טבריה קרית שמונה 20.09.24

מבצר נמרוד השומם ממטיילים. "יש היום במבצר קהילה של כמאה שפני סלע שחיה בשבילים ובמדרגות שהמטיילים בעבר היו צועדים עליהם"

להיות אופטימי עבור עובדי רשות הטבע והגנים זה לא פשוט להגיע לאתר ולראות אותו "היינו עושים פה שומם ממטיילים. הדרכות מכל הסוגים לילדים ולמשפ־ חות" נזכרת מנספלד בגעגוע, "בערבים היינו עושים סיורי עששיות למשפחות, מספרים את סיפורי המבצר ונותנים סקירה גיאוגרפית. כשעמדתי על המ־ גדל לאחרונה והסתכלתי על אותו מקום שבו הייתי עושה סקירה גיאוגרפית על רג'אר, שניר ושאר יישוב, ועכשיו אין שם מטיילים וגם אין שם תושבים כמעט - זה משהו שמביא לדמעות בעיניים כי התפקיד שלנו לפתוח את האתרים האלה עבור הקהל הישראלי, שיידע להתרגש מההיסטוריה שלו, מהנופים ומהאנשים שסובבים אותו. אין לנו את זה כרגע ואנחנו מאוד מתגעגעים". הרגשת ריקנות כזו? "כשהייתי במבצר שלחתי תמונה לצ־ וות המדריכים שלנו – חבר'ה מהגולן

עובדים עם קהילות מקומיות וחיילים. ידענו לעשות את המעבר הזה. העובדים של מבצר נמרוד עובדים כרגע באתרים סביב הכנרת. חשוב היה לנו מאוד לשמר את העובדים הקבועים שלנו". באופן אישי איך את מתמודדת עם הסיטואציה הזאת וחוסר הוודאות? "כמו כולם. באוקטובר בן הזוג שלי יצא למילואים, נשארתי עם שני ילדים בבית ומחוסרת עבודה. הצלחנו תוך שבוע להרים תוכניות הדרכה למי־ לואימניקים בגולן. זה מה שהרים אותי, עשייה מביאה לעוד עשייה, ואז התחי־ לו להגיע הדרכות למפונים ולקהילות. הגישה שלנו זה לקום ולעשות. יש תקו־ פות קשות. עשיתי לעצמי אתגר אינס־ טגרם - לפרסם בכל יום פוסט על פלאי הטבע, גם לחלוק מהיופי הזה לאנשים בחוץ שיראו וגם בשביל עצמי, גם הס־ טרס יורד וגם הטבע מתרגל אליך ויוצא דקות 10 החוצה. עשיתי תרגיל של ישיבה בשקט בטבע. השהייה בטבע מר־ פאת אותנו".

והעמק, חלקם מפונים וחלקם בכיתת כוננות. כולם מתגעגעים לעשות את העבודה שלהם, לעמוד ולהראות, לספר ולרגש. זה חסר לכולנו. כרגע מה שנו־ תר לנו לעשות זה להמתין ולשמור על האבנים במקום ולשמור על חיות הבר רגועות, שיהיה להם נעים. אנחנו עושים את זה בוקר בוקר". יש בכם אמונה שהמבצר ישרוד את התקופה הזאת כמו שהוא שרד עד היום? "אנחנו אופטימיים, קשה לגור בארץ הזו וגם לעבוד ברט"ג אם אתה לא אופ־ טימי". מה עשית השנה כשלא הייתה פעי־ לות? "נכנסנו פנימה לתוך הקהילות. אני עובדת בחינוך עם בתי הספר בגו־ לן ובתחילת המלחמה הם פעלו בתוך היישובים ואנחנו עשינו הדרכות על טבע כדי שהתלמידים יקבלו שגרה - ידע, חוויות ומשחקים של טבע. אחרי זה הדרכנו קהילות של מפונים ואנחנו

מערך כניסה חדש ומקלט חדש באתר. כל הדברים האלה קרו והושלמו תוך כדי המלחמה. מבחינתנו אנחנו מוכנים לפתיחה. ברגע שהמלחמה תיגמר האתר יכול להיפתח כי הוא מוכן ושלם ולא היו בו נפילות. יש בו עכשיו גם פריחה מטו־ רפת של חצבים על כל המורדות. אסד אומר שבסוף היום כשהשמש שוקעת הם נצבעים בצהוב ונראים כמו נרות. כשה־ געתי לאתר בבוקר ראיתי עשרות שפני סלע. יש היום במבצר קהילה של כמאה שפני סלע שחיה בשבילים ובמדרגות שהמטיילים בעבר היו צועדים עליהם. הם תמיד היו שם ועכשיו ממש רואים אותם". זה דבר חיובי או שלילי? "מבחינתנו זה חיובי. אנחנו רשות הטבע והגנים, וחיות בר מקומם בטבע. עכשיו יותר חיות בר מסתובבות בשעות היום. ראיתי היום המון קוצים של דור־ בנים. אסד אפילו ראה במצלמות זאבים בתוך האתר".

"באוקטובר בן הזוג שלי יצא למילואים, נשארתי עם שני ילדים בבית ומחוסרת עבודה. הצלחנו תוך שבוע להרים תוכניות הדרכה למילואימניקים בגולן. זה מה שהרים אותי"

11 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 20.9.2024