טבריה קרית שמונה 12.01.24

חינם לקוראי "ידיעות אחרונות" ˆ יום שישי, ב' בשבט תשפ"ד 12.01.24 ˆ טבריה, קרית שמונה, צפת, יישובי עמק הירדן, הגליל התחתון, הגולן והגליל העליון

14 // כבר לא בר השגה: כך השפיעה המלחמה על שוק השכירות בטבריה

יש תופעות של אלימות הטרדות מיניות ומשפחות שמתפרקות הצצה לחיים הבלתי אפשריים במרכזי המפונים אורית יפרח הלפרין (בצילום) מטפלת מטעם מועצת מטה אשר במאות משפחות שפונו עכשיו היא ‰ מבתיהן, בין היתר, לטבריה

חושפת את המציאות המטרידה שלא מדברים "ככה זה כשמשפחות שלמות חיות ‰ עליה 4 // אדי גל ‰ שלושה חודשים בחדר קטן"

"להחזיר את המחאה" מלחמה בדרום ובצפון? חטופים בעזה? הסופרת צרויה שלו דורשת ‰ להחיות את המחאות ברחבי הארץ 18 // ריאיון מיוחד

בלדה לנשאר בקיבוץ ‰ חברי קיבוץ יפתח פונו 600 הרבש"ץ טל אדרעי נשאר לשמור על היישוב הנטוש ומצהיר: "נעבור גם 8 // דניאל דדון ‰ את זה"

גרציה, דונה ספר חדש של ד"ר צביקה סחייק, חושף הכול על האצילה דונה גרציה, 17 // ממקימות טבריה

050-589-4177 | 04-659-0874 | , עפולה 22 אוסישקין רהיטי ולדמן עפולה פותחים שנה עם מזרן 7 פרטים בעמוד

ß לוקץ והגרג

הולך להיות משמין Æ צחוקים וראפ ¨ אוכל

±π∫∞∞≠≤∞∫∞∞ יום חמישי ההאזנה על אחריותכם °

עיצוב: טל וייצמן

2

12.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

ב-נט אלקטריק 052-5693702 להזמנות

ז 1490

ז 3290

ז 3990

50" מסך Smart 4K

65" מסך Smart 4K

75" מסך ענק Smart 4K

AK50

65UR8006

75CU7100

ז 4490

ק"ג 8 מכונת כביסה סל"ד 1000 דקות 15 תוכנית קצרה ז 1390

ז 2290

תנור בנוי סאוטר קטליטי ליטר 77 טורבו, טריקה שקטה - נפח ענק

מנוע דלתות 4 מקרר שארפ חזקה LED אינוורטר - תאורת

8K100

CUISINE7500

SJ8435

דלתות נירוסטה 4 מקרר הייסנס מייצר קרח אוטומטי, מדחס אינוורטר שקט וחסכוני - התקן שבת הלכתי ז 6,990

תנור משולב רחב, טורבו ז 1490

תנור משולב מקצועי רחב ז 3490

מגוון מוצרי חורף הנחה 20%

FS90

SS66

RQ82

. מוגבל ליח' אחת ללקוח 19.01.24 התמונות להמחשה בלבד,המחיר אינו כולל הובלה/התקנה,ט.ל.ח, תוקף המבצעים עד

נט אלקטריק סניף צפת, בית מימון (מול בנק דיסקונט) 13 ' העלייה ב 04-6970535 8:00-13:00 ' ג',ו 16:00-19:00 ,8:00-14:00 ' ש. פתיחה: א',ב',ד',ה חנות שומרת שבת

נט אלקטריק סניף חצור, א.ת. חצור הגלילית 36 הכניסה מצומת מחניים-המסגר 04-6802026 ,04-6802025 9:00-14:00 ' ו 9:30-20:00 ' שעות פתיחה: א'-ה חנות שומרת שבת

3

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 12.1.2024

משפחות שלמות עומדות להתפרק" החיים הבלתי אפשריים של התושבים המפונים הטרדות מיניות, אלימות ואיבוד סמכות הורית, זה מה חודשים באותו 3 שקורה בחלק מהמשפחות שחיות כבר אורית יפרח־הלפרין, שמטפלת מטעם מועצת ‰ חדר מלון מטה אשר בקהילות המפונים מהגליל המערבי, בין היתר גם לטבריה - חושפת את האמת שלא מדברים עליה

הסגורים בבתי מאחורי הקירות מלון שם שוהים המפונים מיישובי הגליל המערבי מתרחשות תופעות קשות שלא זוכות לסיקור. אורית יפרח הלפרין חו־ שפת בריאיון ל"ידיעות הצפון וכרמיאל" מציאות קשה. יפרח הלפרין היא מנהלת מחלקת יישובים במועצה האזורית מטה אשר, שתפקידה להיות בקשר עם תוש־ בי היישובים השונים ביום יום במרכזי הפינוי. היא מספרת על תופעות כמו הטרדות מיניות, אלימות, איבוד סמכות הורית וחיים שביום אחד הפכו לכמעט בלתי אפשריים. יפרח־הלפרין: "אנחנו באנו מבתים עם מרחבים, עם שטחים ירוקים, מקומות בהם שומעים את ציוץ הציפורים. היה לנו הביטחון האישי שהרגשנו באחדות הקהילה. ועכשיו אנחנו בבית מלון, חדר ילדים, נניח ילד בן 3 אחד זוג הורים , ילד בן שנתיים. איך אפשר 5 , בת 11 מ"ר לאורך זמן? זה 12 לחיות בחדר נחמד שבוע, שבועיים, חודש אבל שלו־ שה חודשים? מה קורה שההורים רוצים אינטימיות לעצמם? מה קורה לילד בן שקם בוקר והוא במיטה עם אחותו בת 15 ל � ? מה קורה לילד בוגר שצריך להת 5 בש ליד אימו? מה קורה שהורים נוסעים לעבודה והילדים נשארים לבד, במלון? יש שם גם תופעות של הטרדות מיניות, של אלימות, של קללות. הורים שמאב־ דים את סמכותם, נשים חזקות שמגדלות בתנאים בלתי אפשריים ילדים כשהבעל ק � . יש זוגות שהתפרקו, כבר היו מ 8 בצו רים של הטרדות מיניות במרכזי האירוח, כמו אדם שחשף עצמו מול ילדים ותופ־ עות קשות אחרות. איך שורדים בתנאים כאלו?" קהילות מפוצלות ש � ), גרושה ואם ל 46 יפרח־הלפרין ) לושה ילדים, כיום בזוגיות, היא תושבת נהריה במקור. אמה, רותי יפרח הייתה משך שנים המנהלת האדמיניסטרטיבית 2006 של המרכז הרפואי לגליל. בשנת עברה לראש הנקרה ומאז היא שם. היא מכהנת בתפקיד מנהלת 2014 משנת מחלקת יישובים במועצה האזורית מטה יישובים. תפקידה 32 אשר, שמורכבת מ לקדם צמיחה דמוגרפית ביישובים, בינוי קהילה, ועוד. בעבר ניהלה את קהילת ראש הנקרה, עבדה במועצה המקומית שלומי ובמועצה האזורית מעלה יוסף. יש לה תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה. פתיחת המלחמה בדרום תפסה את יפרח ־הלפרין בהפתעה גמורה. למחרת המ־ ליץ ראש האזורית מטה אשר לתושבים ביישובים סמוכי גדר לעזוב את בתיהם ולעבור דרומה. התושבים רובם התפ־ נו ובהמשך גם הממשלה החליטה, בשני 5 עד 0 שלבים, לפנות יישובים במרחק ק"מ. בפועל צה"ל, שקיבל אחראיות לנו־ שא הפינוי, החליט לפנות יישובים במר־ ק"מ מהגבול. "המצב יצר כאוס 3.5 חק עד מטורף ביישובים. כל קהילה עברה למקום מוקדי 18 אחר. היישובים שלנו פונו ל אירוח שונים לא לפי קהילות, כי אין בית

מדינה במלחמה מצוקת הפליטים

"יש קהילות שמפוזרות מוקדי 7 בין אירוח שונים, מבית אלפא ועד שדה בוקר. איך אפשר לנהל קהילה שמפוזרת בכל הארץ?" "יש תופעות של הטרדות מיניות, אלימות, קללות. הורים שמאבדים את סמכותם, נשים שמגדלות בתנאים בלתי אפשריים ילדים כשהבעל "8 בצו

/ אדי גל // צילום: גיל נחושתן /

יום מאז ואני עדיין 90 חושבת איך הייתי מחביאה את הילדים בממ"ד לו היו נכנסים חלילה אלינו, זה מטריד אותי עד היום"

מלון אחד שיכול לקלוט קהילה שלמה. מוקדי אירוח 7 יש קהילות שמפוזרות בין שונים, מבית אלפא ועד שדה בוקר. איך אפשר לנהל קהילה שהיא מפוזרת בכל הארץ? איך אפשר להעניק לתושבים את הצרכים שלהם? ברגע הראשון עניין רק נושא הקיום, שנשרוד את הימים האלו, שנבטיח את הביטחון. היום הפירמידה של הצרכים התהפכה. ניסינו בכל דרך שקהילות יהיו ביחד, לא הצלחנו". הפחד ממה שקרה בדרום מלווה את לאוקטובר: "אני 7 יפרח־הלפרין מה נולדתי בנהריה, אני רגילה לטילים אבל 90 מה שקרה בעוטף עזה שינה את היום. יום מאז ואני עדיין חושבת איך הייתי מ־

אחד ממרכזי המפונים (למצולמים אין קשר לידיעה)

ביאה את הילדים בממ"ד לו היו נכנסים חלילה אלינו, זה מטריד אותי עד היום". קללות ואלימות מאז הפינוי מנסה המועצה האזו־ רית לסייע לתושבים המפוזרים ברחבי

הארץ ככל יכולתה. בכל מרכז פינוי ישנם נציגים של המועצה, רכזי חינוך, עובדים סוציאליים, רכזי חוסן, רכזי גיל הרך. מערכות חינוך נפתחו בתוך מרכזי הפינוי, יש פעילות תרבות אבל התמונה רחוקה מלהיות ורודה. "בשורה התחתונה יש פה אנשים שע־

העמק

אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: יוסי וקנין / עורך: אורית זילברברג / מנהלת העיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גרפיקה: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

שרון צור צילום: | צרויה שלו ‰ גיל נחושתן צילום: | אורית יפרח־הלפרין בשער:

4

12.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

"תנו לחיות בכבוד" . יפרח־ הלפרין

אמא בשלט רחוק ביום הראשון למלחמה, מתוך ידיעה שאת הבית היא לא ממש תראה בתקופה הקרובה, שלחה אורית את ילדיה לגרוש שלה והם יחד איתו ומשפחתו בטבריה. "מאז תחילת המלחמה אני עובדת בערך ו � ויש לי יישובים שהתפנו ויש ייש 24\7 בים שלא התפנו, ולכן לא הייתה לי ברימ רה אחרת. "גם שם היה להם צפוף. בשלב מסוים הבן הרגיש לא בנוח, ועבר למלון אחר עם חבר, כדי לשמור על שפיות וצנימ עות. פעם בשבוע אני מבקרת, זה מאוד קשה. אני חזרתי לגור בבית ההורים ואחמ רי חודש הבן הצטרף אליי כי כל חבריו התגייסו. "קשה להיות אמא בשלט מרחוק, שלא תמיד יודעת מה קורה עם הילדים שלי. אז החלטתי לשכור בית. בחיים שלי לא ק � , התחלתי לבדוק דירות ב 2 הייתי ביד ריות, בנהריה, בחיפה, במעלות. חייבת בית עם ריהוט, האמת היא שממש לא מתלהבים להשכיר בית לעקורים כי לא יודעים לכמה זמן זה יהיה. חודש? חודמ שיים? חצי שנה? בסוף מצאתי שתי יחימ דות קטנות שחיברו לדירה בבלוק".

יפרח־הלפרין מספרת שיותר ויותר תושבים החלו לממש את מענקי המדימ שקלים ליום למבוגר, 200 נה לדיור - לילד דבר שעוד יותר מקשה לה על 100 הקשר עם התושבים כי הם החלו להתפזר בארץ: "יש בעלי דירות שמנצלים את זה, אומרים בגלל שלא ברור לכמה זמן, דורמ שים מחירים מופרזים. "הכי עצוב שחלקם מודיעים שלא יחזרו, שמו שלט למכירה על הבתים. ברור שזו בדיחה, מי יקנה בית ביישוב על הגבול? ומי שירצה לבוא מסיבות אידיאולוגיות, יילך לעוטף עזה. אני לא משווה כלל מה שקורה פה למה שקרה שם, אבל שם יש מלחמה, יש אופק לפתרון ופה אפילו לא החלה מלחמה. אנחנו מוכנים לחכות בחוץ עוד כמה זמן שיידרש כדי שיהיה ביטחון בצפון אבל תנו לחיות בכבוד". הסלון זה הלובי מה את מציעה? "למשל לתת עוד חדר למשפחה עם שלושה ילדים. אם מתפנה חדר במלון, אל תכניסו עוד משפחה, תנו את החדר למשפחה עם ילדים. תנו לנו תנאי מחיה שפויים, נורמליים. תנו עוד חדר למשמ

פחות עם ילדים. ההורים רבים, הילדים רואים ושומעים הכל. סמכות ההורים נעלמת. אם פעם, בבית, היינו יושבים כל המשפחה בסלון ומדברים, היום הסלון הוא הלובי של המלון וזה הסלון של כולם. אם אתה רב עם אשתך, וזה קורה בגלל הלחץ, הקומות שומעות אתכם. 12 כל

קורים מבתיהם במשך תקופה ארוכה. ילדים מנסים לרכוש חברים חדשים בבתי הספר החדשים שלהם אבל זה לא תמיד קל. ולפעמים יש קללות ויש יצאה לדוג 12 אלימות. קבוצת של בני במקום מסוים והיא לא ידעה שהמקום "שייך" לחבורה מקומית. ואז איימו עליהם בסכינים. אמרו: ילדי כאפות, קיבוצניקים שגדלים בצמר גפן. למרות זאת, אנחנו חייבים לשמור על החוסן ,22 הנפשי של הילדים. הבת שלי, בת התחילה ללמוד לפסיכומטרי. היא חושמ בת מה ללמוד. לדעתי, המקצועות הכי מבוקשים אחרי המלחמה יהיו עובדים סוציאליים, מורים לחינוך מיוחד, קלימ נאי תקשורת, מטפלים. בכלל, הדור הזה נפגע מאוד: למד בקפסולות בקורונה ועכשיו עקורים, מחוץ למסגרות החינומ כיות שלהם". לדבריה, יש מרכזי פינוי שמקשים עוד יותר על העקורים ונותנים להם הרגשה קשה, כאשר קבעו מראש שיש שעות בימ מ � ו 17.00 ועד 14.00 קור מסודרות, בין בקרים שלא יכולים להגיע ולראות בני משפחה באותן שעות, לא יכולים להגיע. "אני יודעת שמקומות האירוח עושים כמיטב יכולתם אבל זה בלתי אפשרי".

"למה שנחזור לאי ודאות?"

"מה קורה שההורים רוצים אינטימיות? מה קורה 15 לילד בן שקם בוקר במיטה עם אחותו ? מה 5 בת קורה לילד בוגר שצריך להתלבש ליד אימו?"

"אנחנו יודעים הכי טוב מה התושבים שלנו צריכים, תנו לנו את התקציבים, ואנחנו נדע לטפל בתושבים. הגליל הממ ערבי עבר הליך עצום של קליטת תושבים חדשים. כמה מהם יחזרו? מלא משפחות כבר שכרו דירות ברחבי הארץ, ברור שלפני סוף שנת הלימודים לא יחזרו. יש גם כאלו שמצאו עבודה במקום אחר. למה שיחזרו לאי ודאות? נפתחו בתקופה הזו מלא תיקי רווחה, ילדם ואמהות עם חרדות קשות. כל כך מקווה שיהיה בסדר. אני יודמ עת דבר אחד: ביום שהמלחמה מסתיימת, אני חוזרת לבית שלי, תוך דקה אני שם". לאחרונה שכרה אורית בית בשכונת אכזיב בנהריה. הגדולים כבר איתה והיא מקווה שגם הקטנה תחזור במהירות.

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

חיפה 26 כתובתנו: בעלי המלאכה 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' טל orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

5

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 12.1.2024

החניה ליד הגן. כניסה ויציאה אחת

בלגן החניה בגן העיר עקב אכילס של המיזם בטבריה: הגן במרכז טבריה חודש והפך למתחם מבוקש ‰ אבל לחניה כמעט ואי אפשר להיכנס ‰ העירייה: זה אושר בידי יועץ תנועה דניאל דדון

קל וצריך לתכנן אליה נתיב יציאה נפרד. "היום יש כניסה ויציאה אחת, אני לא יודע במה זה כרוך מבחינה הנדסית ועלות כסר פית - אבל צריך שיהיה נתיב יציאה לכיוון השוק העירוני. רק זה יפתור את הבעיה. אני מעריך את זה שהעירייה רצתה לתת גם אפשרות לחניה וגם גן יפה ונעים ברמה גבוהה לטובת התושבים, אבל אנחנו רואים שבמצב הזה אי אפשר גם וגם". האתגר של גלית "החניה לא מתוכננת נכון", מצטרפת גם גלית, תושבת העיר, לדבריו של אסויד הנהגת התקשתה השבוע להיכנס ולצאת מהחניה בגן העיר, "הכביש שמוביל לחניה מאוד צר ואין מקום לעבור. גם אם מישהו תפס מקום חניה צריך להצטופף, ואם מיר שהו לא מצא אז כולם צריכים לחזור אחורה ברוורס בשבילו, מה שגורם לפקק אמיתי בתוך חניה כל כך קטנה, ויצא שכרו בהר פסדו. העובדה שהמעבר מאוד צר גם אינה מאפשר לחנות בצורה נוחה. זה גם יכול לגר רום לתאונה אם אחד חוזר אחורה והשני לא רואה אותו. אני לא מבינה למה לא סידרו שתהיה יציאה לחניה מהצד השני". מעיריית טבריה נמסר בתגובה: "התכנון אושר על ידי יועץ תנועה, ותוכנן כך לניר צול המקסימלי האפשרי".

דרך ללא מוצא: נהגים מתלוננים על תכנון לקוי של החניה החדשה בגן העיר המחודש בטבריה. לפני מספר ימים הסתיימו העבודות לבניית גן העיר במרכז העיר. לצד הגן המפואר נבנתה ר � רכבים, במתחם הנמצא למ 30 חניה ל - גלות רחוב הגלבוע. בימים שהחניה מלאה נוצר מצב שהנהגים מתקשים להיכנס ולר צאת מהמתחם, זאת מכיוון שישנה רק כניסה אחת לחניה ונתיב הכניסה הוא צר במיוחד. אז מה כן ניתן לעשות? האפשרות היחידה במצב כזה היא לצאת בנסיעה לאר חור, אלא שזה גם מה שתוקע את התנועה ויוצר צוואר בקבוק. "זו קטסטרופה של ממש " "למזלי מצאתי מקום חניה פנוי אבל כשבאתי לצאת חיכו עשרה בתור" מפרט עמוס אסויד מחברת עמוס טורס את הבר עיה, "בתוך החניה אין גישה לעשות פרסה ואם שניים רוצים להיכנס או לצאת נוצרת אי הבנה ותסבוכת. יש שם קטסטרופה של ממש, אני נכנסתי ויצאתי ועד עכשיו מתקר שה להבין כיצד בדיוק עשיתי את זה". לדעתו של אסויד התכנון של החניה קלור

אסויד: "אני לא יודע במה זה כרוך מבחינה הנדסית וכספית - אבל צריך שיהיה נתיב יציאה לכיוון השוק העירוני. רק זה יפתור את הבעיה"

עצרת החטופים הגיעה לטבריה מאות רבות מתושבי העיר התכנסו ביום שני השבוע לעצרת הזדהות עם משפחות החטופים, וקראו ם להחזרת יקיריהם הביתה ללא דיחוי. האירוע נערך כחלק מער צרות האחדות הנערכים בימים אלו ברשויות המקומיות למען משפחות החטופים. בעצרת השתתפו בני משפחות של חטופים. רויטל נשיא, אחותו של שלומי זיו שנחטף ממסיבת הטבע ברעים: "שלומי חוגג , לא חשבתי שנגיע לינואר ושאחי עשוי לציין את 41 החודש את יום הולדתו ה האירוע בשבי. זה לא מתקבל על הדעת שאזרחי מדינת ישראל חוגגים ימי הולדת בשבי. החטופים נמצאים תחת איום מתמיד, הזמן שלהם הולך ואוזל, הרבה מהם ימים הם נמצאים שם! אני פונה מכאן לקבינט המלחמה, לשרי 94 חולים ופצועים. הממשלה, לעומדים בראש, למדינה, עליכם להחזיר את החטופים הביתה, עכשיו!! זוהי חובתכם האזרחית והמוסרית" יגאל עידן, דודו של צחי עידו, שמחטף מביתו בכפר עזה: "צחי הוא האיש בהכי חכם ומצחיק שאנטי מכיר. צחי שראיתי בסרטון כשהוא שבוי נראה הלום ושבור נוכח הירצחה של בתו הבכורה. קיימת רק מסקנה אחת: הזמן הולך ואזל חייבים לשחרר את כולם עכשיו". דניאל דדון

