טבריה קרית שמונה 20.12.24

כשעו"ד שני אילוז, חברת מועצת העיר טבריה, החלי־ טה לפני כחודש וחצי להתגייס לצה"ל , היא הפתיעה רבים. בעוד רוב 43 בגיל האנשים בגילה מתמקדים בקריירה ומ־ שפחה, אילוז בחרה לענות לצו המצפון שליווה אותה מאז קיבלה פטור משירות . היום, כסרן 18 צבאי על רקע דתי בגיל במילואים בסנגוריה הצבאית, היא מש־ לבת בין תפקידה כחברת מועצת העיר לבין ייצוג חיילים בבתי הדין הצבאיים, ומגדירה את השירות הצבאי כ"הדבר הכי חשוב שעשיתי בחיים שלי". לקום ולעשות "החוכמה שיש לי היום בגיל הזה היא לא החוכמה שהייתה לי כשהייתי בת ", משחזרת אילוז, אמא לשני ילדים, 18 את הרגע שבו החליטה לשנות את מס־ לול חייה, "כל השנים הדבר הזה מאוד ישב לי על הלב למרות שעשיתי אז שירות התנדבותי אחר. במהלך השנים עברה בי המחשבה להתנדב לצבא, אבל לא הייתה אופציה כזו". נקודת המפנה הגיעה בתחילת מלחמת חרבות ברזל, כשצפתה בראיון טלוויזיוני שסיפרה על מסלול 50 עם אישה כבת גיוס מיוחד לנשים שקיבלו בעבר פטור משירות על רקע דתי. "אמרתי 'וואו', עכשיו אני חייבת לקום ולעשות את זה", היא נזכרת, "חיפשתי את האישה הזו ויצ־ רתי איתה קשר. מסתבר שיש הרבה נשים כמונו שנלחמו ועדיין נלחמות להתגייס". כמה הצטערת על זה שלא התגייסת ?18 בגיל "כל החיים הצטערתי על זה. הרגשתי בושה. עוד לפני שהלכתי לפוליטיקה הרגשתי רגשי נחיתות ביחס לזה. אמר־ וקיבלת החלטה 18 תי לעצמי 'היית בת שגויה מאוד'. תמיד הרגשתי שונה שלא תרמתי מספיק למדינה, שלא עשיתי למען האחר, שהעדפתי את העניינים האישיים שלי על פני לשרת את המ־ דינה. זה דבר שמאוד הפריע לי ובעיקר התביישתי בו". אבל הדרך לא הייתה פשוטה. תחילה נתקלה אילוז בסירוב מצד הצבא בשל העובדה שמקצועה כעורכת דין לא נכלל ברשימת המקצועות הנדרשים. "בהתח־ לה חשבתי שלא משנה איזה תפקיד יית־ נו לי, מצידי לקפל ולכבס מדים, העיקר להתגייס ולתרום לצבא", היא מספרת. המפנה הגיע כשהתוודעה לצורך בעו־ רכי דין בסנגוריה הצבאית: "הגעתי דרך חבר משותף למישהי בסנגוריה הצבאית ונפתח בפניי עולם מדהים. הבנתי שלא רק שהם רוצים אלא הם צריכים אותי. מסתבר שהם גייסו עוד כמה עורכי דין בכירים לסנגוריה הצבאית. הכרתי שם את טובי הסנגורים שיש בארץ בעיניי. חבר'ה שהם בקבע ובמילואים, ערכיים, שחקני נשמה". המשפחה תמכה בהחלטה שלך להת־ גייס?

"יש לי בעיה עם ההתחרדות של העיר ויוסי בא מגוש מסוים שאיתו הייתה לי בעיה. אבל אנחנו צריכים להשאיר את כל המחלוקות הפוליטיות בצד ואנחנו עושים את זה יפה מאוד. היום המועצה עובדת ומתפקדת

"הילדים הביעו חששות ואמרו 'אמא עכשיו את לא תהיי יותר בבית וזה יפגע לך בפרנסה'. אמרתי שזה ממש לא מע־ ניין אותי, אני את הקריירה שלי עשיתי ועדיין עושה. מבחינתי השירות הצבאי הוא הדבר הכי חשוב". ומה אמא ברוריה ואבא אברהם חשבו על הצעד הזה שעשית? "זה אחד הדברים שהם הכי גאים בי שעשיתי. אין לי מילים לתאר עד כמה הם התרגשו והיו בעננים. הם לצידי בכל דבר גם אם זה במחיר של עזרה עם היל־ דים. זה בניגוד לפוליטיקה שההורים שלי מאוד לא אהבו את זה ואמא שלי קיוותה שלא אבחר. היא אמרה שזאת עבודה כפוית טובה כי אני טובה מדי ואנשים לא יעריכו. ירדה להם אבן מהלב כשירדתי מההתמודדות על ראשות העיר". את רואה את עצמך כמודל לחיקוי? "ביום הגיוס שלי ראיתי שהתגייסו עשרות נשים וגברים חרדים מבוגרים בגילים שלי. אני חושבת שאנחנו לא נו־

יכולה לתאר במילים כמה אני מרגישה גאווה לתרום לעם ולמדינה. התרגשות זו מילה שהיא קטנה לעומת מה שהרגשתי". בסנגוריה הצבאית מצאה אילוז את ייעודה החדש. תפקידה דומה לעיסו־ קה האזרחי - ייצוג נאשמים, אך הפעם בפני בית הדין הצבאי. "הסנגוריה הצ־ באית זה המקום הכי מקצועי שהייתי בו", היא מדגישה, "זה ייצוג עם התמקצעות אחרת והיא כל כך שונה מההתמקצעות האזרחית שיש לי רק מה ללמוד משם ורק מה לתת שם". מה הציפיות שלך מהשירות הצבאי? "לתרום כמה שיותר – לייצג כמה שיותר חיילים בתיקים ולתת את הייצוג המקצועי הטוב ביותר שאני יכולה. אני נהנית מזה מאוד. מבחינתי זה הדבר הכי חשוב שעשיתי בחיים שלי. קיבלתי כל כך הרבה ברכות על ההחלטה שלי מראש העיר יוסי נבעה וחברי המועצה ואנשים מכל הקשת הפוליטית בעיר. כולל הרב דב קוק מטבריה שבירך אותי על זה שה־

תנים מספיק מקום וביטוי לזה שיש גם חרדים שנלחמים להתגייס ולא תמיד הם מצליחים. פונים אלי ברשתות ובכל מיני דרכים ואומרים לי 'איך עשית את זה? גם אנחנו רוצים להתגייס'". התמקצעות אחרת למרות גילה המבוגר יחסית, אילוז עברה את תהליך הגיוס המלא. "עברתי יום חיול שזה סוג של טירונות", היא מתארת, "לא הייתי צריכה לעשות טי־ רונות מלאה בגלל אופי התפקיד, אבל עברתי חיול לכל דבר. הייתי בלשכת גיוס, עברתי את כל התהליך וקיבלתי דסקית וחוגר". היום היא משרתת בדרגת סרן במילואים. איך הרגשת כשלבשת בפעם הראשו־ נה את המדים של צה"ל? "זה אחד הדברים הכי מרגשים שעשיתי בחיים. התרגשתי יותר מהחתונה שלי. אני כל כך גאה ללבוש את מדי צה"ל. אני לא

בשיתוף פעולה"

העמק

אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: יוסי וקנין / עורך: אורית זילברברג / מנהלת העיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גרפיקה: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

אלעד גרשגורן צילום: | אלעד גרשגורן ‰ ד"ר שי חנניה צילום: | עו"ד שני אילוז בשער:

4

20.12.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה