפקיד ומאוד אהב את הצבא" הוא ידע להתחבר מגיל מאוד צעיר לכל

לראות מה קורה אתו הוא קיבל כדור בחזה מעל האפוד הקרמי וכך הוא נהרג. אחר כך החיילים המשיכו להילחם. הם הצליחו לחלץ את הגופות של עידו ושל החייל הראשון שנהרג ושמרו עליהן כדי שלא ייחטפו. מתוך הצוות נפצעו שישה ושניים נהרגו. רק בערב שוחררה האוגד דה בסופו של דבר". הימים הראשונים לאחר נפילתו היו קשים עבור האם רקפת ואשתו זיו, שהייתה בחודש השישי להריונה, והשבד עה באוקטובר הוא גם יום הולדתה. "לקח שישה ימים עד שהצבא התיר לקבור אותו. הוא נהרג בשבת וקברנו אותו ביום חמישי באיילת השחר. מה שנתן לי את הכוח זה הידיעה שיש לו ילד בדרך. עידו היה אדם שאהב את החיים, זו לא הייתה אופציה בכלל לא להתמודד, והתמודדנו בהתאם למה שאפשר. הגיעו גם הרבה אנשים וחברים ומשפחה לתמוך בנו. אשתו זיו צעירה וכל החיים שלה התהפד כו. יש לה משפחה גדולה וחמה שעוטפת אותה. היא לא חזרה לדירה שלהם ביבנה

מי שמסביבה גם ידע. היא התקשרה בשבע בבוקר ושאלה מה קורה, ואני זו שבישרתי לה סופית". נקלע לאש צולבת בבוקר, 11:00 עידו ז"ל נהרג בשעה בשעות הראשונות של המלחמה, כשהד כוח של יחידת שלדג עליו פיקד נתקל במחבלים שהשתלטו על אוגדת עזה ברד היה בנופלו. "הם נכנסו ולא 27 עים. בן היה שם אף אחד בש.ג. רק מלא אופנועים וטנדרים של המחבלים", מספרת האם, "הם לא ידעו למה הם נכנסים. הם היו בנחיתות מספרית ומבצעית איפה שהמד חבלים חיכו להם. התנהל שם קרב מאוד משמעותי עם עוצמת אש מאוד גבוהה". לכל אורך הקרב נלחם עידו ז"ל בגד בורה וניסה להציל את חיי חייליו. "הם נקלעו לאש צולבת מכמה כיוונים, עידו כמפקד ניסה לחלץ אותם ולהתרומם. היה שם מישהו שנפצע ועידו הלך בין הכדורים והגיע אליו, וכשהוא התכופף

במודיעין, וסיכמנו שמי ששומעת משהו מעדכנת. היה ברור שקורה משהו מטורף, אבל לא ציפיתי לשמוע בשורה כזאת. בלילה חברות רצו לישון אצלי, ואני לא כל כך רציתי. לפני שהלכתי לישון חשד בתי שיכולה להיות פה שבעה מחר, אבל אמרתי 'תזיזי את המחשבות האלה הציד דה', כל עוד לא הודיעו, קיוויתי לטוב". ד � בבוקר נשמעו ה 5:00 למחרת בשעה פיקות בדלת של החיילים שבישרו לה את הנורא מכל. "ברגע הראשון עברה בי מחשבה שאולי הם התבלבלו בבית, אבל חלפה שנייה עד שהם הסתובבו אלי והיה ברור שזהו. נכנסנו הביתה. החזקתי כרית ובכיתי. הייתי בשקט. היה צריך להודיע לשאר בני המשפחה - אשתו זיו, שמשרד והייתה בצבא, 55 תת כשלישה בחטיבה וגם לאחותו שהייתה בצבא ולאבא שלו שגר בראש העין. עשיתי לחיילים סדר למי מודיעים ואיפה, אבל היה צריך גם לתפקד. התקשרתי לחברות והן באו. את הבת שלי לא הצליחו כל כך לתפוס, היא ביחידה מסווגת והרגישה שקורה משהו.

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

חיפה 26 כתובתנו: בעלי המלאכה 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' טל orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

5

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 2.2.2024