6

12.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

פותחים שנה עם מזרן

25% הנחה

מזרן זוגי פלז’ר פוקט במבצע באספקה מיידית 160/200 וב 140/190 זמין במידות 50% הנחה עד גמר המלאי

מזרן אנרגי מזרן ללא קפיצים בשילוב לטקס

מזרן פולירון דופלקס 140/190 זוגי

₪ 1,990

עכשיו במבצע הנחה 25%

סטנד איזי כורסת קימה מנגנון חשמלי ₪ 3,990 ₪ 4,290

נאפ כורסת טלויזיה מפנקת ₪ 2,390 ₪ 3,348

כורסת רובין ₪ 2,190 ₪ 2,990

רהיטי ולדמן

09:00-13:00 , ו' 09:00-18:00 א'-ה': | (יוסי) 050-5894177 | 04-6590874 | 22 מרכז העיר עפולה: אוסישקין

7

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 12.1.2024

מלחמת העצמאות השנייה חברי כוננות נותרו על 17 החברים פונו מבתיהם, רק 600 המשמר וכך מצא את עצמו קיבוץ יפתח, לראשונה מאז "ביומיום אין כאן אף אחד", אומר ‰ הקמתו, ריק ונטוש הרבש"ץ טל אדרעי, "אבל אנחנו קהילה נחושה. נהיה חזקים, נתגבר, נעבור את זה ונרחיב את היישוב"

"השליחות לשמור על הבית"

"השער הראשי הוא הנקודה הכי חשובה ואסטרטגית"

ואסטרטגית. כשמגיעים לכאן תוש־ בים הם רואים שאנחנו הנציגים שלהם, ששומרים עליהם ועל היישוב". אתה לא חושש? "אני מרגיש שליחות לשמור על הבית. לאשתי קצת קשה והיא חוששת. אמרתי לה שזה בדיוק מה שהאויב רצה, שהיא תחשוש ותפחד. אמרתי לה שאין לנו ממה לחשוש. אני בן לניצולת שואה, אין לנו מקום אחר. זו מלחמה על הבית וזה הבית שלנו".

דניאל דדון

"לפני המלחמה

כשיוצאי חטיבת יפתח של הפלמ"ח הקימו את קיבוץ יפתח , הם לא 1948 בגליל העליון בשנת העלו על דעתם שיום יבוא והקיבוץ אותו הקימו יתפנה מיושביו. אחרי קצת יותר משלושה חודשי לחימה, הקיבוץ ששוכן במרחק של כקילומטר מהגבול עם לבנון, ריק ושומם. היחידים שנשארו חברי כיתת 17 לשמור על הקיבוץ הם הכוננות בראשות טל אדרעי, שעכשיו מתחיל את שנתו החמישית כרבש"ץ הקיבוץ. "זה פשוט מדהים לראות, יש בשער לוח אבן עם תיאור של ההקמה והש־ מירה, ופתאום היום אני מסתכל על אחד הלוחמים נשען על השער ואומר לו: 'תראה מה זה, איך הכל השתנה אז לעומת היום'", אומר אדרעי, שמרגיש את תחושת המחויבות האדירה שמונחת על כתפיו. "זה מרגיש שאנחנו במלחמת עצמאות. אנחנו נחושים ואנחנו נתגבר. אנחנו קהילה חזקה ויש גם כוונה להר־ חיב את היישוב. אני מאמין שנהיה חז־ קים ונעבור את זה". אדרעי מתייחס בדבריו לאווירה 7 ששרתה במדינה לפני אסון ה באוקטובר. "לפני המלחמה היה כאן שיח פוליטי מכוער ומריבות אינסופיות. הח־ מאס איחד אותנו והחזיר אותנו לשפיות. בסוף אנחנו כולנו יחד באותה סירה. אויבים מדרום, מצפון וממזרח

יש לנו אויבים מדרום, מצפון וממזרח, שכל הזמן בונים את עצמם כדי להש־ מיד אותנו. אנחנו חייבים להיות חזקים ומאוחדים ולהמשיך במשימה". הנקודה האסטרטגית תושבי הקיבוץ כבר פונו לפני 600 יותר מחודשיים למלון בגינוסר. המשי־ מות של חברי כיתת הכוננות שנשארו בקיבוץ מגוונות וכוללות בעיקר שמי־ רה ותיאום עם כוחות הצבא שבשטח. כל אחד ואחד מהם מרגיש היטב את תחושת המחויבות. "כבר שלושה חודשים שהקיבוץ ריק מאנשים. פה ושם מגיעים לגינוסר אנ־ שים מהקהילה המפונה, כדי לקחת דב־ רים ולהתארגן, אבל ביומיום אין כאן אף אחד. מחלקת ההגנה פה טובה ומורכבת 17 מאנשים איכותיים. אנחנו מונים לוחמים וחולקים את המשימות בהתאם לצרכים. אנחנו עורכים קצת סיורים ויש שמירה בשער היישוב, כי בכל זאת המשימה הערכית היא לשמור על הבית והשער הראשי הוא הנקודה הכי חשובה "אנחנו מתחילים בכוננות עם שחר שעה לפני הזריחה. אלה שעות קשות שבהן עלולים להפתיע אותנו. אחר כך מתחילים בשמירות ובפעילות עם הצבא"

היה כאן שיח פוליטי מכוער ומריבות אינסופיות. החמאס איחד אותנו והחזיר אותנו לשפיות. בסוף אנחנו כולנו יחד באותה סירה"

טילי נ"ט ופצצות מרגמה

"איך הכל השתנה מאז ועד היום"

שמירה הדדית סדר היום של הרבש"ץ וחברי כיתת הכוננות הוא סיזיפי ושוחק אבל הם מרגישים תחושת שליחות. "אנחנו מתחילים בכוננות עם שחר שעה לפני הזריחה", מפרט אדרעי, "צריך להיות ערים כי אלה שעות קשות שעלולים להפתיע אותנו. אחר כך אנחנו מתחילים בשמירות ויש את הפעילות עם הצבא שכוללות פגי־ שות, הערכות מצב ותרגילים. בנוסף אנחנו הולכים למשימות של הפעלת חמ"ל". מיד בתחילת המלחמה אדרעי גייס לכיתת הכוננות. 22 את בנו ים בן ה האב ובנו מבצעים את המשימות יחד. "גייסתי אותו לכיתת הכוננות כנהג וקשר ועכשיו הוא לוחם במחלקת ההגנה. זה מחזה מיוחד לראות אותו נוהג יחד איתי. אשתי ושלושת ילדיי האחרים נמצאים בגינוסר". אתה לא דואג לו?

אם בימיה הראשונים של המלחמה החשש העיקרי בגבול הצפון היה מח־ דירת מחבלים, עכשיו החשש הוא מטי־ לי נ"ט ומפצצות מרגמה שהחיזבאללה מטווח לעבר האזור. "נפלו טילים מטרים ספורים מהקיבוץ ופגזי מרגמה עפים באזור שלנו ומעלינו לכיוון העמק. יש פגיעות מינוריות לא רציניות. תודה לאל לא נפגעו בתים. נקווה שזה ימשיך ככה. צריך לשים לב איפה מסתובבים. האויב יכול לראות אותנו כי הגבול מאוד קרוב". הימים הראשונים של המלחמה היו טראומטיים לכולם, על אחת כמה וכמה לישובים הקרובים לגבול הצפון. "בתחילת המלחמה היינו מוכנים לת־ רחיש דומה של חדירת מחבלים כמו שקרה בדרום. היום אנחנו חזקים יותר, יש צבא ערוך ומוכן בכל גבול הצפון. הוא כרגע עוסק בהגנה אקטיבית. לאויב לא כדאי להתעסק איתנו, אין לו עכשיו אפשרות לעשות את זה, כשאנחנו פה חזקים".

"יש כאלה שאומרים שהגיע הזמן לחזור ואחרים אומרים שאם המציאות לא תשתנה יהיה להם קשה. הצבא מוכן, ערוך אחרת וחזק יותר ולא ינצחו אותנו"

8

12.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

חברי כיתת הכוננות של קיבוץ יפתח. "לא ינצחו אותנו"

אדרעי ובנו ים. "אני שומר עליו והוא עלי"

אדרעי. "אנחנו פה בשביל להישאר ולהרחיב את היישוב"

קצת חששות אבל אני אומר להם שבכל מצב הצבא מוכן, הוא יהיה ערוך אחרת וחזק יותר. אנחנו פה בשביל להישאר ולהרחיב את היישוב ולבנות ולא ינצחו אותנו". לדברי אדרעי, מטרתו העיקרית של האויב הייתה ליצור מכה בתודמ עה שתחלחל לכל היישובים שעוטמ פים את הגבולות, אבל זה לא יקרה. "קיבלנו סטירה שגרמה לנו להתעומ רר – ולתקן את הדרוש. אני מאמין שנהיה במצב אחר בהמשך. צה"ל חזק ומוכן ותמיד רצה לעשות יותר אבל הכל תלוי בדרג המדיני ובהחלטות שלו. לדעתי ההפרה הכי בוטה של מ � הייתה כשגילו את ה 1701 החלטה נהרות החוצות את הגבול והביאו את שגרירי העולם להראות להם. כבר אז היה צריך להתארגן ולטפל בהמ פרה הזו בצורה שלא תשתמע לשתי פנים וחיזבאללה לא יתקרב ויישב על הגדר. אבל נתנו לזה להיבנות לאט, לאט בגלל החלטות מדיניות".

על התרבות, אתי סויסה, שמפעילה אירועי תרבות גם במלון. הם עושים פעילויות משותפות כי לפני המלמ חמה הקיבוץ היה מחובר ואת החגים חגגנו ביחד. עכשיו משתדלים להחמ זיק את הקהילה גם שם. יש לנו הנהמ לת יישוב שמתפקדת ודואגת". דעות לכאן ולכאן השאלה שעולה שוב ושוב מכל עבר היא מתי יוכלו תושבי ישובי הצפון לחזור הביתה. הרצון לחזור ולנהל חיי שגרה מתנגש בצורך לחוש בטומ חים מעבר לכל ספק. תחזרו לקיבוץ גם אם המציאות לא תשתנה והחיזבאללה יישאר על הגבול? "יש דעות לכאן ולכאן. יש כאלה שאומרים שהגיע הזמן לעשות מהפך ויש כאלה שאומרים שאם המציאות לא תשתנה יהיה להם קשה. יש להם

"הוא רצה מאוד להיות איתי והוא עוד לא היה משויך ליחידה אז הכנמ סתי אותו ליחידה שלנו כי היה צריך כוח גדול. אני לא דואג, אני שומר עליו והוא שומר עלי". מה המשפחות המפונות אומ־ רות? "הרגשות מעורבים וזה קשה. הממ לון הוא כמו כלוב זהב, זה לא פשוט כי המסגרות לילדים הן לא מסגרות מלאות וההתמודדות יותר קשה אבל הקהילה מאוד חזקה ותומכת. יש לנו יו"ר צח"י נהדרת ואת האחראית "יש לנו אויבים מדרום, מצפון וממזרח, שכל הזמן בונים את עצמם

הלול והמפעל חיוניים: ממשיכים לתפקד

למרות החשש והמתח, יש מקומות עבומ דה חיוניים שממשיכים לתפקד בקיבוץ גם בימים אלה, כמו מפעל נטפים והלול. "נטפים הוא מפעל חיוני והם עובמ דים במשמרות. הם כל הזמן קשובים להוראות שאנחנו מנחים אותם כי לפמ עמים יש פה נפילות בלי התראות של פיקוד העורף", אומר אדרעי. "יש פה לולן חרוץ שמחזיק את הלולים – לולים פטם לבשר והוא עושה את זה מצוין. אנמ חנו נחושים להראות לצד השני שאנחנו משתדלים לשמור על שגרה. אנחנו לא מסכנים את שאר הציבור אבל מה שצמ ריך להפעיל מפעילים".

כדי להשמיד אותנו. אנחנו חייבים להיות חזקים ומאוחדים ולהמשיך במשימה"

9

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 12.1.2024

הלוויה וחתונה

דקלה שחף // צילום: נחום סגל

ש � הגיעו לבית מ מנחמ ם רב םםי פחת טובול לנחם ולחבק את המשפחה על נפילתו של בן הזקונים סמ"ר אסף טובול ) מפגיעת טיל בטנק שבו נלחם 22 ז"ל ( בעומק הרצועה. ההורים, מאיר ואסתר, ואחיו, מספרים על ה'אח הקטן' שנלחם להיכנס לעזה, והבטיח להגיע לחתונת אחיו דניאל שתתקיים כמתוכנן בעוד כשבוע. אסף סיים את שירותו הצבאי בשריון חודשים לפני תחילת המלחמה ולא 3 שובץ לשירות המילואים. אחיו, דניאל ), סיפר: "אסף מאוד אהב את השירות 28( הצבאי. היה תותחן מוכשר. כשהתחיש לה המלחמה, הוא היה משוחרר טרי ולא שובץ עדיין, אבל הוא לא ויתר. נלחם כדי שיגייסו אותו ולבסוף סופח לגדוד של סדיר. ביום שישי האחרון הוא התקשר לכל אחד מהאחים כדי לדבר, זו לא הייתה שיחה קצרה. הוא אמר: 'דניאל, אני נכנס לעזה להחליף את אחד התותחנים בטנק, וזה יקרה ביום או יומיים הקרובים'. היינו מדברים תמיד, אבל זו הייתה שיחה אחרת, ארוכה ומשמעותית, ביקשתי ממנו שלא ייכנס לעזה, אבל הוא היה חדור ונחוש. שלושה אחים שלי לחמו בעזה, ומשום מה הדאגה על אסף הייתה הכי גדולה. היו לי תחושות לא טובות ופחדתי לדבר על זה. היום אני מבין שזו הייתה שיחת פרידה. רק לאחר שנהרג גילינו שהוא התקשר לכל אחד מהאחים והאחיות, הוא הרגיש שהוא צריך להיפרד ולא דילג על אף אחד". בשיחות האחרונות בין דניאל לאסף עלה נושא החתונה הקרבה של דניאל וארוסתו שנהב, שנקבעה לסוף השבוע. "אמרתי לו: 'אסף, דירבאלק אתה לא מגיע לחינה ולש חתונה'. אז הוא אמר לי לחינה אני מקווה שאוכל, אבל לחתונה ברור שאני מגיע". "רק לא אסף" דניאל, שמתגורר עם ארוסתו בקרית ביאליק, מגיע מדי יום לארוחה משותפת עם הוריו: "ביום רביעי לפני שבועיים הגש עתי וראיתי את אחי יהונתן שיצא לאפטר מהלחימה בעזה, בחלון הפונה לרחוב. שרש קתי לו והרמתי יד לשלום, אבל הוא לא הרים יד, רק אחרי שהתעקשתי שוב הוא סימן ששמע אותי, אבל לא אמר שלום. הבש נתי שקרה משהו. שלושה אחים שלי לחמו בעזה, הגדול שוחרר, יהונתן באפטר, נשאר רק אסף', ואני אומר לעצמי 'רק לא אסף, בבקשה אלוקים' וחוזר על זה פעם אחר פעם, אבל אז אני פותח את הדלת ורואה שלושה חיילים ופרמדיקים, את אמא והאחים שלי עם דמעות בעיניים, והמילים שהכי לא רציתי לשמוע: 'אסף נפל בעזה' . כשהגיעה הבשורה האב מאיר היה במסש עדה. בצהריים אמר לאשתו כי בסיום יום העבודה ייסע למסעדה עם מנהליו, לציון סיום שנת העבודה, ולאחר מכן ייסעו לתוש פרת בעניין החתונה: מאיר: "בעוד אני יושב במסעדה, מרים לחיים עם המנהלים, בני יהונתן מתקשר ושואל מתי אני מגיע הביתה, שאלתי 'קרה משהו?' והוא אמר: 'אמא לא מרגישה טוב', שמעתי משהו חריג בקול שלו, אבל הוא היה קצת חולה באותם הימים וזה הסתדר לי. מסתבר שבאותו הזמן הצבא הודיע להם על נפילתו של אסף. הם ביקשו ממנו לברר איפה אני". זמן קצר לאחר מכן הגיע מנהל המסש

מדינה במלחמה עצב ושמחה

הבשורה הקשה על נפילתו של הבשורה הקשה על נפילתו של אסף טובול ז"ל בעזה הגיעה לבית המשפחה בשיאן של ההכנות בהתחלה ‰ לחתונת אחיו הגדול דניאל עם בחירת ליבו שנהב היה ברור לכולם שהשמחה תידחה לזמנים אחרים, אבל במהלך האב, מאיר: ‰ השבעה נפלה ההחלטה לקיים את האירוע כמתוכנן "ביקשתי לשים תמונה גדולה של אסף בכניסה לאולם, ולהשאיר לו כיסא. אסף יהיה איתנו" אם אסף היה כאן, הוא היה אומר 'אז מה אם אני מת? תחגגו, תשמחו'

דניאל: "אמרתי לו 'אסף דירבאלק אתה לא מגיע לחינה ולחתונה' לחינה מקווה שאוכל, אבל לחתונה ברור שאני מגיע" שנהב: "השארתי לדניאל להחליט על החתונה, זה אח שלו. אבל שנינו חשבנו בהתחלה 'מי יכול לשמוח אז הוא אמר לי

במצב כזה?!' וביטלנו הכל"

מסע הלוויה

"נשאר לנו רק זיכרון". דניאל וארוסתו

12.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה 10

"אסף היה הצעיר, אבל הדבק של כולם". ההורים מאיר ואסתר טובול

איתנו. השמחה זה הניצחון שלנו כמשפחה וכעם, הם לא ישברו אותנו". עוד באותו הערב, בו הגיעה הבשורה על נפילתו של אסף, התקשרה מנהלת מבית החולים למאיר. "היא אמרה לי אני יוד־ עת שאתם בשעתכם הקשה ביותר, ואני משתתפת בצערכם, ושאלה אם אנחנו מוכנים לתרום את איבריו של אסף. היא דיברה על אפשרות לתרום את הקרניות של עיניו, את רקמות העור, והגידים שלו ברגליים. אני מיד אמרתי כן, היה ברור לי שזו גם הייתה תשובתו של אסף. אבל לאשתי זה היה קשה. התייעצנו עם הרב מישיבת פרחי אהרון והוא אמר 'מצווה גדולה' והסכמנו". המשפחה ביקשה לשמור את הדבר בצני־ עות ומתקשה לדבר על כך: "אחר כך נאמר לנו שרקמות העור והגידים הלכו לחיילים שנפצעו במלחמה. ואני שמח, ומאחל למי שקיבל את הקרניות של העיניים הטובות של אסף יראה מהם רק טוב, שמי שקיבל את הרקמות לידיים, יעשה רק מעשים טו־ בים כמו שהיה עושה אסף, ומי שקיבל את הגידים ברגלים ילך ברגליו קדימה- אלו החיילים שלנו". "הדבק של כולם" מאיר ואסתר הם אנשים שקטים, אבל במהלך כל ימי השבעה, קם מדי פעם האב מאיר ומדבר בקול לאוזניהם של כל המנח־ מים שבביתו: "חשוב לי שידעו מי היה אסף, היו לו תכונות של אדם גדול, היה לו כיבוד הורים גדול מאוד, והוא לעולם לא דיבר לשון הרע על אף אחד. הייתה בו צניעות וענווה, היה מדבר עם אנשים והיה משפיל מבט מכבוד למי שעומד מולו. תמיד אמרו לו תרים את הראש, תראה את העיניים היפות שלך, אבל הוא היה כזה, עדין נפש ופטריוט גדול". "במהלך השבעה הגיע לכאן מישהו שק־ שור לחינוך במוצקין, ושאל אותי איך אני רוצה להנציח את הבן שלי, ואמרתי לו 'אני לא רוצה כיכר, רחוב, או מקום על שמו. אני רוצה להשריש את הערכים של אסף, עוד בילדי הגן". בחודשים האחרונים מאז ששוחרר מצה"ל אסף היה בתקופה של חיפוש: "הוא מצא עבודה שהספיק להיות בה רק שבו־ עיים - אבטחת גבולות בטול כרם, היה לו חלום לטוס עם כל האחים ביחד. הוא היה הצעיר, אבל הדבק של כולם. קשה לי שאסף לא יגשים את החלומות שלו: לא יטייל, לא ילמד, לא יתחתן ויקים משפחה - נשאר לנו רק זיכרון. במהלך השבעה הגיעו עוד ועוד סיפורים על אסף והרגש־ תי שיש לי נחמה בתחושת הגאווה על מי שהיה אסף". ואכן, באולם חתונות בבית שאן, כפי שתכננו, יעמדו דניאל ושנהב תחת החו־ פה. דניאל: "זו שמחה מהולה בהרבה עצב, אסף הבטיח שיהיה בחתונה והוא יהיה ברוח שלו, אני בטוח שהוא היה רוצה שנשמח ונחגוג ולא היה עושה מזה עניין שהוא לא נמצא, אבל אנחנו נדאג שאסף יהיה שם, ננציח אותו והוא יהיה נוכח איתנו".

מאיר האב: "כבר בהספד מעל קברו הטרי אמרתי שיהיו במשפחה שלנו שמחות, וחשבתי על השמחה של דניאל" מאיר: "הייתה בו צניעות וענווה, היה מדבר עם אנשים והיה משפיל מבט מכבוד למי שעומד מולו. תמיד אמרו לו תרים את הראש, תראה את העיניים היפות שלך"

לא יכולנו לדמיין את החתונה שלנו בלי אסף'. דניאל: "בחמישי הייתה הלוויה, והצער היה כבד, לא היה אפשר לחשוב על כלום. בשישי ושבת דיברנו עם אבא שלי על ביטול החתונה, והוא אמר לנו 'חתונה לא מבטלים'. יש לכם שתי אפשרויות, או לעשות משהו מצומצם בבית כנסת, או מה שתכננתם-מסיבה'. כל השבת חשבנו". מאיר: "אסף התרגש ואמר שמקווה שיספיק לצאת מספיק זמן לפני החתונה כדי לקנות בגדים וכשאני התלבטתי אם לקנות חליפה לחתונה, אסף אמר לי 'בטח תקנה'. הוא היה תמיד מתלבש יפה ומוק־ פד. כבר בהספד מעל קברו הטרי אמרתי שיהיו במשפחה שלנו שמחות, וחשבתי על השמחה של דניאל. אני יודע שאם אסף היה כאן הוא היה אומר: 'אז מה אם אני מת? תחגגו, תשמחו', נתתי לזוג להחליט מה לעשות, ואז במוצאי השבת באה אלי שנהב ואמרה שהחליטו להחזיר את המסי־ בה לתכנון המקורי, ואני שמחתי. אמרתי לה, תדעי לך 'עין שמחה ועין בוכה', וביק־ שתי לשים תמונה גדולה של אסף בכניסה לאולם, ולהשאיר לו כיסא - אסף יהיה

עדה למאיר וביקש ממנו להתלוות אליו: "לא הכרתי אותו, הוא ביקש שאבוא איתו החוצה ולקח לי את המעיל שהיה על הכי־ סא. בהתחלה חשבתי שעושים לי הפתעה, אבל הוא עלה לכיוון המשרד ואני אחריו, הראש מתחיל לעבוד, והמחשבות על הבן שלי אסף שנמצא בטנק בעזה החלו לצוף ואמרתי לעצמי 'רק לא אסף', ואז נפתחת דלת המשרד ואני רואה את לובש המדים. לא הייתי צריך לעשות אחד ועוד אחד, רק אחד - יש לי בשעה זו בעזה בן אחד, שאלתי 'זה זה?' והוא סימן לי 'כן'. "חתונה לא מבטלים" בשורת האיוב הגיעה לששת האחים שהתכנסו בבית המשפחה, וחברים ומכרים החלו להגיע. דניאל ושנהב נערכו לבי־ טול החתונה: "ביום שבו קמנו מן השבעה, היתה מתוכננת להיערך החינה, ושבוע אחריה החתונה. המחשבות הראשוניות היו לבטל. שנהב: "השארתי לדניאל להחליט, זה אח שלו. אבל שנינו חשבנו בהתחלה מי יכול לשמוח במצב כזה, וביטלנו הכל,

אסף טובול ז"ל

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 12.1.2024 11

12

12.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

13 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 12.1.2024

שוק הנדל"ן בטבריה לוהט

בגלל המלחמה והמפונים: זינוק במחירי השכירות

נדל"ן

אפילו המתווכים נדהמים מהזינוק במחירי השכירות בעיר ‰ יוסף כהן, מתיווך הכהנים: "ישנם מקרים שבהם על יחידות שקל ‰ המתווך קובי בן חמו: "במיוחד יש עלייה במחירי הדירות לטווח קצר" 4,000 שקל נדרשים עכשיו 2,500- שהושכרו ב

20- ל 10 נכסים "אני רואה עלייה של בין אחוז. מחירי הדירות למפונים ששוכרים לתקופות קצרות עלו בגלל שהעלות כוללת את הארנונה וריהוט וגם בגלל שוק הנדל"ן שתקוע בתקופה האחרונה בעקבות הריביות הגבוהות במשק. אין ספק שאחרי המלחמה והמפונים ישובו לביתם שוק הנדל"ן יירגע קצת ומחירי השכירות ישובו לקדמותם". כמעט ואין דירות יועצת הנדל"ן וההשקעות סמדר קומה מציינת גם היא כי לא רק שאין כמעט היצע של יחידות להשכרה, אלא שאלו הקיימות, מושכרת במחירים גבוהים. קומה: "המחירים עלו בגלל שיש ביקוש לדירות מרוהטות. דירה שלא הייתה מרוהטת והייתה שווה שקל לחודש, מושכרת עכשיו 3,500- כ שקל. צריך לזכור שיש יש בעיר 4,500- ב אלף מפונים, אם היו לי עכשיו 12 קרוב ל- דירות הייתי משכירה את כולם. יש 2,000 אנשים שיש להם דירות אבל לא מעוניינים להשכיר לטווח קצר, כי הם לא רוצים להיכנס שוב להליך השכרה מסובך כשהמ־ לחמה תסתיים".

דניאל דדון

לא נשמעים בה אזעקות, היא רחו־ קה מהגבול ושיעור המפונים החיים בה גדול במיוחד. התוצאה: זינוק במחירי הדירות לשכירות בטבריה בעקבות המלחמה. בחודשים האחרונים קלטה העיר אלפי מפונים מגבול הצפון והיצע הדירות בעיר הקטנה לא עומד בביקוש הרב. בנוסף, המצב בשוק השכירות גרם לבעלי דירות רבים להעלות את המחירים לדירות להשכרה, בעיקר לטווח קצר – עלייה שמשקפת לד־ ברי המתווכים זינוק של עשרות רבות של אחוזים ביחס למצב שלפני המלחמה "מנצלים את המצב" מפונים וכל מי שיש לו 12,000- "יש פה כ דירה מנסה לראות איך הוא גוזר את הקופון" אומר יוסף כהן מתיווך הכוהנים בטבריה, "יש מקרים קיצוניים שראיתי על דירות שקל 2,500 שמחיריהן לפני המלחמה היה שקל 4,000- לחודש ועכשיו המחיר עלה ל לחודש".

יועצת הנדל"ן סמדר קומה: צריך לזכור שיש יש

בעיר קרוב אלף 12- ל מפונים, אם היו לי עכשיו 2,000 דירות הייתי משכירה את כולם"

דירה להשכרה. הלהיט: יחידה מרוהטת צילום: אוראל כהן

ילדים ואין לי איך לעזור להם. הדבר היחידי שנשאר לי זה להוציא פנקס צ'קים ולתרום להם. אבל טוב שאין לי, מה אני אגיד להם שקל לחודש עולה היום 3,000 שדירה של שקל. יש אנשים שמנצלים את המצב 5,000 ומעלים מחירים. זה גועל נפש, עשו לנו שיימינג". "אין ספק שיש עלייה במחירי השכירות במיוחד בדירות לתקופות קצרות בתקו־ פה הזו" אומר המתווך קובי בן חמו מקובי

כיום מאגר הדירות לשכירות בטבריה כמעט אזל והמתווכים בעיר ניצבים היום בפני שוקת שבורה. "באים אליי מפונים, שהם בעצם פליטים בארצם, ורוצים לצאת מחדר המלון הקטן שלהם. אלא שאין לי דירות להציע להם" אומר כהן, "המש־ רד שלי נמצא ליד גן העיר במקום בולט ואנשים באים אליי ומבקשים ממני לעזור להם. הגיעו למשרדי גם אימהות חד הוריות שסיפרו לי שהן לבד עם שלושה-ארבעה

- מוגש מטעם כללית -

חייו של מטופל ניצלו בעקבות טיפול מקצועי שקיבל במיון הקהילתי של כללית רקתי בטבריה

שגורם להצטברות אויר בחלל של הבית חזה, גורם לתמט של הריאה ודחיקה של שאר האיברים בחזה לצד הנגדי (דחיקה של הלב וכלי דם גדולים), מדובר בסכנת חיים. במקביל, הזמנו נט"ן, ועם הגעת נט"ן המטופל פונה לבית חולים פוריה תוך תיאום מקיף עם אנשי הצוות הרלוונטיים בבית החולים. המטופל הגיע לבית החולים למלר"ד, הועבר לחדר ניתוח, בוצע החדרת נקז וכעת מאושפז במחלקה לניתוחי חזה. כעבור כמה ימים, לאחר שהתאושש שוחרר לביתו. "הסברתי לו שאנחנו מפנים אותו לבית החולים ושמחתי לשמוע שבזכות

, מאזור הצפון, הגיע 60 אבשלום, בן למיון הקהילתי של כללית ברקתי וסיפר לד"ר אמין שניפי, מנהל המיון, שהוא סובל מכאבי חזה, בעיקר בצד שמאל. ד"ר אמין שניפי, מומחה ברפואה פנימית ורפואה דחופה, החל לתשאל את המטופל על מצבו והחל בבירור ראשוני שכלל אק"ג ומדידת סימנים חיוניים. "האק"ג היה מחשיד ואינו תקין, ביצעתי אולטרסאונד סונר ליד מיטתו. במהלך הבדיקה נצפה סימן מחשיד שאבשלום סובל מפנוימוטורקס – חזה אויר" מסביר ד"ר שניפי.

ד"ר אמין שניפי

האבחנה והטיפול המהיר שלנו חייו ניצלו. אבחון מהיר בקהילה מציל חיים, התוצאה יכלה להיות אחרת לגמרי" סיכם ד"ר שניפי.

המשמעות היא שיש נקב בריאה,

14

12.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

15 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 12.1.2024

מהמילואים ברצועה להליך הפונדקאי בחו"ל: הלוחם שטס מהחזית בדרום ללידת בנו בגיאורגיה עד לפני שבוע היה רס"פ אדר מלכה מגויס עם יחידתו בדרום, כשאשתו נטע ובתו מעיין ממתינות ללידת תינוקת מאם פונדקאית ‰ לפני שבוע, אחרי שהשתתף בהלוויית לוחם מיחידתו, הוא טס אליהן והספיק להגיע ללידת בתו אלמא

למרות שהצענו לו מספר פעמים. הוא לא הסכים אפילו לשמוע לקחת כסף. וזה לא יהודי, זה יווני בלי קשר ליהדות ולישראל". כולנו התרגשנו אדר התגייס עם הגדוד והעביר תקופה של כחודשיים בפיקוד המרכז, שם היחידה שלו התאמנה לקראת הכניסה לעזה. לבסוף שוחח ררו ומיד הוחזרו, הפעם היישר לחזית הצפון. אדר: "לי היה כרטיס טיסה כבר, אבל משכח תי את הזמן כמה שיכולתי. לבסוף כשהלידה ממש התקרבה, החלטתי לטוס. פה המקום לציין שגם במקום העבודה, המרכז הרפואי לגליל, וגם בצבא גילו התחשבות מלאה במח צבי ואיש לא הערים קשיים. כשהתחלנו את התהליך נעדרתי חודשיים מהעבודה וכעת שוב לא אהיה שם תקופה". הגדוד של אדר החל בפעילות מבצעית ואיבד את אחד מחייליו. בהמשך נפצעו עוד שניים. אדר: "אחד החיילים נהרג ועוד שניים נפצעו. לפני שטסתי הייתי בהלוויה, למחרת טסתי וביום השלישי נולדה הילדה בגיאורגיה. אישתי היתה איתה בחדר לידה וליוותה אותה. מעגל חיים שלם, מקצה לקצה. הפגישה עם האישה והילדה הייתה מרגשת, חודשיים לא ראיתי אותן. גם אימא שלי הצטרפה לנסיעה. הלידה עברה בסדר, אבל אלמא נולדה במשקל נמוך, ק"ג וגם הייתה לידה בסיכון. ביום 2 כ ראשון השבוע שיחרנו אותה מהפגייה והיא . כולנו מאוד מאוד התרגשנו, גם 2.240 כבר מהלידה וגם להיות ביחד אחרי תקופה כל כך ארוכה. גם מעיין מאוד התרגשה שיש לה אחות קטנה". יום בפגייה 13 בני המשפחה שכרו דירה בגאורגיה' שם הם אמורים לשהות עוד חודשיים, עד להח שלמת כל התהליכים הביורוקרטיים גם שם וגם בישראל. נטע מצליחה לעבוד באמצח עות הזום, וזה פתח בפני אדר את האפשרות לצאת לחופשת לידה. הארגון שדרכם עברו בני הזוג את התהליך ממשיך ללוות אותם עד לחזרתם לארץ. אדר: "זו הייתה תקופה מטלטלת. שולפים אותך מהחיים למילואים, למלחמה. ואז המשפחה נוסעת. הייתי יוצא יום הייתי עם 72 לאפטר קצר, הבית ריק. ופתאום טיסה 24\7 החבר'ה בצבא, חי איתם ופתאום בת חדשה. וזה היה די מלחיץ, היא יום בפגייה. והאיחוד עם המשפחה. 13 הייתה אבל כולנו מאושרים עד השמיים. מרגישים בעננים". אדר ביקש להודות לסגניתו ורד חנו, שתפסה פיקוד במערך טקסטיל מאז תחיח לת המלחמה, לעובדי ועובדות המערך, שעושים לדבריו עבודה מופלאה, ולהנהח לה האדמיניסטרטיבית בהובלתם של משה מיוחס ודרור פאר, התומכים ומסייעים רבות. בעוד כחודשיים, אמורה המשפחה לחזור לארץ, יחד עם הבת הצעירה אלמא והם כבר סופרים את הימים עד אז.

רס"פ מלכה

בחזית הדרום צילומים: | פרטי

מדינה במלחמה מעגל החיים

משפחת מלכה

8 צו 5 , ילדה לפני 55 נטע שוורץ מלכה, בת שנים את מעיין, בתה המשותפת עם אדר, בן )28 . לנטע יש עוד שני ילדים, אריאל ( 39 ה ס � ). נטע היא סגנית מנהלת הקונ 24 ואדר ( רבטוריון העירוני בעכו, מנהלת הפדגוגיה ומורה למוסיקה. אדר עובד מזה כעשר שנים במרכז הרפואי לגליל, שם הוא משמש כמח נהל מערך הטקסטיל והמכבסה. לפני שנה וחצי החליטו נטע ובעלה אדר כי הגיע העת להביא לעולם אח או אחות למעיין אבל בשל גילה של נטע החליטו השניים לא לקחת סיכון ולפנות להליך של פונסקאות. אדר מלכה: "הלכנו להליך עם חברת סורמאם, המתמחה בתהליכי פונדח קאות, והם עשו ועושים עבודה ממש טובה. העדפנו לפנות לפונדקאות בחו"ל כי שם זה יותר מהיר מאשר בארץ, שפה אפשר להח מתין שנים כדי להתגבר על הביורוקרטיה ומבחינתנו לזמן היה חשוב. שם אפשר להח תחיל מיד בתהליך ואכן יצאנו לשם, היינו שם תקופה וההיריון נקלט. קיבלנו עדכונים כל שבוע כולל וידיאו של האולטרסאונד. הפונדקאית דיברה רק גיאורגית אז לא היה 37 תקשורת אבל היא מקסימה ועדינה. בת עם ילדה בגיל ההתבגרות". פ � לאוקטובר כל התוכניות של המש 7 ב

אדי גל

נקודת אור משמחת בימים קשים: ח � בתחילת המל 8 לאחר שגויס בצו מה ושימש רס"פ מפקדה בהנדסה יום, יצא אדר מלכה, מנהל 72 קרבית במשך מערך הטקסטיל והמכבסה של המרכז הרח פואי לגליל, תושב נהריה, לגאורגיה - שם הגיע היישר ללידת בתו, שנולדה לו ולאשח תו נטע בהליך פונדקאות, בסיוע "סורמום - מרכז לפונדקאות בארץ ובחו"ל". בתוך ימים ספורים, סגר מלכה מעגל חיים שלם: ביום ראשון לפני שבועיים השתתף בהלוויית אחד מחיילי הגדוד שלו שנפל בעזה, למחרת טס לגאורגיה והתאחד עם אשתו נטע בתם הראשונה מעיין, אותן לא ראה חודשיים, ולמחרת נולדה בהליך פונדקאות הבת השנייה, אלמא (עולם בעח רבית). "עקב מצב המלחמה והגיוס למילואים, החלטנו שנטע ובתנו הגדולה מעיין יטוסו לחו"ל לפניי, כדי שלא יפספסו את הלידה, יום לא התראינו", מספר אדר. 72 ובמשך "עבורי, זה הבדל קיצוני. ממצב של לחיח מה עברתי בבת אחת להתנתקות ולאווירה של חופש. הלב שלי נמצא עם חבריי לגדוד, שנכנסו לעזה לאחר עזיבתי, וגם עם עובדיי במרכז הרפואי".

מ � , ב 8 חה השתנו. אדר גויס למילואים בצו סגרת גדוד של ההנדסה הקרבית ונטע, יחד עם מעיין, בתה הגדולה ואימה טסו ליוון, להמתין שם ללידה התינוקת ביאורגיה. הם חששו מסגירת השמיים ומאי יכולת להגיע לגאורגיה. אחרי זמן מה אימה של נטע והבת הגדולה חזרו לארץ והיא נשארה עם מעיין בצפון יוון. אדר: "קרה שם מקרה מדהים, בעל חדרי אירוח שם, שהכיר את אחי, הציע מגורים בחינם לנטע ומעיין משך חודשיים. הוא הבין שזה זמן מלחמה, הבין את המצב ולא הסכים בשום אופן לקחת מאיתנו כסף, יום הייתי עם 72 " החבר'ה בצבא, חי איתם ופתאום טיסה 24\7 ופתאום בת חדשה" "הלידה עברה בסדר אבל אלמא נולדה במשקל ק"ג וגם הייתה 2- נמוך, כ לידה בסיכון"

16

12.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

תרבות

| דניאל דדון |

דונה גרציה יוצאת לאור הספר שחושף הכל על האצילה ממקימות טבריה , היא בכלל הייתה 1545 היא נחשבת למחדשת היישוב היהודי בטבריה וברוב ימיה עד נוצרייה ועסקה בהצלת יהודים במסווה מהאינקוויזיציה ‰ קבלו את הביוגרפיה 'עסקים במסכה – דונה גרציה מנהיגה שנשכחה' שכתב ההסטוריון ד"ר צביקה סחייק

של עבודה מאומצת, לאחר שנתיים מוציא לאור ההיסטוריון ד"ר צביקה סחייק את ספר הביוגרפיה של דונה גרציה. הספר שנקרא 'עסקים במסכה – דונה גרציה מנהיגה שנשכחה', הוא הביוגרפיה המקימ פה ביותר בעברית שנכתבה על דונה גרמ ציה נשיא, אשת העסקים היהודייה מהמאה , ומתאר את תהפוכות חייה של מי 16 ה שנחשבת למחדשת היישוב היהודי בטבריה. הספר ייצא לאור בעוד כשלושה שבועות בהוצאת הורדוס ויושק באירוע מיוחד בחומ דש אפריל. המוזיאון שלה ) גדל והתחנך בטבריה. בנערותו 77 סחייק ( היה חניך ומדריך בנוער העובד והלומד ולאמ חר מכן היה ראש שבט הצופים בעיר. לאחר הצבא יצא ללימודים אקדמיים, את התואר הראשון עשה בהיסטוריה וספרות והתואר השני בחינוך. היום הוא ד"ר בהיסטוריה של עם ישראל מטעם אוניברסיטת בר אילן. בזמן לימודיו היה מזכיר מפעלי המחקר של המכון למדעי יהדות באוניברסיטה העבמ רית בירושלים. לאחר מכן הקים וניהל את המתנ"ס על שם פירסט בטבריה עילית. כמו כן הוא הקים את המוזיאון לתולדות טבריה לתקופה קצרה. 90 שפעל בשנות ה- "יוסי פרץ הטיל עליי להקים את המוזיאון לתולדות טבריה, הוא היה צריך להיבנות בפארק הארכיאולוגי וזה לא הצליח. התחמ לנו את העבודות במשך ארבע שנים במסגד הים, שנמצא על הטיילת, וזו הייתה עבודה נפלאה אבל אז גם העירייה התפרקה וכל הפרויקטים הפסיקו מסיבות כלכליות". גולת הכותרת של פעילותו של סחייק הייתה כשייסד את מוזיאון דונה גרציה בטמ , אותו הקים, אצר וניהל 2000 בריה בשנת . לסחייק 2010 עד פרישתו לגמלאות בשנת חשוב להעלות על נס את סיפורה של דונה גרציה, לכן הוא בחר להקים מוזיאון לכבודה ולאחרונה, כאמור, כתב גם את הביוגרפיה שלה. "אני טוען שדונה גרציה היא מנהיגה שנשכחה מפני שתמיד בהיסטוריה של העם היהודי החשיבו יותר את הגברים כמו בכל מיני תרבויות, דון יוסף נשיא, שהיה בנה

"דונה גרציה בחרה דווקא את טבריה, מכיוון שטבריה הייתה מרכז הרוחני של העם היהודי אחרי חורבן ירושלים"

רגם אותו לסינית כי בעם הסיני הרבה אנמ שים אוהבים ספרי עיון", מוסיף סחייק, מה שחשוב במיוחד לסחייק הוא שינוי התפיסה בנוגע לנשים ולהעניק את המקום ההיסטורי המכובד המגיע לדונה גרציה. "הדרת נשים הוא פרק מיוחד בביוגרפיה שעוסק במעמד הנשים בהיסטוריה של העם . גם דונה גרציה 16 היהודי ובפרט במאה ה לא יכלה להרשות לעצמה לעשות עסקים בגלוי, לכן היה לה את יד ימינה, דון יוסף נשיא, אבל ההחלטות העיקריות התקבלו על ידה, כולל חידוש היישוב היהודי בטבמ ריה. מי שבסוף זכה בתואר מחדש היישוב היהודי בטבריה היה רבי חיים אבולעפיה שהיה רבה של אזמיר והוא זה שנקרא היום מחדש היישוב היהודי בגליל ובטבריה, למרות שדונה גרציה הייתה עוד לפניו. אני מכנה אותה מנהיגה יהודייה שנשמ כחה, זה מפני שאין לנו בהיסטוריה של העם היהודי התייחסות של כבוד לנשים מנהיגות. אני אומר בהרצאות שלי שבסופו של דבר נשים תהיינה המנהיגות של העומ לם. זאת התפיסה שלי מפני שנשים יותר חכמות מגברים". מה אתה רוצה שיקרה עם הספר? "מכיוון שהוא לא רומן, פחות אנשים יקראו אותו, אבל אני רוצה שיגיע לכמה שיותר אנשים ונשים כדי שיוכלו לזהות את הפרק בהיסטוריה שרבים לא מכירים, על מנהיגות של אישה אחרי גירוש יהודי ספרד ופורטוגל". על אף שבשנים האחרונות מתגורר סחייק במושב מולדת בעקבות נישואיו השניים, הוא מחובר בכל נימי נפשו לעיר טבריה: "אני אוהב בכל מאודי את טבריה והכנרת. טבריה הייתה צריכה להיות העיר הראשית במדינת ישראל בתחום התיירות ובעוד כמה תחומים. לטבריה יש ייחודיות כאחת מבין ארבע ערי הקודש של העם היהודי. שני הישגים גדולים מאוד שהיו לטבריה מבחימ נת העם היהודי הם עריכת וכתיבת התלמ מוד הירושלמי והניקוד הטברני שעד היום משמש אותנו". לאן טבריה הולכת מכאן? "התהפוכות הפוליטיות הן כל כך רבות בעם היהודי בתקופות כל כך קצרות שאני מקווה שיום אחד טבריה תשוב לגדולתה ולימי הפאר שלה". ¿

צילום: גיל נחושתן | " ד"ר סחייק. "אני מקווה שיום אחד טבריה תשוב לגדולתה

להרבה יותר 21 המאומץ, זכה עד המאה ה כותרות ממנה מכיוון שהיא אישה". בספר מתאר סחייק את השתלשלות חייה מ � ל 1510 של דונה גרציה שנולדה בשנת שפחת יהודים אנוסים מפורטוגל והגיעה לגדולות. "היא התחילה את חייה כנוצריה והתחתנה עם נוצרי עשיר בשם פרנסיסקו מנדס. לאחר החתונה התברר לה

הסולטן הטורקי סולימאן המפואר, שהיה אוהב יהודים ובנה את חומות ירושלים. היא הלכה אליו וביקשה ממנו לחדש את היישוב היהודי", מספר סחייק, "היא בחרה דווקא את טבריה, מכיוון שטבריה הייתה מרכז הרוחני של העם היהודי אחרי חורבן ירושלים". הספר 'עסקים במסכה – דונה גרציה מנהיגה שנשכחה' הוא הביוגרפיה

שהוא יהודי ממשפחת יהודים אנוסים כמוה, ושמו צמח בנבנישתי. לאחר מותו, במקום ליהנות מהעושר הגדול שיש לה כבעמ לת הבנק השני בגדלו ,16 באירופה במאה ה היא החליטה ברגע מסוים להנהיג את העם היהודי ולהציל אותו מהאינקוויזיציה. היא עשתה את זה בדרכים שונות ובסופו של דבר המטרה

המקיפה ביותר עליה שישנה בעברית: "הוא מבוסס על מקורות היסטוריים ועל הדוקטורט שלי אבל אין בו מראי מקום מתישים. זו ביוגרפיה קולחת שמספרת את כל סיפור מנהיגותה של דונה גרציה. קראתי לו עסקים במסכה מכיוון שברוב ימיה עד ס � היא הייתה נוצרייה וע 15455 קה בהצלת יהודים במסווה. גם

מטבע עם דמותה של גרציה

שלה הובילה אותה לאיסטנבול שהייתה אז עיר חשובה, כי האימפריה העות'מנית נתנה אפשרות לכל הלאומים בעולם להתיישב ולחיות לפי דתם", מספר סחייק. גרציה והסולטן על אף שמעולם לא ביקרה בטבריה, נחמ שבת דונה גרציה נשיא למחדשת היישוב היהודי בטבריה, כשבזכות פועלה החלו לבנות את העיר, ויהודים מאירופה עלו להתיישב בה. "כשהיא החזיקה את כלכמ לת האימפריה העות'מנית היא ניצלה את ההזדמנות של האיש שכל כך כיבד אותה,

אחר כך כשהיא הפכה להיות חזרה יהודייה בשם חנה נשיא היא המשיכה את העסקים שלה בבנק הנוצרי – בנק מנדס תחת מעטה נוצרי". את הספר ערך נחום סיון. את ציור הכריכה הראשית יצר דב פז. הכובע של דונה גרציה הוא בעצם המפה של מסלול חייה מפורטומ גל ועד ארץ ישראל. את הכריכה הפנימית שעומדת 16 בה רואים אישה מן המאה ה על רקע נוף העיר טבריה צייר יוסי אדרעי, בנו של ראש עיריית טבריה לשעבר מאיר אדרעי ז"ל. "אני בודק את האפשרות לתרגם אותו לאנגלית כדי להפיץ אותו באמזון וגם לתמ

"אני רוצה שיגיע לכמה שיותר אנשים ונשים כדי שיוכלו לזהות את הפרק בהיסטוריה שרבים לא מכירים, על מנהיגות של אישה אחרי גירוש יהודי ספרד ופורטוגל"

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 12.1.2024 17

/ דורון סולומון /

המחאה נגד הממשלה התחדשה ביום שבת האחרון. אמנם לא במעוזה הרגיל בקפלן, אלא צפונה משם, בחיפה, עם אלפים שצעדו לאורך שדרות מוריה וקיימו עצרת בצומת חורב. בין הנואמות בעצרת הייתה הסופרת צרויה שלו, שקראה להשבת החטו־ פים, השמיעה ביקורת חריפה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם טענה שיש לחזור להפגנות המחאה בתל אביב, וב־ שאר המוקדים בארץ. ואז היא עלתה להתקפה חריפה במיוחד: "לפני שנה יצאנו לרחובות ולכיכרות למחות נגד ההפיכה המשטרית שאך זה הוטחה בפרצופינו. חודשים ארו־ כים הזהרנו וביקשנו, זעקנו והתרענו, התפללנו והתחננו ולא שעו לנו. היכן הייתה ההססנות המפורסמת של נתניהו כשכפה עלינו את ההימור המסוכן הזה, כשהפקיר אותנו לתוצאותיו האיומות? כמה היסס מול חמאס ואילו עלינו, אז־ רחי ישראל, התנפל כאחוז אמוק, ועוד התיר לשותפיו לעשות בנו ככל העולה על רוחם. אנחנו, אזרחי הארץ הזאת, היינו האתנן שנתן להם כדי שיאפשרו לו להישאר בשלטון". מלחמה גורלית בדבריה בעצרת קראה שלו לנתניהו 'לשחרר את העם מלפיתתו': "אפילו עכשיו אחרי האסון המחריד אליו הוביל אותנו, נתניהו אינו מוכן להרפות. לא מן המדינה ולא מן ההפקרות", אמרה. "האתנן הוא יומיומי. אפילו בעיצומה של מלחמה גורלית שעדיין איננו רואים את סופה. "אבל גם אנחנו לא נרפה מן הקריאה - שחרר את המדינה שפעם אהבת. תראה מה עוללת לה" תקפה בחמת זעם, "במ־ קום לשמור עליה כעל היקר שבאוצרות החלשת אותה במריבות מיותרות, פגעת ביודעין בביטחונה למרות שידעת כמה רבים מבקשי רעתה, עד שהפקרת אותה לגרועים שבאויבים. "בתום השנה הנוראה בתולדותינו אנחנו קוראים – לך! עזוב אותנו!" לטענת הסופרת הידועה, ההפקרות בממשלה נמשכת: "ביזת התקציב, המ־ תקפות על הרמטכ"ל, השיקולים הפוליטיים המזוהמים. לא כשנ־ ראה שסיומה של המלחמה מפחיד

למחות ולהתנגד בכל האמצעים הבלתי אלימים העומדים לרשותנו בטרם ימיט עלינו שואה נוספת. חובה עלינו לקרוא להפלת הממשלה ולקיום בחירות עכשיו", זעקה, תוך כדי כך שהיא מתכוונת, כא־ מור, שיש להחזיר את המחאות בתל אביב, בחיפה ובשאר האזורים בהן היא התקיימה עד למלחמה. רסיסים מתנפצים לעצרת בחורב הגיעה שלו מביתה בשכונת דניה. אחרי שנים בהן התגוררה בירושלים, ואף נפצעה בפיגוע אוטובוס , החליטה לעבור לחיפה עם בן 2004 בשנת זוגה, הסופר איל מגד. איפה תפסה אותך "השבת השחורה"? "הייתי במיטה עם קורונה באותה שבת. בשעה הראשונה עוד קיוויתי שמדובר בה־ זיית חום. כמו כולנו הייתי המומה ומזועז־ עת. כבר במוצאי שבת התחילו להגיע בק־ שות לראיונות מכלי תקשורת בחו"ל. מאז אני מתראיינת בכל מקום אפשרי וכותבת מאמרים לעיתונים בחו"ל כדי להסביר את הצד שלנו. בהתחלה הייתה כלפינו אמפ־ תיה אבל מאז לדאבוני המצב הולך ומיד־ רדר וצריך שוב ושוב להזכיר מה קרה כאן. "אין לי קרובים בין הנפגעים והמפונים אבל ברור שאני מרגישה קירבה ואבל ושותפות גורל מלאה עם כל מי ששילם את המחיר הכבד. נענית לכל פנייה לעז־ רה. בכתיבה או בכל דרך אחרת". מה היו התחושות באותה שבת ומה השתנה בזמן שחלף? "בשבת המחרידה ההיא הכל התנפץ ומאז רק נשבר לעוד ועוד רסיסים. חלחלה וזעזוע ותדהמה ואי אמון. ובעצם עוד לא ידענו כלום כמעט על מימדי האסון. עוד היינו תמימים. עד היום זה בלתי נתפס, ההפקרה הזו שהולכת ונמשכת. בעיקר כלפי החטופים". עד כמה את עוקבת אחר החדשות ומ־ עורבת בנעשה? "אני עוקבת מאוד באינטנסיביות. מעו־ רבת במה שאפשר. מרגישה שאלה ימים 64 קריטיים ואסור להרפות. אני כבר בת וזו התקופה הכי גורלית שחייתי בה. חשוב לי לעקוב ולעשות כל מה שביכולתי. אם זה להתראיין לטלוויזיה האוסטרית או לאפות עוגות לחיילים, או להשתתף במפגשים של יהודים וערבים".

שלו. פעילות מאחורי הקלעים לשחרור צילום: | החטופים שרון צור

תנו להן לזעוק קריאתה של שרה נתניהו למשפחות החטופים, שלא להשמיע קול זעקה, מעוררת את כעסה של שלו. "הדברים ששרה נתניהו אמרה הם בלתי נסב־ לים, כמו הרבה ממה שקורה כאן", היא אומרת. "ברור שהמשפחות צריכות לזעוק. ברור שזו המשימה הכי חשובה והכי קריטית כרגע. לדעתי זו הייתה "סבתא שלי חוותה פוגרום בילדותה ובעקבותיו נשבעה לעלות לארץ. .1912- היא הגיעה לכאן ב מזעזע שקצת יותר ממאה שנה אחר כך התחולל כאן הפוגרום הזה"

המשימה הכי דחופה מהרגע הראשון. נחוצה כאן תעוזה ויצירתיות ואנחנו לא עושים מספיק. זה יהיה פצע נורא בלב של המדינה הזו אם ניכשל במ־ שימה הקדושה של שחרורם". המחאה מתחדשת אך נתניהו לא ממהר להתפטר. "ההיאחזות של נתניהו בשלטון גם אחרי האסון המחריד שקרה במשמרת שלו ובאחריותו המלאה היא בושה וח־ רפה, אבל זה כמובן לא מפתיע. המ־ חאות צריכות להתחזק עד שהוא לא יוכל להיראות בשום מקום. לא יעלה על הדעת שיישאר בשלטון אחרי שהוביל אותנו לאסון הזה. אני מא־ מינה שהוא יילך איכשהו. או שכמה מחברי הקואליציה יאזרו אומץ סוף סוף לעשות מעשה פטריוטי. או שבן גביר יפיל את הממשלה באחד הצמ־ תים, אחרי שגנץ ואייזנקוט יפרשו". כינית את הטבח בדרום 'שואה'.

אותו יותר מאשר המחיר הנורא שתגבה הימשכותה המיותרת. לא כשהוא עלול לנצל את המ־ לחמה הגורלית הזו כדי להציל את נפשו".

את בקשר עם משפחות חטו־ פים? מגיעה לעצרות והפגנות? "אין לי קשר ישיר עם המש־ פחות של החטופים. דיברתי

בכיכר החטופים בחנו־ כה, בעצרת של נשים עושות שלום, וכמובן שקראתי לעשות הכל כדי לשחרר אותם בד־ חיפות עליונה. הייתי פעילה מאחורי הקל־ עים במאמץ של אנשי תרבות לסייע לשחרור הילדים דרך קשרים בי־ נלאומיים".

שלו מוסיפה כי עוד לא היתה שעה בתו־ לדותינו, שבה היה צורך דחוף יותר בהחלפת השלטון. "נתניהו הוא האח־ רון הראוי להנהיג את העם בזמן הזה. נתניהו מסכן את קיומנו. חובה עלינו

שלו. "אם נכשל בשחרור החטופים זה יהיה פצע בלב צילום: | " המדינה אלעד גרשגורן

18

12.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

אפילוג: אהבת החינם תתעצם את נאום התוכחה במרכז חורב סיימה שלו בדברי תק־ ווה לימים טובים יותר. "אני מאמינה שהתקווה עוד תחזור לארץ האבלה שלנו. אחרי שיחזרו החטופים במהרה בי־ מינו אמן, אחרי שהעקורים ישובו לבתיהם, אחרי שיוחלף השלטון, אחרי שהמלחמה תסתיים, נוכל לחוש את נו־ כחותה, גם אם לעולם לא ננוחם". שלו ציינה כי התקווה עליה היא מדברת, הורגשה לרגע עם פרסום פסקי הדין הח־ שובים של בג"ץ, פסקי דין "ששמו גבול ברור לדורסנות של בריוני הקואליציה. אנ־ חנו רואים את התקווה ניבטת אלינו מדי פעם מתוך המ־ עמדים המרטיטים שאנחנו עדים להם בחודשים האח־ רונים, מתוך סיפורי הגבורה ותעצומות הנפש, האומץ וההקרבה, ההתנדבות והנ־ דיבות. "ולא רק תקווה יש בסיפורים האלה שהארץ מלאה בהם אלא גם תועפות של אהבה. אהבת חינם, שאין עליה כל תמורה. נתניהו הציף את הארץ בשנאת חינם כדי לש־ מור על שלטונו, וכמעט הביא לחורבננו. מי ייתן ואותה אהבת חינם שמאירה לרגעים את חשכת הימים האלה תלך ותתעצם ותאיר גם את עתי־ דנו. אמן".

צרויה שלו קוראת לחזור למחאות

חובה לקיים בחירות עכשיו

החזית הצפונית לא מפסיקה לבעור? ‰ הצבא עדיין עמוק בעזה? הסופרת הידועה טוענת ‰ מאות אלפי אנשים הפכו פליטים בארצם? שדווקא עכשיו יש להחזיר את המחאות ובגדול, לתל אביב, חיפה ופותחת במתקפה קשה נגד ראש הממשלה בנימין ‰ ולשאר הארץ נתניהו: "עזוב אותנו, שחרר את המדינה שפעם אהבת"

שתוך שנה יהיה כאן שלטון חדש, שישים את המדינה במרכז ולא את עצמו. שלטון שיחתור לריפוי ולשיקום מבפנים ולהס־ דרים מדיניים מבחוץ", היא אומרת. "אין דבר שאנחנו זקוקים לו יותר אחרי שנות השלטון של נתניהו. אני מאמינה שאחרי נתניהו המחלוקות ישככו והרעל יתפזר לאיטו. יש כאן כוחות נפלאים. המדינה נשטפה בשנאת חינם אבל יש כאן כל כך הרבה אהבת חינם שתוכל לסייע בשיקום". לשורת הספרים שכתבה שלו במרוצת השנים, יכולה היה להתווסף ספר נוסף עליו עבדה לפני אוקטובר השחור. "הייתי בתחילתו של ספר חדש כשפרצה המלח־ מה. מאז לא נגעתי בו ואין לי מושג מתי אחזור אליו אם בכלל. כל מה שקרה לפני באוקטובר נראה לא רלוונטי". 7 ה תכתבי על המלחמה? "קשה לדעת. הכתיבה הספרותית דו־ רשת פרספקטיבה שעדיין אין לי. ימים יגידו".

"הייתי בתחילתו של ספר חדש כשפרצה המלחמה. מאז לא נגעתי בו ואין לי מושג מתי אחזור אליו אם בכלל. כל מה שקרה לפני באוקטובר נראה לא 7- ה רלוונטי"

"מזעזע אותי לחשוב שקצת יותר ממאה שנה אחר כך התחולל כאן הפו־ גרום הזה, אחרי כל מה שכבר הקרבנו כאן". כתיבה במבוי סתום למרות הכל שלו מאמינה שישראל יכולה להירפא. "אני מקווה ומתפללת

"אין ספק שמדובר באסון הגדול ביותר שקרה לנו מאז ראשית הציונות, פרט לשואה. ויש בו סממני שואה מו־ בהקים, לכן לא מפריע לי השימוש במילה הזו. יש בו גם תזכורות איומות לפרעות ולפוגרומים. סבתא שלי חוותה פוגרום בילדותה ובעקבותיו נשבעה לעלות לארץ. היא הגיעה . 1912 לכאן בעלייה השנייה, ב-

19

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 12.1.2024