טבריה קרית שמונה 05.07.24

בית שנפגע מטיל נ"ט של | חיזבאללה בקיבוץ מנרה צילום: אפי שריר

דותן רוכמן. "אין יום שאני לא נמצא באחד מהיישובים"

במועצה זה תפקיד כמעט כפוי טובה, אתה עושה אבל תמיד זה לא מספיק". נעצר הכל גם הרבש"צים בקיבוצים שסופגים את הטילים מתמודדים בגבורה עם העומס והש־ חיקה והפחד שכל רגע יכול לקרות משהו. "זה אירוע מאוד מורכב כי אף אחד לא אימן את הרבש"צים להיות בדריכות כל כך הרבה זמן, תמיד דיברו איתם על אירוע קטן ומיידי, אבל זה אירוע ארוך שלא נגמר ואין גם אופק לסיומו. זאת הבעיה הגדולה, אתה עובד בלי לדעת עד מתי. חלק מהרבש"צים המשפחות שלהם מפונות, גם כשהוא יוצא לנשום אוויר, הוא יוצא לבית מפונה שזה גם לא הכי נעים בעולם". לך ברמה האישית מה הדבר הכי קשה במ־ לחמה הזאת? "השינוי. היינו פה בכיוון של פריחה וצמי־ תושבים חדשים כל שנה. זו עבודה 1,000 . חה ותנופה ופתאום פשוט פוס. עצרו הכל. עברנו מפריחה להתרסקות. מדי פעם אני שומע על משפחה שהגיעה עם מוביל ואוספת ציוד. זה צובט את הלב". אתם רואים הזדהות מתושבים שלא חיים באזור הגליל העליון? "אני רואה הזדהות אבל הם לא פה. הם לא רואים מה קורה פה ולא חווים את זה. מקו ראש פינה ודרומה אין מלחמה. אנחנו מקבלים את ההבנה, אבל הם נוסעים ואנחנו נשארים פה". זה גם כואב שאין את השותפות הזו? "כן, זו בעיה רצינית. הבעיה הכי גדולה שאנחנו לא רואים אופק. לדוגמה בקורונה כל מדינת ישראל לא למדה, אבל עכשיו הילדה הגדולה שלי בכיתה י' למדה שלוש שעות ביום לבגרויות וגם זה בכיתות של בית ספר יסודי. כל שאר המדינה לומדים כרגיל. זה פער שנ־ פתח ואי אפשר לגשר עליו. לא יהיה פיצוי לי־ לדים לסגור את השנה הזאת, הם יצטרכו בע־ צמם להתמודד. יש יישובים שצמודים לקריית שמונה כמו שדה נחמיה והעסק שלהם בקריית שמונה. אסור להם להפעיל את העסק, אבל הם בשדה נחמיה שהוא קיבוץ לא מפונה אז אפילו פיצוי הם לא מקבלים. זה עצוב לראות את זה".

"זה אירוע מאוד מורכב כי אף אחד לא אימן את הרבש"צים להיות בדריכות כל כך הרבה זמן, תמיד דיברו איתם על אירוע קטן ומיידי, אבל זה אירוע ארוך שלא נגמר"

לדוגמה יישוב שפונה, יש את התושבים שה־ תפנו למרכז הקליטה, ויש תושבים שעברו למקום אחר. אז כל אחד והצרכים שלו. יש לנו שלושה סוגים של קיבוצים - מפונים; כאלה שחיים בלב הבלאגן מכפר סאלד ועד גונן עם ירי ואזעקות; והדרומיים כמו חולתה ואיילת השחר שגם חווים אזעקות, חיים בתוך האירוע ובבית שלהם אבל גם להם יש צרכים, אז אנחנו כמועצה צריכים להחליף כובע כל פעם ול־ ראות עם מי אנחנו מדברים ומה הצורך שלו". אילו צרכים למשל עולים באופן בולט? "אחד מדבר על המוסד החינוכי בעמיעד שאין בו מיגון. השני בשדה נחמיה אומר מה אתם מדברים על מיגון, אני מלמד את הילדים בגן והגננת של קיבוץ דן מדברת על מרכז הלימודים שהם פתחו באיזושהי כיתה במלון. כל אחד זה משהו אחר". איך הם מרגישים במצב הזה? "אצל כל אחד זה שונה. יש כאלה שכועסים עלינו ובצדק, יש כאלה שמבינים ויש כאלה שאומרים שלא מתחשבים ולא מבינים אותם.

בית שעומד תשעה חודשים, גם הוא חווה נזק לא קטן. יש בלאי מואץ של הבית. יש בתים עם זגוגיות שבורות וזגגים יעבדו פה שעות נוספות וכמובן יש את הבתים שחטפו פגיעה ישירה ושם צריך לבנות ממש את הבית מחדש. לא כל הבתים בכל הקיבוצים נפגעו, אבל גם בית שלא נפגע, חווה נזק רק מעצם היותו בית שעומד ריק תשעה חודשים". יש הרבה בתים בלבנון שמשקיפים על היישובים, מה הסיבה שעדיין לא מורידים אותם? "זה הרבה מעל הצבא. פשוט צריך לקבל הח־ לטה ואותה עדיין לא קיבלו. לא יודעים מה רוצים לעשות פה. אולי מחכים לתזמון הנכון". לא מספיק רוכמן מספר גם על המורכבות של ההת־ מודדות היומיומית עם קיבוצים שלא פונו. "התושבים שלנו מתחלקים להרבה קטגוריות,

חוב ואין ילדים, אין אמא עם עגלה, אין כלום. דווקא השקט ולא הרעש של הפיצוצים הוא הדבר הכי גרוע שיכול להיות". כמה זה מפחיד להיות בקיבוצים כדוגמת מנרה, משגב עם ויפתח איפה שהמוקד של ההפגזות? "אותי אישית זה לא מפחיד, אבל אזרח מן השורה שלא מכיר ולא יודע מה קורה מסביב, עדיף שלא יהיה שם. זה לא נעים, לא סתם בי־ קשו מתושבים להתפנות. תמיד יכול ליפול משהו. הדבר העצוב האמיתי הוא לראות את הקיבוץ כבוי". כמה זמן ייקח להערכתך לשקם את הקיבו־ צים שנפגעו? "זה תלוי. בחלק מהקיבוצים נפגעה התש־ תית התת-קרקעית. למשל, טנק נסע על קו ביוב. פיזית, אתה לא רואה שהקו נפגע, רק שהיישוב יחזור לפעול נוכל לראות את הנזק שנוצר ואז ניזכר שלפני שנה-שנתיים נסע פה טנק. התשתית לא בנויה לזה. לגבי הב־ תים עצמם, יש בתים שלא נפגעו כלל, אבל

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

חיפה 26 כתובתנו: בעלי המלאכה 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' טל orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

5

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 5.7.2024