טבריה קרית שמונה 08.12.23

הטברייני במטה משפחות החטופים והנעדרים

הטבח שהתרחש בעוטף עזה באוקטובר חשף את אוזלת היד של 7 ב־ הגורמים הממלכתיים באותו יום קשה, ואת מקומם תפסו גופים אזרחיים כמו מטה משפחות החטופים והנעדרים, ,)30 שהוקם כבר למחרת. אסף פוזניאק ( טברייני במקור שעובד כיועץ תקשורת ועוסק בניהול משברים, היה בין מקימי המטה לאחר שנודע לו כי שתי אחיותיה של גיסתו, הודיה ותאיר דוד, נעדרות אחרי שהשתתפו במסיבה ברעים. אחרי שבוע קיבלה המשפחה את הבשורה הקשה שהן נרצחו, אבל פוזניאק המשיך את עבודתו במטה. "בשבת בבוקר הן התחילו לשמוע יריות וברחו ליער בארי", מספר פוזניאק. "הן התקשרו לאבא שלהן, אורי, והוא ביקש מהן להעמיד פני מתות ולהתחבא ביער. הוא שמע יריות ברקע והשיחה נותקה. זה היה אות החיים האחרון שהתקבל מהן. למחרת אחי הגדול גלעד התקשר אליי וסיפר לי שאשתו מאוד דואגת לבנות ושאבא שלהן נסע לקריה וניסה לגייס משפחות נוספות. היה לו קצת קשה לעשות זאת, ומכיוון שאני עובד כיועץ תקשורת אצל רונן צור, הוא ביקש את עזרתי". פוזניאק נרתם למשימה, יצר קשר עם משפחות נוספות ובמקביל גייס את רונן צור, וביחד הם הקימו את מטה המשפ־ חות. כבר באותו ערב המטה יצא לדרך במסיבת עיתונאים של משפחות החטו־ פים. "עשינו הכל בצורה מהירה כי מב־ חינתנו השעון מתקתק ורצינו להספיק כמה שיותר מהר. הנחיתי את מסיבת העיתונאים יחד עם אורי דוד וארבע משפחות נוספות, והודענו שאנחנו מקי־ מים את המטה במטרה להחזיר את החטו־ פים והנעדרים. היה אז ערפל מאוד גדול, עוד לא ידעתי כמה משפחות שיקיריהן נחטפו יש. באותו ערב, במסיבת העי־ תונאים שהועברה בשידור חי, אמרתי לאנשים שהם לא צריכים לעבור את זה לבד, שיש פה שותפות גורל, והשארתי את מספר הטלפון האישי". בשבוע הראשון ללחימה חוסר הוודאות בנוגע לגורל וזהות החטופים היה גדול. "חלפו כמה ימים ואז הבנתי את גודל השעה וגם גודל המחדל. הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל במשך שבוע שלם, עד שהפעלנו את המוקד. היו כל כך הרבה אנשים שלא קיבלו עדכון בימים הראשונים. אנשים שנמצאים בין שמיים לארץ ולא יודעים מה עלה בגורל הקרו־ בים שלהם". לצערו של פוזניאק, שישה ימים לאחר תחילת המלחמה התקבלה הבשורה הקשה על הירצחן של הודיה ותאיר דוד. "משפחתו של אחי הייתה בכנס במטה כשהודיעו להם שמחכים להם קצינים בבית שלהם בבית דגן, ושם הודיעו להם שתאיר והודיה נרצחו ונמצאו ביער בארי. רק לפני ארבעה חודשים הן רקדו ושמ־

אסף פוזניאק היה בין מקימי מטה משפחות החטופים באוקטובר, אחרי שנודע 7־ והנעדרים למחרת הטבח של ה בינתיים ‰ לו על היעדרותן של שתי אחיותיה של גיסתו המשפחה קיבלה את הודעה על הירצחן, אבל הוא המשיך עכשיו הוא מספר על העבודה מסביב לשעון ‰ בפעילותו כדי להחזיר את כולם, על השיחות הקשות עם משפחות החטופים ועל הפחד שרודף אותו בסוף כל יום אי אפשר להקריב אותם

מדינה במלחמה המאבק

דניאל דדון // צילום: ריאן

לא מעט חטופים, ביניהם דוד קוניו גיסה של דניאל, אחיו אריאל, בת הזוג שלו ארבל ואחיה דולב". פוזניאק חש מחויבות ושליחות אישית לפעול ככל יכולתו להשבת החטופים. "בגלל האינטנסיביות והכניסה לחייהן של המשפחות, אתה מכיר אותן לעומק, את התחביבים של כל חטוף וחטופה, איזה מקום הם תפסו בבית ואיך המשפחה התנהלה לפני כן. הפכנו להיות סוג של משפחה מורחבת – משפחת החטופים. המטה הזה באיזשהו מקום הוא מטה של מועדון הלבבות השבורים. אצל כל אחד, חצי מהלב שלו ואפילו יותר מכך, נמצא בעזה – ואנחנו מנסים לעסוק באיחוי של לבבות, להחזיר את החטופים ולהחזיר את החלק מאותו לב שנלקח. אנחנו עוסקים גם בקירוב לבבות, כי הקטסטרופה הזאת מאחדת בסופו של דבר את עם ישראל. אתה רואה אנשים מימין ומשמאל, חר־ דים, חילונים ודתיים, כולם באים בנפש חפצה בשביל לסייע למשפחות ולהוביל לשחרור החטופים כמה שיותר מהר". איך אתה מתמודד ברמה האישית עם האירוע הקשה הזה?

"זה מאוד מטריד אותי. אני מאוד מחובר לאחי הגדול ולאשתו ליזה שאיבדה את אחיותיה הודיה ותאיר. זה שורף לי בנש־ מה וכואב לי גם עבור שלושת האחיינים שלי שהודיה ותאיר היו דמות מאוד דו־ מיננטית בחיים שלהם. זה כואב לי ברמה האישית אבל אני מבין שלצד הכאב הזה, המשפחה שלי גם התרחבה, וזו המשפחה של החטופים. אנשים שאני רואה אותם פה יום-יום והם נכנסו לי ללב. זה נותן לי את הדרייב. לצערי במקרה של המשפחה שלנו זה לא עבד אבל יש פה לא מעט משפחות שאפשר להחזיר אותם הביתה". חשוב להגיד את האמת פוזניאק עובד במערך הדוברות של המטה וכחלק ממשימותיו הוא נמצא בקשר שוטף עם המשפחות ומתדרך אותן לפני ראיונות בתקשורת. הוא אחראי גם על הודעות רשמיות שיוצאות מטעם המטה, על האסטרטגיה והליווי אישי של המשפחות. השבוע הוא ליווה את בני משפחת ביבס, שיקיריהם שירי, ירדן, אריאל וכפיר הקטנים נחטפו לעזה. "זה

חו בחתונה שלי. בשבוע הראשון אמרתי שאעשה הכל כדי שיום אחד אני ארקוד בחתונה שלהן, ולצערי זה לא קרה". עוטפים את המשפחות ו � חט 106 נכון לתחילת השבוע שוחררו ישראלים, אך בשבי חמאס 80 פים, בהם אזרחים זרים. 11 ישראלים ו־ 130 נותרו עם חזרתם הביתה של חטופים רבים, שררה במטה תחושה של שמחה לצד מתח ודאגה לגורלם של אלה שעדיין נמצאים בשבי. "זה נותן תחושת סיפוק עצומה, אבל לחלק לא מבוטל מהשבים יש עדיין בני משפחה חטופים. דניאל אלוני חזרה יחד עם בנותיה התאומות יולי ואמה, זה היה מאוד מרגש לראות אותן חוזרות ואפילו יצא לי לפגוש אותה באופן אישי. כמי שזה הפך למשימת חייו, היה מרגש לראות פתאום את דניאל, שעד עכשיו הכרתי רק מתוך פוסטר, מדברת בצורה חדה ומסבירה לי שאם לא העבודה של המטה כנראה היו משאירים אותה מא־ חור. זה כל כך מרגש ונותן מוטיבציה. אבל מצד שני, במשפחת אלוני יש עדיין

"אנחנו לא פה בשביל להתעסק באסטרטגיות צבאיות. אנחנו סומכים על צה"ל, אבל פועלים בשביל שנושא החטופים לא ירד מסדר היום. שלא יהיה פה מקרה נוסף כמו של רון ארד"

העמק

אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: יוסי וקנין / עורך: אורית זילברברג / מנהלת העיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גרפיקה: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

פרטי ‰ צילום: | ריאן ‰ קעקוע צילום: | אסף פוזניאק בשער: פרטי צילום: | עמית שאבי ‰ צופיה ונתי דרי צילום: | שלמה חדד

4

8.12.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה