טבריה קרית שמונה 09.06.23

יצא שלמה לפני כשנתיים גלזר מקיבוץ ניר דוד במסע במנהרת הזמן אל העבר המפואר של הכדורי סל בקיבוצים. הוא חרש את הארץ 100 לאורכה ולרוחבה, ראיין מעל איש, צלל לארכיונים, אסף תמונות נדירות, חיפש באלבומים פרטיים, הצליב מידע ופרטים ובכל רגע פנוי ישב וכתב. לפני כשבועיים המסע המרגש, הנוסטלגי והחשוב יצא בספר: 'הרבה יותר ממשחק - סיפורו של הכי דורסל הקיבוצי'. תמיד סביב הכדורסל , יליד וחבר ניר דוד, 70 גלזר בן ה נשוי, אב לשלושה וסב לשני נכדים חי ונושם כדורסל מאז שהתחיל ללכת. הוא נשבה בקסם של הכדור הכתום והאהבה הזו מלווה אותו כל חייו. מי שמכיר אותו ידע שמתישהו הוא לא רק ידבר על כדורסל מבוקר עד ערב הוא גם יכתוב ספר. גלזר והכדורסל התחילו את הרומן כשהוא היה ילד. הוא היה מגיע למי גרש הפתוח בניר דוד, אי שם בשנות של המאה הקודמת, לעודד את 60 ה קבוצת הפועל המקומית ששיחקה אז בליגה הלאומית (הליגה הראשונה). גיבורי ילדותו ונעוריו לא היו כוכבי קולנוע או זמרים אלא כוכבי הכדורי סל של העמק - גבי טייכנר האגדי בן הקיבוץ, משה הכהן מבית אלפא ויורם כהן מחפציבה. "שיחקתי בנוער של ניר דוד. את הסל הראשון שלי בבוגרים קלעתי במשחק נגד הפועל תל 16 לפני גיל אביב של בארי ליבוביץ' הגדול", סיפר, "שיחקתי עד הצבא. שירתי בסיירת גולני ואחרי הצבא שיחקתי כדורסל במעוז חיים בליגה הארצית. עבדתי כמה שנים בגד"ש, יצאתי לשי ליחות בארה"ב ואז גמרתי לשחק". בארה"ב עקב אחרי ליגת האן.בי.אי והפך לאחד המבינים הגדולים בה. כשחזר לארץ אימן את הנוער והבוי גרים של הפועל בית שאן. בהמשך הפך לעיתונאי בקול ישראל בתוכנית המיתולוגית 'אחד על אחד', כשאחד מרגעי השיא בקריירה הזו הייתה שיי דור עונת האליפות של הפועל גליל . 1992/1993 עליון בעונת "כל חיי אני סביב כדורסל. אני אוהב ואוהד כדורסל. זה סוג של חיידק", הוא מעיד על עצמו, "כדורסל זה משחק שמצד אחד בנוי על יכולות אישיות ומצד שני אתה לא יכול להגיע לשום הישג אם אתה לא יודע לשחק קבוי צתי". עבודת תחקיר קשה הכדורסל הקיבוצי היה בשיאו בשנות של המאה הקודמת 70 וה- 60 , ה- 50 ה ואז ירד מגדולתו. עם השנים הפרק

שלמה גלזר. 15- "הספר עוסק ב הקיבוצים ששיחקו בליגה הראשונה" * צילום: שרון צור

ספורט

הכדורסל הקיבוצי: הסיפור המלא שלמה גלזר מקיבוץ ניר דוד החליט לכתוב ספר על הכדורסל בקיבוצים כדי לתת לו מקום של כבוד בהיסטוריה של

איור: ליטל אשכנזי שושן

הספורט הישראלי ‰ אחרי שנתיים של מסע מפרך, יחד עם כוכב העבר איתמר מרזל, יצא מסמך נוסטלגי, חשוב ומרתק

עטיפת הספר

כדורסל // יוסי וקנין

אחוז מכלל 3 כי התנועה הקיבוצית היא האוכלוסייה. זה משהו בלתי מוסבר, אפילו לא הגיוני". עד כמה היה מאתגר להוציא את הספר הזה? "לא היה לי קשה לכתוב את הספר, אבל היו לאורך הדרך שני דברים מאי שנים 10 תגרים. הראשון, הוא נכתב מאוחר מדי כי הרבה שחקנים ואנשים מרכזיים בכדורסל הקיבוצי הלכו כבר לעולמם. השני, הסתובבנו בכל הארץ לחפש חומר. רוב הארכיונים בקיבוצים הם לא דיגיטליים. בארכיון בגבעת מ � סנטי 15 ברנר שלפנו קלסרים עם 40 טר אבק. בארכיון נען אמרו לנו ש שנה אף אחד לא התעניין בקלסרים של הכדורסל. היה צריך לחפור ולחפש חומר. הגענו לתמונות שצולמו לפני שנה בלי לדעת מי צילם אותם. 40 הייתה המון עבודה על איסוף החומר". חובה להיות קבוצתי סיפורו של הכדורסל הקיבוצי, כפי שמביא אותו גלזר בספרו, מחולק לאי רבעה חלקים. הראשון, הוא קטע מחקי רי שמציג את הסיבות להצלחה הגדוי לה והסיבות לשקיעה; השני, מביא את הקבוצות 15 סיפורן של כל אחת מ ששיחקו בליגה הראשונה; השלישי, מציג את סיפורו של השופט צביקה שגב בן איילת השחר והיום חבר אפיי קים, שהיה השופט הבינלאומי היחיד בתנועה הקיבוצית; החלק הרביעי מציג מספרים וטבלאות. נתון בולט: קלעי 50 עשרה קיבוצניקים הם בין כל הזמנים בכדורסל הישראלי. מה למדת על הכדורסל הקיבוצי

