טבריה קרית שמונה 10.9.21

דרושה חקיקה עוד מקום שכואב מאוד לשלמון שהזמן חולף ולא קורה איתו כלום הוא אתר משמר היר ־ דן הישנה. "זה סיפור עצוב", אמר בגילוי לב, התיישב שם בסיס של המשטרה 50 "בשנות ה־ הצבאית. קק"ל, יחד עם הלוחמים ועמותת בני משמר הירדן הישנה, בנו אנדרטה לזכר הנופ ־ לים על הגנת היישוב מהצד הצפוני של כביש . ברגע שבסיס מ"צ יצא משם, פנינו ביחד 91 עם בני משמר לרמ"י והם הציעו לנו לקחת את המקום, אבל המועצה לשימור אתרים לא יכו ־ לה לקחת אתרים. היתרון שלנו כגוף קטן הוא ללוות לאורך השנים בפיתוח ובגיוס כספים. אז הגענו להבנה עם המועצה האזורית גליל עליון שהם מקבלים את המקום, אבל עד היום החוזה הזה לא נחתם". למה? "באיזשהו שלב החלטנו בעצמנו לקחת את מבנה חדר האוכל ובנינו בו מרכז מבקרים. הח ־ שקל, שימרנו את המבנה 300,000 לטנו להביא ועשינו בו תצוגות והבאנו לו קו מים והיה טקס גדול. התקווה הייתה שזה יהיה איזשהו טרי ־ גר לזה שהשימור ימשיך, אבל היום הכל נהרס שוב. יו"ר הועד המנהל שלנו האלוף במיל' אורי אור מטפל בזה. אנחנו בקשר עם המועצה האזו ־ רית שבינתיים לא מרימה את זה". מה הסיבה? "אין לי מושג למה זה תקוע במועצה האזו ־ רית גליל עליון. הצהרנו שאנחנו נביא כספים וגם נעזור בתחזוקה. צריך כבר לדאוג לתב"ע (תוכנית בניין עיר) ולקחת החלטה. אני מק ־ ווה שראש המועצה גיורא זלץ כבר יחתום על החוזה". איפה יש עוד בעיות? "אחת הבעיות בשימור הם הנכסים הפר ־ חוקקו 1992 טיים. לשימור אין חוק. בשנת חוק כתוספת לחוק התכנון והבנייה שהרשויות צריכות מתוקף סמכותם להקים ועדת שימור סטטוטורית ולעשות סקר מבנים. לא כולם עשו את הסקר ובחלק מהמקומות עשינו את הסקר בעצמנו. אנחנו נאבקים על כל בית ובית בגלל שהחוק חלש בארץ. מדינות אחרות בעולם כמו איטליה וגרמניה נותנות מענקים ותומכות בשימור. בישראל אין בחקיקה תמיכה במב ־ נים לשימור. למרות ששימור משביח מאוד את הנכס כמו שראינו בתל אביב". מה הפתרון? "הדבר המרכזי הוא שצריכה להיות אכיפה. אין חוק שימור חזק של אכיפה, שמצד אחד אוכף שימור ומצד שני גם נותן תמריצים כמו שעושים בעולם. היום המדינה מבקשת מהמוע ־ צה לשימור אתרים להיות תאגיד על פי חוק. זה בתהליך יחד עם השר לתרבות ולספורט והשר לירושלים ומורשת ששם יש תקציבים מאוד משמעותיים לתחום. בינתיים אנחנו עושים המון פעילויות שמצילות מבנים ומגדילות תודעה". בכמה פרויקטים אתם פועלים עכשיו באזור הצפון? פרויקטים מתיקי תיעוד ועד 30 "יש בערך סקרים וביצוע. זה לא מעט. בעמק יזרעאל אנחנו עושים הרבה דברים. זו רשות מצטיינת בפעולות של שימור והיא דוגמה ומופת למוע ־ צה שיש בה הכלה יוצאת מגדר הרגיל לנושא". ראש המועצה האזורית גליל עליון גיורא זלץ מסר בתגובה בנוגע לשימור אתר משמר ירדן הישנה: "אין לנו שום עניין בזה. אם יש מישהו שרוצה להקים שם אתר תיירותי או חינוכי שי ־ תכבד וישקיע שם כסף, למועצה כמועצה אין עניין להקים עוד אתרים. רק תוכנית בניין י � לחצי מ 300,000 עיר של המקום עולה בין ליון שקל. יש לנו מספיק אתרי תיירות ומורשת שהתושבים מממנים אותם, אני לא אקים עוד אתר שהמועצה תממן את ההקמה שלו".

היכולת הזו לקחת משהו שמישהו ייצר פעם עם האדריכלות שלו ותרבות החומרים שהייתה לו פעם, ולהחיות אותו מחדש זה חלק מהיופי של השימור. זה כאילו לעבור עם מקל של פייה שעושה קסם ופתאום המקום חוזר לחיים"

עמרי שלמון. "השימור הוא חלק | " מהתרבות שלנו צילומים: שרון צור

יכול להיות לצד פיתוח". לישראלים איכפת משימור? עד כמה יש מודעות לשימור מבנים שיש בהם ערך? "יש מודעות. היא הולכת וגדלה, אבל היא לא מספיקה. יש תסכול שלא בכל מקום מבי ־ נים את הדברים לעומקם ולא מבינים את המ ־ חויבות". עפולה פספסה בערים באזור, בעמק יזרעאל, בגלבוע ובגליל ישנם כמה מאות של מבנים שמיועדים לשימור ולהצלה. בעבר היו הרבה יותר, אבל ההתפת ־ חות המואצת של היישובים לצד חוסר רגישות לנושא הובילו לכך שלא מעט מבנים בעלי ערך היסטורי נמחקו מעל פני האדמה. "בעפולה היו הרבה בתים ומבני משק היסטו ־ ריים שנהרסו. היה צריך לשמר אותם. עפולה פספסה פה", מודה שלמון, "בשדרות ארלוזרוב היה את מלון שפירא, המלון הראשון של עפו ־ . זו 1990 ועד 1925 לה. המבנה היה קיים משנת הייתה טעות להרוס אותו. המלון הזה היה יכול להיות היום אייקון אדריכלי. כל שדרות ארלו ־ זורוב בנויה באדריכלות של ריכרד קאופמן, שזה כבר מקפיץ את החשיבות והערך של המקום". בכייה לדורות? "לא רוצה לדבר במושגים של בכייה לדורות. פעם אמרתי לעזריה אלון: 'נכשלתם במאבק על הטבע. מה תעשה עכשיו?'. אז הוא אמר לי: 'אני לא ישן בלילה, אבל בבוקר אמשיך את המאבקים בדברים הבאים'. למען ההגינות צריך להגיד שהמועצה לשימור אתרים הייתה

בעבר קטנה מאוד. צדקנו, אבל לא היה לנו מס ־ פיק כוח. היום יש לנו בסך הכול דיבור טוב עם הנהגת העיר עפולה". איזה מבנה שהרסו באזור הצפון ולא הצל ־ חת להציל הכי כאב לך? "יש כמה מבנים כמו כפר הילדים בעפולה. ההזנחה בכפר הילדים היא כואבת. המקום היה שייך למשרד הביטחון. כשהוא יצא משם הת ־ חילה מריבה עם קרן היסוד למי זה שייך כי העירייה רצתה לבנות שם שכונה. דווקא היו לנו כמה הצלחות במאבק. הכרזנו על המבנים לשימור והבאנו כסף לשמר את המבנה הדו־קו ־ מתי שאחר כך נשרף ולא היה אפשר לעבוד בו. גם אם לא הרסו אותו, בפועל שיני הזמן הרסו אותו וזה כואב. הצלחנו להגיע להסכם עם העי ־ רייה ועם הוועדה המקומית שבית האבן הדו־ קומתי שעבר תהליך של שריפה לא ייהרס. הוא עבר נזק עצום, אבל אפשר להציל אותו ויש לנו תכנון מפורט של הצלה שאפשר כבר מחר להתחיל אותו". בטבריה יש הרבה בתים לשימור? "יש את שכונת מימוניה ושני הבתים הסמו ־ כים למלון דונה גרציה שהוועדה הממונה בטב ־ ריה החליטה להרוס אותם. כרגע זה הולך לווע ־ דת ערר, הוועדה המחוזית מתנגדת ותושבים בטבריה מתנגדים. כרגע עצרו את הכל ועושים חשיבה. אחד הרעיונות זה לפרק את מה שקיים ולהרכיב במקום אחר, אבל אנחנו מתנגדים לזה כי זה כבר לא שימור. בטבריה השקענו הרבה כסף בשימור של חצר היהודים וחצר ניניו, אבל הפרויקט תקוע. בטבריה יש בעיה כי אין שם יציבות פוליטית".

שמיועד לשימור? "אני מרגיש את הלמות הפטישים כאילו אני רואה עכשיו שבונים אותו. אני רואה בית ואני אומר לעצמי שמישהו תכנן, בנה וחשב מה יהיה בתוכו. את עצמי אני שואל האם אני יכול להפוך אותו למשהו אחר. אם לדוגמה הוא היה בית מגורים או בית ספר אני חושב איך אני עושה שם ספרייה, משחקייה לילדים או מסע ־ דה. היכולת הזו לקחת משהו שמישהו ייצר פעם עם האדריכלות שלו ותרבות החומרים שהייתה לו פעם, ולהחיות אותו מחדש זה חלק מהיופי של השימור. זה כאילו לעבור עם מקל של פייה שעושה קסם ופתאום המקום חוזר לחיים. זה כמו לידה. אנחנו מחזירים בתים לחיים ואנחנו חייבים את זה לבתים ולמי שבנה אותם". למה אנחנו חייבים את זה? "כי האנשים שבנו את אותם מבנים באו עם המון כוונות טובות ובנו משהו ברמה גבוהה. לכן אנחנו גם צריכים לבוא לפעולת השימור עם המון צניעות וענווה. אנחנו בסך הכל חוליה ושכבה של משהו. כמו סיפור המעשה בתלמוד שנה 70 של האדם ששתל את החרובים למשך כדי שיהיה גם לילדים שלו פירות. החוכמה שלי היא לעשות את החיבורים. לראות איך המבנה הזה יחיה בייעודים שונים". מה כלי העבודה החשוב ביותר בתחום של השימור? "הענווה והאינטליגנציה הרגשית. לא לחשוב שאנחנו המצאנו את העולם ואת הגלגל". למה אתה בא ממקום של ענווה? "כי לרוב היד קלה ובאים עם החלטה להרוס. חלק מהמומחיות שלנו היא להראות ששימור

9

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 10.9.2021