טבריה קרית שמונה 06.09.24

דניאל דדון

כרמל גת ז"ל. אישה של חופש צילום באדיבות | המשפחה

ביום שני נערכה בקיבוץ בארי הלווייתה של כרמל גת ז"ל, שנ־ באוקטובר ובשבוע 7 חטפה ב־ שעבר נרצחה באכזריות בשבי על ידי מח־ בלי חמאס. בין אלו שליוו אותה בדרכה האחרונה היה גם ניב ליש מקיבוץ אשדות יעקב איחוד, שהוא בן דוד של אביה של כרמל ז"ל. 7 כרמל גת, מרפאת בעיסוק, נחטפה ב באוקטובר מבית הוריה בקיבוץ בארי אחרי שאמה כנרת נרצחה. במקביל ניסו מחבלים לחטוף את אחיה אלון עם אשתו ירדן ובתם גפן. אלון הצליח להימלט כשבתו בידיו, ימים 54 אולם ירדן נחטפה ושוחררה לאחר בשבי. ליש זוכר היטב את היום הנורא בו הגיעו הבשורות הקשות אחת אחרי השנייה. "שמ־ באוקטובר את ההתרעות על 7 ענו בבוקר ה ירי הרקטות, כדרך שגרה התחלנו להתכתב עם אשל אבא של כרמל ואבנר אחיו שגרו באותה שכונה בבארי", משחזר ליש, "בהת־ חלה אשל כתב לנו שיש ירי אבל שהם בסדר ושהוא עסוק בלהרגיע את כולם, אבל עם הזמן הוא לא ענה. אחר כך כתבתי לאחיו אבנר וגם הוא לא ענה ואז כתבתי לשתי אחיות שלו בבארי והן אמרו שהמצב קשה ושיש מחבלים. בהמשך הגיע אלינו סרטון שרואים בו את כנרת, אמה של כרמל ובת קיבוץ דגניה ב', נלקחת אזוקה בידיים יחפה י � בל 10 עם עוד שלושה אנשים מבארי. ב - לה אבנר כתב לי שפינו אותם ויותר מאוחר אשל התקשר ואמר שהוא חולץ ושהוא לא יודע הרבה. ואז הגיע סרטון נוסף שבו רואים את כנרת ירויה יחד עם שלושת החברים מבארי. למחרת הגיע טלפון שאלון הצליח לברוח עם הילדה גפן ושלקחו את ירדן ולא יודעים שום דבר על כרמל. במקביל היה לנו עוד אירוע קשה – לאמא שלי זיוה הייתה אחות בנחל עוז בעלה שלמה רון ז"ל נרצח – עם הסיפור המוכר, שהוא ישב בכורסה והציל בכך את המשפחה, הם נכנסו וירו בו ולא הגיעו למשפחה. היינו עסוקים במקביל בהתכתבות עם הבנות שלו שבמקרה היו שם בביקור והסתתרו בדירה סמוכה. הידיעה אחר כך שהוא נרצח הייתה קשה. את אחות של אמא שלי חנהל'ה הביאו לקיבוץ כנרת. אחרי הרבה זמן זיהו את שלמה בעלה, קברו אותו בכנרת והיא גרה בכנרת עד היום". איך אפשר לעכל את כל האסונות האלה? "לדאבוננו אנחנו מכירים את הצד של האסונות. לאמא שלי היה דוד שנהרג במל־ חמת השחרור בדגניה ואחר כך במלחמת יום כיפור אחיה נהרג ביום השני של המלחמה. גדלנו לתוך השכול והאירועים האלה". לא סופרים אותנו בזמן שכרמל הייתה בשבי החמאס, פעמה בלב המשפחה התקווה כי היא תחזור בחיים במסגרת עסקה. "הגענו לעצרות של המ־ שפחות לחזק את המשפחה ובהפגנות של משפחות החטופים. כל הזמן ידענו שהיא בחיים. שלוש פעמים היא הייתה ברשימות של פעימות החטופים, ידענו שהיא חוזרת, אבל היה מי שהחליט להפסיק את העסקה". איך קיבלת את הבשורה הקשה שהיא נרצחה בשבי? לפנות בוקר ואוששו 4 "העירו אותנו ב את השמועות שהתחילו כמה שעות קודם. בהתחלה זה היה הלם מוחלט ואחר כך כעס אדיר איך זה התבזבז ותחושה של בגידה, שממשיכים עוד להגיד שלא קרה כלום, שיש ציר פילדלפי שיותר חשוב מבני אדם ושנהיה חזקים ושנראה להם, אבל בינתיים

"תמיד פעלה נגד עוולות של קיפוח ופגיעה במיעוטים" ניב ליש מקיבוץ אשדות יעקב איחוד קיווה כמו כל בני המשפחה ועם ישראל שהבת של בן דודו אשל תחזור הביתה בחיים מרצועת עזה ‰ ביום שני הוא ליווה אותה בדרכה האחרונה בקיבוץ בארי שממנו נחטפה ‰ בריאיון כואב וכועס הוא מדבר על תחושת ההפקרה שהוא מרגיש מהמדינה, על השכול שהכה במשפחתו ומדוע ימשיך להיאבק להחזרת כל החטופים קרוב משפחתה של כרמל גת ז"ל שנרצחה בשבי חמאס:

"כמו שצה"ל יודע להיכנס ליו"ש ולעשות פעולות במשך שנים, גם פה היינו צריכים להגיד שאנחנו מפסיקים את המלחמה תמורת עסקה להשבת כל החטופים"

בלוויה שמעו את זה מהרבה צדדים שסיפ־ רו עליה. היא ההיפך הגמור ממה שקרה לה שהיא נלקחה וסיימה את חייה בתוך מנהרות חשוכות. האחים ממשפחת אור שחזרו מהש־ בי, סיפרו שהיא תרגלה איתם יוגה ועשתה להם סדר יום קבוע שהחזיק אותם בצורה טובה בשבי. זה אופייני לה, אני מניח שהיא פעלה אותו דבר ודאגה לאנשים שהיא פגשה במהלך השנה הזאת באותה צורה כי זו הייתה כרמל. זה לא היה צריך להיגמר ככה, כמו שאבא שלה כתב אתמול בדברים שהקריאו בשמו בהלוויה. "החמאס הוא אחראי לזה שירו בהם ור־ צחו אותם, אבל יש לראש הממשלה ול־ 7 ממשלה שלו אחריות כבדה לאירוע של ה באוקטובר ועוד יותר לזה שלא החזירו אותם כדבר ראשון במעלה", הוסיף ליש, "אלו אז־ רחים שנחטפו מהמיטות שלהם ומהמסיבה שהיו בה. לא נתפס שמדינת ישראל שיצאה עד אנטבה ושולחת מטוסים לכל העולם לחלץ מטיילים, לא עושה כלום בשביל לש־ חרר כמות כזאת של אנשים. בימים הרא־ שונים ובמהלך כל החודשים האלה, הייתה אפשרות לשחרר את כולם, נכון שיש לזה מחיר, אבל יש מחיר לאסון שקרה ולהפקרה שנעשתה, המדינה צריכה לשלם את המחיר וקודם כל להחזיר את האנשים, אחר כך לה־ תעסק עם משימות ודברים אחרים, בשביל זה יש לנו את צה"ל שיידע להכות מתי שנ־ צטרך". תמשיכו להשתתף במאבק לשחרור חטופים? "אנחנו נמשיך להיאבק למען שחרור החטופים האחרים כי אין לנו משהו אחר לעשות. חייבים לשחרר אותם ויהי מה, את החיים וגם המתים, בתקווה שלא יהיו יותר חיים שהופכים למתים".

מה עם האנשים שנמקים שם כבר עוד מעט שנה? איפה החובה של המדינה להגן עלינו התושבים? תחושת הבגידה היא הדבר הקשה ביותר מעבר לאובדן ולשכול האישי". ההתמודדות מאז היא קשה, אבל מה שכואב בעיקר לליש הוא תחושת חוסר האמון במ־ שנה 20 דינה. "אני מצליח להתמודד. במשך הייתי מנהל קהילות ומזכיר קיבוצים, אני מצליח לפעול יותר טוב דווקא כשהאירועים נעשים יותר ויותר קשים, אבל הדבר הכי נורא שנוסף לכל זה הוא תחושת ההפקרה ושאין מי שמנהל את העניין. התחושה הקשה התעצמה עוד יותר אחרי הרצח הנורא של כרמל וחמשת החטופים האחרים, שהמדינה בגדה ומפקירה אותנו. אנחנו לא מעניינים את אף אחד והם לא סופרים אותנו. אין מדי־ נה ואין ממשלה. באופן אישי אני לא רואה איך משתקמים מהמצב שהגענו אליו. יש אובדן אמון במדינה ובמערכת שלא עושה כלום ושזה לא מוביל לשום מקום". מה לדעתך צריך לעשות עם המלחמה? "המלחמה הזאת חייבת להסתיים. היא הסתיימה מבחינה צבאית בעזה. אין שום

סיבה לטעמי להמשיך את הדשדוש הזה, כמו שצה"ל יודע להיכנס ליו"ש ולעשות פעולות במשך שנים, גם פה היינו צרי־ כים להגיד שאנחנו מפסיקים את המלחמה תמורת עסקה להשבת כל החטופים. ניכנס ונפעל שם כל פעם שיהיה לנו מידע, ונשח־ רר את מדינת ישראל לפתור את הבעיה של הצפון שהיא חמורה פי כמה מבחינה צבאית מהמצב שעכשיו בעזה. חייבים לחזור לש־ פיות, יש היום כאוס מוחלט, זה כנראה מה שמתאים למישהו בהנהגה שם ומעבר לזה שתישרף המדינה". להחזיר את כולם מי הייתה כרמל? מה היה מיוחד בה? "כרמל נרצחה כשלושה חודשים אחרי שנה, היא הייתה אישה מאוד 40 שציינו לה מיוחדת, אישה של חופש. היא עסקה בטיפול הוליסטי והייתה אישה של אנשים שעזרה תמיד פעלה נגד עוולות של קיפוח ופגי־ עה במיעוטים ואנשים חלשים. אישה של עקרונות ושל צדק. בחורה מיוחדת, אתמול

הלוויה של כרמל ז"ל. נקברה לצד אמה כנרת ז"ל צילום: דוברות קיבוץ בארי | באוקטובר 7־ שנרצה ב

8

6.9.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה