טבריה קרית שמונה 10.11.23

חינם לקוראי "ידיעות אחרונות" ˆ יום שישי, כ"ו בחשוון תשפ"ד 10.11.23 ˆ טבריה, קרית שמונה, צפת, יישובי עמק הירדן, הגליל התחתון, הגולן והגליל העליון

חדר מלחמה מסכים שמעבירים בזמן אמת את מה שקורה ברחבי המועצה טיפול בתושבים ‰ במוקד 24/7 מתנדבים שנמצאים ‰ כך פועל "הבור" של ‰ והערכת מצב אחת ליום ‰ שהתפנו הגליל העליון במבנה ממוגן בפאתי קרית שמונה בזמן 6 // דניאל דדון ‰ מלחמת 'חרבות ברזל'

"רגב היה גיבור עד הרגע האחרון" גילנית אמר מקיבוץ שדה נחמיה מספרת על הקרב בכיסופים שבו נפל בנה רגב ז"ל, לוחם , ומגלה איך החליטה 101 בגדוד 10 // המשפחה להנציח אותו

בקו האש נפילת טילים, בן העיר שנהרג מירי חיזבאללה ותושבים שמתעקשים קרית שמונה ‰ להישאר במלחמה, השבוע 8 // החמישי

עדות מהתופת לינה אורלוב מקצרין משחזרת איך הצליחה לברוח מירי המחבלים ולהינצל מהטבח במסיבת הטבע ברעים 14 //

המסביר הלאומי כך הפך נאיל זועבי מהכפר נין לחוד החנית של ההסברה הישראלית ברשתות הטלוויזיה והתקשורת בחו"ל // 16

מבעלות פרטית 1 מכוניות יד

במחירים ללא מתחרים! 2023 מכוניות חדשות | תשלומים 100 עד | מימון 100% עד

רדיו קול רגע בשידורים מיוחדים מסביב לשעון מלווה את המלחמה Æ עד לנצחון

2

10.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

בס"ד

מחזקים את תושבי הדרום והצפון, את העורף, את חיילנו וכוחות הבטחון את המשפחות השכולות והפצועים שנדע ימים טובים יותר

052-5693702 : טל' להזמנות ביחד ננצח!

תנור בנוי קריסטל ליטר, טורבו 80

SMART 43" מסך

מקרר משפחתי ליטר 420

ז 1,590 תאורת חירום במגוון גדלים

ז 1,190 מייבש כביסה ק"ג 7

ז 1,890 מכונת כביסה ק"ג 8

BO80

AK43

BNT453

ז 49 החל מ-

ז 899

ז 1,390

DV70

8K100

, מוגבל ליח' אחת ללקוח, ט.ל.ח. 16.11.23 התמונות להמחשה בלבד, המחיר אינו כולל הובלה/התקנה, תוקף המבצעים עד

נט אלקטריק סניף צפת, בית מימון (מול בנק דיסקונט) 13 ' העלייה ב 04-6970535 8:00-13:00 ' , ג',ו 16:00-19:00 ,8:00-14:00 ' ש. פתיחה: א',ב',ד',ה חנות שומרת שבת

נט אלקטריק סניף חצור, א.ת. חצור הגלילית 36 הכניסה מצומת מחניים-המסגר 04-6802026 ,04-6802025 9:00-14:00 ' , ו 10:00-18:00 ' ש. פתיחה: א'-ה חנות שומרת שבת

כל מוצרי החשמל, באספקה מיידית

3

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 10.11.2023

מדינה במלחמה

רחוב 'דור צעיר' | בכפר עזה צילום: כפיר בזק

אין לי ארץ אחרת // כפיר בזק

הנצורים ונפלו בקרב על בניין המשטרה שכבר לא קיים, העיר כרפאים. בדרך הביתה לעפולה מצאתי את עצמי משחזר את המראות והסיפורים קורעי הלב. על רחוב שלם של צעירים שבו נרצחו כולם, על ראש המועצה שנרצח שביקש להגן על תושביו, על גן המשחקים השומם בקיבוץ שבו התחלפו צהלות הילדים ברעשי הפצצות, על הילדים ששיחקו פה רק ביום שישי שלפני ונהנו מהפסטורליות הכפרית ועכשיו נמצאים מבוהלים ורועדים במרתפי החמאס, על עיר בישראל שהפכה לעיר רפאים ועל כל ההרס והחורבן. גיהינום עלי אד־ מות. אבל הייתה גם מחשבה אחת שהתעקשתי לא לוותר עליה. מחשבה שכולנו מתעקשים כבר שנים ארוכות לומר אותה ומקבלת משמעות עצומה - אין לנו ארץ אחרת, גם אם אדמתנו בוערת. למרות המראות הקשים והעצב הגדול אני יודע שננצח. אין לי ספק בכך. יהיה זכרם של כל הנופלים ברוך ושנזכה לראות את כל החטופים שבים הביתה במהרה.

ותיאור שדר חרישי אינו יכול לתמונה שוברת הלב. לרצון לראות בעיניים ולדרוך ברגליים התווספו רעשי המלחמה של ארטילריה ומטו־ סים הקורעים את הרקיע וריח המוות באוויר גם חודש אחרי. לזה בחיי לא הייתי מוכן, וזה קשה. קשה מנשוא. הכל בכפר עזה עצר מלכת מאותה שבת ארו־ רה. הרכבים המרוסקים וקירות הבתים המחו־ ררים מכדורי המחבלים הם העדות המפויחת לתופת הנוראית, אבל הכי נורא היה הרחוב האחרון בקיבוץ. הרחוב שצופה לעזה. 'דור צעיר' קראו לרחוב הזה, שבו גרו החבר'ה הצ־ עירים של הקיבוץ, עבור חלקם זה היה הבית הראשון אחרי שעזבו את הבית של ההורים. רא־ שון וכן האחרון. רוב דיירי הרחוב הצר שעטה עד אז נעורים חיים, נרצחו באכזריות נוראית וגדעו חלומות עלומים. תחנה שנייה, העיר שדרות. במשך שנים סבלו תושבי העיר מטילים ואזעקות צבע אדום. למ־ רות הכל, הם מעולם לא נטשו, קבעו שם את ביתם והתגאו בו. המשיכו לחיות תחת מטר הטילים הבלתי הגיוני הזה. אך כעת שדרות שוממת ובודדה. מלבד השוטרים המספרים את סיפור גבורת חבריהם שניסו להציל את חבריהם

חודש בדיוק עבר מאז אותה שבת שחורה, יום של כאב בלתי נתפס ועצב רב. לפני 30 מספר ימים קיבלתי הזמנה מלשכת העיתונות הממשלתית להצטרף לסיור עבור דוברי רשויות ומשרדי ממשלה לעוטף עזה והעיר שדרות במ־ סגרת מאמצי ההסברה. לא היה לי ספק, אני נוסע. לראות בעיניים ולדרוך ברגליים במקום בו עשו מפלצות החמאס בשלהם באותו בוקר ארור לפני קצת יותר מחודש. אחרי נסיעה ארוכה, שקטה ומתוחה הגענו לד־ רום. ההבנה שאתה באזור מלחמה מכה בך מיד כשנכנסים לאזור המטווח של שדרות ויישובי עוטף עזה. מאותו הרגע שדורשים ממך ללבוש אפוד מגן ולחבוש קסדה, אתה בתוך מסע לעברו של הגיהינום. את המכוניות בכבישים החליפו רכבים צבאיים ואת האנשים המהלכים ברחובות החליפו מאות חיילים עמוסי ציוד המוצבים במ־ חסומים שעליהם מונפים שלטי ׳עם ישראל חי’, כאלה שעושים גאווה שנכנסת עמוק לתוך הנ־ שמה ודוחקת הצידה את החששות שבאו איתנו כל הדרך מבירת העמק. תחנה ראשונה קיבוץ כפר עזה. כמה שהכנתי את עצמי לקראת הסיור זה כאין וכאפס לעומת מה שקורה שם במציאות, שום מסך טלוויזיה

10.11.2023

הכותב הוא דובר עיריית עפולה

בשער: חדר מלחמה צילום: אביהו שפירא רגב אמר ז"ל צילום: אלבום משפחתי נאיל זועבי צילום: אלעד גרשגורן בית מופגז בקרית שמונה צילום: לאה בן שימול

העמק

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, © לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה אחרת) - ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

מרכז גרפי, ידיעות תקשורת גרפיקה: אורית קונסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: יוסי וקנין / עורך: אורית זילברברג מנהלת העיתון: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: שלום חכמון / מנהל הפקה ותפעול: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: / גיא בן יהושע עורך ראשי:

orit-z@yedtik.co.il ‰ 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' חיפה ‰ טל 26 כתובתנו: בעלי המלאכה

4

10.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

(דניאל, פרק י"ב פסוק א') ''וּבָעֵת הַהִיא ִימָּלֵט עַמּ ְָך כָּל־הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר'' משמעות הפסוק היא: כל מי שיהיה כתוב "בספר", בספר התורה, ימלט מהצרות

הרבי מליובאוויטש, הצביע על פסוק זה מספר דניאל (נבואה העוסקת בתקופת ערב הגאולה השלימה), כסגולה נפלאה לשמירה אישית לכל איש ואישה, ילד וילדה, ובמיוחד לחיילי צה"ל. הרבי קרא לכתוב "ספרי תורה כלליים", ספרי תורה עבור כלל ישראל, בהם יוכל כל אחד לרכוש אות אחת בלבד, במטרה של שמירה והגנה, וקרא "לפעול שכל יהודי ויהודיה ובמיוחד כל חיילי צה''ל יהיו רשומים באחד מספרי התורה הכלליים". כעת הזמן לרשום את כל המשפחה והחברים, ובמיוחד את כל חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון!! אנא העבירו ושתפו בכל הכח.

הרבי המליץ תמיד, על בדיקת תפילין ומזוזות. (אם לא חודשים 12 נבדקו ב האחרונים). סרקו או כתבו בגוגל: מזוזות בית חבד

לילדים וילדות מתחת בר ובת מצווה, ביקש הרבי שיכתבו ספר תורה מיוחד. סרקו או כתבו בגוגל: ספר התורה לילדי ישראל

לכתיבת שמות לברכה לרבי באמצעות האיגרות קודש ניתן לשלוח בהודעה לווצאפ 0524770362

להצטרפות לספר התורה הכללי סרקו או כתבו בגוגל: ספר תורה הכללי

הרבי: "עם ישראל ניצח בכל המלחמות, וימשיך בעזרת השם לנצח עד ביאת המשיח" נבואת הרבי: "הנה הנה משיח בא" על ידי הוספה בשמחה, וביטחון בה' אלוקי ישראל, הוספה בלימוד תורה, והוספה במצוות (במיוחד במצוות התפילין! ומצוות הצדקה ואהבת ישראל!), מזרזים את הניסים והניצחון! אומרים תהילים לזכות החיילים בכל רגע פנוי, מחבקים ומפנקים את חיילינו היקרים. ביחד ננצח עכשיו!

5

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 10.11.2023

ראש המועצנה גיורא זלץ בהערכת מצב בחמ"ל

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל והאיום הגובר מהחזית הצפונית, מרבית קיבוצי

במבנה ממוגן בפאתי קרית שמונה נמצא חדר מאז 24/7 המלחמה של המועצה שפועל ברציפות הוא מאובזר בציוד טכנולוגי ‰ באוקטובר 7־ ה מתקדם, מאויש במספר ממלאי תפקידים, צוותי עירייה וצבא ומטפל במי שנשאר ביישובים ובתושבים שפונו, אבל לכולם ברור שאם תתפתח מערכה כוללת זה כבר יהיה סיפור שונה לגמרי הצצה למרכז השליטה של המועצה בזמן המלחמה 'הבור' של הגליל העליון

הגליל העליון פונו מבתיהם, מצב שלא קיבוצי 8 היה כמותו מאז קום המדינה. העמק המרוחקים מקו העימות שלא פונו מתנהלים היום בשגרת חירום. את המע־ רך המורכב והאתגרים הרבים שניצבים לפתחו של הגליל העליון בימים אלה מנהלים מחדר המלחמה של המועצה ומטפל בצרכים השוטפים 24/7 שעובד של התושבים ומספק מענה לצרכים המ־ בצעיים שעולים מהשטח. מציאות שלא הייתה החמ"ל (חדר המלחמה) החדש והמשו־ כלל של המועצה נמצא במבנה ממוגן בבניין המועצה בפאתי קרית שמונה. הוא מאובזר בכל הציוד הטכנולוגי הנדרש הכולל ציוד תקשורת מתקדם, במסכים שמחוברים למצלמות בשטח, במכשירי קשר שמחוברים לתדרי הצבא, מגן דוד אדום וכיבוי אש. החמ"ל נחנך בסך הכל לפני כשנה וחצי וכבר נכנס לטבילת אש באוקטובר 7 מבצעית. "ביום שבת ה התחלנו להפעיל את החמ"ל שעובד ", אמר ראש המועצה 24/7 עד עכשיו גיורא זלץ, "הוא משמש גם חמ"ל מל־ חמתי עם מוקד טלפוני ושולחן מרכזי

"ברור לגמרי שהלחימה האמיתית שלנו בצפון עדיין לא התחילה, וכשהיא תתחיל זה יהיה אירוע אחר לגמרי. יהיו ריבוי זירות וכל תושב שלא יהיה פה, זו הצלה בשבילנו"

דניאל דדון // צילומים: אביהו שפירא

6

10.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

חדר המלחמה של המוא"ז גליל עליון

לנו. היום ביישוב שפונה מתושבים, אם יש אירוע של חשד לחדירה זה דבר אחר לגמרי מאשר יישוב עם תושבים שיש בו חשד לחדירה. מהבחינה הזאת זה נותן המון רוגע. אני מצדיע לתושבים שפונו

"יש לנו מבנה דו-רובדי, לכל קיבוץ יש מנהל קהילה, רבש"ץ, ראש צח"י ועוד, ואנחנו ניזונים מהמידע שלהם מה קורה אצלם. אנחנו מתעסקים בהכל, מהודעות מקצועיות משער שהתקלקל או תאורת

תקציב בכל המחלקות. נכון להיום י � מ 20 הוצאנו מתקציב המועצה כמעט ליון שקל שהוא כמעט עשרה אחוז מהמ תקציב, על דברים שלא היה שום סיבה שנוציא עליהם כסף, המדינה הייתה צריכה לדאוג לנו", אמר זלץ, "המדימ נה עדיין לא מחוברת לאירוע ולכן אני חושב שהדבר הנכון לעשות – כמו שהיה בקורונה – הוא לתת את הסמכויות והתקציבים לנו ראשי הרשויות. אנחנו ננהל את האירוע הזה הרבה יותר טוב מהמדינה. תתרכזו אתם במלחמה ותתנו לנו לנהל את המרחב הציבורי. יש שרים ומנכ"לים שהם עם רצון טוב, אבל אין להם את היכולת והמנהיגות לנהל את זה. מי שיכול לנהל את האירוע הזה, זה רק אנחנו ראשי הרשויות אבל אנחנו צריכים תקציבים וסמכויות". לזלץ יש ביקורת גם בנוגע להחלטת המדינה לפנות רק חלק מקיבוצי המומ עצה. "ההגדרה של המדינה לאזורים בסיכון הוגדרה כקו עימות. כל היישובים בקו עימות נמצאים ברמת סיכון כזו או אחרת ולכן המדינה חייבת לתמוך בפימ נוי תושבים מכל יישובי קו העימות ולא רק מחצי כמו שקורה היום. מי שהוגדר על ידי המדינה כקו עימות, לתת לו את האפשרות להתפנות אם הוא רוצה". על אף שהמלחמה טרם הסתיימה, במומ עצה כבר חושבים על היום שאחרי. "אם לא תיווצר בגבול הצפון ובגולן מציאות חדשה אחרת ושונה מאוד, כזו שתיתן ביטחון מלא לכל התושבים בעוטף ישמ ראל, חלק מהאנשים לא יחזרו לבתים שלהם", מתריע זלץ. "זה אירוע ציוני לאומי ממדרגה שלא הכרנו". לדעתך צריך להסיר את האיום של חיזבאללה? "בהחלט. איך זו כבר שאלה אחרת ומי שאחראי על זה צריך לפתור אותה. צריך שלא יהיה איום בטחוני על תושבים בגמ בול הצפון. אם לא תהיה מציאות כזו, כל האמירות שלנו של לסמוך על הצבא 7 ועל המדינה, כבר לא רלוונטיות מה באוקטובר".

לניהול המלחמה כשיש צורך וגם משמש כבית חדש, גדול ומוגן שכל מכלולי המועצה עובדים ממנו. גם את שגרת החירום שקיימת אנחנו מנהלים כאן מהמוקד". החמ"ל מאויש על ידי עובדי המועצה ומתנדבים שגויסו. "גייסנו מתנדבים והכשרנו אותם והם מחזיקים את המוקד שעות 24 אנשים 2-3 שמאויש על ידי ביממה וגם את השולחן המרכזי שמשם מנוהלים האירועים, שם נמצאים שלושה אנשים באופן קבוע: מפקד תורן והיקל"ר (יחידת קישור לצבא) ועוד אנשים. יתר 7 בבוקר ועד 7 המכלולים עובדים מ בערב". מלבד נושא החירום, ממשיכים במועצה גם לטפל בתחומי שגרת החירום הכומ ללים פינוי אשפה וטיפול באוכלוסיית המועצה, שחלקם לא פונו, וחלקם מפומ זרים במלונות ברחבי הארץ. "אנחנו יישובים אלא 30 בעצם מנהלים היום לא ומשהו יישובים כי כל מלון אליו פונו 60 הקיבוצים הוא כמו יישוב. זה אירוע מאוד גדול לנהל. זה עצוב מאוד לראות קימ בוצים ריקים. אנשים פונו מקרית שמומ נה כבר כמה פעמים, אבל לא היה מצב אף פעם גם לא במלחמת יום הכיפורים שתושבים מיישובים כפריים בגבול הצפון התפנו כפי שהתפנו כיום", אמר זלץ, "יש לנו היום יישובים שלמים שיש בהם רק צבא. ויישובים שנשארה בהם רק כיתת כוננות. זו מציאות שלא הייתה וקשה מאוד לראות אותה, אבל אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות כרגע בשביל שבסוף המלחמה נוכל לחזור ולהפריח את הצפון". אירוע מקיף ומתמשך קב"ט המועצה דותן רוכמן, תושב קימ בוץ יפתח, נמצא בימים אלה בדריכות עליונה, משפחתו כבר פונתה מזמן לממ רכז הארץ והוא מתרוצץ בין החמ"ל לבין קריאות שמתקבלות מהתושבים בשטח.

שהם לא פחות לוחמים ממי שנמצא בכיתת הכוננות". היערכות נוספת עליה מתחילים לעמ בוד במועצה בימים אלה היא החזרה של התושבים לבתיהם בסיום המלחמה. "אם לא יהיה פה איזשהו שינוי אנחנו נהיה במלחמה חדשה שתימ פתח והיא להחזיר את

ביטחון ועד הודעה על פח שבור. החמ"ל מרכז את כל המידע מהשטח, גם מגורמי המקצוע וגם מהאזרחים, מהמ צבא ומגורמי החירום כדי לגבש תמונת מצב שמועברת לשולחן הממ רכזי שם מנוהלת המומ עצה". החמ"ל מתנהל בלו"ז יומי קבוע. הבוקר נפתח ב'כוננות עם שחר'

מדינה במלחמה

התושבים", אומר רוכמן, "אנחנו מדברים על זה כבר כמה שבועות שאנחנו חייבים שינוי ואת הגב של הצבא והמדינה. ברור לנו שזה יהיה אירוע בפני עצמו". להסיר את האיום מלבנון אחד האתגרים עמו מתמודדת המומ עצה בימים אלה לדברי זלץ הוא חוסר בתקציב שוטף הנובע מניהול לקוי של המדינה בתקציב המופנה למועצה. "חסר "אם לא תיווצר בגבול הצפון ובגולן מציאות חדשה אחרת ושונה מאוד, כזו שתיתן ביטחון מלא לכל התושבים בעוטף ישראל, חלק מהאנשים לא יחזרו לבתים שלהם. זה אירוע ציוני לאומי ממדרגה שלא הכרנו"

ובהערכת מצב של המועצה. לאחר מכן כל גוף יוצא לשטח ומבצע את עבודתו. בחמש בערב מתקיים סיכום יומי ונעמ רכים ליום הבא. היום למעשה מנהלת המועצה מרחוק גם את התושבים שפונו, מ � במספר שנמצאים מחוץ ל 15,000 כ רחב המועצה וצריך לדאוג להם לחינוך ואפילו לאבטחה במקומות שבהם הם , מתי 24/7 מתארחים. "אנחנו זמינים שאדם צריך אותנו יכול לחייג למוקד. אנחנו דואגים גם להפצת מידע בכל רשת אפשרית כדי שנגיע לכל התושמ בים ונוכל להיות שם בשבילם", הבהיר רוכמן. הקיבוצים שפונו בגליל העליון לא 21 ריקים מאדם לגמרי והם מאוישים על ידי כיתות הכוננות. בשבוע שעבר הייתה דריכות לקראת הנאום של נסראללה. "האזנו לנאום כדי להיות מוכנים ולדעת אם צריך להגיב למשהו, אבל לא ייחסנו לזה יותר מדי חשיבות", אמר רוכמן שלא זוכר כזה אירוע מקיף ומתמשך בגליל העליון כמו מלחמת חרבות ברזל, "ברור לגמרי שהלחימה האמיתית שלנו בצפון עדיין לא התחילה, וכשהיא תתחיל זה יהיה אירוע אחר לגמרי. יהיו ריבוי זירות וכל תושב שלא יהיה פה, זו הצלה בשבימ

7

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 10.11.2023

קרית שמונה בקו האש

נפילת טילים, תושבים שמסרבים לעזוב ודאגה לבעלי החיים העיר הכי צפונית במדינה ידעה השבוע הסלמה - בתים ותשתיות ניזוקו מטילים ותושב העיר נהרג מפגיעת טיל נ"ט של חיזבאללה ‰ ובכל זאת יש עוד כאלה שבוחרים להישאר מכל מיני סיבות, רובן אידיאולוגיות, ואחרים מקווים שהאירוע הזה יסתיים כשאין יותר מחבלים קרובים לגדר הגבול עם לבנון ‰ קרית שמונה, השבוע החמישי למלחמת חרבות ברזל

הנזק למכוניות כתוצאה מפגיעת צילום: | הטילים פרטי

דניאל דדון

ירי הטילים לעבר קרית שמונה התעצם השבוע. ביום ראשון חיז־ באללה הגביר את התקיפות בג־

בול לבנון, כתוצאה מהם נהרג אזרח תושב העיר מירי נ"ט שפגע ברכבו במרחב קי־ בוץ יפתח. בשעות הערב ספגה העיר מטח רקטות ששוגרו לעברה מלבנון. 10 של כ באחת מזירות הנפילה פרצה שריפה שפ־ געה בעמוד חשמל וגרמה להפסקת חשמל ברוב חלקי העיר. בעקבות ההסלמה במצב הבטחוני וירי המטחים הגובר על קרית שמונה, העירייה הוציאה ביום שלמחרת הודעה דרמטית לתושבים בה היא קראה לכל מי שנשאר בעיר להתפנות באופן מידי. על אף הודעת

הפינוי הדחופה, עדיין נותרו בעיר מעט תושבים שמחוב־ תם במסגרת תפקידם להישאר בעיר ולהעניק שירות חיוני כמו כוחות ההצלה והביטחון, עובדי אבטחה ומספר מצומצם של עו־ בדי עירייה. לצידם ישנם מעט תושבים שחשים צורך להישאר ולהתנדב כמו הפעיל החברתי דוד קמרי, שנשאר כדי להאכיל את בעלי החיים שנותרו בעיר. בשבוע שעבר בראיון ל'ידיעות

מדינה במלחמה

לפאניקה. אף אחד לא יודע מה יילד יום, אנחנו מחכים". מה לדעתך צריך לעשות ביום שאחרי המלחמה? "אני מציאותי ולדאבוני המלחמה לא תסתיים כל כך מהר. המערכה עם חיז־ באללה תארך לפחות חצי שנה. לפי הלך הרוח אני לא מאמין שתושבים יחזרו לק־ רית שמונה לפני שיהיה פתרון לסוגייה הזו של החיזבאללה על הגדר. יצטרכו לה־ רחיק אותם עד לליטני, זו הברירה היחידה שנותרה". שראש הממשלה לא יאכזב תומר עובד מ'הקבב של עובד' במרכז קרית שמונה הוא אחד מבעלי העסקים היחידים שעדיין עובדים בעיר והוא מא־

טבריה וקרית שמונה' אמר קמרי כי הוא אינו מתכוון להתפנות וגם עכשיו על אף ההסלמה במצב וירי הטילים הגובר הוא נשאר איתן בדעתו. "בינתיים אני עדיין פה בעיר. אין פה נפש חיה, הסתובבתי ברחוב ושעתיים לא פגשתי אף אחד. נכ־ נסתי כבר לסוג של התנדבות. אני מאכיל כלבים וחתולים של כל השכנים 200 כ פה בעיר. זו הרגשה קשה לנטוש אותם, אני מרגיש מחויבות". קמרי צילם את מקום הנפילה בתחילת מטר סמוך לביתו, שגרמה 200 השבוע כ לשריפה של עמוד חשמל ומספר כלי רכב והוא מקפיד לשמור על ההנחיות מצילות החיים. "בכל פעם שיש אזעקה אני נכנס לממ"ד ומחכה לנפילה. אני לא נכנס

צילום: פרטי | תומר עובד מ'הקבב של עובד'. נשאר כדי להאכיל את החיילים

8

10.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

יבנאל

שני תושבי המושבה מהקהילה החרדית | במהלך שמירה צילום: פרטי

נפילת טיל באחת השכונות צילום: אביהו | שפירא

שוב אותו הפחד בני משפחתו של שלומי פרי, מרצה במכללה האקדמית תל-חי, התפנו לתל אביב ואילו הוא העדיף להישאר בקריית שמונה. "אין לי מה לדאוג ואני לא חושב שצריך לעזוב את העיר", הוא מסביר, "הנשים והילדים עוזבים והגברים צריכים להישאר. אני נולדתי לקטיושה הראשו־ שנה. 30-40 נה וחייתי תחת הקטיושות בתקופה שלנו לא היו אזעקות ועדיין הס־ תדרנו והיום יש לנו אזעקה שלא הייתה לנו בעבר. יש לי גם מקלט אטומי בבית והמצב יותר טוב ממה שהיה בעבר. סכנות יש בכל מקום, גם במרכז הארץ. הכל עניין של הסתברויות". נשארת למרות ההודעה הדחופה של העירייה להתפנות? "העירייה היא לא גוף בטחוני. גם מה שעושה הממשלה אני לא תמיד מקבל כמובן מאליו. מדינה שחפצה חיים צרי־ כה לדעת שיישובים לא מפנים ואם יורים . מה שהביא 10 עליך אתה צריך לירות פי עלינו את האסון הזה זו כיפת ברזל וכל המיגוניות. ההגנה הכי טובה היא התקפה, האויב מבין את השפה הזאת היטב. אם זו־ רקים עליך טיל, תזרוק עשרה. זו תפיסת העולם שלי". מה להערכתך יקרה ביום שאחרי המל־ חמה בקריית שמונה? "לדעתי התושבים יחזרו לעיר. האפש־ רויות ממש מועטות, רוב תושבי קריית שמונה הם אנשים מעוטי יכולת והסיכוי שכל אחד מהם יעבור הוא קלוש. רק אנ־ שים מבוססים כלכלית או כאלה שבתפי־ סת העולם שלהם מוכנים לעזוב את העיר בגלל שמפחידים אותם, אולי יעזבו". המשפחה דואגת לך? "דואגת מאוד, הם אפילו קצת מקצינים. אני מרגיע אותם, אני מצלם את עצמי במקלט ומראה להם שהכול מסודר ואין להם מה לדאוג, שיהיו רגועים. אבל אני אומר להם שאני לא מוכן לעזוב את העיר גם כי אני חושב שבקרית שמונה לא פחות מסוכן מתל אביב או ממקומות אחרים וגם מהאמונה שלי שעיר לא עוזבים". כאמור, רוב תושבי העיר פונו כבר לפני מספר שבועות, ימים ספורים לאחר תחילת המלחמה והם מתארחים בדירות ומלונות ברחבי הארץ. לאה בן שימול, אחת מתושבות העיר פונתה לדירה בט־ בריה והיא מספרת על החששות והדאגה כשהיא רואה את העיר בה היא חיה מופ־ גזת על ידי החיזבאללה. ביום ראשון היא נסעה לקרית שמונה לאסוף חפצים מדי־ רתה כשלרוע מזלה האזעקה תפסה אותה בדיוק כשנכנסה לעיר. "זה היה מלחיץ מאוד, שמעתי את הבומים של הנפילות די חזק. הבית של גיסתי נפגע באחת הנ־ פילות, זו תחושה קשה מאוד שמחזירה אותנו אחורה, לא חשבנו שנחווה שוב את אותו פחד". בן שימול ושני ילדיה, חברתה ואחיה מתארחים בינתיים כאמור בדירה בט־ בריה. הימים הארוכים מחוץ לבית כבר נותנים את אותותיהם והיא מתגעגעת לשוב לקרית שמונה. "יש קושי, גם מח־ ברות שאני שומעת שהתפנו לבתי מלון, באיזשהו שלב זה כבר נמאס, כל אחד צריך את הפינה שלו והצרכים שלו וזה לא כל כך פשוט. אני מתגעגעת המון לבית. אין כמו קריית שמונה, למרות המצב אנחנו לא עוזבים את העיר".

הציבור החרדי התגייס לפעילויות החירום במושבה הם משתתפים בשמירות בתוך היישוב מסביב לשעון ובפעילויות לחיזוק החוסן הקהילתי ‰ ראש המועצה אריש: "המחויבות שלהם היא מקור השראה לכולם"

כיל מדי יום חיילים רבים המוצבים בא־ זור ואת התושבים המעטים שעוד נותרו. "אנחנו פה בעיקר בשביל לעשות טוב לאלו שנשארו. אשתי לוחצת עלי להתפ־ נות, אבל אני פה בשביל האווירה, כשלא תהיה ברירה אני אעזוב, אבל בינתיים אני פה בשביל לשמח אנשים", הסביר, "בי־ מים הראשונים של המלחמה היה לי קשה ועכשיו התרגלתי. החיילים באים לפה וזה מעלה להם את המורל, כל מי שבא מקבל את השמחה שלי. המשפחה שלי נמצאת במרכז ואני נוסע אליהם בסופי שבוע". אתה לא חושש מהטילים? "אין אחד שלא חושש, אבל אני שומר על עצמי. יש לי מרחב מוגן מתחת לעסק ואני נמצא במקום בטוח רוב שעות היום. העיר שוממת וריקה וזה עצוב מאוד. אני שומע מאנשים שפונו למרכז שיש בהם פחד מאוד גדול לחזור אחרי המלחמה. אם צה"ל לא יתווה קווים חדשים וירחיק את חיזבאללה מהגדר יהיה קשה לחיות פה. יש פה מציאות חדשה ואם לא נקבע עכשיו את הכללים, זה יהיה אסון מבחי־ נתנו. אם נחזור למצב שלא יהיה ביטחון, הערך של הדירות יירד והעסקים יקרסו. אי אפשר לחיות כששמים לך אקדח על הרכה, לא נרצה לספוג את הלחץ הזה. אנשים בטראומה ממה שקרה בדרום. אני מקווה שראש הממשלה לא יאכזב הפעם ושהמדינה לא תפקיר אותנו כמו שהפקי־ רה את תושבי הדרום". "מה שהביא עלינו את האסון הזה זו כיפת ברזל וכל המיגוניות. ההגנה הכי טובה היא התקפה, האויב מבין את השפה הזאת היטב. אם זורקים עליך טיל, תזרוק עשרה. זו תפיסת העולם שלי"

בים. "ההתגייסות המדהימה הזו סייעה לגשר על הפער בין הקבוצות והקהילות המגוונות במושבה, תוך טיפוח תחושת סולידריות וכ־ בוד הדדי בתוך היישוב", אמר אריש. הנכונות של הציבור החרדי להיות נוכח בכל מקום בו נדרשת עזרה מבליטה את מחויבותם השורשית כלפי הקהילה. בין אם מדובר בסיוע במצבי חירום, תרומה למאמ־ צים צבאיים מתמשכים או מתן יד ליוזמות קהילתיות. "בתוך חשכת המשבר שפקד אותנו, המ־ עורבות הפעילה של כל חלקי האוכלוסיות מספקת זיק של תקווה ואור. הנכונות המ־ דהימה שלהם לסייע ולתמוך בחבריהם ליישוב לא רק מחזקת את הקשר בין קהילות שונות אלא גם מחזקת את הערכים שה־ פכו את יבנאל למושבה קהילתית חזקה ומאוחדת", הוסיף אריש, "בעודנו מנסים להיאחז בכל כל פעילות שתוכל להעלות את המורל הלאומי בזמנים מאתגרים אלו, התגייסות הציבור החרדי עומדת כעדות לכוחו ולאופיו של העם הישראלי. הסיוע המדהים שלהם למערך הביטחון המקומי והמחויבות שלהם לעזור לאחרים היא מקור השראה לכולם, ומחזקת את התפיסה שת־ קווה ואור יכולים לחלץ אפילו מהמשברים האפלים ביותר".

דניאל דדון

הקהילה החרדית ביבנאל, מאז פרצה מלחמת 'חרבות ברזל', התגייסה לכל פעילויות החירום במושבה. באוקטובר קורים תהליכים 7 למעשה מאז ה־ מרגשים במיוחד - עוד ועוד חרדים, שאינם נמצאים בשום מסגרות ביטחוניות, מתנדבים לכל המשימות הקהילתיות ועסוקים כמעט בכל תחנה אפשרית שמסייעת למושבה לה־ תמודד עם הקשיים שיש. "הנכונות שלהם לסייע בכל מקום שצריך הוא מגדלור של תקווה ואחדות בזמנים מאתגרים אלה", אמר ראש המועצה שניר אריש. הקהילה החרדית במושבה התגייסה לכוחות הביטחון המקומיים, לצוותי החירום ואף מש־ תתפת פעילה בפרויקטים קהילתיים רבים ומגוונים. "הציבור החרדי מפגין רמה מעו־ ררת השראה של מסירות ואנושיות יוצאת דופן. התגייסותם המדהימה מדגימה את רוח האחדות שמתפשטת על עם ישראל בימים אלו".

מעורבות הקהילה הח־ רדית בעת הזו מסייעת באופן משמעותי במא־ מצי המועצה ולשמור על ביטחונם של התוש־

"הנכונות שלהם לסייע בכל מקום שצריך הוא מגדלור של תקווה"

ראש המועצה שניר אריש

צילום: שרון צור

9

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 10.11.2023

מדינה במלחמה

רגב אמר ז"ל. "ילד מדהים שהפך להיות מלאך"

גיבור של אמא רגב אמר ז"ל מקיבוץ שדה נחמיה נפל בקרב בשבת השחורה

באוקטובר הוקפץ 7- בבוקר ה ,101 רגב אמר ז"ל, לוחם בגדוד בקרב על הגנת קיבוץ ‰ לעוטף עזה כיסופים הוא נפצע קשה ובעודו שוכב מבלי יכולת לזוז, כשהוא מבין שהוא הולך למות, הפציר בחבריו שלא יעיזו להיכנס לשטח ההשמדה לחלץ אותו ובכך הציל אמו גילנית: "בשבת ‰ את חייהם ההיא אמרתי לבעלי שאנחנו צריכים לדאוג, כי אם ייקחו את רגב ללחימה הוא ירוץ ראשון ואנחנו נבכה כי הוא לא רואה בעיניים"

אמרו לי ש ם לא יודעים איפ רגב. אחר צ ריים תקשרתי לחבר כי טוב שלו , ושאלתי 202 מ קיבוץ, שמשרת בגדוד אותו: 'אור, איפ רגב?' ו וא ענ לי: 'אני לא יודע, אבל מ"פ שלו פצוע'. אמרתי לעצמי שאם רגב לא שלח לי לב ו מ"פ פצוע אז בנתי. תיישבתי בסלון בבית וחיכיתי למודיעים". ביום שני בערב, אחרי שעות רבות של דאג וחוסר וודאות, גיע בשור קש ביותר – רגב נפל בקרבות בעוטף באוקטובר. 7 עז ביום שבת - מלא ידע, גדול וחסון צריך לחגוג סמ"ר רגב אמר ז"ל באוקטובר. 21 ב- 21 את יום ולדתו - וא נולד באר "ב לגילינ , ום מנ לת סניף שילב בקרית שמונ ולדויד, עובד במקורות. אח, בין שתי אחיות – גדול ו קטנ ממנו שקד 23 ממנו רוני בת - . כש כבן שנ משפח 17 בת -

יוסי וקנין

ביום ראשון בבוקר, י � באוקטובר, כשגילנית אמר מק 8 -ה - בוץ שד נחמ לא קיבל ודע עם אימוג'י 'לב' מבנ רגב ז"ל, לוחם בגי , ש וקפץ לעוטף עז יום קודם 101 דוד בשבת שחור , א בינ שמש ו לא טוב קר לו. אינטואיצ אימ ת של לא נתנ ל מנוח ובתוך תוכ א ידע , א ידע את נורא מכל. לי "רגב לא א ב כל כך לדבר, אז סכם איתו שבמ לך שירות שלו בכל יום בבוקר וא שולח לי לב, שז אומר ש כול בסדר", מספרת גילנית, "כשי ביום ראשון וא לא שלח לי שום דבר בבוקר תחלתי ל בין מ קר . אין מצב ש וא בסדר ו וא לא שולח לי לב. תי קשרתי לכל עולם כדי לברר מ קר איתו – למפקדים, למפקדים שלו לשי עבר ולאימות מכל קבוצות וכולם

10

10.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

אותה למשפחה באילת. אמרתי לה ול דויד שאני לא נוסעת כי אני מחכה לרגב. הם צחקו עלי, אבל אני אמרתי: 'רגב בדרך הביתה. הוא צריך להגיע'. אני כבר ידעתי שהוא כבר לא איתנו. דויד ושקד המשיכו להגיד לי שאני מדברת שטויות. המשכתי להתקשר לטלפונים של הצבא ושם אמרו לי שאין מידע על רגב אמר. החלטתי לקחת את שקד לאילת ומיד לחזור הביתה. הגעתי לאילת ביום שני בערך בשעה עשר בלילה. חצי שעה אחר כך המודיעים הגיעו לבית בשדה נחמיה לפנות 01:30 והודיעו לדויד. בשעה בוקר הם הגיעו לבית המשפחה באילת". איך הגבת? "אמרתי להם שהם לא צריכים להגיד לי שום דבר כי אני יודעת. הם אמרו לי שהם חייבים, שזה הפרוטוקול. עני תי להם שאני לא רוצה לשמוע כי אמא תמיד יודעת. הם התעקשו להגיד את שלושת המשפטים שהם צריכים להגיד. סידרו לי מונית ובאותו רגע חזרתי הבי תה". חלם להיות רופא איש הגיעו להלוויה של רגב 1,000 כ למרות שפיקוד העורף אסר על הת- איש. הקיבוץ 30 כנסות של יותר מ גם שידר את הלוויה בזום לעוד מאות שצפו. "היתה לוויה מרגשת. הגיעו מאות אנשים שהכרנו ולא הכרנו", סי פרה גילנית, "כל יום אני מקבלת אלפי הודעות של אנשים שהכירו את רגב. הוא היה סוג של סלב בשכבת הגיל שלו. הוא נגע בכל כך הרבה אנשים שזה לא ייאמן. פונים אלינו מלא אנשים ומספ רים עליו סיפורים. ידעתי שהילד שלי היה מושלם, אבל ככה? זה פשוט לא ייאמן כל הסיפורים שאנחנו שומעים. כשהוא הגיע לשייטת הוא היה מרכז העניינים ולאחר שהוא הודח הם התפר קו שם ולא הבינו למה מדיחים אותו. גם בדובדבן הוא הכיר מלא חברים ואחרי . הוא תמיד אמר לי: 'אני 101 זה בגדוד הולך, אוסף חברים וממשיך הלאה. זה הייעוד שלי'". מה היו החלומות שלו? "כשהיה בתיכון הוא אמר שיהיה הרמטכ"ל הבא. כשהוא גדל הוא אמר שהוא רוצה להיות ראש הממשלה הבא. בצבא הוא רצה לצאת לקצונה, זה היה לו חשוב. הוא אמר שזה הייעוד שלו להוביל ולחנך דור חדש של חיילים, כל הזמן דיבר שהוא יהיה קצין, אבל בגלל הפז"ם שלו זה לא התאפשר. אחרי הצבא היתה לו תוכנית ללמוד בבאר שבע רפואה והוא כבר התחיל ללמוד לפסי כומטרי. הוא רצה להיות רופא בהתמחות בטראומה ואז לחזור לצבא כרופא לוחם. רגב היה איש עם אידיאולוגיה וערכים. א � שנים הוא הספיק לעשות מה ש 21 ב- שנה. 70 נשים לא הספיקו לעשות ב ילד מדהים שהפך להיות מלאך. עכשיו אנחנו מאמינים שהוא שומר על החברים שלו מלמעלה". יש כבר מחשבות איך להנציח אותו? "החלטנו להקים מכינה קדם צבאית אצלנו בקיבוץ על שמו. מכינה שתתעסק באהבת הארץ, באהבת אדם, במוטיבציה ובהכנה לצבא. אנחנו רוצים לחנך את הדור הצעיר ברוח החיים של רגב וכבר התחלנו לעבוד על זה".

חזרה לארץ והקימה את ביתה בקיבוץ שדה נחמיה. "קראנו לו רגב כי ככה אבא שלו רצה", סיפרה גילנית, "לפני שנסענו לארה"ב דויד עבד בשדות וכשהוא היה חורש ורואה את הרגבים מתפתחים הוא אמר לעצמו שלבן שלו יקראו רגב. הרבה שנים לפני שרגב נולד הוא חשב על השם הזה. ואכן היה לרגב חיבור לאד מה ולמדינה. חיבור חזק מאוד. רגב עשה שנת שירות בבית ספר שדה עין גדי. הוא הדריך טיולים במדבר יהודה ובהר הנגב. "הוא היה ילד היפראקטיבי ובילדות היה לו קשה. הוא היה הולך הרבה מכות, מפריע בכיתה, אבל עם כל זה כולם אהבו אותו. בכיתה ז' דויד אמר שצריך למצוא ספורט שיתעל את האנרגיות שלו לדב רים אחרים והוא רשם אותו לחוג כדור מים בהפועל שמיר. מהרגע שרגב התחיל לשחק כדור-מים הוא פשוט פרח והפך מילד צנום לגבר גדול, חסון וחזק. הוא היה מוקף בחברים כל הזמן. תמיד היה במרכז העניינים בקיבוץ ואחד שמתנדב. כשמישהו היה צריך עזרה הוא היה קורא לרגב. הוא היה ילד מבריק שעשה בגרות בחמש יחידות בפיזיקה ומתמטיקה והר חיב בתנ"ך ובגיאוגרפיה. עשה בגרות גם לנפש וגם לעתיד. היה מלא ידע. גאון. מלח הארץ". התגייס רגב לשייטת 2021 בנובמבר י � , עבר טירונות, מכין ובאמצע הבס 13 סי הודח. משם עבר לדובדבן, אבל לאחר הגיע לגדוד 2023 חודשיים עזב ובינואר של חטיבת הצנחנים. לפני מספר 101 שבועות יצא לקורס מ"כים בביסל"ח. היה מחובר מאוד לאדמה". איזה ילד ונער הוא היה? בערב סוכות הגיע רגב לחופשה שהייתה למעשה הפעם האחרונה שמש פחתו ראתה אותו. בשבת שמחת תורה, שהייתה השבת האחרונה של קורס המ"כים, הוא ויחידתו, פלוגה ג', הוקפצו לעוטף עזה בעקבות מתקפת הפתע הר צחנית של חמאס. הוא כתב לי: 'אני על 10:40 "בשעה אוטובוס בדרך לגבולות. סוגר את הט לפון'. בשעה הזו הוא כבר היה אחרי לחימה. הם התחילו להילחם הרבה לפני שהוא כתב לי. כבר בשעה שמו נה הם הגיעו לצמתים בעוטף עזה והחלו להילחם". מה את יודעת על מה שקרה באותה שבת שחורה? "הפלוגה שלו מביסל"ח הגיעה לעו- . כשהם 09:00 טף בסביבות השעה הגיעו לאחד הצמתים בעוטף הם פרקו מהאוטובוס, רצו אחרי חולית מחבלים וחיסלו אותה. הם ראו שם טנדר לבן וגילו בתוכו בחורה שהמחבלים ניסו לחטוף. הם הצילו אותה. הם העלו אותה לאוטובוס ונסעו לכיוון נחל בשור. בדרך לשם הם ראו עוד מחבלים, פרקו, חתרו למגע וחיסלו אותם. משם הם הגיעו לקיבוץ כיסופים". הם נלחמו בקרב על הגנת הקיבוץ? "כן. רגב היה נגביסט. ויחד עם המ"כ שלו עמרי פרץ ז"ל והנגביסט השני בר יענקלוב ז"ל הם פתחו ציר ובאיזה שלב הם נכנסו לשטח השמדה. בר ופרץ נפ חתר למגע וחיסל מחבלים

"כשהם הגיעו לאחד הצמתים בעוטף הם פרקו מהאוטובוס, רצו אחרי חולית מחבלים וחיסלו אותה. הם ראו שם טנדר לבן וגילו בתוכו בחורה שהמחבלים ניסו לחטוף. הם הצילו אותה" "החלטנו להקים מכינה קדם צבאית אצלנו בקיבוץ על שמו. מכינה שתתעסק באהבת הארץ, באהבת אדם, במוטיבציה וההכנה לצבא. אנחנו רוצים לחנך את הדור הצעיר ברוח החיים של רגב"

צילומים: באדיבות המשפחה | באוקטובר 7־ משפחת אמר לפני ה

געו ונהרגו. רגב נפצע משלושה כדורים בפלג גוף תחתון. הוא לא הרגיש את הר גליים. החברים שלו ביקשו ממנו שיזחל אליהם, אבל הוא אמר להם שהוא לא יכול לזוז כי אם יזוז ירו לו בראש. הוא ביקש מהם חילוץ כי הוא איבד המון דם. החבר'ה שלו אמרו לו שהם באים לעזור לו, אבל רגב בקור רוח, בהכרה מלאה ובתושייה אמר להם לא להתקרב. הוא אמר להם: 'אם תתקרבו אלי אתם תמותו. תישארו במקום'. הוא המשיך להסביר להם מאיפה הגיעה האש וניסה לתפעל את הקשר של פרץ כדי לקרוא לעזרה, אבל הקשר לא עבד. הוא ידע שהוא עומד למות ואחד החברים שלו, שהוא דתי, אמר איתו: 'שמע ישראל' ואז הנבלות זרקו עליו רימון וגמרו אותו. מאותו רגע הוא כבר לא ענה להם. החברים שלו שמרו במשך שעתיים וחצי על הגופה שלו, רק כדי שלא יחטפו לנו את רגב. אחרי שעתיים וחצי חילצו אותו כשהוא כבר לא היה בחיים. בקרב הזה נהרגו שישה חברים. המ"מ שלו אוריאל שוקרון והמ"פ שלו אבית"ר זיתוני נפצעו קשה". כשסיפרו לך על רגעיו האחרונים, איך הרגשת?

"רגב היה גיבור עד הרגע האחרון. הוא דיבר בקור רוח, לא התלונן ולא אמר שכואב לו. הוא הבין שהוא הולך למות ולא רצה שעוד מישהו ייפגע. פשוט גי בור גדול. בשבת ההיא אמרתי לדויד שא נחנו צריכים לדאוג כי אם ייקחו את רגב ללחימה הוא ירוץ ראשון ואנחנו נבכה כי הוא לא רואה בעיניים. דויד אמר לי בתגובה משהו שהוא בטח מצטער עליו: 'גילנית, כדי שהמדינה הזו תמשיך לה תקיים אנחנו צריכים את החיילים האלה שירוצו ראשונים'. כשהוא אמר את זה הוא אפילו לא הבין שהוא מדבר על הבן שלו, שזה מה שהולך לקרות. לא סתם אומרים שהגיבורים הולכים ראשונים. כמות הנגביסטים, המפקדים והמ"כים שנפלו מכל היחידות היא עצומה". אמא תמיד יודעת ביום ראשון בבוקר, לאחר שרגב לא יצר קשר, גילנית החלה לנסות לאתר אותו. למי היא לא פנתה ומכולם היא קיבלה את אותה התשובה. "הבת שלי שקד לא רצתה להישאר בקיבוץ וביקשה שאקח

רגב ז"ל. "היה מוקף חברים כל הזמן"

11 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 10.11.2023

12

10.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

13 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 10.11.2023

הרגע בו השמיים הפכו לאפורים, המנוסה מהירי של המחבלים, הרכב שלא הפסיק לנסוע למרות שספג עשרות כדורים ויצר לינה ‰ ההישרדות שסייע לקבל את ההחלטות הנכונות בתוך התופת באוקטובר 7־ מרמת הגולן לא ישנה בלילות מאז ה 23־ אורלוב בת ה ועדיין לא מצליחה לעכל איך יצאה בחיים מהשבת השחורה חשבתי לעצמי שיש בחוץ חמישה מחבלים וצה"ל תוך דקות מנטרל 20 את האירוע" צעירה מקצרין שניצלה מהטבח במסיבה ברעים:

שמועות מפה לאוזן שאין אפשרות לצאת החוצה. השוטרים מסובבים את הרכבים בחזרה ואומרים שעדיף להישאר באזור של המסיבה". בשעה זו, כשכבר מחבלי החמאס חדרו לשטח המסיבה והתחילו במסע ההרג, אורלוב וחבריה עדיין לא עיכלו את המתרחש מסביב. "חשבתי לעצמי שיש בחוץ חמישה מחבלים וצה"ל תוך דקות מנטרל את האירוע", המשיכה 20 לתאר את מה שקרה באותן דקות בהן הטבח החל, "נכנסנו לשטח המסיבה ושב מענו שיש מכולה עם מלא שוטרים ושם הכי בטוח".

צריך לברוח הרקטות עפו מכיוון רצועת עזה לכל אזור הדרום וגוש דן בקצב שלא נראה כמותו. אורלוב וחבריה לוקחים את הזמן ועוד לא יודעים שעשרות מחבלי חמאס מתקרבים אליהם. "אמרתי 'חבר'ה אף אחד לא ממהר נחכה שיפסיק או יירב גע ואז ניסע', אבל אז מגיעים שומרים שאומרים לנו בצעקות להזדרז ולעוף", משחזרת אורלוב, "לקחנו מה שחשוב ודהרנו החוצה. רותם, חברה שלי, נכנב

בתוך קקטוס בשלב הזה של האירוע אורלוב רואה את המתרחש בהבזקים ועדיין לא מאב מינה למה שהיא רואה. "פתאום הגיעה אלונקה על גלגלים עם אנשים מסביבה שזועקים לעזרה. שכב עליה בחור מחורר בכל הגוף. הגוף שלי אמנם נכנס לסטב רס, אבל המוח עדיין לא הבין, הוא עדיין מריץ סתלבט, כל כך הרבה עלילות משניות לסרט שלי. ואז אני רואה בחור מדבר בפלאפון מתחנן שיחלצו את חברה דקות שוכבת עם פצע 50 שלו, שכבר ירי מחכה לחילוץ, ומהצד השני בחורה שצורחת על כולם שהיא לא זזה לשום מקום והיא רוצה לנסוע להציל אנשים - לירון ברדא הגיבורה השם יקום דמה. הכל רעש מסביב ואני בפנים רק אומרת לעצמי הכל טוב עוד שנייה זהו". לאחר דקות של אנדרלמוסיה שנב דמו כנצח, הגיעו המחבלים לאזור בו הסתתרו אורלוב וחבריה, רק אז הבינה שהיא נלחמת על חייה. "ואז הוא הגיע, ג'יפ מסריח, לא זוכרת את הצבע, ועב ליו לפחות איזה שבעה מחבלים עומדים ופשוט יורים לכל הכיוונים. הם כבר היו א � מטר מאיתנו כשנעמדנו מ 10 בערך חורי המכולה מהצד הנגדי, אני באתי להוציא את הראש להסתכל, מזל שקייט תפסה אותי חזק והחזירה אותי עוד לפני שהספקתי".

דניאל דדון

ב � ה מהסיפורים זה א דדח לתי נתפסים של אותה שבת שחורה 23 באוקטובר. לינה אורלוב בת ה- 7 ה־ מקצרין הייתה שם במסיבה ליד קיבוץ רעים, כמו אלפים אחרים, רקדה וחגגה עם חבריה את החיים עד שהמוזיקה נקב טעה בחדות בזמן שמחבלי החמאס פתחו במתקפת הפתע על ישראל. "רקדתי בשורה הראשונה. לצידי מיב מין רותם וקייט ומשמאלי נדב. הייתה פתיחות מדהימה. כמות אהבה לא מוב סברת", היא נזכרת, "פתאום בום. אין מוזיקה. אני מרגיעה את עצמי, מסתכב לת ימינה שמאלה ואומרת בסדר, בסך הכל תקלה, אולי מישהו דרך על הכבל. ואז אני שומעת שהתחילו לצעוק 'צבע אדום' והשמיים הפכו לאפורים. אנחנו מתיישבים על הרצפה, כולם בהלם תרב בות ואז אומרים בכריזה: 'נגמרה המסיב בה כולם להתפנות'". כך החלה השבת הארורה ההיא מהב חוויה האישית של אורלוב, שבדקות הראשונות היא וחבריה לא הבינו מה באמת קורה. עכשיו, חודש אחרי, היא מצליחה לראשונה לספר מה עבר עליה ביום ששינה את חייה וחיי המדינה לעד.

סה קצת להלם, התיישבה על הרצפה בחניה והייתה בהתקף חרדה. כולנו מסביבה מתעסקים במה שחשוב באותו רגע - להיות איתה ולהרגיע אותה, בזמן שמעלינו יירוטים בלתי פוסקים - ממש מופע זיקוקים באור יום, בומים חזקים שרק מתחזקים, אבל אני

אחרי מספר דקות הגיעו אורלוב וחבריה למכולה ולידה אכן היו ושוטרים מאבטחים שניסו להרגיע. "רותם עמדה לידי בוכה לאמא שלה בפלאפון. ואז הגיעה שוטרת מדהימה ממג"ב, שלקחה את הפב לאפון ורק דאגה להרב

מדינה במלחמה

גיע. ואז התחילו לרוץ שמועות שצריך לברוח לצד ימין ואז לצד שמאל. כל אחד זרק הערה באוויר ואני עדיין לא קלטתי. מבחינתי כולם אומרים שטויות והכול בסדר. רגעים ספורים לאחר מכן הבנו שהכמות הפסיכית של הצרורות והבוב מים שאנחנו שומעות ממש לא מגיעים מירי כוחותינו".

משום מה בנונשלנט מלא. אני מחפשת את נדב שיביא לי את המכנס הלבן שלי מקולומביה כי זה מה שקריטי. התקדמב נו כולם, הגענו כבר ליד הרכב של קייט כשאני מחייגת לנדב בדאגה שלא ייסע והוא אומר לי: 'חבר שלי חטף כדור אני אדבר איתך'. ואני לא מבינה: 'מה הקשר כדור?, דיברנו על רקטות'. ואז מתחילות

14

10.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

לאחר שהצליחו להימלט מהמחבלים עלו אורלוב וחבריה למסיבה על הכביש הראשי, שם התברר להם שהם רחוקים מלהגיע לחוף מבטחים. "המערב הפרוע זה מה שהלך שם. אין נפש חיה שהיא לא מחבל. לכל אורך הכביש אנחנו רואים גופות, רכבים הפוכים ומחבלים שמתח־ באים בחורים שלהם ולא מפסיקים לירות ומחוררים לנו את הרכב. היה שלב שאמ־ רתי: 'זהו, אנחנו מתהפכים'. המזל שהיה לנו את קייט, שנהגה כמו מכונה והצליחה לברוח. אין סיכוי שמישהו לא קיבל כדור, אבל אף כדור לא נכנס בחלונות". לאחר דהירה ארוכה בכביש הזרוע הרס והרג קיבלו אורלוב וחבריה החלטה שב־ דיעבד הצילה את חייהם. "ראינו מחסום מלפנים והבנו שהם מחבלים. היה שטח פתוח מצד ימין וקייט קיבלה החלטה ופ־ נתה. נסענו כשעדיין יורים על הרכב עד שראינו גבעה קטנה. נסענו לידה, פרקנו ונשכבנו עליה צמודים אחד לשני. מו־ סתרים מהמקום שממנו באנו. שעתיים שלמות לא הוצאנו פיפס, לא הרמנו את הראש אפילו. זבובים בפה ובעיניים ולא זזנו. כל פעם הרמתי את העיניים למע־ לה וחשבתי שאני אראה פרצוף של מחבל והוא יירה לי בפרצוף, אבל זה לא קרה. דמיינתי המון דברים. בתכל'ס כבר הב־ נתי שאלה הרגעים האחרונים ושאני לא הכוכבת של הסיפור". אלעד המושיע רק לאחר שבע וחצי שעות של השלמה עם המצב והסיוטים והמחשבות שרצות בראש, הגיע סוף סוף כוח החילוץ בדמותו של אלעד שהציל אותם בתושייה מהתו־ פת. "בשעתיים האחרונות כבר התחלנו להתקשר למשטרה. שיחות של דקה בל־ חישות ולנתק. ואז אמא של רותם שלחה מספר, את המספר של המלאך השומר שלנו 'אלעד המלך'. הוא דיבר עם רותם, אמר לה שהוא בדרך ואני אומרת לה: 'את לא מנתקת בחיים'. והפעם הוא לא ניתק וספר איתה את הדקות אחורה. כשהוא הגיע פחדנו לצאת מהמחבוא. הוא התקדם עוד לעברנו, זחלנו החוצה וקפצנו לרכב. כל המושבים היו מהולים בדם. הוא נסע קמ"ש ליישוב פטיש. 200 במהירות של חשבתי שהוא סתם נוסע מהר, לא הבנ־ מחבלים וש'אלעד 2,000 תי שעדיין יש המלך' בא אלינו אפילו בלי נשק. כל הדרך הוא אמר לנו להוריד את הראש, אני לא הורדתי ועדיף שלא אפרט, זה לא אלא יותר 2023 היה נראה כמו ישראל ב- באירופה. הגענו לפטיש ומשם 1940 כמו הסעה לבאר שבע ושם אבא של רותם לקח אותנו חזרה לגולן ולשקט". עד היום לא מצליחה אורלוב לעכל את המראות שראתה באותו יום. המציאות שלה עכשיו היא מציאות של פוסט טראומה שנכפתה עליה. "מאז אני לא נרדמת. כל טריקת דלת, כל רעש של מכונת כביסה או מזגן מרעיש ודגל שמתנופף ברוח מחזיר אותי למצב שעוד שנייה יגיע טנדר ומ־ תחילים לנוס שוב. אני יודעת שאני לא היחידה שמרגישה ככה. כל המדינה בפו־ סט טראומה. זו הסיבה שבחרתי לשתף את הסיפור שלי. זה בדיוק מה שהרגשתי. מה שעברתי זה פרק נדיר ולא מציאותי של פאודה. זה מה שהיה. תודה שאני פה, תודה לכל מי שדואג, תודה לחברות שלי שהיו איתי בכל שנייה ביום הכי נורא שהיה ויהיה לי בחיים ושרדו איתי כדי לספר".

"עמדנו שם אולי דקה עד שמישהו צרח רוצו, ושם הפרק נהיה מעניין ולא מציאותי בעליל. אנחנו רצות ליד האוהלים ואחרינו רצים מחבלים כאילו משחקים איתנו תופסת, רק שלהם יש נשקים ארוכים והם לא מפסיקים לירות" "כל הדרך הוא אמר לנו להוריד את הראש, אני לא הורדתי ועדיף שלא אפרט, זה לא היה נראה כמו ישראל 2023- ב

לינה אורלוב משמאל במסיבה ברעים עם חברותיה קייט (באמצע) צילום: פרטי | ורותם

בב, הרכב שאחריו ברח ימינה ואני צרחתי לקייט 'סעי'". לרוע מזלם של הבורחים הסתבר שהט־ נדר אחריו עקבו היה של מחבלים. "אחד מהם תפס כמה שקים גדולים בבגאז׳ וזרק אחורה לכיווננו. אנחנו כבר הספקנו לפ־ נות במהירות שמאלה וראינו את המטען מתפוצץ מאחורינו. קיבלנו בום בלמטה של הרכב וחשבתי לעצמי שזהו, עכשיו נעצרים וזה רק להתפלל, אבל איכ־ שהו הרכב המשיך לנסוע. אני מסתכלת אחורה על הטנדר הארור שיורה עלינו, רותם מחזיקה לנו את הידיים ואנחנו רק מרימים אחד לשני: 'אנחנו יכולים, אנחנו יוצאים, אנחנו אש' ומה שעובר לי בראש זה: 'זהו, הכדור הבא פוגע בי וזה נגמר'. אבל למזלנו הכדורים לא פגעו בנו".

מסכת האירועים המשיכה והאינסטי־ נקט ההישרדותי של אורלוב נכנס לפ־ עולה. "עמדנו שם אולי דקה עד שמי־ שהו צרח רוצו, ושם הפרק נהיה מעניין ולא מציאותי בעליל. אנחנו רצות ליד האוהלים ואחרינו רצים מחבלים כאילו משחקים איתנו תופסת, רק שלהם יש נשקים ארוכים והם לא מפסיקים לירות. הסתכלתי אחורה פעמיים ואני רואה אותם פיזית רצים אחריי ויורים, אבל איכשהו הם לא פגעו בי. בשלב הזה הפ־ סקתי להסתכל אחורה והתרכזתי בלרוץ ולהקיא. רותם וקייט צרחו עליי לרוץ ואני בתגובה מתנשפת וצועקת: 'אני לא מצליחה'. פתאום ראינו יער לפנינו והבנתי שאין מצב שאני נכנסת אליו כי התחלנו לשמוע יריות גם משם. פה נכנס יצר ההישרדות חזק. אנחנו שומעים יריות מצד אחד ורצים לכיוון השני עד שהבנו שאנחנו מוקפים והתיישבנו בתוך קקטוס גדול כזה, הזדחלנו מצד לצד עד שפשוט התיישבנו בתוכו, היו איתנו עוד שלושה חבר'ה, אחד מהם ממד"א, אז הסתכלתי עליו ואמרתי לו: 'מה עושים'. הוא ענה לי שאין מה לעשות ואני יחסית במקום סבבה. מי היה מאמין שסבבה זה לשבת בקקטוס כשמכל הכיוונים רצים מחבלים ורוצחים את האנשים ששעתיים לפני רקדו איתי לסט הכי מטורף של ארטיפ־ קס. ישר הבנתי שאני לא מתכוונת לשבת ולחכות למות. אני מעדיפה למות כשאני בורחת".

נאחזים באופטימיות בדרך נס הצליחו אורלוב וחבריה לע־ לות לרכב שמילט אותם מהמחבלים אבל רק לזמן קצר. "ראינו שאנשים רצים ליד הקקטוס, אז אמרנו 'יאללה'. טסנו לרכב, עלינו והעלינו איתנו את דניאל שביקש להצטרף. פתחנו גוגל מפס והתחיל הפרק החמישי בסרט האימה. בשטח היו שלו־ שה צירי עפר. בחרנו בציר השמאלי, שם ראינו טנדר שחור עם בג’אז גדול פתוח ובתוכו חבר'ה עם ווסטים צהובים. אמר־ נו: 'בטח מנקים מהמסיבה'. אחריהם נסע עוד רכב עם בנות מהמסיבה ואנחנו נסענו ברכב השלישי בשיירה. אחרי כמה דקות הטנדר מקדימה עצר בפתאומיות והסתו־

אלא יותר 1940 כמו באירופה"

צילום: יובל חן | מתחם פסטיבל 'נובה' ליד קיבוץ רעים

15 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 10.11.2023

המוסלמי שהפך

יוסף חדאד, מאחוריך

מאז פרוץ המלחמה הפעיל החברתי נאיל זועבי - ערבי מוסלמי מכפר נין, מגויס כל כולו לטובת ההסברה הישראלית בכל מדיה אפשרית וחושף את זוועות החמאס במילים נוקבות, בלי גמגומים באוקטובר 7 "זוועות ‰ והתנצלויות עומדות בניגוד מוחלט לערכי האסלאם שעליהם גדלתי ועל פיהם אני חי. הבנתי שאני חייב לקום ולעשות מעשה" למסביר הלאומי

מדינה במלחמה

סטרומצה – מירית קושניר צילום: אלעד גרשגורן

ו � מתר במם האחרונםםי לבין BBC צץ נאיל זועבי בין אולפן ה אולפן אל חורה, ערוץ הטלוויזיה המשודר מארה"ב בשפה הערבית למדינות ערב, לבין כלי תקשורת אחרים, במאמץ הסברו תי בינלאומי לטובת ישראל. כערבי מוסו למי, שגם סייע באיתור נעדרים ופתח את ביתו בפני מפונים מאזור הלחימה, קולו מעורר עניין רב. באמירויות, במצרים ובירדן כבר שמעו אותו מסביר ש"מי שצריך היה לחשוב על 7 תוצאות מעשיו הוא החמאס, שהרשה ב באוקטובר למחבלים ולוחמים להיכנס לבתיהם של אנשים חפים מפשע, ילדים, זקנים, ערבים ויהודים, ולטבוח בהם בצוו רה שמזכירה את השואה". נותן פייט בתקשורת בשידור מהשבוע המראיינת עימתה את זועבי עם הטענה, שישראל מבצעת טיהור אתני לתושבי עזה. "לא נכון ולא מציאותי", הוא השיב לה בנחרצות. "צה"ל מפנה אותם למקומות בטוחים. חמאס מונע מהם ומשתמש בהם כמגן אנושי". י � הסביר זועבי למראיינת: "ל BBC ב שראל יש חשבון מול חמאס, לא מול אזרחי עזה". כששאלה "איך הדברים מתיישבים עם אלפי ההרוגים בעזה?" ענה: "הבעיה האמיתית היא שחמאס משתמש באזרחים העזתים כמגן אנושי ומבצע ירי ממוסדות ציבור". "פראי אדם לא הססו לשרוף, לרצוח ולו עשות מעשים שלא נתפסים במוח", הוא אומר. "הם הוסיפו חטא על פשע כשלקחו ילדים ותינוקות שמוחזקים כבני ערובה בעזה. ראיתי את עצמי כמי שחייב לקום

רת. את דעותיו המוצקות הוא משמיע בלי לגמגם ובלי להתנצל. לפני כשנה פרסם את "ערבי בשביל ישראל", ספר ביוגרפי שבו הוא מתאר את חוויותיו בתוך המו ציאות המורכבת. את קולו החל זועבי להשמיע סביב אירועי המרמרה. כשנחטפו שלושת הנו ערים גיל-עד מיכאל שער, יעקב נפתלי פרנקל ואיל יפרח, הלך לנחם את ההורים השכולים, הציג את עצמו ואמר: 'באתי להגיד לכם שמה שקרה כאן הוא פשע. אני משתתף בצערכם והכאב שלכם הוא הכאב שלי'. "לא היה פייסבוק באותם ימים", הוא מסביר "והתרוצצתי כמו מטורף כדי להו שמיע את קולי. לא בקטע פוליטי, אלא אידיאולוגי וחינוכי. וזה תפס אותי חזק". מצייץ בטוויטר כשפרצה מלחמת חרבות ברזל ביקש זועבי להשמיע את קולו. הוא הקליט את עצמו באנגלית ושלח את הסרטון לחו ברים בארץ ובחו"ל. "הרגשתי חלחלה ושאט נפש, ואחרי שהוצאתי כמה פוסטים וצייצתי בטוויטר, התחילו לפנות אלי

ולעשות מעשה. חשוב לי לומר את מה שאני מרגיש. הסרטונים שראיתי והאנשים שאיתם דיברתי הם שהניעו אותי לפעול, ולצערי גם חברים שלי מהדרום נרצחו. דיברתי עם חבר שלי ביום שישי ובשבת הוא נרצח עם בנו במרפסת ביתם. תדמיו תה של ישראל לא הכי טובה בעולם בכלל ובעולם הערבי בפרט, וצריך להזכיר לכל העולם את מה שקרה כאן. המראות הקשים באוקטובר עומדים 7 והזוועות שהיו ב בניגוד מוחלט לערכי האסלאם שעליהם גדלתי ועל פיהם אני חי. הם עומדים בניו גוד מוחלט לאיסור מהקוראן לרצוח, ולא חשוב מאיזו סיבה. וגם בלי קשר לאיסלם, מה שחמאס עשה מנוגד לכל הדתות ולכל ערכי אנוש". מנחם הורים שכולים ), איש חינוך שניהל בעבר 52 זועבי ( בית ספר, פעיל חברתי ופובליציסט, נולד בכפר נין וחי שם עם אשתו וארבעת ילדיו. אביו הוא ראש מועצת בוסתן אל מארג' הכוללת ארבעה כפרים, והוא מספר כי יש 350 בידי המשפחה קושאן (מעין טאבו) בן שנה על אדמות בכפר נין, בטייבה ובנצו

מתראיין BBC בערוץ ה

16

10.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

מהרשתות בבקשה לראיין אותי. אני קודם כל אומר שהזוועה שנעשתה לא מקובלת על אף אחד, ושואל את המראיינים האם יש מדינה בעולם שהייתה מקבלת נפילת טילים ושיעשו באוכלוסייה שלה את מה שעשו כאן. מישהו היה מסכים שדבר כזה יקרה בלונדון?". מה עונים לך? "לפעמים מתחמקים ואומרים, 'אנחנו רק המראיינים'. ולפעמים שואלים מה האנשים שנרצחו ליד 500 אני אומר על בית החולים בעזה (עוד לפני שהתברר כי מדובר בפייק ניוז מתוצרת חמאס, מ"ס). אני אומר שקודם כל אנחנו מצֵרים על כך, וכשאני אומר 'אנחנו' אני מתכוון לרחוב הישראלי. אני פוגש אנשים מכל שכבות החברה היהודית, ומעולם לא שמעתי מי־ שהו שאומר שצריך לפעול נגד האנשים בעזה. אני אומר למראיינים שישאלו את עצמם למה הפגיעה הייתה דווקא בבית החולים או במסגד ולמה הם משתמשים כמגן אנושי באוכלוסייה שלהם?". מפרגן לערביי ישראל לדברי זועבי, החברה הערבית בישראל נוהגת בימים אלה למופת. "אני מצדיע להם", הוא אומר. "הרבה תמונות זרמו ברשתות ביומיים הראשונים בצורה לא מבוקרת, אנשים שמעו וראו דברים, והר־ גשתי שיש קרבה, סולידריות ואמפטיה כלפי היהודים. אנחנו מדינה קטנה והכל פה מעורבב, ואנשים אומרים שהדברים הנוראים והאיומים שקרו לא מייצגים אותם. תמיד יש מקרים בודדים אבל לא צריך להפוך את השוליים למרכז, ועד כה ההתנהגות של המגזר הערבי היא מופתית. אני מרגיש הבנה ותמיכה, וגם ליטוף שלא חשתי בו הרבה שנים כלפי היהודים". משהו משתנה? "הפעם אנשים שמעו וראו. ההסברה הישראלית צריכה להיות מטופלת בצורה אחרת, כלפי פנים וחוץ, עם יותר עקביות. זה לא זבנג וגמרנו. יש בורות בעולם לגבי מה שקורה כאן. אנשים לא מבינים כמה הכל קטן ואיך אנחנו חיים. אני מסביר שע־ רביי ישראל הם הערבים היחידים בעולם שחיים בדמוקרטיה ושאני, כאחד מהם, יכול להיות כל מה שאני רוצה בהתאם לי־ כולותי. ערבי ישראלי יכול להיות פועל, חקלאי, מנהל בית חולים, ח"כ, שר, שופט בבית המשפט העליון. בתחנות הערביות מתפלאים לשמוע את זה". בימי המלחמה הראשונים נקרא זועבי להיות חלק ממערך של אזרחים מתנדבים. "נפגשנו בגני התערוכה בתל אביב וניסינו לעזור ככל האפשר בזיהוי ובהצלבת מידע במדיה, במטרה לזהות נעדרים", הוא מספר ומוסיף: "אני לוקח חלק ביוזמות נוספות. יש ראשי מועצות, ואבא שלי הוא אחד מהם, שקראו לאנשים מהצפון ומהדרום לבוא להתארח אצלנו. אבי פנה לאנשים ברש־ תות החברתיות ובהודעה לתקשורת, ואמר שהבתים פתוחים, ובכפרים של בוסתן אל משפחות. 100 מארג' אנחנו ערוכים לקבל ואנשים באו. לא מיד בהתחלה, אבל בהחלט הגיעו להפוגה קצרה מהדרום המופגז". מזהה נעדרים, מארח פליטים

מדבר בשם הרוב הדומם

"ראיתי סרטון של בכיר בחמאס שאומר שהבונקרים שומרים עליהם ונותנים להם הגנה, ושאונרא והעולם ישמרו על האנ־ שים העזתים. זה דבר בלתי נסבל. וחשוב לי לומר דבר נוסף: במתקפה הזו הייתה הכשרה איראנית וטכנולוגיה וכסף אירא־ ני. לאיראן יש חשבון לא רק עם ישראל, שאותה היא מאיימת למחוק מהמפה. יש לה חשבון ארוך עם מדינות ערב ואינ־ טרס דמוגרפי־דתי־פוליטי לכבוש את העולם הערבי. היא הצליחה כבר לעשות את זה בתימן, בסוריה, בלבנון בועיראק. אוי ואבוי אם העולם ירשה שאיראן תהיה מדינה גרעינית". עד כמה הקול שלך חריג במגזר? "הקול שלי הוא קולו של הרוב הדומם, רוב האוכלוסייה הערבית רוצה להשתלב בחיים במדינה. אני אומר שאין לי ארץ אחרת ואין לי מקום אחר, אין לי מדינה אחרת ואין לי דגל אחר. נולדתי כאן ואני לא רוצה לחיות בשום מקום אחר. הדבר לא מבטל את הזיקה בין היהדות לבין ארץ ישראל, ולדעתי צריך לחנך לזה כדי שלא יראו רק את הכובש והגוזל שלקח מאיתנו". מחפש פוליטיקה אחרת לפני כשלוש שנים, אחרי שזועבי פעל במשך שנים לקידום החברה הערבית, 39 בנימין נתניהו שריין אותו במקום ה ברשימת הליכוד והבטיח למנותו לשר לקידום החברה הערבית בממשלתו. אלא שבאותן בחירות נפתלי בנט הפך לראש הממשלה, ובכנסת הבאה שמו של זוע־ בי כבר נפקד מרשימת חברי הליכוד. אבל הוא לא מאבד תקווה, ומקווה שלא רחוק היום בו יוכל ליישם את אמונותיו וערכיו גם בכנסת ישראל: "מנהיגות ערביי ישראל חייבת להשתנות. אנחנו צריכים מנהיגות שפויה שמכירה בצ־ רכים האישיים, החברתיים והפוליטיים שלנו, מנהיגות שתבנה קשרים עם המגזר היהודי ולא תהרוס, ואולי תבנה גשר בין מדינת ישראל לעולם הערבי. וזה יקרה. אני אעשה את זה. כי בחיים הייחודיים של הערבים והיהודים בישראל, יש לנו רק אלטרנטיבה אחת: לחזק את הקשר בין המגזרים ולהביא לכך שכל מי שחי כאן ירגיש שייכות מקסימלית וישראליות. המנהיגות צריכה לדעת להגיד שזה הגורל שלנו, שאנחנו לא שמאל ולא ימין, אנחנו אזרחים במדינת ישראל. טובת המדינה היא טובתנו ורעתה – רעתנו. ואם המדינה חזקה, גם אנחנו חזקים. "אם תקום מפלגה עם ביטחוניסטים שא־ נחנו סומכים עליהם, אני אצטרף. בגלל האסון הגדול שקרה, הפוליטיקה הישרא־ לית צריכה לא רק פוליטיקאים אלא אנ־ שים שעסקו בביטחון או באו מהמערכות האלה. אני רואה את עצמי משלב ידיים איתם כדי להביא את הרוב הדומם לקחת צד, והוא צד המדינה. שילכו לבחירות כאזרחים שבוחרים בהתאם לשאיפות ול־ חלומות שלהם ושל ילדיהם. והחלום שלי, אגב, הוא לא פלסטין ולא עזה. החלום שלי הוא נצרת, שתהיה העיר הכי יפה ביש־ ראל".

"הרגשתי חלחלה ושאט נפש, ואחרי שהוצאתי כמה פוסטים וצייצתי בטוויטר, התחילו לפנות אלי מהרשתות. אני שואל את המראיינים אם יש מדינה בעולם שהייתה מקבלת נפילת טילים על אזרחיה"

"רוב האוכלוסייה הערבית רוצה להשתלב בחיים במדינה. אין לי ארץ אחרת, אין לי מקום אחר, אין לי מדינה אחרת ואין לי דגל אחר. נולדתי כאן ואני לא רוצה לחיות בשום מקום אחר"

זועבי. "הסברה זה לא זבנג וגמרנו"

17

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 10.11.2023

/ השף פיני לוי /

מנות איכריות הוא חזר מחוזק עם מגוון ‰ פיני יצא לשוק איכרים כדי לחזק את החקלאים גדול של ירקות מהם הכין גראטן ירקות שורש ודלעת בחמאה ומייפל

דלעת בחמאה, מייפל אגוזים וגבינה כחולה החומרים:

בשבת נסעתי לקנות בשוק איכרים, אחד מאינסוף המיזמים המדהימים שוק מהחקלאי לצרכן. של אנשים טובים - בחרתי במשק פיין בשפיים (פתוחים בשבת). שעתיים של שפיות, של טיול בשפע מתו־ צרת הארץ ובמחירים שמזמן לא פגשתי. זו עזרה הדדית. הביקור הזה החזיר לי נשימה. באתי לעזור לחקלאים ויצאתי עם הרגשה שהם עזרו לי יותר ועם שני ארגזים מלאים בכל טוב: דלעות יפהפיות, ירקות שורש, אבוקדו שכנראה היה אמור להיות מיועד ליצוא, לימון מאייר שאני מחפש כבר הרבה זמן, לימון מיוחד שהוא למעשה הכלאה של לימון עם תפוז, מלא מיץ וחמיצות רכה ומת־ קתקה. הסתובבתי, ליקטתי וחשבתי על מת־ כונים. בסוף בחרתי ללכת על גראטן בכמה צורות - ירקות שורש, בצל סגול ודלעת בחמאה, מייפל אגוזים וגבינה כחולה. כולם נשלחו לתנור, והוא כבר מייצר את הפלא. עם ישראל חי. גראטן ירקות שורש החומרים: חצי דלורית קלופה ופרוסה שורשי סלרי 3-2 בטטות 3-2 סלקים 3-2 מ"ל שמנת מתוקה (אפשר לדלל עם 300 כ־

על בסיס שמן זית, או שמן זית וחמאה מו־ מסת, להחליף בכחצי כוס שמן עם כל שאר החומרים. המתכון סלחני. אפשר לשחק בחומרי הגלם (לפת, קולורבי, שומר) ובכמויות בהתאם למה שיש וגודל התבנית. גראטן בצל החומרים: בצלים סגולים או רגילים, פרוסים 3-2 לפרוסות עבות שאלוטים קלופים וחצויים (לא חובה) 4-3 כחצי כוס שמנת חמוצה גרם (שתי כפות) חמאה מומסת 30 כ־ גרם פרמז'ן מגורר 30-20 שיני שום כתושות 2 מלח גס, פלפל שחור גרוס ההכנה: משמנים את התבנית או הסנייה בחמאה, מפזרים מלח גס, מניחים את הפרוסות בש־ כבה אחת. בקערה מערבבים את השמנת, החמאה המומסת ושאר התבלינים ויוצקים. 180 מכניסים לתנור שחומם מראש על מעלות לכחצי שעה או עד שהבצל מרוכך ושחום יפה.

חלב) שליש כוס יין לבן (לא חובה אבל מוסיף) גרם חמאה מומסת 50 כ־ גרם פרמז'ן מגורר 100 כ־ שיני שום 3-2 אגוז מוסקט מגורר (לא חובה) מלח גס פלפל שחור גרוס ההכנה: פ � קולפים ופורסים את כל השורשים ל רוסות בעובי של כסנטימטר. ח � מערבים יחד בקערה את השמנת, ה מאה המומסת, השום והתבלינים. ז � משמנים את התבנית בנדיבות, מפ רים מעט מלח גס, יוצקים מעט מתערובת השמנת, ומתחילים לסדר יפה את פרוסות השורשים. עדיף לטבול תחילה ברוטב הש־ מנת כדי שכל פרוסה תהיה עטופה יפה ברוטב, או פשוט ליצוק מעל באופן שווה. מכסים בנייר אפייה ומעל בנייר כסף, ע � מ 180 מכניסים לתנור שחומם מראש על לות לכשעה וחצי או עד שהפרוסת רכות, מסירים את הכיסויים, מפזרים פרמז'ן מגו־ רר, ושולחים שוב לתנור לעוד כחצי שעה או עד שמשחים יפה. אפשר לוותר על השמנת ולהכין רוטב ●

דלעת, איזה סוג שאוהבים. אני בחרתי בד־ לעת ערמונים, יפה ומתחברת, מושלמת לכל הטעמים. גרם חמאה (שתי כפות) מומסת 30 כ־ כפות מייפל 3-2 שיני שום כתושות 2 מלח גס, פלפל שחור גרוס כמה ענפים של תימין לימוני (לא חובה) חופן אגוזי מלך או פקאן, קלויים במחבת עם מעט חמאה או שמן זית וצ'ילי גרוס או פפריקה מתוקה מעט גבינה כחולה בהגשה ההכנה: מ � חוצים דלעת לשניים ומנקים את ה רכז. מערבבים את החמאה ושאר החומרים לרוטב סמיך ויוצקים במרכז כל חצי דלעת, מברישים את הדופן הפנימית והשוליים. ו � מעבירים לתבנית ומכניסים לתנור שח דקות או עד ריכוך. 45 ל־ 180 מם מראש על חשוב מדי פעם להבריש את הדלעת ברוטב ולהמשיך עד לריכוך והשחמה יפה. בהגשה מוסיפים אגוזים ומעט גבינה כחולה.

10.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה 18