טבריה קרית שמונה 18.07.25

אדי גל ש � המתמ אל מול הבצורתת כת החליטו ברשות רשות המים להקטין משמעותית את הזרימה בנחלי הצפון. בתגובה לכך החברה להגנת הטבע, שנציגיה מאמינים כי יישום ההחלטה יגרום לאסון אקולוגי, תקפה בחריפות את החלטה ואף ניהלה קמפיין רחב היקף על מנת להגיש התנגדויות לתוש כנית שגובשה ברשות המים. מועצת המים אמורה הייתה לדון אתמול (אחרי סגירת העיתון, א.ג) באישור התוכנית. במסגרת הקמפיין הציבורי של החש ברה להגנת הטבע למען שמירת המים מיילים 9,300 - בנחלים, למעלה מ מטעם הציבור נשלחו כהסתייגויות למועצת רשות המים, בהם נכתב: "מלבד הפגיעה בטבע, החלטה זו צפויה לפגוע גם בציבור הרחב – בנופשים, במטיילים ובתושבי הצפון. הנחלים, שהם ריאה ירוקה חיונית במיוחד בעוש נת הקיץ, עלולים להפוך לערוצים יבשים ומזוהמים, דבר שיפגע ישירות בתיירות ובכלכלה המקומית, שגם כך נפגעה קשות בעקבות המלחמה". דרוש פיתרון אחר המדינה מתמודדת השנה עם בצוש רת קיצונית – הקשה ביותר מאז החלו המדידות בתחילת המאה הקודמת. 44% באזור אגן הכנרת נמדדו רק כ מהממוצע הרב-שנתי של המשקעים, מה שהוביל לירידה חדה בשפיעת המעיינות, בזרימות הנחלים ובמפלסי המים באגם הכנרת. ל � התקבלה הח 2018 למרות שבשנת טת ממשלה לחבר למערכת המים הארש צית את האזורים המנותקים – ובראשם את מעלה כנרת, בפועל לא הייתה כל התקדמות בשטח ולא יושמו התוכניות להתמודדות עם הבצורת. כתוצאה מכך, שוב מופעל לחץ כבד לנצל עוד מים מהנחלים עצמם – משאב טבע במש חסור מתמשך שרק גדל והולך. על רקע הבצורת הקשה, החליטה לאחרונה מועצת רשות המים להפחית באופן חד וקיצוני את ערך המינימום לזרימת המים בנחלי הצפון, ובעיקר בנהר הירדן בתחנת גשר הפקק. מהחברה להגנת הטבע נמסר כי יישום ההחלטה צפוי להוביל לייבוש של מקש טעים נרחבים במערכת הירדן ההררי, כולל מקורות הירדן – הדן, הבניאס והחצבאני, ולפגיעה קשה בבתי גידול רגישים. מדובר, לטענת החברה להגש נצ הטבע, בנזק בלתי הפיך למערכת אקולוגית עשירה, שלא ניתן להשיבה באמצעים כלכליים. "אנו קוראים לרשות המים להפעיל פתרונות אחראיים ובראשם פיצוי ישיר, כלכלי והולם לחקלאים, לצד שמירה על המים בטבע", ציינו בחברה להגנת הטבע. אי אפשר להתאושש האם אין היגיון בתוכנית של רשות המים לנוכח שנת הבצורת הקשה? דנה

נהר הירדן באזור | גשר הפקק צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע

הירדן, הדן, הבניאס והחצבאני בסכנת התייבשות החברה להגנת הטבע פתחה במאבק נגד ההחלטה לשאוב מים מהנחלים עבור גידולים דנה טבצ'ניק, מנהלת תחום נחלים, מזהירה: "זה ‰ חקלאיים בעקבות שנת הבצורה רשות המים: התכנית ‰ יגרום נזק עצום לא רק לטבע אלא גם לכל ענף התיירות" נועדה לאזן בין הצרכים השונים של טבע וחקלאות התכנית להפחית את זרימת המים בנחלי הצפון

"אפשר לשקם שדות חקלאיים בעוד שנה או שנתיים שהמצב ישתפר. אבל נחל שמיובש, לא יחזור למה שהיה פעם"

את הנוף למדברי". וזה גם פוגע בפרנסה של רבים. "נכון, וזה לא רק קייקים. אנשים באים לצפון כדי לראות ריאה ירוקה, זרימה בנחלים ולטבול בנחלים. פעם גם במרכז יכלו לעשות את זה והיום כבר לא, לאחר שהרגו את הנחלים המסכנים שלנו. זה יגרום נזק עצום לכל ענף התיירות. מישהו חישב בכמה יסתכם הנזק הכלכלי שייגרם כתוצאה מאיבוד נחלי הצפון?". הנזק יכול להיות בלתי הפיך? "קשה לומר כי הרי ניתן אחרי חודש שיים לשנות את ההחלטה. אם ההחש לטה תישאר ואם יהיו לנו כמה שנים של בצורת, כפי שלרוב קורה, אין ספק שמדובר בנזק שלא ניתן יהיה להש תאושש ממנו. אני מקווה שלא יקבלו את ההחלטה הזו כי מדובר במדרון חלש קלק. זו החלטה מסוכנת מאוד. בטבע, כמו אצל בני אדם, כשאתה נתון בלחץ תמידי, אי אפשר לדעת מתי תתפתח מחלה סופנית, אבל זו סכנה". לאזן בין הצרכים מרשות המים נמסר: "בשל הבצורת הקשה, שפיעת המעיינות וזרימת המים בנחלי הצפון נמצאת בשפל היסטורי.

המים בנחלים משמשים לטבע, לקייט (כקייקים) ולהשקיית השדות החקש לאיים בעמק החולה ובאצבע הגליל. אופן חלוקת המים בין הצרכנים השונים נקבע בכללי המים, כדי לאזן בין הצש רכים, וקובע את הספיקה המינימאלית במורד נהר הירדן. חלוקה זו התבססה על הזרימה ההיסטורית, אך בבצורת הקיצונית של השנה, היא לא משאירה מים לשימוש חקלאי. לכן מוצעת נקודת איזון חדשה, לשנה חריגה זו. "בנקודת האיזון החדשה, האספקה לחש קלאות תפחת ביותר מעשרים מיליון מ"ק ובעקבות זאת, כבר יובשו עשרות אלפי דונם של גידולים באיזור – רובם גידולים עונתיים. בכדי לאפשר את המשך שאר החקלאות, נקודת האיזון מציעה גם ירידה של הכמות שתזרום בנחל, לכמות דומה שזרמה בשנות בצורת קודמות. הדבר עלול להביא לפגיעה בטבע, אך כאמור הוא נועד לאזן בין הצרכים השונים של טבע וחש קלאות. מאחר שמדובר בשינוי כללים על פי חוק המים, מועצת רשות המים פירסמה את הכוונה להתייחסות הציש בור, ואנו מבקשים לקבל התייחסויות שיוכלו להשפיע ולסייע בקבלת ההחלטה המיטבית, בנסיבות העש ניין".

טבצ'ניק, מנהלת תחום נחלים בחברה להגנת הטבע, מסבירה: "התשובה היא לא. חווינו כבר שנים עם בצורת קשה, ונכון שהשנה המצב 2014 כמו בשנת עוד יות קשה. אבל הגענו למצב הזה כיוון שהמדינה לא נערכה כפי שהיא עצמה אמרה שהיא חייבת להיערך. הכתובת על הקיר הרבה שנים ובשנת התקבלה החלטה להקים מאגרי 2017 מים ולחבר את האזור למערכת הארש צית דווקא כדי לתת מענה לשנים של בצורת כמו זו שאנו עוברים, שבה ירדה מכמות הגשם השנתית. 40% באזור רק אז עכשיו הנחלים יפגעו כי המדינה לא נערכה? הטבע הוא אולי הפתרון הקל, אבל זהו בהחלט הפתרון הלא חכם, גם אם מסתכלים מבחינה כלכלית. אפשר לתת פיצויים לחקלאיים שיפגעו בכלל הקטנת מכסות המים. אפשר לשקם שדות חקלאיים בעוד שנה או שנתיים שהמצב ישתפר. אבל נחל שמיובש, לא יחזור למה שהיה פעם. אנחנו רוצים שנהר הירדן יהפוך לנחל, למשהו כמו הירקון או הקישון? גם הירקון היה פעם נהר ותראה מה הוא היום". הציבור מבין את מה שהולך לקרות אם ההחלטה תתקבל? "קשה להסביר. הגולן יהיה שונה, הגש ליל העליון יהיה שונה. זה עלול לשנות

צילום: | דנה טבצ'ניק פרטי

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

חיפה 26 כתובתנו: בעלי המלאכה 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' טל orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

7

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 18.7.2025