טבריה קרית שמונה 12.04.24

הגליל העליון

למען הדורות הבאים: המיזם שמנציח את מפוני קיבוצי אצבע הגליל אל"מ במיל' יעקב חורין מקיבוץ איילת השחר יזם את הפרויקט ‰ מתנדבים מקיימים ראיונות מצולמים עם תושבים שפונו מביתם בעקבות המלחמה ‰ "כל סמלי ההתיישבות - מטולה, כפר גלעדי, תל-חי, מנרה וחניתה פונו. לא היה דבר כזה"

עד כה עלו כאמור במסגרת הפרויקט ראיונות של תושבי הקיבוצים 20 יותר מ שמספרים על חיי היום יום שלהם כמפו־ נים, וגם על ההתמודדויות והקשיים שלהם. "אנשים יושבים בבתי מלון או במקומות אחרים ולא יודעים מה יהיה. אני צריך לה־ גיע לכל הקיבוצים ולראיין את כל טווח הגילים - נערים, משפחות עם ילדים ואנ־ שים מבוגרים. כל מי שרוצה מתראיין. יש רק תנאי אחד - לא משמיצים". מה הם מספרים? "יש שונות עצומה. יש למשל קיבוצים שרוב הקהילה מרוכזת במקום אחד ופתאום חזרו לארוחות בחדר האוכל. המושג הזה של הקיבוץ של פעם חזר. חיי הקהילה יותר אינטנסיביים והמבוגרים חיים פתאום בתוך הציבור ומישהו בא לבדוק מה קורה איתם. זה משהו שבשבילם הוא יתרון דווקא. מצד שני, לאנשים נמאס כבר לחיות במצב הזה. המשפחות מתגוררות בתנאי צפיפות בח־ דרים והם גם צריכים מערכות חינוך כי צריך מערכת חינוך שתתפקד באזורי הפי־ נוי. אני מתרשם שהתהליך הוא שהמפונים לאט-לאט מתחילים לצאת ושוכרים די־ רות באזור". לדעתך התושבים צריכים לחזור עכ־ שיו? "כדי שהם יחזרו צריך להבטיח לתושבים שיש להם הגנה וצבא בתוך הקיבוץ ושל־ חברים יש נשק ושיש כוחות ניידים שיכו־ לים להגיב. עכשיו זו בעיה לחזור. בשישה באוקטובר המועצה האזורית גליל עליון הייתה בתנופה של קליטת תושבים, ייקח לא מעט שנים כדי לחזור למצב הזה".

דניאל דדון

יעקב חורין. "כל מי שרוצה מתראיין" צילום: אביהו | שפירא

פרויקט תיעוד מיוחד של מפוני קיבוצי המועצה האזורית גליל עליון עולה בימים אלה לרשת. היוזם והמוביל של הפרויקט הוא אל"מ במיל' יעקב חורין מקיבוץ איילת השחר, שאחראי על תחום מערכות מידע וארכיון המועצה. חורין גייס צוות של מתנדבים שעבר הכשרה בצילום ותיעוד ויצא לשטח 20 לערוך את הראיונות, עד כה נערכו כ ראיונות מתועדים בווידאו של תושבי הקי־ בוצים שפונו שעלו לאתר אינטרנט ייעודי. מטרות הפרויקט, לדברי חורין, הן שימור ומורשת למען הדורות הבאים ויצירת נו־ כחות ברשת של תושבי הגליל המפונים. "נוצר מצב שכל הרשת מדברת על הדרום, ויש תחושה שלאף אחד לא אכפת מהצפון", הסביר, "אין עניין ציבורי, אין מעורבות של הממשלה בעזרה וסיוע. אחרי כל זה יש אנשים שצריך לתעד אותם, זה אירוע היס־ טורי". חורין שכבר יש לו ניסיון בפרויקט מוצלח שהוא מוביל של תיעוד לוחמי מלחמת יום כיפור, ניצל את התפוצה של הפרויקט ועל בסיסו העלה את פרויקט התיעוד החדש של המפונים. "עבדנו באותו מודל, גייסנו מת־ נדבים, עשינו להם הכשרה של צילום והם מתעדים. אני מנצל את התפוצה של פרויקט 'דור כיפור' ומעלה את התיעודיים לאתר ולערוץ היוטיוב. יש לפרויקט המון תפוצה ברשת". ויש לו גם מה לומר על המצב היום במ־ דינה ועל מה שקורה בצפון בפרט. "בשבעה

מנרה וחניתה פונו. לא היה דבר כזה". כבוגר מלחמת יום כיפור כואב לחורין על באוקטובר 24 המצב אליו המדינה הגיעה. "ב- , ביום האחרון של מלחמת יום כיפור, 1973 הייתי מ"פ בסואץ. נכנסתי עם טנק ויצאתי חיילים וחשבנו 80 ברגל. ביום אחד נהרגו שיותר גרוע מזה לא יכול להיות והנה בדיוק שנה אחרי קורה טבח מזעזע כזה. אחד 50 החבר'ה שלנו מיום כיפור כתב: 'מלחמת יום כיפור לקחה לי את הנעורים ושמחת החיים, הטבח של השבעה באוקטובר הפך אותי לזקן ממורמר ומתוסכל'".

באוקטובר התרחש אירוע היסטורי שלא היה מעולם במדינת ישראל. למעשה, המדינה לא מילאה את חובתה לאזרחים להגן עליהם. אנשים לא מאמינים בממשלה ולא בצבא, צריך להיות פה תהליך שלם, אבל כשאתה מסתכל על זה במבט היסטורי, בעצם מדינת ישראל ויתרה על הצפון. הוא הופקר. בדרום היה טבח ובצפון פינו במהירות את הקיבוצים כי חששו מאותו תסריט שהיה בעוטף עזה. קיבוצי 29 קיבוצים מתוך 14 נוצר מצב ש המועצה האזורית גליל עליון פונו. כל סמלי ההתיישבות - מטולה, כפר גלעדי, תל-חי,

טבריה

פרפרי געגוע במחלקת הילדים של מרכז רפואי צפון שלוש אמהות לבנים עם צרכים מיוחדים שנפטרו בשנים האחרונות הקימו במחלקת הילדים פינת זיכרון מרגשת ‰ "הפעילות נתנה מרחב לדבר על הבנים"

להרגיש מעבר למוחשי הניתן לראיה/שמי־ עה/מישוש. שחר ממשיך ללמד אותנו, הוא מלמד אותנו למצוא סימנים, לחדד את הת־ חושות בלב, ליהנות ממתיקות הזיכרונות הנצורים דרך החלל הגדול הנקרא אהבה. יצירת פרפרי הגעגוע היתה בשבילי דרך להרגיש קרובה אל שחר, לספר עליו ולהיות יחד עם לבבות כואבים נוספים. דרך השי־ תוף והאהבה הרגשתי קרובה אל שחר שלי. אוהבת ומתגעגעת". על מנת לייצר את הפרפרים השתמשו בציוד של המרכז החינוכי לצד חומרים שת־ רמה שירלי גולדשטיין, שגם עובדת במר־ כז הרפואי כליצנית רפואית וכמורה בבית הספר במחלקת הילדים: "מאז שבני היקר והאהוב עבר לעולם הבא, התחלנו לאחות את השברים ביצירת פרפרים מפסיפס 'פר־ פרפרים 40 פרי געגוע'. היום פזורים מעל לזכרו ולעילוי נשמתו והיד עוד נטויה".

יוסי וקנין

במחלקת הילדים במרכז רפואי צפון הושלמה החודש, בהובלת המ־ רכז החינוכי, גינת פרפרים מפסי־ פס שיצרו אמהות לבנים עם צרכים מיוחדים שנפטרו בשנים האחרונות. לפינה המיוחדת קראו: 'פרפרי געגוע'. הכל התחיל כשלאה גולדברגר, חברתה של מנהלת המרכז החינוכי במרכז רפואי צפון - גליה רונן, סיפרה לה כי ברצונה לציין את יום הולדתו של בנה יונתן, שנפטר לפני שנתיים, בפעילות התנדבותית. הר־ עיון התגלגל והתפתח והפך למפגש מרגש של שלוש אמהות שהבנים שלהן היו ילדים עם צרכים מיוחדים ונפטרו בשנים האחרו־ נות: לאה גולדברגר אמא של יונתן, אורנה סגל אמא של שחר ושירלי גולדשטיין פיט־ ליק אמא של אחו.

צילומים: המרכז הרפואי צפון

אורנה סגל הוסיפה: "מרגע לידתו, שחר לקח אותנו אל מה שמעבר למוכר ולידוע, לשיגרתי והרגיל. שחר לימד אותנו להיות רגישים יותר, סבלניים יותר ואוהבים יותר. מאז עבר הוא מאיתנו אנחנו מנסים ללמוד ההורים עם גליה רונן בפינת הפרפרים

פרפרי געגוע

לאה גולדברגר סיפרה על החשיבות של הפרוייקט עבורה: "הפעילות נתנה מרחב לדבר על הבנים באופן שנותן להם מקום של כבוד ואהבה והדהד גם את הקושי בתוך האובדן והגעגוע".

14

12.4.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה