טבריה קרית שמונה 22.03.24

חולים העמק, שם מטופלת אביטל. "אני מקבלת טיפול דרך הוריד ובשביל הטיא פול הזה אני נוסעת להעמק בעפולה, שעה וחצי נסיעה, מתאשפזת אשפוז יום, מקא בלת את הטיפול, נשארת להשגחה וחוא שנה אני 18 זרת עוד שעה וחצי הביתה. שנה מתוכן סבלתי ברמות 11 עם קרוהן, מטורפות, עברתי כמעט את כל בתי החוא לים בארץ, את כל הרופאים המומחים ואף אחד לא עזר. יש רופאי גסטרו ומחלקות I D גסטרו בכל בית חולים אבל מומחי אין הרבה. בצפון יש לנו רק מומחה אחד מ � מומחים ו 15 לעומת המרכז שיש שם עלה. הרופא שלי ספציפית מקבל מעל מטופלים שזה מטורף. בגלל זה 1,500 התורים פה הם כל כך ארוכים. אני למשל לא יכולה לנסוע לבדיקת קולונוסקופיה בתל השומר או באיכילוב כי זה מרחק שלוש שעות נסיעה מקריית שמונה ויחד עם ההרדמה וההתאוששות נשרף לי יום שלם שאני לא יכולה להרשות אותו לעצא מו, זה בלתי נסבל". הזמן קריטי אביטל מרגישה כי חולי הקרוהן אינם זוכים ליחס הראוי ולדאגה מצד מערכת הבריאות ומשרדי הממשלה וכי חסרה מודעות בחברה למחלה. "זו מחלה שקופה והיא לא אמורה להיות כזו כי אנחנו סובלים המון. אנחנו לא שקופים ואנחנו לא שונים מהתושבים במרכז. לא יכול להיות שיש רופא אחד מוא . 15 מחה בפריפריה כשבמרכז יש יותר מ אנשים גם לא מספיק יודעים מה זה קרוהן, אני אומרת להם שיש לי קרוהן והם אומרים 'שטויות, זו רק דלקת במעיים', אז אני אומא רת להם 'זה לא שטויות, אני סובלת'. אם אני בחרדות אני עם כאבי בטן. אני כרגע אחרי ניתוח ואני עדיין מקבלת זריקות כל ארבעה שבועות. אני צריכה לנסוע לרופא שלי שעה וחצי, לשיחה או לייעוץ. אין לנו פה רופאים זמינים ואין תורים. אני כבר . MRI ארבעה חודשים מחכה ל-" הפתרון בהבאת מומחים ועוד מרפאות קרוהן בפריפריה? "כן, אנחנו צריכים גם עובדים סוא ציאליים ופסיכולוגים. זה קריטי. אם אתה לא מקבל את הטיפול בזמן זה מתפספס. אני הגעתי לפגישות ייעוץ של אלפי שקא לים בכל הארץ אצל רופאים שהם רופאי גסטרו, אבל הם לא באמת מתמחים בקא רוהן, ובזבזתי זמן יקר. במשך כל שנה מצא איש. כרגע 3,000 טרפים למעגל החולים חולי קרוהן וקוליטיס בארץ. 70,000 אנחנו יש חולים בדרגות שונות אבל אם אתה לא תופס את זה בזמן עם רופא מומחה שבאמת יודע לאבחן אותך ולהתאים לך את הטיא פול, רופא שזמין עבורך ונותן לך את היחס שאתה צריך, אתה פשוט מתפספס, וזה ." I D העניין שאין לנו רופאים מומחים ל עו"ד אייל צור, יו"ר העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס: "העמותה יזמה את הדיון בגלל פערים בין המרכז לפריפריה. חולת קרוהן, תמר גוטמן, נרצחה בשבי ועומר וינקרט חולה קוליטיס עדיין חטוף בעזה ומשמעות היעדר הטיפול חמורה וקשה. כמעט כל אדם מכיר מישהו שחולה במחלה. זו מחלה שיש לה השפעה עצוא מה על הציבור. לחץ מגביר את תסמיני יותר ויותר 7/10- המחלה ומאז אירועי ה חולים מתלקחים. הפערים שדנו עליהם בדיון הקודם ביוני לא רק שלא טופלו אלא החמירו וגדלו. זו אחריות המדינה לדאוג לבריאות החולים. הנושא לא מטופל".

חן שירה אביטל. "בקרוהן ברגע שאתה בסטרס יש לך כאבי בטן. זו ההתמודדות | " היומיומית שלנו צילום: פרטי

| עו"ד אייל צור צילום: פרטי

המציאות הקשה של חולת קרוהן מקריית שמונה: "בפריפריה יש רופא מומחה אחד לקרוהן, בעוד "15- במרכז יש יותר מ שנה במחלה שפוגעת מאוד באיכות החיים ‰ השבוע החליטה 17 חן שירה אביטל אובחנה לפני לזעוק ולספר על המצוקה והקשיים בהתמודדות עם המחלה בפריפריה: מרפאה אחת בכל הצפון במרכז הרפואי העמק, המתנה חצי שנה לתור ושעות בכבישים ‰ "אנחנו סובלים המון"

דניאל דדון

בוועדת הבריאות בכנסת נערך לאא חרונה דיון מעקב מיוחד בנושא צמצום הפערים בטיפול במחלות מעי דלקתיות (קרוהן והקוליטיס כיבית) בפריפריה. בדיון הוצגו פערים בלתי נתפא סים כמו חוסר מובהק של מרפאות ייעודיות למחלה וכן חוסר ברופאים מומחים לקרוהן בפריפריה. הצורך בשיפור איכות הטיפול בחולים התחדד מאז השבעה באוקטובר מכיוון שיש למחלה גם היבטים נפשיים ולחץ מגביר את תסמיני המחלה. ), תושבת קריית 35 חן שירה אביטל ( שמונה וכרגע מפונה למלון בטבריה מתא א � שנה והיא מת 18 מודדת עם קרוהן כבר רת את הקשיים שהיא עוברת בתקופה הזו. "כרגע בזמן המלחמה יש קושי הרבה יותר גדול. אני לא בבית במקום הפרטי שלי, אני מתמודדת פה עם הילדים בבית המא לון וקשה שאין לנו את הפרטיות שלנו", היא מספרת בכאב, "הגעתי למצב שהזנא חתי קצת את עצמי ואני פחות מתעסקת בבריאות שלי. זה בא לידי ביטוי בכאבי בטן שהתחילו מהחרדות של המלחמה ואני עייפה מאוד, עד כדי כך שפניתי לרופא משפחה שייתן לי כדורי הרגעה". סבל קשה מחלת הקרוהן התפרצה אצל אביטל בזמן שירותה הצבאי. לפני שבע שנים עברה ניא

"הרופא שלי ספציפית מקבל מעל 1,500 מטופלים שזה מטורף. בגלל זה התורים פה הם כל כך ארוכים. אני למשל לא יכולה לנסוע לבדיקת קולונוסקופיה בתל השומר או באיכילוב כי זה מרחק שלוש שעות נסיעה

צילום: יוסי וקנין | בית חולים העמק. המקום היחיד שיש בו מרפאת מומחה

ליטיס) בפריפריה בא לידי ביטוי בזמני ההמתנה הארוכים לאבחון המחלה הדוא רשים בדיקת גסטרו או קולונוסקופיה. "אצלנו בפריפריה צריך לחכות לפחות חצי שנה – שמונה חודשים לתור, זה המון זמן ובזמן הזה שאתה מחכה לבדיקה, הדא לקת מתלקחת. זה כמו אש, אם אתה לא מקבל את הטיפול התרופתי בזמן, הדלקת מתפתחת, היא יכולה לפגוע במעי הדק, במעי הגס, בקיבה. כל מערכת העיכול יכולה להיפגע". בנוסף לאחר האבחון יש מקרים בהם צריך ללכת לטיפולים תקופתיים ביחיא דות המיוחדות בבתי החולים, אלא שבכל אזור הצפון ישנה רק יחידה אחת בבית

תוח לכריתת המעי הגס ומאז מדי חודש היא הולכת לקבל טיפול תרופתי ביחידת ק � בבית החולים העמק בעפולה. "ב IBDD רוהן ברגע שאתה בסטרס יש לך כאבי בטן, זו ההתמודדות היומיומית שלנו. יש חוסר שינה, כאבי בטן, דפיקות לב מוגברות, וזה כמובן משפיע על הכאבים. אם אני בחרדות אני יכולה להקיא מהחרדות. לא השתמשא תי בכדורי ההרגעה כי אחרי שלושה שבוא עות פונינו לטבריה אז יש לי את הרוגע הזה שאני זקוקה לו כרגע, למרות שהראש והלב בבית אבל אני יודעת שאני צריכה להיות חזקה בשביל הילדים והמשפחה". אחד מהפערים המשמעותיים בנושא ו � (קרוהן או ק I D הטיפול במחלות

מקריית שמונה"

15 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 22.3.2024