טבריה קרית שמונה 19.07.24

רן אושרי ז"ל ביציע (במרכז | ) התמונה צילום: נעם מושקוביץ'

איבדה לפני כחודשיים קהילת הכדורסל בגלבוע את אחד מהאוהדים המסורים והבולטים שלה – רן אושרי ז"ל מהיישוב גן נר, שהלך מדום לב פתאומי. 55 לעולמו בגיל אושרי אמנם היה מוכר כאוהד נלהב של קבוצת הכדורסל המקומית גל־ בוע/גליל, אך הוא היה גם בעל, אב מסור ואיש אהוב, שהשאיר אחריו את אשתו ג'יני ושלושת ילדיהם - אור, זוהר ויסמין. "הוא היה בן אדם של אנשים. היו לו המון חברים. הוא היה יכול להתחבר עם כל בן אדם, זה היה הדבר הכי בולט אצלו", סיפרה אלמ־ נתו ג'יני. אושרי ז"ל ניהל חברה לבנייה ושי־ פוצים בשם 'רן בשטח' ובשנים האח־ רונות הפך לקבלן מורשה, עם שאיפה להתרחב לפרויקטים גדולים. בעבו־ דתו, היה אושרי פעיל באזור עפולה והעמקים והתמחה מתיקונים קטנים ועד בנייה ושדרוגים נרחבים של בתים. את אהבת חייו ג'יני הכיר אושרי שנים בליל האהבה בצמח. 34 לפני ונהנו יחד 1996 הם התחתנו בשנת מטיולים רבים בעולם, במיוחד בהודו ובאפריקה וילדו שלושה יל־ דים. "הטיולים הם אחד הדברים הכי חשובים לנו כמשפחה. יצאנו גם עם הילדים להרבה טיולים, זה היה חלק מההווי המשפחתי. אנחנו משפחה שעשתה הרבה כיף והרבה דברים טו־ בים ביחד. הכדורסל היה משהו מאוד משמעותי עבורנו גם לנו כמשפחה". קבוצה שווה החיבור של אושרי ז"ל לכדורסל התחיל בגיל צעיר כששיחק בהפו־ נוצר איחוד 2008 על חולון. בשנת בין הפועל גלבוע להפועל גליל עליון והאולם הביתי של הקבוצה המאוחדת משפחת 08/09 נקבע בגן נר. מאז עונת אושרי נכחה בכל משחקי הבית ומל־ ווה את הקבוצה גם למשחקי החוץ. "רן תמיד שיחק כדורסל", מספרת ג'יני, "הוא אפילו שיחק בקבוצת הבוגרים שנה משחקים 20 של 'זקני היישוב' ש־ פעם-פעמיים בשבוע. כשהגיעה לפה גלבוע/גליל הוא מאוד התלהב. זה היה מפתיע. הוא אמר לי שזו קבוצה של ליגת העל ומיד התחברנו אליה. כבר מההתחלה הלכנו כולנו למשחקים עם הילדים אור, זוהר ויסמין שהייתה תי־ נוקת ולקחנו אותה על הידיים. יש לנו תמונות ביחד עם השחקנים ועם צלחת . הקבוצה היא משהו 2010 האליפות ב מאוד משמעותי פה בבית ובמשפחה". במהלך השנים הפך אושרי לדמות מזוהה ובולטת בקרב אוהדי הקבוצה, בין היתר בזכות הופעותיו התכופות בטלוויזיה במהלך השידורים. דמותו הייחודית, עם שיערו הארוך, משקפיו וזקן התיש, הפכה אותו לבלתי נשכח. הוא גם עמד בשורה הראשונה במשח־ קים ותמיד היה מעורב, מארח את הש־ חקנים הזרים בביתו ומתנדב לכל צורך של הקבוצה. "הייתה תקופה שהיו מצלמים אותו

ספורט

מתגעגעים לאושרי רן אושרי ז"ל מגן נר הוא אולי האוהד הכי מפורסם של 'החקלאים' שחזרו העונה למקומם הטבעי בליגת העל ‰ לפני כחודשיים הוא נפטר בפתאומיות מדום לב והשאיר את משפחתו וקהילה גדולה כואבת והמומה ‰ עכשיו אשתו ג'יני מספרת על החיבור שלו לכדורסל ולאנשים ועל התקווה שתמיד יזכרו אותו כאיש שמח וטוב לב זוכרים את האוהד מספר אחת של הפועל גלבוע/גליל

דניאל דדון

הרבה בטלוויזיה", מספר הבן זוהר, "היה לו חבר בערוץ הספורט ובכל פעם שהיו משדרים משחק בגן נר, המצלמה הייתה מתמקדת עליו. גם באופן כללי הוא בלט מאוד. גם אם היו מצלמים את כל היציע הוא היה הכי בולט ביציע". "עמדנו תמיד בשורה הראשונה במ־ קום מאוד בולט", הוסיפה ג'יני, "הוא היה מושך תשומת לב עם השיער שלו. הוא גם תמיד היה מעורב. כשהיה צריך לעשות משהו בשביל הקבוצה תמיד הוא התנדב. היה משתתף בפא־ נלים ודיונים של חשיבה ואתגרים של אוהדים. לא הייתה לו בעיה להתבלט, הוא אהב להתבלט במקומות". מוקפים באהבה לפני כחודשיים אושרי ז"ל נפטר בפתאומיות והותיר את מש־ פחתו וקהילת הכדורסל בהלם. "רן קיבל דום לב פתאומי. נשארנו כולנו בהלם. אני והילדים. כל החברים וכל היישוב. הוא הרגיש בסדר, היה בריא ככל שידענו. באותו ערב הוא היה במסיבה ביישוב. זה פשוט קרה". ג'יני וילדיה מתמודדים עם האוב־ דן בעזרת תמיכת הקהילה והחב־ רים. "הייתה לנו הרבה תמיכה מצד היישוב. הם התגייסו בשבילנו. הר־ גשנו שאנחנו לא לבד. אני מוקפת בחברות וחברים טובים שהם כמו משפחה בשבילנו ובעוד הרבה אנ־ שים שמזכירים לנו שהם פה לכל דבר. יש חבר שבנה ביוזמתו ספסל על ההר מול הבית שיהיה תצפית ג'יני עם בעלה רן ז"ל. גם בטיולים הוא לא צילום: פרטי | שכח את אהבתו לגלבוע/גליל

לזכרו. חברים מהמשתלה שבאו לבית הקברות שמו עציצים ושלחו לי תמונות וחברה גרפיקאית עיצבה את המצבה. אנחנו מוקפים באנשים, גם אני וגם הילדים. זה באמת עוזר. חוץ מזה אנחנו ממשיכים. בסך הכול רן היה בן אדם שמח, ואני חושבת שהוא היה רוצה שנמשיך ונעשה דברים, שנהנה, שנטייל ונלך להופעות. זה מה שאנחנו עושים". זה כמו צוואה שהוא השאיר לכם? "אם הוא היה פה הוא היה אומר לנו: 'קומו בואו נהנה'. אז אנחנו ממשיכים. אין מה לעשות. זו פעם ראשונה שאני בסיטואציה כזו של אובדן קשה כזה, אבל זה חלק מהעניין, הוא ממשיך ללכת איתנו".

איך היית רוצה שהקבוצה תנציח אותו? זוהר: "דיברו איתנו והעלו כמה רעיונות שרוצים לעשות. כמובן שא־ נחנו רוצים ומברכים. אם יהיה משהו, אז הם יפרסמו את זה. הם חושבים לה־ נציח אותו בדרך כלשהי באולם. היה טקס מרגש מאוד שהם עשו במשחק, זה היה כשעוד היינו בשבעה. בערב הסיום של העונה נתנו לנו קולאז' של תמונות שלו וכדור חתום של השחקנים. זה היה מרגש מאוד ומחמם את הלב. אנחנו מרגישים שהוא היה חשוב להם וכיף לראות את זה". מרוצה מהחיים למרות הכאב משפחת אוש־ רי ממשיכה וג'יני מספרת על החלומות שהיו לו. "כל מה שהוא רצה לעשות הוא בדרך כלל עשה. הוא לא שמר הרבה תכנונים יותר מדי קדי־ מה. הוא היה מאוד ספונטני. הוא רצה לטייל בקרוואן בעולם והוא עשה את זה פעם בכמה שנים. הוא תמיד רצה להגשים את השאיפות והרצו־ נות בעסק שלו ובכל דבר. הוא רצה לעשות פרויקטים יותר גדולים, לכן הוא הוציא את התעודה של הקבלן המורשה. מעבר לזה בסך הכל היה לו טוב והוא היה מרוצה מהחיים. היו לנו מחשבות לבנות יחידות דיור לילדים שיגדלו, בסך הכל הוא ראה את עצמו פה בבית. יש לנו פה מקום מדהים בגלבוע, עם קהילה, חברים, כדורסל ומוזיקה. הוא היה מתופף חובב ומנגן בהופעות ובפסטיבלים".

20

19.7.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה