טבריה קרית שמונה 20.12.24

ממצפה נטופה, ד"ר שי חנניה רופא בכיר בבית החולים העמק בעפולה ומומחה למחלות ריאה בילדים, לא מצליח להתאושש מנפילת בנו סמ"ר יאיר חנניה ז"ל בקרב ברצועת עזה. חודש וחצי חלפו מאז הדפיקה בדלת וההתמודדות עם אובדן הבן מלווה אותו בכל רגע ביום. "באו אלפים לנחם. באו מכל המעגלים – מטופלים שלי מעפולה וממקומות העבודה שלי ושל אשתי", סיפר ד"ר חנניה על ימי השבעה, "ביישוב הקהילתי שלנו דאגו לכל מה שהיינו צריכים, ניקו וסידרו. הדבר הכי מרגש היה שעשרות אנשים באו והתיישבו. מסתבר שבאו אנשים מכל הארץ שבכלל לא הכרתי ולא הכירו את יאיר. הם באו כי היה חשוב להם לנחם. באו גם משפחות שכולות מבני המחזור של יאיר בישיבת ההסדר בירוחם. החיילים באו כמה פעמים ועדיין שומרים איתנו על קשר". מפרטי תחקיר האירוע בו יאיר ז"ל נהרג עולה כי הוא וחבריו נכנסו לבית ממולכד בעזה וכתוצאה מפיצוץ המטען שהיה בו נה־ רגו יאיר וחברו לגדוד סמ"ר איתי פאריזאט ז"ל. "הם היו צריכים לכבוש בית ולהתמקם בו כדי להגן על האזור. הם נכנסו לקומה הראשונה והמ"מ אמר ליאיר לעלות לקומה השנייה", מספר האב, "כשהם נכנסו לאחד החדרים אחד החיילים פתח ארון שהתברר שהיה בו משהו חשוד כמטען חבלה. המ"מ ראה את זה והעביר למ"פ שהורה לצלם את המטען ולצאת מהבית. הם לא הספיקו - אחרי כמה שניות המטען התפוצץ. יאיר היה הרא־ שון ונהרג במקום ואחריו איתי פאריזאט ז"ל שקבעו את מותו בדרך למסוק החילוץ. הם חטפו את המטען הכי חזק ונהרגו. שלושה חיילים שעמדו מאחוריהם נפצעו מההדף. לא יודעים בדיוק מה גרם להפעלת המטען, האם הוא הופעל מרחוק או תנועה שלהם שגרמה להפעלתו". פרץ בבכי "יאיר היה ילד יחיד ומיוחד שלנו", אומר האב השכול, "וכל אחד מאיתנו יודע שבשנה הזו כל כך הרבה יחידים ומיוחדים נפלו או נפצעו. יש תחושה אמיתית שכולם נושאים בעול, וכל אחד תורם את חלקו. לצערי, זה החלק שלנו. הפעם האחרונה שראיתי את יאיר הייתה שונה מכל הפרידות הקודמות. לקחתי אותו מהבית לבסיס זיקים. נפרדתי ממנו הרבה פעמים בשנה הזו, אבל הפעם זה היה שונה. כשנפרדנו, הייתה לי תחושה מוזרה, כאילו זו הפעם האחרונה שהוא נכנס לעזה. כשחזרתי הביתה, אמרתי לאשתי שהפעם הפרידה הזו הייתה שונה מכל הפ־ רידות". שבוע לאחר מכן, בשבת בצהריים, נשמעה דפיקה בדלת ביתם במצפה נטופה. "הלכתי לנוח ואשתי בתיה הייתה עם הנכדים בס־ לון", מספר האב, "היא העירה אותי ואמרה: 'באו לבשר לנו משהו רע'. שלושה קצינים עמדו בפתח ואמרו: 'יאיר נהרג'. היו לי עוד שני חתנים במילואים, אבל ידעתי שהם היו בבית באותה שבת. עוד לפני שהם אמרו לי ידעתי מיד שזה יאיר. פרצתי בבכי קשה". ומאז מה קורה אתכם? "לקח לנו זמן לקום ולחזור לעבודה, אני עדיין לא חזרתי לעבודה סדירה לגמרי. מה שעוזר לנו זו הסביבה שמחבקת מאוד, ויש לנו משפחה גדולה ברוך השם - חמישה יל־ נכדים. אנחנו משתדלים 14 דים נוספים ו להיות יחד בשבתות וזה נותן כוח להמשיך.

ד"ר שי חנניה. "באו אלפים לנחם. גם מטופלים שלי מעפולה"

8

20.12.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה