טבריה קרית שמונה 15.9.21

של ארבעת החללים - המפקד רון זלמנוב מהרצליה, התותחן ג'ורג'י גרשון עובדיה מכפר סבא, נהג הזחל"מ אדמונד כבודי מרמת גן ונהג משאית התחמושת רחמים (רמי) כת ־ , יעקב 4 ריאל מרעננה. מפקד צוות (ג'קי) בן זאב, קיבל צל"ש על פעי ־ שלא 1 לותו להצלת התותח של צוות נפגע בהפצצה, וכך גם החובש לביא 15 צרפתי, שפעל להצלת חייהם של מהפצועים. לא חשבתם לבדוק מה עלה בגורל המצלמה? יהודה: "אחרי ההפצצה לא עלה בדעתי לחפש אותה. הייתי בטוח שהיא לא שרדה את האש. בחופשה הראשונה שהגעתי הביתה הלכתי וקניתי מצלמה חדשה. לא שאני חובב צילום גדול, אבל גם אחר כך המש ־ כתי לצלם את החיילים. כששמעתי שהתמונות אותרו נסעתי לבית התו ־ תחן, וכשראיתי אותן זה הציף את כל הזיכרונות והגעגועים. הבטתי בתמונות והייתי הכי מאושר. ניסיתי לברר מה עלה בגורל המצלמה, אבל היא לא הגיעה אליהם, רק התמונות". אבקסיס: "לפני כשנתיים אחד החיילים שלח תמונות. ככה נודע לי על הסיפור של המצלמה. היה מרגש מאוד לראות פתאום את התמונות מזמן המלחמה. עברנו שם חוויה קשה שנצרבה עמוק בנפשנו". בן זאב: "לא הכרתי את הסיפור על המצלמה והתמונות עד שהתקשרו אליי מבית התותחן. חיפשו מישהו מהסוללה ומצאו אותי בגלל הצל"ש. הביאו לי את התמונות למקום עבו ־ דתי בחולון כדי שאזהה את המצו ־ למים. כשראיתי אותן התרגשתי. זה החזיר אותי לאירוע". צרפתי: "כיוון ששלמה הקשר ואני כחובש היינו רוב הזמן ביחד במרכז פיקוד הירי, היו שם המון תמונות שלי. התמונה הכי מדהימה היא שאני נוסע באוטובוס בדרך לסיני וקורא עיתון עם המון מודעות אבל". : 4 ) מחולון, צוות 70 יוסי אלטל ( "אני קיבלתי את התמונות בוואט ־ סאפ פתאום, בלי הודעה מוקדמת, וכשראיתי אותן נחנקתי מהתרגשות. היו לי דמעות בעיניים. הן הזכירו לי איך קפצתי מהמשאית והתחבאתי מתחתיה כשהמטוסים החלו לירות, ואיך ברחתי משם כשהחלו הפיצו ־ צים. עד היום המראות האלה נכנסים לי לפעמים לחלומות". גם סגל מודה שהתמונות החזירו אותו לרגעים ההם במלחמה. "את רוב האנשים לא ראיתי מאז שפירקו את ו � ", הוא אומר, ופאר מ 1992 הגדוד ב ־ סיף שזיהה את עצמו מייד, "למרות השיער הארוך". איך אתם מסבירים את העובדה שהמצלמה שרדה את ההפצצות? יהודה: "המצלמה ניצלה, כנראה, משום שהכנסתי אותה לתוך אחד הפחים בסוללה. מאז לא ראיתי אותה. גם את הטרקטוריסט שמצא את המ ־ צלמה לא פגשתי מעולם. הייתי שמח לפגוש אותו". למרבה הצער, פגישה כזו לא תוכל להתקיים. הררי נפטר לפני שנה , אבל הזיכרון שהותיר 83 וחצי בגיל עדיין מצליח 329 למען לוחמי גדוד  לרגש אותם עד דמעות.

את כל מפקדי הצוותים ואת מפקד הסוללה סרן רון זלמנוב, שביקש להכין את רשימות הנפגעים". "רון ביקש גם ממני להכין רשימה של החיילים שניצלו", מוסיף הקשר שלמה יהודה. "לא הכרתי את כולם בשמו ־ תיהם, ולכן כתבתי 'נעלי פלדיום', 'כובע אוסטרלי', ואז הזחלילית החלה להתפוצץ". "רון סיפר לנו", ממשיך אלי פאר, "שהוא סייר במתחם הסוללה עם הז ־ חלילית כדי לאתר פצועים, אך נטש אותה לאחר שהחלה לבעור. הוא לא הספיק לסיים את דבריו ורסיסים טסו לעברנו מכיוון הזחלילית. אני נשכבתי על החול ונפגעתי קלות. רון, שעמד שניים-שלושה מטר ממני, נפגע ברא ־ שו". "חבשתי אותו בחבישת 'בייגלה'", מספר החובש לביא צרפתי, "ואז רון אמר לי: 'תרוץ, תרוץ לטפל בפצועים האחרים'. אלה היו מילותיו האחרונות". מפקד הסוללה רון זלמנוב נפטר בד ־ ,23 רכו לבית החולים. הוא היה רק בן סטודנט בטכניון. "לא הכרתי אותו קודם כי לפני המלחמה לא הייתי שייך לגדוד", אומר האפסנאי צביקה סגל י � ) מגבעתיים. "אחרי שרון נהרג ב 71( קרתי אצל הוריו בהרצליה, התחברתי אליהם ולחברה שלו, ושמרתי איתם על קשר במשך תקופה ארוכה". הנצחה, זיכרון וצל"ש סוללה א' נמחקה מסדר הכוחות הצה"לי עד שחייליה קיבלו תותחים חדשים, חצו את התעלה במסגרת אוג ־ . 101 והגיעו עד הקילומטר ה־ 252 דה "באחת ההפוגות חזרתי לעמדה הקודמת של הסוללה שלנו", מספר החובש צרפתי. "נערכו שם חיפושים אחרי שרידי הנעדרים והתותחים השרופים עדיין ניצבו במקום. אס ־ פתי כמה גרוטאות והקמתי אנדרטה על הכביש. לאחר הסכם השלום ול ־ קראת פינוי סיני המצרים החזירו לנו את האנדרטה, ומאז היא לא הוצבה בשום מקום". לאחרונה החליטו הלוחמים איש 40 להיפגש. "הצלחנו לאתר כ־ פ � שהיו בסוללה בעת ה 70 מתוך כ־ גיעה", אומר מארגן הכנס גורי ורד ) מרעננה, קצין השלישות הגדודי 71( בתקופת המלחמה. "חלקם לא נפגשו שנים". 48 לקראת הכנס הכין החובש צרפתי, כיום מעצב מוזיאונים ובעל הוצאת ספרים, חוברת דיגיטלית הכוללת את הפורטרטים של חבריו לסוללה שהוא אייר במהלך המלחמה ואת התמונות שחולצו מתוך המצלמה האבודה. בחוברת מונצח גם זכרם

"התקלחנו כולנו עירומים עם ,4 ג'ריקנים", נזכר סגן מפקד צוות ), מאוניברסיטת 71 פרופ' יהודה באק ( סן־דייגו, ארה"ב. "אני ישבתי לבדי במ ־ שאית מספר מטרים מהתותח שלנו וק ־ ראתי ספר על מלחמת העולם השנייה, ופתאום חשתי הדף עצום. באופן אינ ־ סטינקטיבי קפצתי החוצה, ויחד עם עוד כמה חיילים טיפסנו

"אהבתי לצלם את החבר'ה

במצבים טבעיים,

יומיומיים". חיילי סוללה א' בגדוד בתנועה 329 ובמנוחה

במדרון הגבעה החולית בזמן שהפגזים כבר התחי ־ לו להתפוצץ ורסיסים עפו מסביב". "בזמן שהמטוסים הגי ־ חו מכיוון דרום", מספר הקשר

מטר 300 שלמה יהודה, "הייתי במרחק מהסוללה, במעין אתר פסולת. הלכתי לשם לעשות את צרכיי. פתאום אני רואה את המטוסים. התחלתי לרוץ, כמו כולם, כדי להתרחק מהסוללה. הרוגים, פצועים, הכל שרוף. הייתי בהלם. כיוון שהייתי רחוק נגלה לעיניי מראה פנוראמי. זה היה כמו בסרט". כ � . ה 1 "הייתי ליד התותח של צוות דורים פגעו ממש לידינו", מספר חובש ) מקרית אונו. 76 הסוללה לביא צרפתי ( "קפצתי על אסרף, ממש הפלתי אותו על החול. הוא לא הבין מה קורה. כשחומרי הנפץ החלו לבעור כל אחד נס על נפשו. הריצה בחול הטובעני היתה קשה מאוד". "לא היה זמן לפחד", מדגיש מפקד מתי אימבר. "באותו רגע אתה 1 צוות רק חושב לאן לברוח. חייל אחד נכנס להלם, התחפר בחול הטובעני, ואחרי שעה ראינו אותו הולך לכיוון שלנו כמו זומבי, בפנים חסרות הבעה". "אחד המטוסים חלף מעליי כל כך נמוך שיכולתי לראות את פני הטייס", , יעקב (ג'קי) בן זאב 4 מספר מפקד צוות מראשון לציון. "המטוס 70 (קליינר), בן התחיל לירות עלינו צרורות. לא היה הרבה זמן לחשוב. היתה מהומה. הצוות התפזר, חיפש מחסה. קפצתי מהתותח ונצמדתי לתחתית המרכב. קנה התותח קיבל פגיעה ישירה משתי רקטות. ואז החלה להתפוצץ התחמושת שמסביבנו. למזלנו נמצאנו בתחתית התל שעליו ניצב התותח, וזה מה שהגן עלינו מפגי ־ עת הרסיסים". "הקליעים ליחכו את חולות הדיונה, לידנו, ממש קרוב", מוסיף הכוון של ק � ) מ 71 , פרופ' שמואל שמאי ( 4 צוות צרין, בעבר סגן נשיא מכללת תל חי. "הרקטה הגיעה רק אחר כך. אילו לא הועפנו מההדף שמותינו היו מצטרפים לרשימת החללים". תושב מגדל העמק 74 יצחק אבקסיס בן היה בצוות מפי"ק (מרכז פיקוד) של סו ־ באוקטובר 13 ללה א'. "את יום שבת ה- לעולם לא אשכח", סיפר אבקסיס, שעבד כאזרח עובד צה"ל והיום פנסיונר, "פתאום הגיעו מטוסי אויב והתחילו להפציץ אותנו. הם טסו נמוך ואני זוכר שהצלחתי לראותאתהעינייםשל הטייס שהפציץ אותנו. לא שוכח את העיניים האלה. רצנו לכל כיוון. אני רצתי לגבעה שהייתה ליד. זה היה תופת. פיצוצים חז ־ קים. רעשנוראי וכלהזמן פחדתי שמשהו יפגע בי. אחרי כשעה המפקד רון זלמ ־ נוב ז"ל ריכז אותנו לראות מי נפגע ומי לא. לצערנו הוא נפגע מרסיס ונהרג". על רגע ההפצצה הוסיף פרנסיס: "הת ־ חילה פתאום סירנה ואז מה שקרה שם זה גיהינום. הייתה שם הרבה תחמושת ומההפגזות הכול התחיל להתפוצץ.

| אבי פרנסיס צילום: פרטי

התחלתי לרוץ מחוץ לסוללה ותוך כדי ריצה ראיתי את נהג התותח דני שוכב פצוע. הרמתי אותו על הכתפיים ורצ ־ תי איתו תחת אש כקילומטר וחצי עד התאג"ד שם גיליתי שנפצעתי מרסיס. אז גם אותי פינו לטיפול". מפקד הסוללה נהרג מרסיס בראשו "כשהפיצוצים שככו", מספר מפקד אלי פאר, "הייתי במרחק של 3 צוות מטר מהסוללה. פגשתי שם 800-700

| יצחק אבקסיס צילום: פרטי

בעקבות המצלמה האבודה

8

15.9.2021 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה