טבריה קרית שמונה 18.02.22

לזר מדריכה תיירים סינים צילום: | בארץ פרטי

רונה. זה היה מפחיד. אני דאג ו תי גם מה קורה למשפחה שלי בסין". הרגשת יותר "סינית" בת ־ קופה ההיא? התייחסו אלייך פתאום אחרת? "כן. הייתי נוסעת למשל לצמח לקניות בסופר והצעירים צעקו לעברי 'את קורונה'. גם הילדים שלי בבית הספר חטפו קצת". השמיים בישראל נסגרו לתיירים. זו הייתה מכה כלכלית ומורלית למיה. גם העבודה בעמותה הופסקה. "לא יכולתי לשלם משכורות", היא מסבירה. מיה, שרשמה עד אז כל כך הרבה שי ו נויים בחייה, נדרשה לעשות עוד שינוי אחד ולהמציא את עצמה שוב מחדש. היא מצאה אותו: בישול אוכל סיני אות ו נטי על פי המסורות העתיקות. תמיד בישלת? "לפני שבאתי לארץ לא בישלתי. הייתה לי משכורת טובה והייתי מז ו מינה ממסעדות. אף פעם לא הייתי במטבח, אבל פה גיליתי שאני אוהבת את זה ויש לי כישרון. לאחי בסין יש שתי מסעדות וגם סבתא שלי הייתה מאוד מפורסמת באזור באוכל שלה". שנה 30 בשנה שעברה לרגל חגיגות לכינון היחסים הדיפלומטיים בין יש ו מנות בהן 30 ראל לסין, המציאה מיה השתמשה בחומרי גלם ישראליים וב ו שיטות בישול סיניות מסורתיות. לפני כשלושה חודשים, לאחר שלא עבדה במשך תקופה ארוכה, פתחה לזר את עסק האוכל שלה - מטבח פיוז'ן בו היא מכינה מאכלים סינים מסורתיים עם חומרי גולם מקומיים איכותיים. למי את מבשלת? מי קונה את האוכל? "חברי הקיבוץ וגם מבחוץ. ישראלים חושבים שהם מכירים את האוכל הסי ו ני, אבל הם טועים. אני מבשלת אוכל סיני אמיתי זה לא תמיד קל כי במנות הסיניות המקוריות יש הרבה רכיבים לא כשרים ואני צריכה למצוא לזה פתרו ו נות. מכאן הפיוז'ן. וגם מתוך זה שאני משתמשת בחומרי גלם שבסין לא מכי ו רים. למשל, חומוס. אני מבשלת איתו מנת בקר או לחמניות סיניות מקמח חומוס". תני עוד דוגמה למנה מיוחדת. "מרק תמרים עם אורז ופטריות סי ו ניות. אני חושבת שאני היחידה בארץ שמבשלת מנה כזו". אפשר להרוויח מזה? "בעמק הירדן אין הרבה אנשים. למען האמת, רוב האנשים כאן לא מספיק פתוחים לנסות אוכל שהם לא מכירים. הם לא פתוחים לחידושים. אז כרגע אני עדיין לא מרוויחה, אולי אפילו מפסידה כי כל חומרי הגלם יקרים מאוד". אז מה יהיה? מיה לזר מחייכת: "אולי יהיה עוד שי ו נוי. יש עוד המון דרכים לחשוף את הת ו רבות הסינית לישראלים. למשל, אני יכולה להכיר לישראלים את טקס התה המסורתי ועוד. יש לי המון רעיונות. אבל אם אתה שואל מה אני הכי רוצה לעשות אז התשובה היא חד משמעית: אני רוצה לחזור להדריך תיירים מסין בישראל ולפתוח מחדש את העמותה 'אהבה ותקווה'".

"כשהתחיל כל הסיפור עם הנגיף הייתי נוסעת למשל לצמח לקניות בסופר והצעירים צעקו לעברי 'את קורונה'. גם הילדים שלי בבית הספר חטפו קצת"

לא רציתם לנסות לחיות בסין? "רום היה צעיר, עדיין לא למד כלום. לא היה לו סיכוי להשיג עבודה טובה. ידעתי שאני צריכה לבוא אליו, אבל זה לא עשה את העזיבה של כל מה שהכ ו רתי". השניים השכירו דירה בחיפה. רום הת ו חיל ללמוד בטכניון הנדסת מים. יאנג צה נרשמה ללמוד עברית באולפן. את פרנסתה היא מצאה במשרד של חברת לוגיסטיקה ומשלוחים בנמל חיפה. פתח מינהל התיירות הלאומי 2008 ב- קורס הכשרת מדריכי טיולים במיוחד לשפות אסיה. לזר שמעה על הקורס, נרשמה אליו וסיימה אותו בהצלחה. עם רישיון מדריך הטיולים מטעם לשכת התיירות הממשלתית כבר היה לה יותר קל. "אני אוהבת אנשים", היא מספרת. "אני אהבת לדבר, לשמוע, להחליף חוויות. פחות מתאים לי לשבת במשרד כל היום. בעבודה שלי ככתבת אופנה בסין כל הזמן פגשתי אנשים חדשים, הייתי בתנועה". , השנה שבה התחילה לעבוד 2009 ב- כמדריכת טיולים, סין עדיין הייתה פתו ו חה לעולם, רצתה קשרים עם העולם המ ו ערבי וזרם התיירים שהגיע משם לכאן מומחים 2,000- היה אדיר. "הדרכתי כ וחוקרים מתעשיות החקלאות, הפי ו ו � נ 2,800 ננסים, גידול בעלי החיים, כ - צרים ותיירים סינים רגילים. עבדתי עם משרדי החוץ והכלכלה. הדרכתי בכירים

בממשלה הסינית. הייתה המון עבודה". באוגוסט אותה שנה הפכה מיה לזר את עצמה ביוזמתה לשגרירת תרבות של סין בישראל. תפקיד מטעם עצמה אותו מילאה בשליחות ובמסירות. היא הקימה את קרן התרבות והחינוך ישראל אהבה ותקווה, תאגיד ללא מטרות רווח. "ביצעתי במסגרת העמותה פעילויות של חילופי תרבות ופעולות חינוכיות בסין ובישראל. ייסדתי מלגות לתמיכה בסטודנטים סינים וישראלים. השקעתי בזה את כל החסכונות שלי והעסקתי ת � סטודנטים מ 25 ארבעה עובדים ו - נדבים בסין ובישראל. הפעילות הזאת חשובה לי כי החיבור בין העמים יקר לי. אני סינית ויש לי ילדים חצי סינים חצי ישראליים. אני רוצה שהם יכירו את התרבות הסינית ואת התרבות הישרא ו לית והתרבות היהודית". מרק תמרים ופטריות , כשאף אחד בעולם לא 2009 אז, ב- ידע מה זה קורונה ווהאן, העיר בה התפ ו רץ הנגיף, הייתה עוד עיר תעשייה בי ו שנים אחרי כן 11 נונית במרכז סין, אבל , כשכל 2020 כולם כבר הכירו. בתחילת העולם הלך ונסגר, חטפה מכה גם מיה הדרכתי קבוצה של 2020 לזר. "בינואר תיירים מסין. כשנסתי לשדה התעופה לאסוף אותם כולם דיברו כבר על הקו ו

ההתנהגות של אבא שלי. חשבתי על זה הרבה ותכננתי בקפידה את המפגש. כשהגענו אליו הביתה הצגתי את רום כחבר שלי, עדיין לא כבעלי. אבא שלי אהב לשחק סנוקר. הוא היה שחקן מק ו צועי. היו לו בבית שני שולחנות סנוקר. הכנתי את רום שהוא יצטרך לשחק נגד אבא שלי והזהרתי אותו לא לנצח את אבא. לא שהיה לרום בכלל סיכוי מול אבא, אבל בכל זאת דאגתי להסביר שאסור לו לנצח. במשך שלושה ימים הם שיחקו סנוקר. רום הפסיד והפסיד והפסיד. אבא אהב את זה ונוצר חיבור. רק אחרי שלושה ימים ומשחקי סנוקר כמעט ברצף, יצאנו למסעדה וסיפרתי לאבא שלי שאנחנו נשואים. הוא בכל זאת לקח את זה קשה מאוד. היה בשוק. היה לו קשה לקבל את זה שאני אחיה עם זר. נדרשו עוד כמה ימי ריכוך ושיחות עם בן דוד שלי שהיה עיתונאי כמוני, כדי שאבא יבין ויסכים". ואיך המשפחה של רום קיבלה את הבשורה הזו? "בקלות ובשמחה. סיפרנו להם בשי ו חת סקייפ שהתחתנו. היה הלם קצר עד שאבא שלו קרא 'מזל טוב' ופתח בקבוק יין". הנישואין לא העניקו לרום ויזה קבו ו עה והוא נאלץ לחזור לישראל. חצי שנה מיוסרת מגעגועים עברה עד שיאנג צה החליטה שהיא נוסעת לכאן בעקבות האהבה. הפעם היא תהיה הזרה.

"רוב האנשים בעמק הירדן לא מספיק פתוחים לנסות אוכל שהם לא מכירים. הם לא פתוחים לחידושים. אז כרגע אני אולי אפילו מפסידה כי כל חומרי הגלם יקרים מאוד" עדיין לא מרוויחה,

15 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 18.2.2022