טבריה קרית שמונה 10.11.23
יבנאל
שני תושבי המושבה מהקהילה החרדית | במהלך שמירה צילום: פרטי
נפילת טיל באחת השכונות צילום: אביהו | שפירא
שוב אותו הפחד בני משפחתו של שלומי פרי, מרצה במכללה האקדמית תל-חי, התפנו לתל אביב ואילו הוא העדיף להישאר בקריית שמונה. "אין לי מה לדאוג ואני לא חושב שצריך לעזוב את העיר", הוא מסביר, "הנשים והילדים עוזבים והגברים צריכים להישאר. אני נולדתי לקטיושה הראשו־ שנה. 30-40 נה וחייתי תחת הקטיושות בתקופה שלנו לא היו אזעקות ועדיין הס־ תדרנו והיום יש לנו אזעקה שלא הייתה לנו בעבר. יש לי גם מקלט אטומי בבית והמצב יותר טוב ממה שהיה בעבר. סכנות יש בכל מקום, גם במרכז הארץ. הכל עניין של הסתברויות". נשארת למרות ההודעה הדחופה של העירייה להתפנות? "העירייה היא לא גוף בטחוני. גם מה שעושה הממשלה אני לא תמיד מקבל כמובן מאליו. מדינה שחפצה חיים צרי־ כה לדעת שיישובים לא מפנים ואם יורים . מה שהביא 10 עליך אתה צריך לירות פי עלינו את האסון הזה זו כיפת ברזל וכל המיגוניות. ההגנה הכי טובה היא התקפה, האויב מבין את השפה הזאת היטב. אם זו־ רקים עליך טיל, תזרוק עשרה. זו תפיסת העולם שלי". מה להערכתך יקרה ביום שאחרי המל־ חמה בקריית שמונה? "לדעתי התושבים יחזרו לעיר. האפש־ רויות ממש מועטות, רוב תושבי קריית שמונה הם אנשים מעוטי יכולת והסיכוי שכל אחד מהם יעבור הוא קלוש. רק אנ־ שים מבוססים כלכלית או כאלה שבתפי־ סת העולם שלהם מוכנים לעזוב את העיר בגלל שמפחידים אותם, אולי יעזבו". המשפחה דואגת לך? "דואגת מאוד, הם אפילו קצת מקצינים. אני מרגיע אותם, אני מצלם את עצמי במקלט ומראה להם שהכול מסודר ואין להם מה לדאוג, שיהיו רגועים. אבל אני אומר להם שאני לא מוכן לעזוב את העיר גם כי אני חושב שבקרית שמונה לא פחות מסוכן מתל אביב או ממקומות אחרים וגם מהאמונה שלי שעיר לא עוזבים". כאמור, רוב תושבי העיר פונו כבר לפני מספר שבועות, ימים ספורים לאחר תחילת המלחמה והם מתארחים בדירות ומלונות ברחבי הארץ. לאה בן שימול, אחת מתושבות העיר פונתה לדירה בט־ בריה והיא מספרת על החששות והדאגה כשהיא רואה את העיר בה היא חיה מופ־ גזת על ידי החיזבאללה. ביום ראשון היא נסעה לקרית שמונה לאסוף חפצים מדי־ רתה כשלרוע מזלה האזעקה תפסה אותה בדיוק כשנכנסה לעיר. "זה היה מלחיץ מאוד, שמעתי את הבומים של הנפילות די חזק. הבית של גיסתי נפגע באחת הנ־ פילות, זו תחושה קשה מאוד שמחזירה אותנו אחורה, לא חשבנו שנחווה שוב את אותו פחד". בן שימול ושני ילדיה, חברתה ואחיה מתארחים בינתיים כאמור בדירה בט־ בריה. הימים הארוכים מחוץ לבית כבר נותנים את אותותיהם והיא מתגעגעת לשוב לקרית שמונה. "יש קושי, גם מח־ ברות שאני שומעת שהתפנו לבתי מלון, באיזשהו שלב זה כבר נמאס, כל אחד צריך את הפינה שלו והצרכים שלו וזה לא כל כך פשוט. אני מתגעגעת המון לבית. אין כמו קריית שמונה, למרות המצב אנחנו לא עוזבים את העיר".
הציבור החרדי התגייס לפעילויות החירום במושבה הם משתתפים בשמירות בתוך היישוב מסביב לשעון ובפעילויות לחיזוק החוסן הקהילתי ‰ ראש המועצה אריש: "המחויבות שלהם היא מקור השראה לכולם"
כיל מדי יום חיילים רבים המוצבים בא־ זור ואת התושבים המעטים שעוד נותרו. "אנחנו פה בעיקר בשביל לעשות טוב לאלו שנשארו. אשתי לוחצת עלי להתפ־ נות, אבל אני פה בשביל האווירה, כשלא תהיה ברירה אני אעזוב, אבל בינתיים אני פה בשביל לשמח אנשים", הסביר, "בי־ מים הראשונים של המלחמה היה לי קשה ועכשיו התרגלתי. החיילים באים לפה וזה מעלה להם את המורל, כל מי שבא מקבל את השמחה שלי. המשפחה שלי נמצאת במרכז ואני נוסע אליהם בסופי שבוע". אתה לא חושש מהטילים? "אין אחד שלא חושש, אבל אני שומר על עצמי. יש לי מרחב מוגן מתחת לעסק ואני נמצא במקום בטוח רוב שעות היום. העיר שוממת וריקה וזה עצוב מאוד. אני שומע מאנשים שפונו למרכז שיש בהם פחד מאוד גדול לחזור אחרי המלחמה. אם צה"ל לא יתווה קווים חדשים וירחיק את חיזבאללה מהגדר יהיה קשה לחיות פה. יש פה מציאות חדשה ואם לא נקבע עכשיו את הכללים, זה יהיה אסון מבחי־ נתנו. אם נחזור למצב שלא יהיה ביטחון, הערך של הדירות יירד והעסקים יקרסו. אי אפשר לחיות כששמים לך אקדח על הרכה, לא נרצה לספוג את הלחץ הזה. אנשים בטראומה ממה שקרה בדרום. אני מקווה שראש הממשלה לא יאכזב הפעם ושהמדינה לא תפקיר אותנו כמו שהפקי־ רה את תושבי הדרום". "מה שהביא עלינו את האסון הזה זו כיפת ברזל וכל המיגוניות. ההגנה הכי טובה היא התקפה, האויב מבין את השפה הזאת היטב. אם זורקים עליך טיל, תזרוק עשרה. זו תפיסת העולם שלי"
בים. "ההתגייסות המדהימה הזו סייעה לגשר על הפער בין הקבוצות והקהילות המגוונות במושבה, תוך טיפוח תחושת סולידריות וכ־ בוד הדדי בתוך היישוב", אמר אריש. הנכונות של הציבור החרדי להיות נוכח בכל מקום בו נדרשת עזרה מבליטה את מחויבותם השורשית כלפי הקהילה. בין אם מדובר בסיוע במצבי חירום, תרומה למאמ־ צים צבאיים מתמשכים או מתן יד ליוזמות קהילתיות. "בתוך חשכת המשבר שפקד אותנו, המ־ עורבות הפעילה של כל חלקי האוכלוסיות מספקת זיק של תקווה ואור. הנכונות המ־ דהימה שלהם לסייע ולתמוך בחבריהם ליישוב לא רק מחזקת את הקשר בין קהילות שונות אלא גם מחזקת את הערכים שה־ פכו את יבנאל למושבה קהילתית חזקה ומאוחדת", הוסיף אריש, "בעודנו מנסים להיאחז בכל כל פעילות שתוכל להעלות את המורל הלאומי בזמנים מאתגרים אלו, התגייסות הציבור החרדי עומדת כעדות לכוחו ולאופיו של העם הישראלי. הסיוע המדהים שלהם למערך הביטחון המקומי והמחויבות שלהם לעזור לאחרים היא מקור השראה לכולם, ומחזקת את התפיסה שת־ קווה ואור יכולים לחלץ אפילו מהמשברים האפלים ביותר".
דניאל דדון
הקהילה החרדית ביבנאל, מאז פרצה מלחמת 'חרבות ברזל', התגייסה לכל פעילויות החירום במושבה. באוקטובר קורים תהליכים 7 למעשה מאז ה־ מרגשים במיוחד - עוד ועוד חרדים, שאינם נמצאים בשום מסגרות ביטחוניות, מתנדבים לכל המשימות הקהילתיות ועסוקים כמעט בכל תחנה אפשרית שמסייעת למושבה לה־ תמודד עם הקשיים שיש. "הנכונות שלהם לסייע בכל מקום שצריך הוא מגדלור של תקווה ואחדות בזמנים מאתגרים אלה", אמר ראש המועצה שניר אריש. הקהילה החרדית במושבה התגייסה לכוחות הביטחון המקומיים, לצוותי החירום ואף מש־ תתפת פעילה בפרויקטים קהילתיים רבים ומגוונים. "הציבור החרדי מפגין רמה מעו־ ררת השראה של מסירות ואנושיות יוצאת דופן. התגייסותם המדהימה מדגימה את רוח האחדות שמתפשטת על עם ישראל בימים אלו".
מעורבות הקהילה הח־ רדית בעת הזו מסייעת באופן משמעותי במא־ מצי המועצה ולשמור על ביטחונם של התוש־
"הנכונות שלהם לסייע בכל מקום שצריך הוא מגדלור של תקווה"
ראש המועצה שניר אריש
צילום: שרון צור
9
ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 10.11.2023
Made with FlippingBook Digital Publishing Software