טבריה קרית שמונה 10.11.23

אותה למשפחה באילת. אמרתי לה ול דויד שאני לא נוסעת כי אני מחכה לרגב. הם צחקו עלי, אבל אני אמרתי: 'רגב בדרך הביתה. הוא צריך להגיע'. אני כבר ידעתי שהוא כבר לא איתנו. דויד ושקד המשיכו להגיד לי שאני מדברת שטויות. המשכתי להתקשר לטלפונים של הצבא ושם אמרו לי שאין מידע על רגב אמר. החלטתי לקחת את שקד לאילת ומיד לחזור הביתה. הגעתי לאילת ביום שני בערך בשעה עשר בלילה. חצי שעה אחר כך המודיעים הגיעו לבית בשדה נחמיה לפנות 01:30 והודיעו לדויד. בשעה בוקר הם הגיעו לבית המשפחה באילת". איך הגבת? "אמרתי להם שהם לא צריכים להגיד לי שום דבר כי אני יודעת. הם אמרו לי שהם חייבים, שזה הפרוטוקול. עני תי להם שאני לא רוצה לשמוע כי אמא תמיד יודעת. הם התעקשו להגיד את שלושת המשפטים שהם צריכים להגיד. סידרו לי מונית ובאותו רגע חזרתי הבי תה". חלם להיות רופא איש הגיעו להלוויה של רגב 1,000 כ למרות שפיקוד העורף אסר על הת- איש. הקיבוץ 30 כנסות של יותר מ גם שידר את הלוויה בזום לעוד מאות שצפו. "היתה לוויה מרגשת. הגיעו מאות אנשים שהכרנו ולא הכרנו", סי פרה גילנית, "כל יום אני מקבלת אלפי הודעות של אנשים שהכירו את רגב. הוא היה סוג של סלב בשכבת הגיל שלו. הוא נגע בכל כך הרבה אנשים שזה לא ייאמן. פונים אלינו מלא אנשים ומספ רים עליו סיפורים. ידעתי שהילד שלי היה מושלם, אבל ככה? זה פשוט לא ייאמן כל הסיפורים שאנחנו שומעים. כשהוא הגיע לשייטת הוא היה מרכז העניינים ולאחר שהוא הודח הם התפר קו שם ולא הבינו למה מדיחים אותו. גם בדובדבן הוא הכיר מלא חברים ואחרי . הוא תמיד אמר לי: 'אני 101 זה בגדוד הולך, אוסף חברים וממשיך הלאה. זה הייעוד שלי'". מה היו החלומות שלו? "כשהיה בתיכון הוא אמר שיהיה הרמטכ"ל הבא. כשהוא גדל הוא אמר שהוא רוצה להיות ראש הממשלה הבא. בצבא הוא רצה לצאת לקצונה, זה היה לו חשוב. הוא אמר שזה הייעוד שלו להוביל ולחנך דור חדש של חיילים, כל הזמן דיבר שהוא יהיה קצין, אבל בגלל הפז"ם שלו זה לא התאפשר. אחרי הצבא היתה לו תוכנית ללמוד בבאר שבע רפואה והוא כבר התחיל ללמוד לפסי כומטרי. הוא רצה להיות רופא בהתמחות בטראומה ואז לחזור לצבא כרופא לוחם. רגב היה איש עם אידיאולוגיה וערכים. א � שנים הוא הספיק לעשות מה ש 21 ב- שנה. 70 נשים לא הספיקו לעשות ב ילד מדהים שהפך להיות מלאך. עכשיו אנחנו מאמינים שהוא שומר על החברים שלו מלמעלה". יש כבר מחשבות איך להנציח אותו? "החלטנו להקים מכינה קדם צבאית אצלנו בקיבוץ על שמו. מכינה שתתעסק באהבת הארץ, באהבת אדם, במוטיבציה ובהכנה לצבא. אנחנו רוצים לחנך את הדור הצעיר ברוח החיים של רגב וכבר התחלנו לעבוד על זה".

חזרה לארץ והקימה את ביתה בקיבוץ שדה נחמיה. "קראנו לו רגב כי ככה אבא שלו רצה", סיפרה גילנית, "לפני שנסענו לארה"ב דויד עבד בשדות וכשהוא היה חורש ורואה את הרגבים מתפתחים הוא אמר לעצמו שלבן שלו יקראו רגב. הרבה שנים לפני שרגב נולד הוא חשב על השם הזה. ואכן היה לרגב חיבור לאד מה ולמדינה. חיבור חזק מאוד. רגב עשה שנת שירות בבית ספר שדה עין גדי. הוא הדריך טיולים במדבר יהודה ובהר הנגב. "הוא היה ילד היפראקטיבי ובילדות היה לו קשה. הוא היה הולך הרבה מכות, מפריע בכיתה, אבל עם כל זה כולם אהבו אותו. בכיתה ז' דויד אמר שצריך למצוא ספורט שיתעל את האנרגיות שלו לדב רים אחרים והוא רשם אותו לחוג כדור מים בהפועל שמיר. מהרגע שרגב התחיל לשחק כדור-מים הוא פשוט פרח והפך מילד צנום לגבר גדול, חסון וחזק. הוא היה מוקף בחברים כל הזמן. תמיד היה במרכז העניינים בקיבוץ ואחד שמתנדב. כשמישהו היה צריך עזרה הוא היה קורא לרגב. הוא היה ילד מבריק שעשה בגרות בחמש יחידות בפיזיקה ומתמטיקה והר חיב בתנ"ך ובגיאוגרפיה. עשה בגרות גם לנפש וגם לעתיד. היה מלא ידע. גאון. מלח הארץ". התגייס רגב לשייטת 2021 בנובמבר י � , עבר טירונות, מכין ובאמצע הבס 13 סי הודח. משם עבר לדובדבן, אבל לאחר הגיע לגדוד 2023 חודשיים עזב ובינואר של חטיבת הצנחנים. לפני מספר 101 שבועות יצא לקורס מ"כים בביסל"ח. היה מחובר מאוד לאדמה". איזה ילד ונער הוא היה? בערב סוכות הגיע רגב לחופשה שהייתה למעשה הפעם האחרונה שמש פחתו ראתה אותו. בשבת שמחת תורה, שהייתה השבת האחרונה של קורס המ"כים, הוא ויחידתו, פלוגה ג', הוקפצו לעוטף עזה בעקבות מתקפת הפתע הר צחנית של חמאס. הוא כתב לי: 'אני על 10:40 "בשעה אוטובוס בדרך לגבולות. סוגר את הט לפון'. בשעה הזו הוא כבר היה אחרי לחימה. הם התחילו להילחם הרבה לפני שהוא כתב לי. כבר בשעה שמו נה הם הגיעו לצמתים בעוטף עזה והחלו להילחם". מה את יודעת על מה שקרה באותה שבת שחורה? "הפלוגה שלו מביסל"ח הגיעה לעו- . כשהם 09:00 טף בסביבות השעה הגיעו לאחד הצמתים בעוטף הם פרקו מהאוטובוס, רצו אחרי חולית מחבלים וחיסלו אותה. הם ראו שם טנדר לבן וגילו בתוכו בחורה שהמחבלים ניסו לחטוף. הם הצילו אותה. הם העלו אותה לאוטובוס ונסעו לכיוון נחל בשור. בדרך לשם הם ראו עוד מחבלים, פרקו, חתרו למגע וחיסלו אותם. משם הם הגיעו לקיבוץ כיסופים". הם נלחמו בקרב על הגנת הקיבוץ? "כן. רגב היה נגביסט. ויחד עם המ"כ שלו עמרי פרץ ז"ל והנגביסט השני בר יענקלוב ז"ל הם פתחו ציר ובאיזה שלב הם נכנסו לשטח השמדה. בר ופרץ נפ חתר למגע וחיסל מחבלים

"כשהם הגיעו לאחד הצמתים בעוטף הם פרקו מהאוטובוס, רצו אחרי חולית מחבלים וחיסלו אותה. הם ראו שם טנדר לבן וגילו בתוכו בחורה שהמחבלים ניסו לחטוף. הם הצילו אותה" "החלטנו להקים מכינה קדם צבאית אצלנו בקיבוץ על שמו. מכינה שתתעסק באהבת הארץ, באהבת אדם, במוטיבציה וההכנה לצבא. אנחנו רוצים לחנך את הדור הצעיר ברוח החיים של רגב"

צילומים: באדיבות המשפחה | באוקטובר 7־ משפחת אמר לפני ה

געו ונהרגו. רגב נפצע משלושה כדורים בפלג גוף תחתון. הוא לא הרגיש את הר גליים. החברים שלו ביקשו ממנו שיזחל אליהם, אבל הוא אמר להם שהוא לא יכול לזוז כי אם יזוז ירו לו בראש. הוא ביקש מהם חילוץ כי הוא איבד המון דם. החבר'ה שלו אמרו לו שהם באים לעזור לו, אבל רגב בקור רוח, בהכרה מלאה ובתושייה אמר להם לא להתקרב. הוא אמר להם: 'אם תתקרבו אלי אתם תמותו. תישארו במקום'. הוא המשיך להסביר להם מאיפה הגיעה האש וניסה לתפעל את הקשר של פרץ כדי לקרוא לעזרה, אבל הקשר לא עבד. הוא ידע שהוא עומד למות ואחד החברים שלו, שהוא דתי, אמר איתו: 'שמע ישראל' ואז הנבלות זרקו עליו רימון וגמרו אותו. מאותו רגע הוא כבר לא ענה להם. החברים שלו שמרו במשך שעתיים וחצי על הגופה שלו, רק כדי שלא יחטפו לנו את רגב. אחרי שעתיים וחצי חילצו אותו כשהוא כבר לא היה בחיים. בקרב הזה נהרגו שישה חברים. המ"מ שלו אוריאל שוקרון והמ"פ שלו אבית"ר זיתוני נפצעו קשה". כשסיפרו לך על רגעיו האחרונים, איך הרגשת?

"רגב היה גיבור עד הרגע האחרון. הוא דיבר בקור רוח, לא התלונן ולא אמר שכואב לו. הוא הבין שהוא הולך למות ולא רצה שעוד מישהו ייפגע. פשוט גי בור גדול. בשבת ההיא אמרתי לדויד שא נחנו צריכים לדאוג כי אם ייקחו את רגב ללחימה הוא ירוץ ראשון ואנחנו נבכה כי הוא לא רואה בעיניים. דויד אמר לי בתגובה משהו שהוא בטח מצטער עליו: 'גילנית, כדי שהמדינה הזו תמשיך לה תקיים אנחנו צריכים את החיילים האלה שירוצו ראשונים'. כשהוא אמר את זה הוא אפילו לא הבין שהוא מדבר על הבן שלו, שזה מה שהולך לקרות. לא סתם אומרים שהגיבורים הולכים ראשונים. כמות הנגביסטים, המפקדים והמ"כים שנפלו מכל היחידות היא עצומה". אמא תמיד יודעת ביום ראשון בבוקר, לאחר שרגב לא יצר קשר, גילנית החלה לנסות לאתר אותו. למי היא לא פנתה ומכולם היא קיבלה את אותה התשובה. "הבת שלי שקד לא רצתה להישאר בקיבוץ וביקשה שאקח

רגב ז"ל. "היה מוקף חברים כל הזמן"

11 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 10.11.2023