טבריה קרית שמונה 15.09.23

תרבות

/ דניאל דדון /

הולדתו מספר לא מבוטל של פעמים. "זו הרגשה של בית כשאתה מופיע במקום שגו דלת בו. התחושה שונה, זו התרגשות מסוג אחר, כשאני בא לקרית שמונה עדיין יש לי פרפרים בבטן. אני אומר לעצמי 'איך אני יכול להפתיע ולהרשים את קהל הבית שמו כיר אותי מאז שהייתי ילד'. אני הרבה יותר חשוף. זו הרגשה מדהימה כשאני מקבל אהבה במופעים בקרית שמונה, מבחינתי זה שווה כמו הופעה בעשרים ערים אחרות ביחד". לאחר תקופה בתזמורת האנדלוסית פיתח אלמליח את הקריירה האישית שלו, במסגו רתה הוציא הוציא אלבום משותף עם הזמר מיכה שטרית והמעבד המוזיקלי חיים לרוז, ולאחר מכן את אלבומו האישי עם אריק רודיך ומאיר בנאי. לאחרונה לקח חלק בפרויקט פיוט ישראלי, שבמסגרתו ביצע פיוטים בעיבוד מודרני שגרפו מיליוני צפיות והאזנות כמו "יפה ותמה", "אעופה אשכונה" ו"אשיר לכבוד חברים". בשיריו הוא מלהטט בין הפיוט האותנטי שמשמר את הכלים והמוזיקה המקורית לבין עיבודים ושילובים חדשניים של הפיוט. "זה טוב שאנחנו מתעדכנים ומציו גים את המוזיקה בהתאם לאופנות שמשו תנות, אבל אני תמיד טורח לתת תזכורת אותנטית בגרסה המקורית כדי להזכיר לאנשים איפה הדברים התחילו. אמנם הזמן חולף אבל יש משהו בקלאסיקות האלה שמשתמר ומצליח לרגש גם אחרי הרבה שנים בצורה האותנטית שלו". איזה תגובות אתה מקבל מהקהל? "אנשים יודעים מה הם באים לשמוע, אני לא אמן צעיר שנחשף עכשיו. יש את הקהל השבוי שהולך אחרי למופעים, ולא משנה איפה אני נמצא, ויעיד על כך פסטיבל הפיוט – אנחנו ממלאים בתי מלון וכולם באים לשם". אתה מחזיר אותם לבית אבא? "כן, הפסטיבל משמר את האותנטיות. הקהל מגיב מדהים. אני מניח שאי אפשר לרצות את כולם, אבל אני משתדל לתת מענה לכל המגזרים של שוחרי הפיוט, בין פעם לבין היום". עכשיו נמצא אלמליח בעיצומו של מסע ההופעות של הפרויקט 'קראו לו ג'ו'. "זכיו תי להופיע לא מעט עם ג'ו עמר, וכשהוא נפטר עשיתי באותה שנה את כל המופעים לזכרו. אירחתי לא מעט פעמים את גוסו טו, וההיכרות התחילה שם. דיברנו על זה שנעשה משהו לג'ו עמר, שהוא שונה ואחר. השנה הרמתי טלפון לגוסטו ואמרתי לו 'זוכר מה שדיברנו על ג'ו עמר – זה קורה השנה'. ביקשתי ממנו שיכתוב שיר לג'ו עמר והוא כתב את 'קראו לו ג'ו', שמספר על השירים שלו, על הדמויות והטעמים". השיר בביצועם המשותף יצא לקראת ביוני והם יצאו 26 יום הפטירה של עמר ב־ לדרך עם המופע בעיבודיו של נדב ביטון. "הכנסנו נגיעות אלקטרוניות לשירים של ג'ו עמר. הרעיון הוא לתאר איך הדברים היו נשמעים אם הקריירה האמנותית שלו הייתה מתרחשת היום. עשינו את החיבור בין האותנטי למודרני. בינתיים הקהל מגיע בהמוניו. המופע היה סולד אאוט כמעט בכל אולם שהופענו ואנחנו רק בתחילת הדרך. אנחנו שמחים, מאושרים ומתרגשים".

בין אותנטי למודרני הילדות בקרית שמונה, תחילת הדרך המוזיקלית תחת ניסים שושן ז"ל והמופע החדש משירי ג'ו עמר עם עיבודים אלקטרוניים ‰ ליאור אלמליח הוא אחד הפייטנים המצליחים בישראל, אבל הדבר שהכי מרגש אותו זה הופעה בעיר הולדתו ‰ "כשאני בא לקרית שמונה עדיין יש לי פרפרים בבטן. אני הרבה יותר חשוף"

ליאור אלמליח. הקלאסיקות צילום: | נשמרות יגאל עמר

הזמר והפייטן ליאור אלמליח חתום במידה רבה על תחייתו של הפיוט המרוקאי. בשיתופי הפעולה אותם יצר ובשיריו, בהם הוא משלב חומרים אותנו טיים וחדשים, הוא תרם ליצירת קהל חדש של מאזינים שמתרגשים מה"פיוטים של בית אבא". בראיון מיוחד לכבוד המופע "קוראים לו ג'ו", שבו אלמליח והמוזיקאי גוסטו שרים משירי ג'ו עמר, מספר אלמו ליח שנולד וגדל בקרית שמונה על תחילת הדרך, מגלה מי הדריך אותו בצעדיו הראו שונים בעולם הפיוט ומה הוא חושב היום על עיר הולדתו. ), נשוי לזמרת האופרה נעמה 49 אלמליח ( טוב ואב לשלושה, כיום תושב הוד השרון, עדיין מגיע לבקר לעיתים קרובות את אימו ומשפחתו המתגוררים בקרית שמונה. הוא גדל ברחוב שפרינצק ולאחר מכן בשדרות תל חי, שם הייתה רוב ילדותו, והתחנך בבית הספר ע"ש יאנוש קורצ'אק. את תחיו לת הדרך בעולם הפיוט עשה בבית הכנסת בשכונה על שם רבי יהודה הלוי. "הייתה לי ילדות רגילה של ילד, שמצד אחד משקיע את כל כולו בחברויות ובמשחקים ובד בבד השקעתי בפיוט". 11 מגיל את התשוקה לפיוט קיבל אלמליח מאביו . "הוא היה מנהל 2010 ראובן, שנפטר בשנת מחלקת השקעות בנק הפועלים בקרית שמונה ואיש מאוד אהוב בעיר. גדלנו בבית מסורתי, אבל לצד הפיוטים הבית היה חשוף לכל סגנונות המוזיקה. אבא שלי היה בכלל מרקיד ריקודי עם ידוע בקרית שמונה ובכל הצפון". מורו ורבו ומי שהדריך אותו בצעדיו הראו שונים בעולם הפיוט היה ניסים שושן ז"ל, שזיהה באלמליח את הכישרון ולקח אותו כפרויקט אישי. "זכינו שבקרית שמונה היה לנו את ניסים שושן, תלמיד של גדול הפייטנים ממרוקו רבי דוד בוזגלו. מעבר

צילום: רותם גולן | אלמליח וגוסטו בהופעה משירי ג'ו עמר

חיבור עמוק לעיר בה נולד וגדל, ובכל פעם שהוא בא לבקר את אימו שושנה ושני אחיו הוא נתקף בזכרונות. "אמנם אני גר הרבה שנים במרכז, אבל השכונה הכי אהובה עלי היא שדרות תל חי איפה שגדלתי. כל פינה שם מזכירה לי חוויות ילדות. מתנ"ס תקו וותנו מזכיר לי את לימודי הפיוט השבוו עיים. כל בית כנסת בעיר נותן לי זיכרון של שבת שהייתי בה בילדות, שלא נדבר על זיכרונות הקטיושות והמלחמות כמו כל "אני לא אגיד שאני מרוצה, היא הייתה יכוו לה להיות במקום הרבה יותר טוב. יש אמנם את המכללה ודברים טובים סביבה, אבל היא עדיין לא מיצתה את הפוטנציאל. לא מעט אנשים טובים עזבו את העיר, כל אחד מהשיו קולים שלו, אבל אם היה לה יותר מה להציע הרבה יותר אנשים היו נשארים בה". הקהל מגיע בהמוניו מאז שהתפרסם והפך לאחד מגדולי הפייטנים בארץ, הופיע אלמליח בעיר ילד בקרית שמונה בימים ההם". מה אתה חושב על העיר היום?

ללימוד הקבוצתי הוא גם טרח להגיע ללמד אותי אצלי בבית. הוא מעולם לא ביקש תמורה, הכל עשה בהתנדבות מלאה". ו � נחשב אלמליח לעילוי בע 14 כבר בגיל לם הפיוט. את שירותו הצבאי עשה במו קהלת הרבנות ולאחריו הצטרף לתזמורת האנדלוסית הישראלית והיה סולן הבית שלה לצד הפייטנים אמיל זריהן וחיים לוק. כבר בזמן שירותו הצבאי עזב אלמליח את קרית שמונה למרכז הארץ. "הנסיעות למו רכז מדי יום לחזרות ולמופעים היו לי מאוד קשות", הוא מסביר. למרות השנים שחלפו, אלמליח עדיין חש "השכונה הכי אהובה עלי היא שדרות תל חי איפה שגדלתי. מתנ"ס תקוותנו מזכיר לי את לימודי הפיוט השבועיים. כל בית כנסת בעיר נותן לי זיכרון של שבת שהייתי בה בילדות"

30

15.9.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה