טבריה קרית שמונה 19.01.24

חינם לקוראי "ידיעות אחרונות" ˆ יום שישי, ט' בשבט תשפ"ד 19.01.24 ˆ טבריה, קרית שמונה, צפת, יישובי עמק הירדן, הגליל התחתון, הגולן והגליל העליון

ריפוי בסיפור מדי שבוע עולים שורדי טבח המסיבה ברעים על הבמה בפאב 'פנסה בר' בקיבוץ דגניה ב' ומשתפים את מה שעבר עליהם באותה שבת ארורה ליאת זית, הבעלים של המקום ‰ ושורדת הטבח בעצמה, יזמה את הפרויקט כדי להעניק עזרה ראשונה לנפש שנשרטה ומסבירה שאחת המטרות היא להמשיך לחגוג את 4 , החיים // דניאל דדון

"אולי כבר איבדנו את הצפון" ד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך שפונתה מביתה באבן מנחם, מדברת על המשק המשפחתי שהתמוטט, הפחד ומה היא תעשה עם האקדח שקנתה 14 // לאחרונה

נשארו הזיכרונות האישיות הכובשת, החלומות שלא יגשים והבן שלא פרידה ‰ יכיר מהלוחם אלירז גבאי ז"ל מטבריה שנפל במהלך משימה להשמדת מנהרה 8 // ברצועת עזה

קריית שמונה ימי לחימה: 100 אחרי מעל אלה השינויים הדרמטיים 12 // בשוק הנדל"ן בעיר הגליל התחתון שנים אחרי שנולדה 12 גרם: יהלי 922 במשקל ברקאי מאילניה סגרה 6 // ' מעגל בפגיה ב'העמק

050-589-4177 | 04-659-0874 | , עפולה 22 אוסישקין רהיטי ולדמן עפולה פותחים שנה עם מזרן פרטים בעמוד אחורי

Dream On it

מבצע קיץ טרום

מבצע קיץ טרום מבצעי Michelle Jorno

מבצעי השקה Michelle Jorno

קולקציית ספות מעוצבות, מזרנים ומיטות

במבוק 100%

הנחות* מיוחדות א

ספות אירוח

ספות אירוח

מערכות מתכוננות

100% BAMBOO

100% BAMBOO

חנות המפעל הזולים במדינה!

"ישנו מגוון רחב של חדרי שינה"

אולם התצוגה - אלונים (בתוך הקיבוץ) במבוק 100% פינות אוכל

כורסאות אירוח

במבוק 100% פינות אוכל כורסאות חשמליות במבוק 100% פינות אוכל tv

סדרת יוקרה מזרנים אורטופדים מזרנים אורטופדיים

קרה

מזרנים אורטופדים

תש' 12x ז 198 **מזרן פולירון החל מ

1-800-24-24-24 הום סליפ - פולירון 1-800-24-24-24 11:00-15:00 , שבת 9:00-13:00 , שישי 10:00-18:00 ימי א'-ה' 9:00-13:00 14:00-20:00

800-24-24-24

11:00-19:00

9:00-13:00

11:00-19:00

| michelle_jorno מישל גורנו

homesleep_il MICHELLE JORNO ISRAEL

homesleep_il | "מישל ג'ורנו אלונים"

WAZE

. ניתן לקבל בכל המידות 140/190 מבצע מיטה ומזרן של מישל גורנו **עבור גודל + תשלומים ללא ריבית | 27.1.24 * תוקף מבצע עד

80/200

15.6.19 2

2

15.6.19

2

2

19.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

052-5693702 להזמנות ב-נט אלקטריק ו בחוץ קר מתחמםםם

ז 1490

ז 3290

ז 3990

50" מסך Smart 4K

65" מסך Smart 4K

75" מסך ענק Smart 4K

AK50

65UR8006

75CU7100

ז 4490

ק"ג 8 מכונת כביסה סל"ד 1000 דקות 15 תוכנית קצרה ז 1390

ז 2290

תנור בנוי סאוטר קטליטי ליטר 77 טורבו, טריקה שקטה - נפח ענק

מנוע דלתות 4 מקרר שארפ חזקה LED אינוורטר - תאורת

8K100

CUISINE7500

SJ8435

דלתות נירוסטה 4 מקרר הייסנס מייצר קרח אוטומטי, מדחס אינוורטר שקט וחסכוני - התקן שבת הלכתי ז 6,990

תנור משולב רחב, טורבו ז 1490

תנור משולב מקצועי רחב ז 3490

מגוון מוצרי חורף הנחה 20%

FS90

SS66

RQ82

. מוגבל ליח' אחת ללקוח 25.01.24 התמונות להמחשה בלבד,המחיר אינו כולל הובלה/התקנה,ט.ל.ח, תוקף המבצעים עד

נט אלקטריק סניף צפת, בית מימון (מול בנק דיסקונט) 13 ' העלייה ב 04-6970535 8:00-13:00 ' ג',ו 16:00-19:00 ,8:00-14:00 ' ש. פתיחה: א',ב',ד',ה חנות שומרת שבת

נט אלקטריק סניף חצור, א.ת. חצור הגלילית 36 הכניסה מצומת מחניים-המסגר 04-6802026 ,04-6802025 9:00-14:00 ' ו 9:30-20:00 ' שעות פתיחה: א'-ה חנות שומרת שבת

3

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 19.1.2024

פרויקט הריפוי של שורדי פסטיבל נובה

בפאב 'פנסה בר' בקיבוץ דגניה ב' עולים מדי יום שלישי בחודש האחרון שורדי טבח המסיבה ברעים ושופכים ליאת זית, ‰ את אשר על ליבם הבעלים של המקום ושורדת הטבח בעצמה, מספרת איך נולד הפרויקט שבא לרפא את הנפש שנשרטה באותה שבת ארורה, למה אחת המטרות שלו היא לחגוג את החיים, וחוזרת לרגעי התופת ולחברים שלא חזרו עדות משחררת

מבינים מה קרה. ראינו מחבלים ואנשים מתים. התחבאנו וברחנו. התקשרתי לב־ עלי ולהורים שלי וכבר נפרדתי מהחברים שלי. בבריחה הראשונה הייתי עם מליסה טולדנו, שאיתה הגעתי למסיבה ברכב. הרכב נשאר שם כי היינו צריכים לרדת ממנו בגלל שהיו מחבלים. עברנו למנוסה רגלית ובדרך פגשנו את דודי, חבר טוב שלנו. רצנו ביחד, שמענו יריות וכשאני אומרת יריות זה המון יריות על אוטומט. צה"ל לא יורה על אוטומט ולכן מהר הב־ נתי שאלו מחבלים ושאסור לי להסתכל אחורה כי זה יעכב אותי. גם הבנתי שאסור לי לעצור כי אעצור אמות. בשלב מסוים כבר לא היה לי כוח יותר לרוץ ונפלתי. דודי מחזיק לי את היד ולמליסה אמרתי שאם אנחנו נחטפות אנחנו נחטפות ביחד ואם אנחנו מתות אנחנו מתות ביחד. אני אדם שתמיד בשליטה, אדם של עשייה, אבל באירוע הזה נלקחה לי השליטה. לא היתה לי את האופציה להגיב בחזרה. מי שקפא מת ולכן מה שנותר זה לברוח". החברים נרצחו שלושה חברים טובים איבדה זית בטבח במסיבה ברעים - שובל יעקב, נועם אפ־ רים ובת זוגו נועה אנגלנדר זכרם לברכה. "כשהגעתי הביתה שאלתי איפה החברים שלי. איפה נועם?, איפה שובל?, איפה נועה? ואז הגיעו ההודעות שהם לא יחזרו כי מצאו אותם ללא רוח חיים. נועם אפרים היה דיג'יי אצלנו ב'פנסה'. היה מנגן בימי חמי־ שי ושישי המון. נסעתי איתו לנובה ולצערי הרבה לא חזרנו ביחד". מאז השבת הארורה ובמשך חודש וחצי הפאב היה סגור. "בהתחלה אני ועידו לא חשבנו בכלל לפתוח את המקום. אמרנו איך אפשר? יש חיילים שנלחמים בעזה ובצפון. יש כל כך הרבה שאלות וזה היה רחוק ממני. השבעה באוקטובר הכניס בי רגשות שלא היו קיימים בי. רגשות של שנאה. מאוד שנאתי בהתחלה ונהייתי מאוד פסימית. לא הבנתי מה קרה לי". שנאה כללית? "על מה שחווינו שם. על המחבלים. יצאו לי תובנות אחרות. מאוד פחדתי בימים שאחרי וגם עכשיו יש בי איזשהו פחד, אבל אני מבינה שכבר יצאתי מכלל סכנה. אני מבינה שאני כבר לא נמצאת ברעים. אני מבינה שאנחנו ניצולים מהנובה, אבל היום אני מסתכלת על זה אחרת - אנחנו שו־ רדים מהנובה. שרדנו את זה. יצאנו משם עם התחושה שאנחנו אנשים קטנים, חלשים ומיוסרים". יש לך הסבר איך שרדת את זה? "חמישים אחוז תושייה וחמישים אחוז נס. בחמישים אחוז תושייה הרגליים שלי לא הפסיקו לרוץ, אבל גם היה לי נס והייתה סביבי הילה כנראה. כשהתחבאתי מאחורי שיח, עברו מחבלים ולא ראו אותי. מבחינתי זה נס. אני מרגישה ברת מזל עם מי שכן נמצא פה יחד איתי. הגעגוע לחברים שנר־ צחו זה כאב שלא יחלוף לעולם".

דניאל דדון // צילום: גיל נחושתן

יום שלישי לפני שבועיים, פאב 'פנסה בר', קיבוץ דגניה ב'. המקום הכי 'מגניב' בעמק הירדן מלא בצעירים ולא צעירים שמקשיבים לסיפורה מסמר השיער של קייט גדי מקיבוץ עין גב - כך באוקטובר מהטבח במסיבת 7 ניצלתי ב־ נובה ליד רעים. עדותה המצמררת של קייט היא חלק מפרויקט שאותו יזמו הבעלים של 'פנסה בר' ליאת זית ובן זוגה עידו בו ני־ צולי הטבח מספרים מדי שבוע על התופת שעברו כדרך להתמודד עם הטראומה שע־ ברו וגם כדי להבהיר - לא נפסיק לשמוח ובעיקר לרקוד. גם זית שרדה את המתקפה הרצחנית של מחבלי חמאס על מתחם הנו־ בה ועבורה פרויקט העדויות הוא דרך נוס־ פת להירפא מהמראות הקשים ורגעי הפחד שחוותה באותה שבת ארורה. "הפרויקט הזה בשבילי הוא דרך לחזק את הנפש - לפרוק, לשתף ולהיות עם אנשים שעושים לך טוב ולהשתחרר קצת", הס־ בירה זית, "קראנו לפרויקט הזה 'פרויקט עדויות של חוגגי הנובה – זה הסיפור שלי ואני לא אפסיק לרקוד'. באותה שבת ברח־ תי עם מליסה טולדנו מהטבח הנוראי הזה. כל הזמן החזקנו ידיים ובכל הזמן הזה השיר שעלה לי בראש היה 'יד ביד אם רק תיתן לי יד, יד ביד לאורך כל הדרך'. הפרויקט הזה הוא באמת פרויקט של יד ביד. להיות כולנו ביחד. כי באנו לחגוג את החיים, לחגוג את הרגע, באנו לרקוד". רק לברוח ), שנולדה וגדלה בקיבוץ 27 ליאת זית ( י � בק 21 מעוז חיים, עברה להתגורר בגיל בוץ דגניה ב' יחד עם בן זוגה עידו. בשנת הם פתחו את 'פנסה בר' בקיבוץ 2020 (הסיפור מאחורי השם: פנסה בספרדית זה כרס ועל פי הבעלים כרס צריך לטפח והמתכון לפנסה טובה מתחיל בבר שמלא באווירה שמחה, משפחתית ומרימה). בשעות היום עובדת זית כגננת ילדים בקיבוץ שער הגולן ובלילות היא מנהלת את הפאב. "זה שינוי חד. אני חיה גם את הלילה וגם את היום. אני ישנה מספיק, אני במהותי אדם מאוד אופטימי וחיובי, כך שגם אם נשאר לי שעתיים שעות שינה אני מסתכלת מה הספקתי ומה הרווחתי", הסבירה. ע � באוקטובר כאמור עברה זית ז 7 ב זוע שבעקבותיו חייה השתנו כשיצאה עם רבים מחבריה מעמק הירדן ועמק המעיינות לעוטף עזה למסיבת נובה. "יצאנו למסיבת טראנס עם אנרגיות מדהימות, תפאורה משובחת ואנשים טו־ בים עם עיניים טובות. באנו רק לרקוד, לשמוח וליהנות" היא משחזרת את אותה בבוקר פתאום טילים 6:30 שבת, "בשעה וצבע אדום. המוזיקה נפסקת ואנחנו לא

"אני מבינה שאנחנו ניצולים מהנובה, אבל היום אני מסתכלת על זה אחרת - אנחנו שורדים מהנובה. שרדנו את

זה. יצאנו משם עם התחושה שאנחנו אנשים קטנים, חלשים ומיוסרים"

זית בזמן הבריחה. שלחה תמונה לחברות שלה עם צילומים: פרטי | ' הכיתוב: 'אל תשכחו את הפיה שלכן

העמק

אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: יוסי וקנין / עורך: אורית זילברברג / מנהלת העיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גרפיקה: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

נחום סגל, צילום: | גיל נחושתן, ד"ר אורנה שמחון צילום: | ליאת זית בשער: אביהו שפירא צילום: | ההורים השכולים אביבה והרצל גבאי

4

19.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

איתנו". איך היו התגובות של הקהל?

"עוצרות נשימה. התגובות היו מאוד מחזקות, רק שם הבנתי עד כמה משמעו־ תי הפרויקט הזה. בהתחלה אמרתי לעידו שאני רוצה לעשות את זה יותר בשבילנו, 80 לתת לנו מקום לפרוק. ציפיתי שיבואו איש ופתאום הבנתי כמה אנשים רוצים לדעת ולהרגיש חלק". מה קייט סיפרה? איך זה עזר לה? "אצטט מההודעה שהיא כתבה לי ולעי־ דו לאחר מכן: 'אהובים שלי, משפחה שלי, אין מספיק מילים בעולם לנסות ולהתחיל להסביר לכם כמה אני מעריכה אתכם. נתתם לי פלטפורמה חדשה ומעניינת לנ־ סות ולהוציא ממני את כל הרעל שהדבר הזה החדיר אלי בלי שביקשתי. לא היה לי מושג שדווקא ככה, שאני עומדת מול כולם עירומה מהגנות ומסכות אני אעמוד ואקיא את כל מה שהיה לי'". ביום שלישי שעבר אירח ה'פנסה' את מקיבוץ מעוז חיים, 28 רותם אלמוג, בן 6:28 שמתגורר כיום בתל אביב, "בשעה באוקטובר אני, רותם ושובל יעקב 7 ב ז"ל שלחנו סרטון לעידו בעלי. אני זו־ כרת שאמרתי להם שאני הולכת לראות את הזריחה וכבר חוזרת לראות אתם. את רותם פגשתי בבית ושובל לצערי אינו בין החיים". להקשיב ולחבק בעקבות עדותה של קייט אזרה זית אומץ וגם היא תספר בקרוב את סיפורה האישי. "בהתחלה לא הרגיש לי רלוונטי לדבר על עצמי. לא הבנתי למה אנשים מדברים, כי אמרתי שנלקחו לי שלושה חברים ונמנעה מהם הזכות לדבר, לקחו להם את הכול. אבל עברו ימים ושבועות והבנתי שזה חשוב לפרוק ולשחרר כי בפנים הכול ריק. אני כל כך מצטערת כל הזמן והגעגוע לא מרפה. המחשבות והשאלות שעולות מה הייתי יכולה לעשות אחרת ואיך אני זו שדווקא נשארתי בחיים. הכל מרגיש מאוד מסובך וכואב. מדינה שלמה מפו־ רקת ולבבות שבורים. לפני שהפרויקט התחיל אמרתי שאין סיכוי שאני עומדת ומדברת. יותר קל לי להיות מאחור ולא־ רגן את זה ביחד עם עידו. אבל לאחר הסי־ פור הראשון שקייט דיברה פתאום אמרתי לעצמי בלב: 'ליאת, את יכולה להתמודד עם זה'". זית מקווה שהפרויקט יצבור תאוצה בשבועות הקרובים והיא מזמינה את תו־ שבי האזור לבוא ולתמוך. "אני מזמינה את האנשים לבוא ולהקשיב ולחבק. לדבר עם העיניים, לפתוח את הלב. יש שור־ דים מהמסיבה שפונים אלינו ואני מזמינה אנשים לבוא ולהשמיע את קולם. קייט גדי בחרה את הנושא שלה והכותרת שלה הייתה: 'אפשר לרקוד את זה – זה בריא'. רותם אלמוג בחר לדבר את הסיפור שלו בכותרת 'החיים חזקים מהכול'. כך מש־ בוע לשבוע אנחנו ממשיכים".

ליאת זית ב'פנסה בר'. "הכל מרגיש מאוד מסובך וכואב"

06:16 זית עם החברים רותם אלמוג ושובל יעקב ז"ל (משמאל) שנרצח. התמונה צולמה בשעה

צילום: ליאת זית | ' פאב 'פנסה בר' בדגניה ב

מקום לפרוק הזמן שחלף חידד בזית את ההבנה כי חשוב להמשיך והיא ובן זוגה החליטו לפ־ תוח את הפאב מחדש. "עידו לקח אותי לשיחה ואמר לי שהוא חושב שהגיע הזמן שנפתח. הוא הרגיש שיש צורך כי המון 200 אנשים פנו אליו. רק בדגניה ב' יש מפונים בעיקר מהצפון והיה חשוב לתת להם את המקום לשתות את הבירה הקרה, לחבק את החיבוק ולתת את החיוך. עידו גם הבין שאני לא יכולה להיות לבד בבית אז סידרנו שהוא יעשה מילואים פה בכי־ תת כוננות בדגניה ב', כי אני לא מסוגלת להיות לבד. אני מאוד מפחדת והלילות

הראשונה שסיפרה את סיפורה האישי היא קייטלין גדי מקיבוץ עין גב, שחשפה באומץ את סיפורה. "היא הייתה מנהלת אצלנו ב'פנסה' והיא חברה מאוד טובה איש. זה 200 שלי ושל עידו. הגיעו כ היה ממש מרגש ומחמם את הלב. הסיפור שלה גם עלה ליוטיוב, אנחנו עובדים עם הצלם ואיש התקשורת ליאור פוזניאק מקיבוץ בית זרע. אנחנו מודים לו ממש שהוא לוקח חלק בשיתוף פעולה מלא בדבר הזה. הפרויקט הזה נועד כדי שמי שהיה בנובה יבוא ויספר את הסיפור שלו. ידבר הכי עמוק מהלב לקהל הכי צוחק, איכותי ומכיל כי אנחנו רוצים להרים כו־ סית ולהודות על זה שמי שנמצא פה נמצא

קשים מאוד". לאחרונה כאמור הם החליטו ליזום את פרויקט העדויות המיוחד של ניצולי הנו־ בה. "ישבנו לפני כמה שבועות - אני, עידו ועומר עב הבעלים הקודם של הדוריס בר בקיבוץ אפיקים", היא מספרת על הרעיון שהתגלגל, "התחלנו לדבר ואז עומר אמר: 'אולי נעשה בפנסה איזה פרויקט עדויות שאנשים שהיו בנובה יבואו ויספרו'. חזרתי עם עידו הביתה וישבנו על זה כמה לילות והחלטנו שאנחנו עושים את זה. המוזיקה זה דבר שמרפא אותי. כל שיר מתקשר עכשיו לתקופה הזאת. שלושה חברים הכי טובים שלי לא חזרו איתי והפרויקט הזה הוא גם בשבילם ולזכרם".

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

חיפה 26 כתובתנו: בעלי המלאכה 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' טל orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

5

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 19.1.2024

עפולה

ברקאי (במרכז) עם | הוריה וצות הפגיה צילום: דוברות מרכז רפואי העמק

יהלי ברקאי כפגית צילום: באדיבות | המשפחה

‰ 24־ לרגל שנת בת המצווה שלה ביקרה יהלי ברקאי מאילניה את הצוות שטיפל בה לאחר שנולדה בשבוע ה "הביקור שלה עודד בעיקר את ההורים לפגים שמאושפזים עכשיו. זה מראה להם שיש המון תקווה" גרם 922 הפגית שנולדה במשקל סגרה מעגל בפגיה ב'העמק'

922 בזכות הצוות המדהים. תינוקת ששוקלת גרם זו מציאות שיש בה הרבה אי ודאות", סי־ פרו, "היינו על רכבת הרים של רגשות. בבית חיכו ליהלי שתי אחיות גדולות שלא ראו את אחותן התינוקת בחודשים הראשונים. הקפד־ תי לשאוב חלב ולהניק וקיבלתי המון תמיכה לכך מצוות הפגיה". על ההחלטה לבקר בפגיה סיפרה יהלי: "אמא הציעה שנבקר בפגיה לכבוד שנת בת המצווה

היפרדות שליה והבנתי שאני צריכה ללדת בבית חולים שיש בו את הפגיה הכי טובה, וכך הגענו לעמק. כשיהלי נולדה היא מיד נלקחה לפגיה והייתה מאושפזת במשך ארבעה וחצי חודשים, עד שהגיעה למשקל של קצת יותר קילוגרמים ושוחררה". 2 מ־ ההורים סיפרו כי תקופת הפגיה הייתה מאוד קשה עבורם. "זו החוויה הכי קשה שע־ ברנו בחיים והצלחנו לעבור אותה בשלום

ושמחתי לעשות זאת. קשה להאמין שגם אני הייתי כל כך קטנה כמו הפגים שכאן". ד״ר קלרי פלסר פיש, מנהלת מחלקת פגים ותינוקות במרכז הרפואי העמק וכל צוות הפגיה התרגשו מהביקור. חלקם זכרו י � שנים. "הב 12 את ההורים למרות שעברו קור שלה עודד בעיקר את ההורים לפגים שמאושפזים עכשיו. זה הראה להם שיש המון תקווה", אמרה ד"ר פלסר קיש.

יוסי וקנין

מאילניה, 12 יהלי ברקאי, בת ה־ הגיעה השבוע לסגור מעגל במקום שבו נולדה ופגשה את צוות הפגיה גרם. 922 שטיפל בה כשנולדה במשקל 24 בשבוע 26.12.2011 "יהלי נולדה ב־ להריון עקב היפרדות שליה", סיפרו ההורים אובחנתי עם 23 הדר ושחר, "כבר בשבוע

תל-חי המכללה האקדמית

מהרו להירשם!

21.01.2024 , ההרשמה מסתיימת ביום א’ , יא’ בשבט תשפ”ד

הנכם מוזמנים להצטרף לתוכנית ייחודית הבונה את נבחרת העתיד של יזמים וחוקרים באקדמיה. שנים )ט'-יב( וכוללים לימודים אקדמיים בתחומי המדעים לצד 4 הלימודים בתוכנית נמשכים התנסות במעבדות מחקר. התוכנית כוללת שני מסלולי לימוד : ביוטכנולוגיה או מדעי המחשב. התלמידים המשתתפים בתוכנית רוכשים ידע, מיומנויות חקר ויכולת להתמודד עם בעיות מורכבות, ובה בעת צוברים קרדיט אקדמי.

www.madaney.net | odyssey@telhai.ac.il

6

19.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

דג בורי טרי

דג לברק טרי

דג קרפיון טרי

דג סלמון טרי שלם

L o

לק״ג ₪ 69 .90

₪ 100 .00

₪ 149 .00

₪ 70 .00

ק״ג ב- 4

ק״ג ב- 3

ק״ג ב- 2

דג דניס טרי

דג אמנון טרי

אננס מיובש פפאיה מסוכרת גרם 250

₪ 49.90 קנו ב פירות יבשים ארוזים דבאח קבלו צלחת זכוכית מחולקת ₪ 10 ב

כפוף לתקנון ליח׳ ₪ 11 .90

₪ 100 .00

כפוף לתקנון מבצעי הדגים אינם תקפים בסניף מגדל ₪ 139 .00

ק״ג ב- 4

ק״ג ב- 3

כפוף לתקנון

קוטג' טרה גרם 250

אצבעות שניצל שומשום עוף טוב ק"ג 1

חלב טרה בקרטון ליטר 2

גרינז סדרת ירקות קפואים פרימיום גרם 800

כפוף לתקנון ₪ 10 .00

ליח׳ ₪ 9 .90 יח׳ 2 - מוגבל ל | כפוף לתקנון

יח׳ 3 - מוגבל ל | כפוף לתקנון | ₪ 100 בקנייה מעל ליח׳ ₪ 26 .90

יח׳ 4 - מוגבל ל | כפוף לתקנון | ₪ 100 בקנייה מעל ליח׳ ₪ 9 .90

יח׳ ב- 2

קטשופ אסם גרם 750

מסחטת הדרים סולתם אדום נירוסטה

קפה טורקי עלית גרם 100

טונה סטארקיסט רביעייה גרם 160

₪ 16 .00 יח׳ 2 - מוגבל ל | כפוף לתקנון

יח׳ 1 - מוגבל ל | כפוף לתקנון | ₪ 100 בקנייה מעל ליח׳ ₪ 7 .90

ליח׳ ₪ 24 .90 כפוף לתקנון

יח׳ 2 - מוגבל ל | כפוף לתקנון | ₪ 100 בקנייה מעל ליח׳ ₪ 119 .90

יח׳ ב- 2

תבניות 3 סט מלבניות אמייל סולתם En

מולר טוסטר פרוסות 2 ZM-202B נירוסטה שחור

מארז כלי בישול Metro חלקים 4 סולתם

תנור חימום מידי 2000W 2+2

1206B לוקסור

יח׳ 2 - מוגבל ל | כפוף לתקנון | ₪ 100 בקנייה מעל ליח׳ ₪ 169 .90

יח׳ 2 - מוגבל ל | כפוף לתקנון | ₪ 100 בקנייה מעל ליח׳ ₪ 89 .90

יח׳ 2 - מוגבל ל | כפוף לתקנון | ₪ 100 בקנייה מעל ליח׳ ₪ 49 .90

יח׳ 2 - מוגבל ל | כפוף לתקנון | ₪ 100 בקנייה מעל ליח׳ ₪ 129 .90

, הרשת רשאית להפסיק ולהגביל מבצעים בכל עת / אין מכירה סיטונאית / 18-20/1/24 : תקף בכל סניפי הרשת בין התאריכים התמונות להמחשה בלבד/ הקצבייה אינה כשרה / אין כפל מבצעים / כפוף לתקנון / לחברי מועדון בלבד / ט.ל.ח. *5333 באר שבע | דיר אל-אסד | מגדל- טבריה | עין המפרץ - עכו

7

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 19.1.2024 ידיעות המפרץ ˆ 19.1.2024

נפצע אלירז גבאי ז"ל מטבריה מרסיס ופונה 37 בשבוע שבו חגג יום הולדת לטיפול, אבל אחרי כמה ימים התעקש לחזור להילחם ברצועת עזה לצד חבריו ‰ בשבת לפני כשבועיים הוא נפל במהלך משימה להשמדת מנהרה כשהוא מציל את חבריו מפגיעת רסיסים ‰ עכשיו אמו אביבה ואחותו שריי מספרות על אישיותו הכובשת והאהבה שלו לטיולים ומתקשות לעכל את העובדה שלעולם לא יכיר את בנו הבכור שצפוי להיוולד בעוד ארבעה חודשים אלירז היה עניו וצנוע. כולם אהבו אותו" הבן והאח שלא יחזור עוד

דניאל דדון // צילום: אביהו שפירא

עדיין אביבה גבאי מטבריה לא מעכלת את הרגע הקשה במוצאי שבת בדצמבר בו בישרו לה נציגי הצבא 30 ה על נפילתו של בנה הבכור סמ"ר אלירז ז"ל. "זה היה בתשע וחצי בלילה כשקציח ", היא משחזרת, | ני הנפגעים דפקו בדלת "שמעתי את הדפיקה בדלת והלב התחיל לדפוק. הסתכלתי דרך העינית, פתחתי את הדלת וצעקתי: 'מה קרה בדיוק?', מה היה אחרי זה אני כבר לא זוכרת. ניסו להרגיע אותנו. הם ישבו איתנו, אבל לא האמנו שזה הגיע אלינו לדלת". דרישת השלום האחרונה מבנה הייתה ביום שישי טרם כניסת השבת כשאלירז ז"ל והצוות שלחו סרטון של איחולי שבת שלום למשפחות. "הם אמרו שהם בסדר וכל אחד מסר ד"ש לבית. אלירז היה אחד לפני האחרון. המילים האחרונות שלו היו 'שבת שלום, ביחד ננצח'", סיפרה האם השכולה. 7810 אלירז גבאי ז"ל, לוחם בגדוד בחטיבת יפתח, גויס למילואים כבר באוקטובר בשעות 7 בשבת השחורה ה הצהריים. מאז מיעט לראות את אשתו קורל ואת ביתו בפתח תקווה ואת בית הוריו בטבריה. שבוע לפני שנפל הוא נפצע מרסיס ויצא למנוחה בבית, אך לאחר הפוגה קצרה חזר שוב להילחם בעזה. "זה קרה בשבוע שחל בו יום הולדתו והוא ואשתו קורל הלכו וביח לו במסעדות", סיפרה האם, "הוא גם הספיק ללכת עם חבר שלו למשחק של מכבי תל אביב בבלומפילד. היה לו שבוע ממש כייפי. ביקשנו ממנו וגם החברים ביקשו ממנו שינוח עוד קצת, אבל הוא לא היה מוכן להישאר. הוא כבר רצה לחזור לצוות ולגדוד שלו, לעזור להם שלא יילחמו לבד כדי שהמשימות לא תהיינה ארוכות". "הם הלכו למשימה של פיצוץ מנהרה במרכז הרצועה", מספרת האם, "חיל ההנדסה הכניס למנהרה חומר נפץ וכנראה שהם לא העריכו את כמות האמל"ח שהייתה כבר בתוך המנהרה. נוצר פיצוץ מאוד חזק וכתוצאה ממנו התפזרו המון רסיסים ובטון. לצערי אלירז היה הראשון בכוח והוא קיבל את הפגיעה הכי קשה. בכך הוא הציל כמה חיילים שנפגעו רק קלות". הראשון להתנדב ח � בנופלו הותיר א 37 אלירז ז"ל בן ריו את הוריו אביבה והרצל, את אחותו שריי ואת אשתו קורל, שנמצאת בחודש החמישי להריונה. ההתמודדות עבור המשפחה לא קלה. "קשה לקורל מאוד,

אחרי שהם היו חוזרים ממשימה הוא היה מכין להם קפה ומחלק עוגיות. כשכולם הלכו לנוח הוא היה האחרון שנשאר כדי לסדר את הדברים. "הוא היה עניו וצנוע", הוסיפה האם וסיפרה על אישיותה המיוחדת של בנה, "ידענו כמה הוא מדהים אבל עכשיו מגיעים אלינו המון סיפורים כמה הוא היה שקט, כמה הוא אהב לעזור לכולם וכמה כולם אהבו אותו בכל מקום. גם בעבודה וגם החברים בצבא. הוא אהב לצלול והייתה לו גם תעודה של מדריך צלילה. הוא הלך לצלול במלדיביים, אהב לטייל, אהב את הנופים ואת המדינה. הוא אהב לחיות וזה קרה דווקא עכשיו בשיא הפריחה שלו מכל הבחינות: בעבודה, במשפחה ובזוגיות. הוא רצה להתקדם בעבודה בתחום ההשקעות והייעוץ הפח נסיוני". איך את מתמודדת בימים האלה? "אנחנו מנסים להתמודד. מקבלים קצת תמיכה מהחברים ושומעים סיפורים עליו. החברים שלו שמאוד אהבו אותו מבקרים אותנו. יש מספיק אנשים טובים פה בעיר שעוזרים ותומכים בנו". אח אהוב אלירז ז"ל גדל והתחנך בטבריה. הוא למד בבית הספר היסודי כינר ולאחר מכן בתיכון עמל נופרים. בצבא שירת בסיירת גולני. לאחר שהשתחרר הוא התחתן עם אשתו קורל והם עברו להתח גורר בפתח תקווה. הוא עבד כסוכן בחח

תתף בברית שלו", המשיכה האם לספר, "יש המון זיכרונות, המון תמונות שלו בתוך רצועת עזה, תמונות שלו לפני המלחמה והרבה סיפורים שהחברים מספרים. הגיעו לכאן החברים מהצוות וסיפרו שהוא היה פשוט מדהים. הוא תמיד עזר להם והיה הראשון להתנדב.

היא עוד לא חזרה לעבודה והיא מתמוח דדת עם הזיכרונות. מה שקצת מרגיע אותה זה הסרטונים שלו ואפילו הודח עות בקולו ששלחו לה. כואב לי שהוא לא יזכה להכיר את הבן הבכור שלו שהוא כל כך חיכה וציפה לו. הוא כל כך חיכה ולצערנו הוא לא יוכל להשח

האם אביבה: "הסתכלתי דרך העינית, פתחתי את הדלת וצעקתי: 'מה קרה בדיוק?', מה היה אחרי זה אני כבר לא זוכרת. ניסו להרגיע אותנו. הם ישבו איתנו, אבל לא האמנו שזה הגיע אלינו לדלת"

אלירז גבאי ז"ל

8

19.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

אביבה והרצל עם תמונת בנם. "כל המחנכים והמחנכות היו כאן בשבעה וניחמו אותנו. הם מסרבים להאמין שהוא נפל"

שמחה שיצא לי לראות אותו ושהבנות שלי נהנו ממנו". לא נתגבר ,8 באוקטובר, כשאחיה קיבל צו 7 ב־ שריי התמלאה בדאגה שהתחלפו בחר־ דות קשות כשהתברר לה שהוא גם צפוי להיכנס ללחימה בתוך רצועת עזה. "פח־ דתי מאוד", מודה האחות השכולה, "הת־

. "שלחתי לו לפתח 37 יום הולדתו ה תקווה מארז של פירות וכתבתי לו בברכה: 'הלוואי שלא תצטרך לחזור לאן שאתה לא צריך לחזור' ואז הוא התקשר אליי, הודה לי על המתנה, אבל אמר לי שהוא חוזר בדיוק לאן שהוא צריך לח־ זור". איך הגבת לבשורה הקשה? "זה מאוד קשה. אני בקושי מעכלת. צריך עכשיו לחיות לצד בכי וצחוק. אני בהריון בחודש שמיני ואני מנסה להיות חזקה בשביל הבנות שלי ובשביל בעלי. אתמול רק חזרתי לעבודה ואני מנסה להמשיך את החיים. אין ספק שהשיחות היומיומיות שלי עם אלירז מאוד חס־ רות לי ושיחות הוידאו שהוא היה עושה לילדה הגדולה שלי מאוד חסרות לה. אנחנו בחיים לא נתגבר, תמיד יהיה חור ענק בלב, אבל זה המצב ואנחנו צריכים לדעת להתמודד אתו". מה תספרי לתינוקת שלך שתיוולד על הדוד שלה אלירז ז"ל? "אני אראה לו תמונות שלו ואגיד לה כמה גיבור וחזק הוא היה. כמו שאני שמספרת 4 מספרת לילדה שלי בת ה לילדים החברים שלה בגן שיש לה דוד גיבור וחזק ששומר עלינו ותמיד ישמור עלינו. בזכות כל אלו שנפלו ובזכות אלו שנלחמים בעזה אנחנו נמצאים כאן".

קשרתי אליו ובכיתי, אמרתי לו שלא ילך. אמרתי לו שאם חס וחלילה יקרה משהו, אנחנו לא נוכל להתמודד עם זה. הוא אמר לי 'אל תדאגי, הכול בסדר. אין מצב שאני יושב בבית והחברים שלי נכ־ נסים להילחם בלעדיי'. תמיד הוא דאג קודם כל להיות עם הצוות שלו. הוא מאוד אהב את המדינה, הצבא, הצוות שלו והמפקדים שלו". שבוע לפני נפילתו חגג אלירז ז"ל את

ברות השקעות גדולות במשק ועבודתו האחרונה הייתה בחברת הפניקס. "הע־ ריכו אותו מאוד בעבודה. כל המחנכים והמחנכות היו כאן בשבעה וניחמו אותנו. הם מסרבים להאמין שהוא נפל". "הוא היה אחי הגדול והיחיד ותמיד דאג לי", מספרת אחותו הקטנה שריי, "הוא היה אח מכיל, מכבד ודואג. גם אם היו ריבים בין אחים והיה צריך להוציא לפעמים כעסים, הוא תמיד דאג לבוא להתנצל ולהגיד שהוא מצטער. לא היה לו אגו. גם כשהוא טס לחו"ל לטיול של אחרי צבא לשנה וחצי בהודו, הוא דאג כל יומיים להתקשר אליי ולשאול איך אני מסתדרת. הוא פספס את הגיוס שלי לצבא אז הוא דאג לשלוח לי חיזוקים". למרות המרחק הפיזי, גם כשעבר לפתח תקווה הקפיד אלירז ז"ל לבקר לעיתים קרובות את הוריו ואחותו בטבריה. "הוא תמיד דאג לבוא כל שבועיים להיות עם הבנות שלי. היה דוד טוב שהיה חשוב לו הקשר איתן". יומיים לפני שהוא נכנס לעזה לקרב בו נפל, ביקר אלירז ז"ל את אחותו בביתה החדש בטקס קביעת המזוזה. "היה מאוד חשוב לו לבוא. הוא היה בחופש המחלה שלו כשהוא נפצע מרסיס. הוא בא ועשי־ נו חנוכת בית, היו הרבה אנשים ולא היה לי הרבה זמן לשבת ולדבר אתו, אבל אני

האחות שריי: "צריך עכשיו לחיות לצד בכי וצחוק. אני בהריון בחודש שמיני ואני מנסה להיות חזקה בשביל הבנות שלי ובשביל בעלי. אתמול רק חזרתי לעבודה ואני מנסה להמשיך את החיים"

צילומים: פרטי | אלירז ז"ל ואחותו שריי

9

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 19.1.2024

הגליל התחתון

צוות נחשון מבני עקיבא החליט לעשות פרויקט עם משמעות לקראת ט"ו בשבט ולחבר אליו את ילדי היישוב ‰ הם ישתלו גינת תבלינים ויטפחו את המקום לאורך כל השנה בשם הנופלים והנרצחים: הבוסתן במצפה נטופה ישוקם

תהילים וכל מיני פעילויות על אהבת הארץ ביחד עם כל השתילות לזכר הנופלים", אמר דוקטורי. אתם מתכוננים להזמין בני משפחה של נרצחים לבוא ולאירוע? "כן, אנחנו חושבים על זה. אחד החללים הוא אח של חבר שלי מהושעיה. אולי ננטע עץ על שמו ונביא את המשפחה להגיד כמה מילים לזכרו. ביקשנו גם מכל מי שנתן לנו שם לכתוב לנו תיאור קצר איך הוא נפל ומי הוא היה". הפעילות של צוות נחשון בבוסתן מתו־ כננת להימשך כל השנה. "אנחנו נמשיך לתחזק את הבוסתן באופן חודשי", אמר דוקטורי, "התכנון שלנו להביא בכל חודש שבט אחר של ילדים מהסניף ואנחנו בתור צוות נחשון נפעיל אותם. זה מה שיפה פה, שהאירוע ממשיך לאורך כל השנה". רכזים וקומונרית 20 צוות נחשון כולל כ והוא פועל ביישוב ובשאר היישובים בג־ ליל התחתון לאורך כל השנה במטרה ליישם בפועל את הערכים של בני עקיבא. בין הפ־ עילויות השנה - עזרה לבני הגיל השלישי לפרק סוכות והתנדבות בעמותת שכן טוב.

דניאל דדון

יוזמה מיוחדת ומרגשת של צוות נחשון מבני עקיבא מהיישוב הקהילתי מצפה נטופה: בשבוע הבא יקיימו הצוות אירוע ט"ו בשבט שגולת הכותרת שלו תהיה שיפוץ הבוסתן המוזנח שנמצא בכניסה ליישוב. במסגרת האירוע, שנערך בסימן אחדות, ישתלו הילדים גינות תבלין ותה ויבנו פסיפס מיוחד. חלקת העצים בבוסתן תוקדש לזכר החללים של מלחמת חרבות ברזל. הוא אחד מרכזי 18 דניאל דוקטורי בן ה צוות נחשון שמובילים את הפרויקט יחד עם בעל הבוסתן ציון דוארי ממצפה נטופה. "עלה

צילום: פרטי | הבוסתן במצפה נטופה לפני השיקום

ביקשנו מהקהילה ביישוב שישלחו לנו שמות של נופלים ואנחנו נקדיש את חלקת העצים לזכרם ולזכר המשפחות שנספו". 26/1 אירוע השיא ייערך ביום שישי ה והוא מיועד לילדי סניף בני עקיבא ולכל קהילת יישוב מצפה נטופה. "אנחנו מתכננים לקיים אירוע גדול ומשמעותי יחד עם קריאת

רעיון מהצוות ביחד עם הקומונרית והרכזים לעשות אירוע גדול", הוא מספר, "חיפשנו לעשות פרויקט משמעותי בתקופה הזאת ואמרנו שזה יכול להיות רעיון טוב לשתף גם את הילדים מהיישוב. פנינו לבני עקי־ בא בבקשה לתקציב והצלחנו להשיג אישור שקל לשיפוץ הבוסתן: 10,000 לתקציב של

"פנינו לבני עקיבא בבקשה לתקציב והצלחנו להשיג 10,000 אישור לתקציב של שקל לשיפוץ הבוסתן"

פתרונות מיגון לשעת חירום

חדר נשק

חברת רדימיקס מוצרי בטון (ישראל) בע״מ מייצרת ומספקת מגוון מוצרי מיגון טרומיים לבתי מגורים צמודי קרקע, מבני תעשייה, שטחים חקלאים, מוסדות ציבור וחינוך, ולשטחים פתוחים באזורי סיכון - באישור פיקוד העורף. - 2 חלק 1923 כל מוצרי המיגון הטרומיים מיוצרים לפי ת״י

חדר שומר

לפרטים: 050-8341582 פנחס אלבז 050-5665754 דוד אלוני lior.rebibo@cemex.com

״ייצור אלמנטים ומערכת מבטון טרום״ לניהול איכות. ISO 9001:2015 ועל פי תקן

10

19.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

מצדיעים ותורמים לנפגעי פוסט טראומה והלם קרב

״הטראומה שלהם היא האחריות של כולנו״

עמותת

נוסדה ב 2018 וסייעה מאז למאות קורבנות הסובלים מפוסט טראומה ומהלם קרב בקבלת סיוע נפשי ומשפטי ובהכרה ממשרד הבטחון. העמותה זכתה באות הנשיא להתנדבות לשנת 2023

בעקבות המלחמה הזו, אנו צופים כי משבר בקנה מידה לאומי רחב ביותר של פוסט טראומה והלם קרב יהיה חלק מן המציאות הישראלית, תוך כדי הלחימה ובעיקר אחריה . אנו מודאגים במיוחד עבור שלוש אוכלוסיות ספציפיות: ניצולי התקפות הטרור של ה- :7.10 אנשי כוחות ההצלה, בדגש על כל אלו שעסקו ועוסקים בפינוי וזיהוי גופות ההרוגים, בני משפחות, חברים ובני/בנות זוג של החטופים והנופלים . בהתחשב באופי הבלתי אנושי והמפלצתי של התקפות הטרור ב- ,7.10 אשר היו מנת חלקם של רבים באוכלוסייה וכוחות הביטחון – אנו משוכנעים כי גל הלםהקרב והפוסט טראומה בכל רחבי המדינה יהיה עצום, ועמו תגיע גם סכנה ממשית של מקרי התאבדויות בקרב אלו שלא יעמדו בכך . לכן, אנו מבקשים ממך סיוע כספי דחוף על מנת לבנות רשת רחבה ככל האפשר של תמיכה עבור אותם מאות ואלפי קורבנות. חשוב לציין כי לעמותה אין עובדים בשכר קבוע, ולכן כמעט כל שקל הולך לטובת הטיפול בהלומי הקרב ובני משפחותיהם עצמם .

ברקוד קישור לתרומה התרומות מוכרות לצורכי מס לפי סעיף 46

11 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 19.1.2024

מתווך בקריית שמונה:

"הרבה מתושבי העיר רוצים למכור את הבתים שלהם ולברוח" טוען: ערך ‰ שמעון צ'מפיון כהן מתיווך סאלי השמונה מתאר מציאות עגומה בעקבות המלחמה המתווך איליה גולדמן: "משקיעים מחפשים מחיר מציאה" ‰ אחוז 15־ הדירות ירד ב

נדל"ן

ונהיה גרוע, גם לפני כן בקושי היו עסקאות ועכשיו הרבה מתושבי העיר רוצים למכור את הבתים שלהם ולבס שנה בשר תותחים של 60 רוח. היינו החיזבאללה וכבר נמאס. אנחנו חיים שנה אחורה, לקריית שמונה אין 100 תקווה, גם אין מנהיג בעל שיעור קומה שיכול להרים את המקום". גם המתווך איליה גולדמן מתיווך נדל"ן בקריית שמונה משקף את המצב העגום בשוק הנדל"ן בעיר. "המצב לא ברור בכלל, הרבה אנשים מתכוונים למכור את הדירות כי יש כאלו שנבהלו מהמצב ולא רוצים לחזור בכלל לקריית שמונה", הוא אומר, "יחד עם זאת הם לא רוצים להוריד את המחיר. מצד שני יש הרבה משקיעים אבל מחפשים מחיר מציאה. באים אלי משקיעים שרוצים אלף שקל דירה בשווי 600 לקנות ב ס � אלף שקל. המצב מבחינת ע 900 קאות לא משהו, מתחילת המלחמה עסקאות ולא יותר. 3-4 היו אולי בסופו של דבר מי שרוצה למכור, נאלץ להוריד את המחיר".

אחת מההשפעות המשניות של המלחמה המתמשכת בגבול הצפון באה לידי ביס

טוי בתחום הנדל"ן בקריית שמונה, שמאז תחילת המלחמה ובעקבות פיס נוי תושבי העיר קפא על שמריו. מתווכים בעיר הציגו השבוע מצב עגום לפיו תושבים מעוניינים לעזוב את העיר ומציעים את ביתם למכיס תושבים 30 רה. "נכון להיום יותר מ מסרו לי את הדירות שלהם למכירה, הם רוצים לעזוב את קריית שמוס נה", אמר בצער שמעון צ'מפיון כהן מתיווך סאלי השמונה. לדברי כהן יש מיעוט של מתס עניינים בדירות הרבות המוצעות למכירה בקריית שמונה, אבל הם מעוניינים לקנות אותם במחיר הנס אחוז ממחירון הדירות. 30-40 מוך ב- 15 "היום אנשים מוכנים להוריד כ אחוז מערך הדירה, יש גם אנשים שיש להם וילות שמוכנים לעזוב. אם 1,150,000 לפני המלחמה הם דרשו שקל, הם מוכנים להוריד את המחיר שקל". 980,000 גם ל-

דניאל דדון

צילום: תיווך סאלי, שמעון צ'מפיון | בית קרקע למכירה בקריית שמונה

לקריית שמונה. המצב הוא קטסטס רופלי. אני חושב שייקח הרבה מאוד שנים עד שהמצב בקריית שמונה יחס זור לקדמותו, אם בכלל. הלוואי שהיו לי בשורות טובות, אבל המצב הולך

שנים 38 כהן שעוסק בתיווך כבר וגידל דורות של מתווכים בעיר לא זוכר מצב כזה קשה בעיר. "היום, אחרי שפוניתי לתל אביב, הבנים שלי לא מוכנים לחשוב על לחזור

- מוגש מטעם כללית -

"מטופלי מחוז צפון של הכללית יודעים שעלינו אפשר לסמוך בחירום - הצוותים הרפואיים נותנים טיפול מקצועי ומסור" לאור המצב הביטחוני בגבול הצפוני, נערך תרגיל בהובלתו של ד"ר מרדכי דיין, מנהל מחוז צפון בכללית

מתחילת המלחמה, צוותי מחוז צפון בכללית מטפלים במפונים מכל הקופות שהגיעו לאזור הצפון, לאור המציאות הביטחונית בגבול הצפוני. לאחרונה נערך תרגיל בהובלתו של ד"ר מרדכי דיין, מנהל מחוז צפון בכללית, ובו תרגלו הצוותים הסלמה של המצב הביטחוני. "יממה לאחר תחילת המלחמה זיהינו והתחלנו לטפל בצרכים הרפואיים של המפונים במלונות, הקמנו מרפאות ייעודיות עבור המפונים, לצד הטיפול במרפאות הפרוסות

ברחבי המחוז. ככל שהימים עוברים אנחנו משתכללים ומשכללים למען המטופלים וממשיכים לדאוג שלנו לבריאותם הפיזית והנפשית" מסביר ד"ר דיין. לצד המענים בתקופה הרגישה, בכללית מחוז צפון חושבים קדימה ומודעים לכך שבחודשים הקרובים יתמודדו מטופלים רבים עם טראומות ומצב ביטחוני שעלול להסלים.

יודעים שבריאות הנפש יהיה בפוקוס בשנה הקרובה, לצד טיפולי השגרה ורפואה מונעת. אנחנו ממשיכים לעודד את המטופלים לשמור על הבריאות שלהם ולבצע את בדיקות השגרה שלהם. מטופלי מחוז צפון של הכללית יודעים עלינו אפשר לסמוך בחירום הצוותים הרפואיים נותנים טיפול מקצועי ומסור. אני גאה בעובדים שלנו, המחויבים להמשיך ולהעניק מגוון רחב של שירותים רפואיים ומאפשרים למטופלים שלנו לקבל שירות רפואי מכל מקום ובכל מצב״ סיכם ד"ר דיין.

"יש מודלים לטיפול בטראומה ואנו מטפלים על פיהם. אנו

ד"ר מרדכי דיין

12

19.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

הם נלחמו בשבילנו אנחנו נלחמים בשבילם

יהלי ברזילי , גולני 13 גדוד

יד שרה מסייעת לאלפי פצועי המלחמה, חיילים ואזרחים, לעבור את תהליך השיקום וההחלמה בבית ולהתחיל את החיים מחדש.

לפרטים חפשו יד שרה

13 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 19.1.2024

קניתי אקדח לשים מתחת לכרית כשאחזור הביתה החיים החדשים של אורנה שמחון

חודשים שד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד 3 כבר החינוך, גרה אצל בתה בנהריה אחרי שפונתה מהבית באבן בעלה השר לשעבר שלום שמחון מנסה להציל את המשק ‰ מנחם בראיון לידיעות הצפון ‰ המשפחתי שמופגז על ידי החיזבאללה היא מספרת על המפגשים האישיים שלה עם ילדי הדרום מוכי שנתנה לגמלאי מערכת 8 הצו ‰ הטראומה שנקלטו אצלה במחוז והחשש שאולי כבר איבדנו את הצפון ‰ החינוך

מדינה במלחמה

פליטה בארצה

"יצאתי מהבית עם מזוודה, ודמעות

זולגות מעיניי כשאני חושבת על המטבח שלי, המיטה והמצעים שלי, הגינה שלי"

/ מירית קושניר סטרומצה / צילומים: נחום סגל /

באוקטובר, 7- בבוקר ה כשהחלו להתברר ממדי הזוועה בדרום, הזניקה ד"ר אורנה שמחון את חדר המצב של משרד החינוך וכולם התחילו לעבוד. תוך שבועות ספורים קמו לטובת מפוני ו � מרכזי קליטה, שבת 76 הדרום והצפון גני ילדים 58 מעונות יום, 61 כם פועלים י � תלמ 6,000 ושמונה בתי ספר ארעיים. דים מפונים השתלבו בבית ספר קיימים או ארעיים, והשבוע ייחנך בטבריה בית ספר חדש למפונים שהגיעו לעיר. כל זה קורה כשד"ר שמחון בעצמה מפונה מביו תה שביישוב הגדר אבן מנחם. האירוע המתגלגל הציב גם בפניה סיו טואציות דמיוניות: "קלטנו ילדים שבני משפחותיהם נרצחו או נחטפו, ששהו בממ"ד הרבה מאוד שעות והתקשו לתקו שר עם הסביבה. היינו צריכים לתת מענה ראשוני ולטפל בהיבטים נפשיים וסוו ציאליים, וכמובן לבנות מערכות חינוך. המועצה האזורית שער הנגב התקשתה לתפקד כי ראש המועצה אופיר ליבשטיין נרצח, והסתבר שאנחנו מהווים עבור התוו שבים משענת וכתובת ראשונה של המדיו נה. הקיבוצים שקלטו אותם דאגו לבגדים

ואוכל, ואנחנו הקמנו עבורם מערכת חינוך יציבה, זיהינו צרכים ועזרנו להיקלט. הילדים הגיעו עם פיזור נפש גדול וחלו קם חשו שכל המסגרות והגבולות נפרצו, היינו צריכים לאסוף ולשקם אותם. וכל העת ממשיכות להגיע בשורות על נרצו חים וחטופים, ואנחנו מלווים את בני המו שפחות, הולכים להלוויות על בסיס יומי ומנחמים אבלים. יש לנו מורים ומורות וגננות מגויסות, ממש אין לנו יום ואין לילה". "אין מזוזות" יש מספיק כוח אדם להתמודד עם כל זה? "גייסנו מתנדבים, מורים מפונים, מנהו לים ומפקחים שפרשו לגמלאות. אמרתי . הם חשבו שהם 8 להם שהם מגויסים בצו באים לשבועיים - שלושה, אף אחד לא הבין את סדר הגודל. לא חלמתי שאצו טרך לגייס צוות כדי לתת סעד לקהילה שהראשות המקומית שלה עסוקה במלו חמה בדרום. אבל אין לי את הפריבילגיה להיבהל. הייתי צריכה לאסוף את עצמי,

להגיד לאנשים שזה האירוע ועם זה נתו מודד. למרכזי הקליטה שהקמנו מיניתי כמנהלים מפקחים בכירים ששוהים במו ונותנים מענה לכל הדרוש. 24/7 קום "בגלל משבר האמון שנוצר בין התושו בים לבין המדינה, בהתחלה היה למפונים קושי לתת בנו אמון, כנציגי המדינה. אסו פתי את התושבים ואמרתי שאנחנו אנשי מקצוע ואנחנו כאן כדי לעזור לילדיהם, ובהדרגה הם החלו לשתף פעולה והם רואים בנו כתובת לכל דבר ועניין. באחד הביקורים שלי במרכזי הקליטה שמתי לב לילד שישב בצד, הסתבר שהוא מנחל עוז ואביו נרצח. חיבקתי אותו ושאלתי מה היה רוצה לעשות. הפעם הבאה שנפגשנו היתה בתוך בית הספר, והילד אמר שהוא בא מבית מסורתי ובבית הספר החדש "יש לנו שני ילדים חטופים שחזרו, נווה ויהלי שוהם, ממעלה צביה. הם נחטפו עם הוריהם, עדי וטל, ועם סבתם שושן"

"גייסנו מתנדבים, מורים מפונים, מנהלים ומפקחים שפרשו לגמלאות. אמרתי להם שהם מגויסים "8 בצו

בקיבוץ אין מזוזות. עוד באותו הערב קבו ענו שם מזוזות, ודאגתי שיהיו מזוזות בכל מוסדות החינוך. הילד הזה נכנס לי ללב, בפגישה הבאה הוא סיפר שהחלום שלו ללמוד תִכנות, ולמחרת כבר היה בכיתה שלהם מדריך מחשבים שלימד אותם. "תלמידה אחרת מאותו קיבוץ, שחלק מבני משפחתה חטופים, בקושי הצליחה למקד מבט והיה קשה לתקשר איתה. שמתי לב שהיא נועצת מבט בשרשרת שענדתי, מסרתי לה את התכשיט וסיו פרתי על האומנית שעיצבה אותו. משהו השתנה אצלה, שמנו לב שהילדה יותר ממוקדת ונותנת אמון. זה תפקידנו בעת הזאת כמחנכים, יועצים, פסיכולוגים ואנשי שירותי הרווחה, ולאט לאט הילו דים חוזרים לגבולות והקהילה משתקמת. זו שעתם היפה של המנהלים ואנשי החיו נוך, והם אכן מתגלים במלוא גדולתם".

19.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה 14

"אין לי פריבלגיה להיבהל". שמחון

אורנה ובעלה שלום שמחון

י אין יין. לצערי עשרות דונמים של גפ י נים ירדו לטמיון, כי הם נמצאים בא

למערכת החינוך, הכנו נוהל מסודר למוי רים, ליועצת, לתלמידים. תדרכנו איך קולטים, איך מתמודדים עם תופעות, מה שואלים ומה לא, והתלמידים המתינו להם במעלה צביה עם שלטים. כושר ההסתגי לות שלהם גבוה ונמשיך ללוות אותם. בנוסף הקמנו מִנהלת מתנדבים, מִנהלת לוגיסטיקה ומִנהלת לרווחת העובדים, שמטפלת למשל במורה מפונה שיש לה שישה ילדים ובעלה מגויס, מורה שיש לה שלושה ילדים בעזה או מנהל בית ספר מגויס, שאגב השתתף בישיבת זום מגבול עזה, כי היה לו חשוב להיות בקשר עם בית הספר. זו היערכות עצומה שאנחנו 90 אחוז מהאנרגיה, כש- 90 משקיעים בה אחוז ממערכת החינוך שלנו בכלל עובדת כרגיל ודורשת את תשומת הלב שלה". הדרכים סגורות העובדה שאורנה ובעלה שלום שמחון, לשעבר ח"כ ושר במפלגת העבודה, נדרשו בעצמם לעזוב את ביתם באבן מנחם, גוי רמת לה להזדהות מלאה ובה בעת מדירה שינה מעיניה: "תופעת העקורים מתרחי שת בישראל בפעם הראשונה בהיסטוריה במספרים כאלה, ולא רואים את הסוף". לאן התפניתם? "אבן מנחם הוא יישוב גדר מטווח י שפונה עם שאר יישובי הגדר ורק הש בוע יירטו מעליו כטב"ם. שלום ואני עברנו לגור אצל בתנו טל בנהריה, שגם בעלה מגויס. יצאתי מהבית עם מזוודה, ודמעות זולגות מעיניי כשאני י חושבת על המטבח שלי, המיטה והמ צעים שלי, הגינה שלי. ניסיתי לחזור י מספר פעמים כדי לקחת חפצים וב גדים, ושלוש פעמים החזירו אותי כי י הדרכים היו סגורות. כשהצלחתי לב סוף להגיע ראיתי שהדשא הגיע כמעט לגובה העצים. זרקתי דברים מהמקרר, הזרמתי מים בברזים כדי למנוע חלודה ועשיתי עוד דברים לא הגיוניים כאלה. טילות שמספק n יש לנו שם לול עם ביצי חופש, בעלי נוסע לשם כל יומיים ואני מתפללת שיחזור בשלום. ויש לנו י כרם שמניב יינות קברנה סוביניון וג וורצטרמינר, שזכו בפרסים ונמכרים למסעדות בת"א. עדיין יש ביקוש, אבל

"הילדים הגיעו עם פיזור נפש גדול וחלקם חשו שכל המסגרות והגבולות נפרצו, היינו

זור המטווח ואנחנו לא יכולים להגיע כדי לרסס ולטפל בהם. כלתי התפנתה מהישוב עם שלושת הילדים, והבן שלי גל מגויס לכיתת כוננות. כשהוא יוצא להתרעננות הוא הולך לטפל במשק שלנו ונאלצנו להקים שם ממ"ד כדי שיוכל לתפוס מחסה בעת הצורך. גל הוא בן ממשיך, יצרנו לו משק לתפארת ועכשיו כל המפעל הזה מתמוטט מול העיניים שלי. זו קריעה בשבילי". חרדה ותקווה תחזרי הביתה? "בוודאי. אחרי המלחמה נחזור ונעי בד את האדמה אף על פי כן, ונשקם את הכרם. זה הבית שלי, ואני מקווה שגם הילד שלי יישאר שם. הגענו לכאן בעי קבות הורינו שהגיעו מטעמים ציוניים, ואני חרדה מהאפשרות שתושבים שפוי נו מהצפון לא יחזרו הביתה. אני חרדה ליישוב שלומי שחלק מתושביו עברו לנהריה, ולמטולה שחלק מתושביה עזבו ואולי לא יחזרו. אם לא תהיה פעולה רחבה שתרחיק את איום החיזבאללה מהגבול הצפוני באופן מיידי, נאבד את הצפון ואני כבת הצפון לא יכולה לאי פשר את זה. ואולי אנחנו כבר מאבדים את הצפון, כי המשקים מחוסלים. בדוי בב כמעט כל משק שני מטווח ואנשים לא יצליחו לשקם את כל זה. הממשלה והצבא צריכים לפעול כדי למגר את איום החיזבאללה. הסדר מדיני משמעותו לחיות בסכנה מתמדת. לפני חודש עשיי תי מטווח ורכשתי אקדח, כשאחזור לאבן מנחם אשן עם הנשק מתחת לכרית. זה נראה למישהו סביר? אני לא יודעת אם מה שקרה בדרום לא יכול להתרחש בצי פון, ואני לא בטוחה שאני רוצה שהנכי דים שלי יישנו אצלי בלילות, כשאני לא יודעת מאיזו מנהרה יבואו החיזבאללה. אירוע כמו בדרום יהיה גרוע יותר בצי פון, כי חיזבאללה יותר מדויק ומתוחכם מחמאס, ונתמך על-ידי איראן. יישובי הצפון והדרום החזיקו את הגבולות, ואם אנחנו מאבדים את אותם – איבדנו את המדינה".

צריכים לאסוף ולשקם אותם"

"יש לנו שם לול 6,000 עם מטילות שמספק ביצי חופש, בעלי נוסע לשם כל יומיים ואני מתפללת

אייפדים למפונים אחד הדברים הראשונים שעשו, אומרת שמחון, היה להקים שבע מִנהלות שעי זרו לטפל במצב שכמותו לא היה כאן מעולם: "מִנהלת מפוני דרום מטפלת ביישובים כמו נחל עוז ו-גבים, שפונו לקיבוצים משמר העמק ומזרע שנמי צאים במחוז צפון. הילדים הגיעו בלי כלום ואנחנו דאגנו עבורם לספרים ומי חברות, לתלבושת בתי ספר, למחשבים, לאייפדים מיוחדים עבור ילדים עם צרי כים מיוחדים, לסייעות. "כשהמדינה החליטה לפנות את יישוי בי קו העימות הצפוניים, הקמנו את מִנהי אלף התושבים 60 לת מפוני צפון. מתוך י � תלמ 6,000 שפונו מהצפון יש לנו כ דים, שפונו לכל הארץ. זה אתגר גדול. קריית שמונה, למשל, פינתה את תושי מיתקנים בכל רחבי הארץ, 200 ביה ל

ועוד ידובר רבות על הפינוי הזה. יש לי מפקח שהסתובב שלושה שבועות בכל מלונות אילת כדי למפות את כל התי למידים ולהבין מי נמצא איפה, והקמנו שם בית ספר ארעי לתלמידי המפונים מקריית שמונה. מִנהלת נוספת היא מנהלת נפגעים, המטפלת בכל הנוגע לילדים שנפגעו מהמלחמה – נעדרים, חטופים פצועים וחללים. יש לנו בוגר חטוף, אלון אוהל, שאנחנו מלווים את אמו, עידית אוהל, מורה ומרכזת אומנויות בבית אמירים בכפר ורדים. ויש שני ילדים חטופים ) שוהם, ממעלה 3 ) ויהלי ( 8 שחזרו, נווה ( צביה. הם נחטפו עם הוריהם, עדי וטל, ועם סבתם שושן. כולם חזרו מלבד האב טל. בשבת הארורה הם ביקרו את הסבי תא והסבא בבארי ונחטפו. הסבא אבשלום נרצח. טיפלנו בהם בחזרתם המדורגת

שיחזור בשלום"

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 19.1.2024 15

רותם רחל לוי ז"ל

צילומים: באדיבות המשפחות | שני גבאי ז"ל

סמ"ר איתי אופק גליסקו ז"ל

האובדן הבלתי נתפס של בית הספר ביקנעם: שש לוויות תיכון אחד שישה מבוגריו איבד התיכון היחיד ביקנעם עילית מאז פרוץ מלחמת 'חרבות עכשיו עדה אברכהן–שמש, ‰ ברזל' השנים האחרונות, 13–ֿ מנהלת בית הספר ב מספרת על התלמידים המבריקים והשאפתנים שנפלו ונרצחו בדמי ימיהם, על הקשר עם המשפחות השכולות ועל הדרך בה החליטו להנציח אותם

דניאל דדון

לחללי טקס יום הזיכרון מערכות ישראל ונרצחי פעולות האיבה הקרוב בבית ספר תיכון אורט יקנעם בי־ קנעם עילית יהיה כואב וקשה יותר מכל מה שחווה בית הספר במהלך שנותיו. באוקטובר 7 מאז תחילת המלחמה ב שכל אורט יקנעם שישה מבוגריו ומנה־ לת התיכון עדה אברכהן-שמש מתקשה להתמודד עם השכול הכבד. אשת החי־ נוך הוותיקה והמוערכת, שמנהלת ביד שנים ברציפות 13 רמה את התיכון כבר וראתה כמעט הכול, מתקשה בימים אלה לעצור את הדמעות. "זה נורא ואיום, אין מילים לתאר את הכאב, זה מאוד קשה לעיכול", אמרה בקול כבד. מלאי שמחת חיים בתיכון אורט יקנעם לומדים כיום תלמידים מז' עד י"ב, כשלפני 1,400־ כ מספר שנים הוא החליף את שמו מאורט אלון לאורט שמעון פרס לחדשנות, למנהיגות ולמצוינות. התיכון חרט על דגלו שהבוגר שלו יהיה מנהיג מוביל, יזם, תורם לקהילה, חדשן, פורץ דרך ומצטיין. "בוגר שתרומתו תביא להמ־ שך קידומה ופיתוחה של מדינת ישראל י � כמו גם את פ Start Up Nation כ תוחו האישי", נכתב באתר בית הספר. ראשון הנופלים של תיכון יקנעם במ־ לחמת חרבות ברזל הוא סמ"ר אופיר , מ"כ בגולני בגדוד 21 ציוני ז"ל בן ה־ באוקטובר בהיתקלות 7 , שנפל ב־ 51 עם המחבלים בזיקים. הוא בוגר מחזור מ"ח וסיים בתש"ף במגמת מדעי המ־

צילום: פרטי | אורט יקנעם

חשב ופיזיקה. "הוא היה תלמיד מצטיין במגמת מדעי המחשב והפיזיקה. ילד מלאך. מאוד אהב להתנדב ולהעניק", סיפרה אברכהן-שמש, "הייתה לו הער־ כה רבה גם לבית הספר, גם להורים שלו וגם לתנועת הצופים שם עשה חיל. את הכול הוא עשה בצניעות ובשקט. בכי־ תי כשכתבתי את הדברים לזכרו. לצד הצניעות היה לו חוש הומור מתוק כזה. הוא אהב את החיים. בשירותו הצבאי הוא פיקד על חיילים רבים, תכנן לצאת לקצונה, להמשיך להוביל ולהפגין את כישוריו ואת יכולות המנהיגות שלו. אין לי ספק שהוא היה יוצא לקצונה". בשבעה באוקטובר התקבלה גם הב־ שורה הקשה על הירצחה של רותם , בפסטיבל הנובה 22 רחל לוי ז"ל, בת ברעים. היא בוגרת מחזור מ"ז וסיימה בתשע"ט במגמת עיצוב גרפי. "רותם הייתה ילדה עם המון ענווה והמון כבוד לבית הספר", סיפרה המנהלת, "אביה נפטר באופן פתאומי וגם בשנים שהיו לה קשות היא הייתה כזאת שנותנת

16

19.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

סמ"ר אופיר ציוני ז"ל

סמ"ר עדי לנדמן ז"ל

רס"ל (במיל') מאור גרשוני ז"ל

הדדית, בעלת חוש הומור מפותח ואינ־ טליגנציה רגשית. היה לה יחס מאוד יפה לחברים שלה ולצוות ולאנשים מסביב. יש לה אח תאום שקשה לו מאוד ועוד אח קטן". רס"ל (במיל') מאור גרשוני ז"ל בן ר � , מפקד לוחם בגדוד ההנדסה הק 24 ה־ ), נפל בקרב 6 חטיבת עציוני ( 8173 בית בדצמבר. הוא היה חבר 6 ברצועת עזה ב בתנועת הצופים 'שחר' בעיר, סיים במ־ חזור מ"ה תשע"ז במגמת תיאטרון. "הוא סיים מגמת תיאטרון ויש לנו את התמו־ נות שלו ואת מופע הסיום שלו לבגרות. ראינו את המופע שלו ולא הפסקנו לצ־ חוק. הוא בעל חוש הומור. הוא היה חתיך הורס, גבר אמיתי, ילד טוב, אוהב לטייל בארץ ובעולם. זה קשה מאוד, הוא רק התחיל את החיים שלו". ל � שעבדה כס 26 שני גבאי ז"ל בת ה קטורית בפסטיבל הנובה ברעים נרצחה באוקטובר, אך גופתה זוהתה רק 7 ב י � ימים של ח 47 בנובמבר לאחר 22 ב פושים ותקווה גדולה. היא בוגרת מחזור מ"ג וסיימה בתשע"ה מגמת תיאטרון. "היא טיילה בארץ ובעולם, סיימה לי־ מודי משפטים והייתה צריכה להתחיל עכשיו התמחות. הייתה מאוד חדה וידעה בדיוק מה היא רוצה. הייתה מלאת שמחת חיים, בעלת לב ענק, אהובה, חברותית, נחושה, אסרטיבית וממוקדת מטרה". מלווים את המשפחות העצב בבית הספר בעקבות נפילתם של ששת הבוגרים הוא אינסופי. "אני מסת־ כלת על כל השישה וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו, הם לא דומים אחד לשני, אבל כולם ילדים טובים וערכיים מבתים טובים עם המון נתינה ואהבת המולדת.

האהבה למדינה היא בכלל מוטו אצלנו בבית הספר אצלנו. ניחמתי את המ־ שפחות והייתי אצל כולם בלי יוצא מן הכלל. היה מאוד קשה, אבל ההורים מח־ בקים, אוהבים וחשוב להם מאוד הקשר הזה. אנחנו מלווים אותם גם היום ונעשה את זה בכל השנים בהמשך". עכשיו פועלים בבית הספר להנציח את זכרם של הנופלים וכבר מתוכננות כמה יוזמות להנצחתם. "יש לנו פינת הנצחה לנופלים שלנו בוגרי בית הספר והוס־ פנו את שמם של הנופלים ללוח ההנצ־ חה. בהמשך נקים אנדרטה בבית הספר שתכלול את ששת הנופלים", מפרטת אברכהן-שמש, "בנוסף, התחלנו לכתוב ספר נופלים על כל אחד מהנופלים שנ־ עשה בשיתוף עם המשפחה ועם תלמידי בית הספר. כל אחד על פי המגמות שלו והאנשים שהיו קרובים אליו בבית הספר. כמובן אנחנו מנציחים אותם במערכי שיעור שאנחנו מכינים כדי שהתלמידים יכירו את הנופלים שלנו". יוזמת הנצחה נוספת המקודמת בימים אלו בבית הספר היא בסרטון שמפיקה מגמת תקשורת בבית הספר לזכר כל אחד מהנופלים. "יש חלק מהמשפחות שכבר משתפות פעולה בסרטון. בינתיים שתי משפחות הצליחו להרים את עצמם כדי לשתף עם זה פעולה ובהמשך נעשה לכל האחרים". בשלב השני מתכוונים באורט יקנעם לעשות פעילות הנצחה בהתאם למה שאפיין כל נופל. למשל אם נופל מסוים אהב את נושא הספורט והריצה אז ית־ קיים בבית ספר מרוץ על שמו ואם מישהי אהבה טבע וחיות אז יקימו פינה על שמה. איך התחושות וההרגשה עכשיו בבית הספר? "זה מאוד קשה ברמת המדינה והחברה

מעצמה כל הזמן ועוזרת. היא הוכיחה לעצמה ולסביבה כי אין דבר העומד בפני הרצון. היא גם הייתה יפה - היה לה יופי פנימי וגם חיצוני". באוקטובר נפל גם סמ"ר איתי 7 ב־ , סרס"פ בגדוד 20 אופק גליסקו ז"ל, בן בחטיבת גולני. הוא בוגר מחזור מ"ט 13 וסיים בתשפ"א מגמת תקשורת. גליסקו ז"ל היה בבוקר שבת שמחת תורה במו־ צב 'פגה' בעוטף עזה, נלחם שעות ארו־ כות באומץ רב ובגבורה עילאית תחת אש כבדה. תוך כדי הלחימה הוא טיפל בפצועים ותמך בחבריו. הוריו קיבלו רק לאחר מספר ימים את ההודעה על נפי־ לתו לאחר שזיהו סופית את גופתו. "הוא היה חמוד ושובב ומלא שמחת חיים. הוא לא השקיע יותר מדי בלימודים אבל הבין את החשיבות שלהם", ספדה לו אברכהן-שמש בעצב, "הוא היה ילד מנומס. ילד טוב וחבר אמיתי. נער מלא שמחת חיים, בעל חוש הומור, אוהב אדם בעל דרך ארץ וענו. הוא היה תלמיד חיובי. התנדב ותרם בתפקידיו בצופים. אהוב על הצוות, בלט בכבוד שרכש למוריו ולסובביו. היה מוביל חברתי ואהוד על חבריו לשכבה". אהובים וחברותיים , 19 סמ"ר עדי לנדמן ז"ל בת ה־ ששירתה בחמ"ל התצפיתניות נחל עוז, פ � , היא הצעירה מבין הנו 414 גדוד נשר לים בוגרי בית הספר. היא בוגרת מחזור א' של בית הספר במשכנו החדש וסיימה בתשפ"ב במגמת אדריכלות. "היא הייתה מאושרת בתחום האדריכלות", סיפרה אברכהן-שמש, "עדי הייתה תל־ מידה חיובית, נמרצת, אהובה על הצוות החינוכי, בלטה בערך החברות, הערבות

המנהלת עדה אברכהן-שמש בפינת ההנצחה שהוקמה בבית צילום: | הספר גיל נחושתן

ובטח ברמת בית הספר. אני שואבת נחמה מהמוטיבציה לגיוס שתמיד שאפה למאה אחוז בעיקר בקרב הבנות שיש להן שי־ עור גיוס גבוה מאוד לקצונה וגיוס משמ־ עותי. אנחנו כבר לאורך שנים במקומות מאוד גבוהים בארץ. עכשיו התלמידים אומרים לי: 'עדה, את כבר לא יכולה אחוז גיוס'. 200 אחוז גיוס, זה 100 להגיד המוטיבציה התגברה והתלמידים עוד יותר רוצים להתגייס ועוד יותר רוצים להגיע למקומות שהחבר'ה שלנו היו בהם. זה מאוד מרגש לשמוע אותם". משמעותי. אנחנו כבר לאורך שנים במקומות מאוד גבוהים בארץ" "אני שואבת נחמה מהמוטיבציה לגיוס שתמיד שאפה למאה אחוז בעיקר בקרב הבנות שיש להן שיעור גיוס גבוה מאוד לקצונה וגיוס

17 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 19.1.2024

תרבות

/ דניאל דדון /

חזקים יותר מאמש הזמרת והמנטורית לורן סינגר מצפת מנסה לפלס את דרכה למיינסטרים הישראלי בקצב שלה ‰ השבוע, אחרי ששחררה סינגל שלישי שמתכתב עם רוח התקופה, היא מקווה לגעת עכשיו בכמה שיותר אנשים ומספרת על באוקטובר 7־ השינוי האישי שעברה בעקבות ה

ו � את עצמה המ מאז שהיא זוכ תתר זיקה הייתה חלק מרכזי בחייה של לורן סינגר מצפת - זמרת, מוזיקאית יוצרת ומנטורית - אבל רק לפני שבע שנים בגיל היא החליטה לעשות את הצעד הדרמטי 29 ולהפוך את האהבה הגדולה למקצוע. הצעד הראשון קרה ב'קפה מיכאל' בצפת, שבו הופיעה מדי שבוע במשך שנתיים, לפני ארבע שנים הוציאה סינגל ראשון, אחריו בא עוד אחד ובימים האחרונים יצא הסינגל השלישי - 'חזקים', שמתכתב עם התקופה בה המדינה נמצאת. את השיר היא כתבה באוקטובר כשהרגישה 7 בעקבות אירועי ה־ חסר אונים לנוכח התמונות שזרמו מהדרום. "אני לא יכולה להילחם בעזה, אבל אני כן יכולה להשתמש במתנה שיש לי - לכתוב שיר", היא מסבירה. ), אם לשניים, נולדה וגדלה 36 סינגר ( בחולון ובשנים האחרונות היא מתגוררת בצפת. לעולם המוזיקה היא נמשכה כאמור מילדות. "המוזיקה היא משהו שנבע ממני בגיל צעיר והתגבשה אצלי תוך כדי תנוו עה", היא מספרת, "בגיל תיכון אנשים זיהו שיש לי כישרון בשירה ודחפו אותי לשיר ולהופיע, אבל העדפתי שזה יבוא מעצמי". שנים החליטה סינגר לצאת 7 רק לפני לאור ועם הזמן גם להוציא שירים משלה. "נאלצתי לעבור דרך לא פשוטה כדי להוציא את השירים, אבל בסוף עשיתי את זה. הופעתי ואני עדיין מופיעה בכל מיני במות קטנות. החלום כמובן הוא להגיע להופיע בבמות גדולות יותר". מה סגנון המוזיקה שלך? "אני מעדיפה לא להגדיר את המוזיקה שלי ולהשאיר את זה פתוח. אני שרה בעו ברית ובספרדית, בעיקר רוק ישראלי. מבו חינתי מה שחשוב לי להביא במוזיקה זה את הרגש, האותנטיות ושהיא תיגע באמת בבן אדם ותהווה בשבילו תרופה ונחמה. משהו שגורם לאדם להרגיש שלם עם עצמו". לא לפחד שירה החדש 'חזקים', אותו סינגר גם הלו חינה, עלה השבוע לפלטפורמות המוזיקה השונות. המסר שהיא מעבירה במילות השיר שחוזרות על עצמן בפזמון 'אנחנו חזקים יותר מאמש' הוא חד ומדויק. "אחרי הטבח הנורא שקרה לנו כשאנשים מסוג רע במיוחד עשו מה שעשו לנו, השאלה הנשאלת היא מה אנחנו עושים מהנקוו דה הזאת. יש לנו שתי אופציות: או לפחד להיות יהודים ולהסתיר את זה או לעצור רגע ולהגיד שאנחנו מתחזקים מזה. אני החלטתי שאנחנו מוכיחים לעצמנו ולעולם שאנחנו חזקים יותר מאמש, למרות שאמש היה שחור". את השיר הקדישה סינגר לזכרה של תפארת לפידות ז"ל, שהייתה דיג'יי בפו סטיבל הנובה ברעים ונרצחה בשבת השו חורה בשבעה באוקטובר. "חיפשתי לעשות וידאו קליפ שיעביר את המסר של השיר

שזה יהיה מפגש מאוד מדהים ומרפא. הם גרים בפרדס חנה ואני מקווה שאגיע ביו מים הקרובים להיפגש איתם. למרות שלא הכרתי את תפארת אישית, קראתי כתבות עליה ואני חושבת שקיבלתי את הזכות להו קדיש לה את השיר". תודעה יהודית בנוסף לקריירה המוזיקלית שלה סינגר היא גם מנטורית שמעבירה סשנים פרטיים וקורסים. אחרי השבעה באוקטובר היא מצאה את עצמה עוזרת לאנשים להתמודד עם הטו ראומות שחוו. "אני עוזרת בפירוק תבניות תת-מודע טראומטיות שהתגבשו בילדות ועוצרות את האדם מלהגשים את הייעוד שלו. יצא לי לטפל מאז השבעה באוקטובר באנשים שחווים את האזעקות ואת החרדה. הרבה טריגרים הופעלו אצלם כתוצאה מהו מלחמה עצמה. הם היו צריכים לסגור דברים מהילדות כדי להמשיך באיזושהי שגרה בתוך מצב החירום שבו אנחנו נמצאים. המטרה היא לא להיות מעורערים מבחינה רגשית. המלחמה הזכירה לאנשים כל מיני מלחמות שהם עברו וטראומות שהם חוו בילדות". השילוב של מוזיקאית ומנטורית הוא לא נפוץ, אבל סינגר למדה לשלב בין שתי הקו ריירות המקבילות שלה. "למדתי לסנכרן בין הדברים ולהבין את שני התפקידים ואת המשמעות שהם נותנים לי. בגלל שהמהות שלי היא לחזק, להעצים ולבטא אז אני פוו גשת את זה גם במוזיקה וגם בקורסים שאני נותנת. שמתי לב שמהנקודה הזו אי אפשר גם שיהרגו אותנו נפשית. אמרתי שאני לא רוצה לראות את הציבור מדוכא. חיפשתי להבין מה המתנה שלי בתקופה הזו, מה אני יכולה לתת מהכלל ולהעז להוציא את זה החוצה. המתנה שלי זו המוזיקה אז עשיתי שיר על המצב". התקופה הקשה במדינה והשיר החדש שכתבה שינו משהו יסודי בתפיסה של סיו נגר. "מצאתי את עצמי מתחברת יותר ליו שראליות שבי ולתודעת היהודי שבי. לא כדי להתריס או למרוד בעולם אלא פשוט להיחשף. כמו שהטווס פורש את כנפיו. אנו חנו נהיה ואתם לא תצליחו לשבור אותנו. אחרי שראיתי ידיעות בחו"ל שאנשים מפו חדים לחבוש כיפה ולהראות את הסממנים היהודיים, הבנתי שזו המלחמה האמיתית - לגרום לנו לפחד להיות מי שאנחנו ולכן אמרתי 'לא'". עכשיו מקווה סינגר שהשיר יופץ לכל מקום בעולם ויעשה גם שימוש הסברתי חשוב. זו הסיבה שאת השיר מלוות גם כתוו ביות באנגליות. "אני רוצה שהשיר יגיע לכל מי שצריך אותו. לא משנה מה המוצא ומה הגזע, מההארדקור של משפחות החטופים או סתם אזרח שקיבל חרדה מכל התקופה. כל מי שהשיר הזה מדויק לו ועשוי טיפה להחזיר לו את החיבור לכוח שלו. בגלל זה החלטתי שבשיר הזה אני לא מתפשרת, אני מעיפה אותו כמה שיותר רחוק".

לורן סינגר. רק לפני שבע שנים החליטה | לשיר באופן מקצועי צילום: אפי שריר

תוך כדי עריכת הקליפ הרגישה סינגר חיבור מיוחד לתפארת ז"ל על אף שלא הכירה אותה אישית. "אני והצלמת-עורכת חשבנו על כל מיני סצנות והרגשתי שמשהו ברוחה של תפארת מוביל אותנו באופן תת מודע. פתאום היה לנו רצון להכין חלות ולו צלם אותן ולא הבנו למה. בדיעבד גילינו שתפארת אהבה להכין חלות, גם כשטיילה בעולם כמו בתיאלנד ויפן היא דאגה להו כין חלות יחד עם טקס הפרשת חלה. זה היה סימן ההיכר שלה. כששמעתי את זה הצטמררתי; אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות יותר מדויק ואז החלטנו לא לוותר על הסצנה של הפרשת חלה והכנסנו אותה לקליפ. גם התמונה של תפארת שבחרנו לקליפ מראה אותה ברוח השמחה שלה. אני מאוד התחברתי לתמונה שלה ולווייב שיוצא ממנה". יצא לך לדבר עם המשפחה של תפארת ז"ל? "עדיין לא אבל אני יודעת שהם מאוד התו רגשו. אני מחכה למפגש איתם ואני חושבת

ויחזק את המילים בויז'ואל. ואז הגיעה עזרה מכיוון לא צפוי", היא מספרת, "פנו אלי זוג יהודים מהקהילה היהודית בקנדה וביקשו שאתן להם לעשות חסות לקליפ הזה. הם מאוד אהבו את השיר. הם מקורבים למשו פחת לפידות ולכן הם ביקשו שאקדיש את השיר למשפחה ולתפארת ז"ל".

"יצא לי לטפל מאז השבעה באוקטובר באנשים שחווים את האזעקות ואת החרדה. הרבה טריגרים הופעלו אצלם כתוצאה מהמלחמה עצמה. הם היו צריכים לסגור דברים מהילדות כדי להמשיך באיזושהי שגרה בתוך מצב החירום שבו אנחנו נמצאים"

18

19.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה