טבריה קרית שמונה 07.11.25

החזון הציוני של קרמר שנה לסיום המלחמה ישראל משה קרמר, שנולד וגדל בירושלים, הגשים חלום ילדות לחיות בגליל * עכשיו, במסגרת ארגון קדמה, הוא מקים כפר סטודנטים במשגב־עם ובמנרה ומסביר למה דווקא עכשיו הצעירים צריכים לעבור לגור בצפון

אדי גל של ישראל חלום הילדות ), ילד טוב ירושלים, 25 משה קרמר ( היה לחיות בצפון הארץ, באזור הגליל. את החלום הזה הוא החליט להגשים וב־ תום המלחמה החליט להגיע להתיישב במשגב־עם ודרך ארגון קדמה להקים במשגב-עם ובקיבוץ מנרה כפר סטו־ דנטים. במטרה למשוך לאזור צעירים שבסוף התהליך ירצו להישאר על רכס רמות נפתלי או בעמק החולה. במילים אחרות, המטרה שלו היא ליישב את הגליל ולהצעיר אותה. "מאתגר מאוד להקים את הכפר הזה עכשיו. היישובים נפגעו פיזית, יש בנייה של ממ"דים, יש אנשים בהקהילה שעזבו. יש פה המון עבודה לעשות אך יש רצון לחזור, לחזק, להביא לפה עוד צעירים שלא רק יסייעו בשיקום המ־ קום אלא יהפכו חלק מהקהילה", אמר קרמר, "אני אומר לצעירים תעזבו את המרכז, תפתחו ראש, יש פה משהו חדש, מאתגר, מדהים, זה מתחת לאף שלנו. אוויר נקי, נוף מטורף ושקיעות שאין כמותן. זו תקופה שבה הציונות מתעוררת מחדש. הבית שלנו חשוב ודווקא עכשיו צריך להיות פה ונעזור אחד לשני וכולנו לקהילה". מעבר קיצוני לפני שהגיע לצפון עבר קרמר כמה וכמה תחנות בחייו: הוא נולד בירו־ שלים, למד בישיבה תיכונית 'שערי שמיים' בישוב חרשה, שירת כמשק בצה"ל ועסק הרבה זמן בחינוך, פור־ מלי ובלתי פורמלי . "אני בא מעולם של חינוך, הוראה, תנועות נוער, צה־ רונים", סיפר קרמר, "אחרי הצבא הג־ עתי לבית ספר בתל אביב שם הייתי מדריך ומורה. מגיל צעיר מאוד התח־ ברתי לנושא החינוך הסתכלתי וראיתי דברים שלא אהבתי והתנהגויות שלא נראו לי. תמיד אמרתי אם זה חשוב לי, אז למה רק להתלונן? איך כך יבוא שי־ נוי? אני חושב שהמשיכה שלי לתחום באה מהרצון לשנות, להוסיף ערכים, לדאוג לזולת, לראות את האחר, לכבד אותו. אני חושב שנושאים כמו שמירה על ניקיון הסביבה, ניקיון השפה, כיבוד הדדי הם הנושאים הכי חשובים שלאו דווקא נלמדים במערכת החינוך". קרמר לא כל כך האמין בהשכלה גבוהה, תמיד חשב שיש נתק בין אקד־ מיה לבין המציאות בשטח, שהיא אולי מתעסקת בזוטות ולא במהות, שהלי־

בתקופה המטלטלת ההיא קרמר ניסה למצוא את מקומו בעולם. הוא עבר בין דירות שכורות, מפרדס חנה ועד קריית דירות תוך פרק זמן 8 שמונה - החליף לא ארוך. הוא גם היה פעיל במסגרת שגרירי רוטשילד, תוכנית שמאוד קשה להתקבל אליה, ותמורת מלגה הוא עובר הכשרה לעבוד בארגונים חברתיים ולאחר מכן עבד שם בהתנד־ בות. בהמשך הגיע גם לארגון מצפינים, מסגרת שהוקמה בידי תושבי הצפון כדי לקדם את הצפון באמצעות אנשי הצ־ פון. קרמר: "המלחמה היה אירוע מטורף והרעיון של מצפינים היה שחוזרים לצ־ פון במצב טוב ממה שהיה לפני. הצפון נעלם משך שנים, היה רחוק מהעין אז איך ממנפים את האירוע הזה כדי לקדם תעסוקה ותחבורה ראויה, איך משנים את המציאות לעומק". קרמר, אולי בגלל חלום הילדות ואולי בגלל כל מה שעבר עליו בשנים האחרונות, החליט כאמור לחזור באופן קבוע לצפון. תחילה הוא עבר לדירה בקריית שנונה ואז התחבר שוב לאר־ גון קדמה ומאז הוא עוסק בהקמת כפר סטודנטים חדש, שהחברים בו יתגורר במשג־עם ובמנרה. עוד c איפה אתה רואה את עצמך עשר שנים? "ואוו שאלה מפתיעה, אהיה כאן, בג־ ליל זה בטח, בעזרת השם. זה המקום שלי. מעבר לזה, אני עדיין לא יודע. אני רוצה להיות שותף בקבלת החל־ טת ברמה המקומית, בדברים שהופכים דבר טוב לדבר טוב יותר. עדיין אין משהו קונקרטי אבל ארצה לעסוק בת־ חום שיעזור לתושבי האזור לחיות בצו־ רה מכובדת ונעימה. איך זה יקרה אני עוד לא יודע אבל אגלה, אני בטוח". הדס פוקס סלב, מנהלת תכנית שג־ רירי רוטשילד מבית שותפויות אד־ מונד דה רוטשילד: "תכנית שגרירי רוטשילד מאתרת ומכשירה את דור המנהיגות הבא של החברה הישראלית – צעירים שמונעים מתחושת שליחות ורצון להשפיע מהשטח, בקהילה שבה הם חיים. לאורך השנה הסטודנטים פועלים בקהילות המקומיות, מובילים יוזמות חינוכיות וחברתיות, ומחזקים את תחושת השייכות והאמונה בצפון. ישראל, אחד הסטודנטים בתכנית, מדבר על החלום שלו להחזיר צעירים לצפון ולבנות כאן עתיד חדש – והוא מייצג בעיניי את הלב הפועם של התכנית: מנהיגות צעירה שלא מחכה שדברים יקרו, אלא יוצרת שינוי מתוך אחריות ואמונה".

"אני רוצה להיות שותף בקבלת החלטת ברמה המקומית, בדברים שהופכים דבר טוב לדבר טוב יותר. עדיין אין משהו קונקרטי אבל ארצה לעסוק בתחום שיעזור לתושבי האזור לחיות בצורה

ישראל משה קרמר במשגב־עם. | ברקע דרום לבנון צילום: אפי שריר

מכובדת ונעימה"

דבות למען הקהילה אליה הגיעו. הם מתנדבים ביישובים בהם הם גרים, לפעמים כולם במתחם אחד ולפעמים לא ומסייעים בכל מה שצריך. בקיבו־ צים וותיקים, עם אוכלוסייה מתבגרת, כפרי הנוער, שמספר החברים בהם הוא מ � , משפיעים מש 20 ל- 15 לרוב בין עותית. ובתמורה לעבודה הזו מקבלים הסטודנטים מלגה. קרמר: "איך שהגע־ תי לכפר נדלקתי, ידעתי שזה המקום שלי. עם האנשים שפגשתי שם אני קרמר התאקלם בצפון ואז פרצה המלחמה. המכללה נסגרה והסטודנ־ טים התפזרו לכל עבר. קרמר: "היינו ממש אבודים, כל אחד במקום שלו. אחרי כחודשיים הייתה פנייה של מנהלת תחום הסטודנטים שהבינה שאנחנו אבודים וקידמה הקמת כפר סטודנטים בתל אביב. דרך קדמה קיבלנו הוסטל בתל אביב ושם הק־ מנו כפר סטודנטים, שהיה ממש כמו קומונה. עזרנו בחקלאות והתנדבנו בבתי המלון אליהם פונו תושבי הצ־ פון. זו הייתה תקופה מאוד מאתגרת. בהמשך המשכתי בנדודים שלי והגע־ תי לכפר סטודנטים בטבריה ושם עז־ רנו בלתת מענה למפונים בכל תחום אפשרי". חבר עד היום ובקשר איתם". לשנות מציאות

מודים לא ממש פרקטיים. אבל בשנת ר � הוא החליט שהוא כן רוצה לה 20222 חיב השכלה ולרכוש השכלה פורמאלית ונרשם לחוג לחינוך במכללת תל חי. בהמשך עבר הסבה ועבר לפקולטה לע־ בודה סוציאלית כדי לעסוק גם בפן הח־ ברתי ולא רק בחינוכי. "לא ידעתי לאן זה מוביל, שלחתי לחמי על פני המים ונתתי לבורא להוביל אותי", ציין. ובורא עולם הוביל אותו למכללת תל חי, שם הוא מצא את מקומו, אבל לא באופן מיידי: "הגעתי למסקנה שתל חי הוא המקום היחיד בו אוכל ללמוד באקדמיה. בכלל המקום, המרחב, האזור והאנשים המדהימים שחיים פה. זה השתלב עם חלום הילדות שלי והח־ לטתי לבוא לכאן. אמרתי נעשה כיף, יש מרצים טובים וחיי חברה. נלך על זה. אבל היה לי לא פשוט בהתחלה. מאוד מאתגר לבוא מתל אביב למש־ גב־עם, זה מעבר קיצוני מרעש ודברים שקורים כל הזמן למקום שהוא למעשה חור בסוף העולם שמאלה, במלוא מובן המילה. הפער היה קשה לעיכול. אבל אז גיליתי את כפר הסטודנטים במש־ גב־עם ושם מצאתי קהילה ובית וחב־ רים וזה מה שמילא אותי והחזיק אותי". הרעיון של כפרי הסטודנטים של עמותת קדמה הוא להקים קבוצה של סטודנטים, שעוברים סינון כדי לראות שהם מתאימים לפורמט, שבאים לגור ביחד כקהילה ועוסקים בעבודה התנ־

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

חיפה 26 כתובתנו: בעלי המלאכה 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' טל orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

7

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 7.11.2025