המשמעותי בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי נשאר מאחור עד שגלזר החליט לעשות מעשה – לכתוב ספר שייתן לכדורסל הקיבוצי את הכבוד המגיע לו. "אני בתחושה שהכדורסל הקיבוצי, שהיה מפואר מאוד בשנות ולפני זה, לא תועד. כי לא היתה 70 ה אז טלוויזיה והעיתונים כתבו בעיקר על הקבוצות התל אביביות והפועל חיפה. ולכן אמרתי לעצמי שאם לא יתעדו אותו הוא פשוט ייעלם וכולם ישכחו שבכלל היה אירוע כזה. הרבה שנים דיברתי על לכתוב ספר, אבל לא התפניתי כי הייתי עסוק. לפני שלוש שנים, כשיצאתי לגמלאות, החלטתי שזה הזמן להתלבש על הסיפור הזה, לעשות תחקיר, לאסוף את החומרים ובסוף יש תוצאה – ספר". כמה אנשים ראיינת? 100 "אני ואיתמר מרזל ראיינו מעל איש. איתמר מהיום הראשון שהתחלי תי את הפרויקט נדלק על זה והצטרף אלי למסעות ברחבי הארץ - בארי כיונים, באוספים הפרטיים של אני שים ובראיונות. הוא היה שותף יוצא מן הכלל ובלעדיו ספק אם הספר היה יוצא לאור". ספר קצת על הספר? הקיבוצים ששיחקו 15 "הספר עוסק ב בליגה הראשונה. כמות החומר שיש על כדורסל בקיבוצים הוא עצום כי יש גם כדורסל נשים וקבוצות ששיחקו בליי י � הק 15 גות הנמוכות. התמקדתי ב- ועד 1953/4 בוצים המובילים משנת , 68/69 . השיא היה בעונת 1984 שנת 14 אז היו שש קבוצות קיבוציות מתוך 70 בליגה הראשונה. בכלל בשנות ה חמישה מתוך שנים עשר שחקני נבחי רת ישראל היו קיבוצניקים. זה מדהים

שלא ידעת אחרי שסיימת את הספר? "יש שש סיבות מדוע הכדורסל בקיבוצים הצליח, אתן לך שתיים. סיבה ראשונה, כדורסל במהותו הוא משחק שמשחקים אותו על שטח קטן, משחקים חמישה אנשים גם בהגנה וגם בהתקפה בו זמנית והם צריכים ללמוד לשתף פעולה על ידי זה שהם חולקים יחד בצורה נכונה גם את השטח הקטן וגם כדור אחד. תהיה מייקל ג'ורדן, הכי טוב בעולם, לבד לא תצליח לנצח משחק ולזכות באליפות. צריך ללמוד לחלוק את השטח ואת משאב הכדור בין כולם בצורה מיטבית על מנת לנצח. עכשיו מה זה קיבוץ? אני גדלתי בבית ילדים, שכלל חדר שינה, שעות 24 חדר אוכל וגם כיתה. מתוך שעות חיינו קבוצת ילדים 21 ביממה, בתוך הבית הזה. מי שלא למד בקיבוץ לחלוק עם החברים שלו את המרחב המצומצם ואת המשאבים המצומצמים לא הצליח להשתלב בקבוצה. זה אחד לאחד כמו הכדורסל. סיבה שנייה, בכל הערים בעשורים הראשונים של המדינה כדי שילד ישחק כדורסל הוא היה צריך ללכת למגרש ששייך למוי עצת הפועלים או למכבי. המגרש היה נעול והחשמל לא דלק. רק אם היית שייך לאחת האגודות יכולת לשחק ורק שעתיים ביום כשיש אימון. בקיי בוצים המגרש היה פתוח. כל ילד בא, הרים את השאלטר של החשמל ושיחק כדורסל במשך שעות. המשאב הזה היה זמין. אלו היה תנאים שלא היו בשום מקום בארץ באותם שנים". מה תרצה שיקרה עם הספר? "אני מקווה שכמה שיותר אנשים יקראו אותו והוא יחזיר אותם לימים ההם".

גלזר בילדותו צילום: | ביציע מהאוסף המשפחתי

22

9.6.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה