טבריה קרית שמונה 24.11.23

חינם לקוראי "ידיעות אחרונות" ˆ יום שישי, י"א בכסלו תשפ"ד 24.11.23 ˆ טבריה, קרית שמונה, צפת, יישובי עמק הירדן, הגליל התחתון, הגולן והגליל העליון

לפני שבועיים התהפכו חייה של אורלי עבודי בעלה ‰ מטבריה שלום ז"ל, עובד חברת חשמל, נהרג בגבול לבנון מאש חיזבאללה בריאיון כואב ‰ היא מספרת על הרגע בו הבינה שלא יחזור ועל ‰ שנות אהבה 32 4 // דניאל דדון

לא עוזב את העיר פרוספר אזרן, ראש העיר קריית שמונה בתקופת הקטיושות בשנות ', תוקף 90־ ' וה 80־ ה את ההחלטה לפנות את התושבים ומסביר איך ריאיון ‰ הוא היה פועל 14 // לוחמני הגליל התחתון הנה זה קורה: שלושה קבלנים זכו במכרז 65 לשדרוג כביש במקטע גולני-דברת 7 // קריית שמונה 65 לראשונה מזה שנה: למה שמעון עמר החליט לסגור את 'פלאפל עמר' עד לסוף 7 // המלחמה

בלעדיו

עובר לנוח מהמלחמה ברצועת הביטחון ועד חרבות ברזל: חיים סימנה, ממושב כנף שברמת הגולן והרנ"ג המיתולוגי ,7 של חטיבה פושט את המדים ומסכם בחיוך שנות 30 וגם בבכי 16 // שירות

פותחים את הלב ממוסיקת טראנס, אמנות חושים, אוהלי התרגעות ומסאג' ועד להרצאות על חוסן נפשי וציוד כושר בשטחי כינוס אזרחים בעורף ‰ נרתמים למען החיילים בחזית עם 8 // יוזמות מקוריות

מבעלות פרטית 1 מכוניות יד

במחירים ללא מתחרים! 2023 מכוניות חדשות | תשלומים 100 עד | מימון 100% עד

רדיו קול רגע בשידורים מיוחדים מסביב לשעון מלווה את המלחמה Æ עד לנצחון

2

24.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

בס"ד

24 תשלומים שווים

קריית שמונה והסביבה מחזקים את תושבי על כל קנייה מתנה יקרת ערך ומעניקים לכם בנוסף למבצעים המיוחדים שלנו

052-5693702 : טל' להזמנות ביחד ננצח!

תנור משולב מקצועי ס"מ 90 רוחב מסילה טלסקופית

LED 42" מסך

מקרר הפוך מקפיא תחתון ליטר 530

ז 3,490 + מכונת קפה לורנצו מקציף LORENZO קפסולות 100 + במתנה

ז 849 מייבש כביסה ק"ג 7

ז 3,490 מכונת כביסה ק"ג 8

FS90

CRD42

TM553

ז 599

ז 899

ז 1,390

DV70

8K100

, מוגבל ליח' אחת ללקוח, ט.ל.ח. 30.11.23 התמונות להמחשה בלבד, המחיר אינו כולל הובלה/התקנה, תוקף המבצעים עד

נט אלקטריק סניף צפת, בית מימון (מול בנק דיסקונט) 13 ' העלייה ב 04-6970535 8:00-13:00 ' , ג',ו 16:00-19:00 ,8:00-14:00 ' ש. פתיחה: א',ב',ד',ה חנות שומרת שבת

נט אלקטריק סניף חצור, א.ת. חצור הגלילית 36 הכניסה מצומת מחניים-המסגר 04-6802026 ,04-6802025 9:00-14:00 ' , ו 10:00-18:00 ' ש. פתיחה: א'-ה חנות שומרת שבת

כל מוצרי החשמל, באספקה מיידית

3

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 24.11.2023

בעלה של תושבת טבריה נהרג מטיל נ"ט בגבול לבנון:

שבועיים חלפו מאז ששלום עבודי ז"ל, עובד חברת חשמל, נהרג במהלך עבודתו עכשיו אלמנתו אורלי ‰ מאש חיזבאללה מספרת איך גילתה על האירוע שבו מצא את מותו, כועסת על ההחלטה לשלוח אותם לעבוד צמוד לגבול לבנון בזמן מלחמה, מספרת על הקשר המיוחד שהיה ביניהם ולא יודעת איך תצליח להמשיך "היו לנו חיים מלאים ‰ את החיים בלעדיו ברגעים של זוגיות. אני לא עבדתי בחוץ - אני עבדתי אצלו, בשבילו ולמענו" לב שבור

בבית העלמין בטבריה התקיימה ביום ראשון השבוע האזכרה במלאת השבעה לנפילתו של שלום עבור די ז"ל, תושב העיר ועובד חברת החשר מל, שנהרג מירי טיל נ"ט של חיזבאללה לעבר דוב"ב בשבוע שעבר. מעל קברו עמדה אלמנתו אורלי ושני ילדיהם, בור כים, קרועים מבפנים מתקשים להיפרד. אלה היו רגעים שקשה לעכל עבור הילר דים ועבור אורלי, שרק לאחרונה הם שנות נישואים. 32 חגגו הרגשה רעה ר � בנובמבר או 12 בבוקר יום ראשון ה - לי הייתה עסוקה בהכנת עוגות שהתנדר בה להכין למשפחה של מפונים ששוהה בבוקר היא נפרדה 10 בטבריה. בשעה מבעלה שלום, שיצא עם כמה מחבריו לעבוד בשטח מושב דוב"ב שנמצא ליד גדר הגבול לתקן קו חשמל שנפגע. "הוא לא אמר לי שהוא הולך לעבוד ליד הגבול, הוא אמר לי שהוא הולך לעבוד בצפת כי הוא לא רצה להדאיג אותי", היא משחזר רת את אותו בוקר ארור, "יש לנו רוטינה יומיומית של ארוחת בוקר בשעה שש וכר שהוא יוצא לעבודה אני מלווה אותו בחיר בוקים ונשיקות עד הדלת. הוא נתן לי את המפתח לדירה החדשה שקנינו רק לפני שנות שכירות 12 שלושה חודשים לאחר ושאנחנו אמורים לעבור אליה בעוד חודש. הבן הבכור אוראל שגויס למילואים מתר חילת המלחמה חזר הביתה במוצאי שבת להתרעננות, ואז כששלום בא להביא את המפתח הוא נפגש עם אוראל ונישק אותו. הוא זכה גם להיפרד ממנו". שלום לא פחד לעבוד בשטח האש? "ממש לא. הוא היה הכי גיבור מכולם והרגיש גם תחושת אחריות. ביום חמישי האחרון, לפני שקרה המקרה, הוא היחיד מכל העובדים של אזור טבריה שהלך להר תנדב בקטיף פומלות בראש הנקרה. אחור תו אמרה לי: 'איך את נותנת לו ללכת', אמרתי לה שאני מאוד דואגת אבל זה מה שהוא רוצה". לאחר שעתיים של עבודה על הכנת בצהריים 12 העוגות, בסביבות השעה נודע לאורלי, תוך כדי שהיא צופה בחר דשות בטלוויזיה, על אירוע קשה בגבול לבנון והיא מייד הרגישה שבעלה נפגע. "צפיתי בטלוויזיה ופתאום ראיתי טויוטה דומה לזו שיש לשלום. כמובן שמייד התר קשרתי אליו, אבל הוא לא ענה לי. ידער תי ישר שזה הוא. הייתה לי תחושה רעה, הרגשתי בום ללב והתחלתי לצרוח בבית. התקשרתי למנהל שלו איציק וגם הוא לא ענה לי. אמרתי לילדים: 'תתכוננו, אבא מת'. הבן שלי אוראל נכנס לפעור לה כמו שדרוש מקצין חמ"ל טוב שיודע מה לעשות והתחיל לתפעל את האירוע. הוא התקשר לחברת החשמל ושם אמרו לו שאביו בין הנפגעים אבל לא יודעים מה מצבו. ידענו שהוא היה שם. הבן איתן בכלל חשב בהתחלה שאולי חטפו אותו".

מדינה במלחמה החללים

אורלי ובעלה שלום ז"ל שנות נישואים. 32 חוגגים | " "הוא היה אדם חייכן צילומים: פרטי

באירוע הקשה נפצעו עובדים נוספים של חברת החשמל. "החברים שלו שבור רים", היא מספרת בעצב, "אני לא הייתי מתחלפת איתם. לראות את החבר שלהם מת לידם זו טראומה. הם היו אתו בשטח ולא עזבו אותו. אחד מהם סיפר לי שהוא לא עזב אותו עד הפינוי. יש כאלה שביר קשו מהם לזחול עד הגדר. למנהל של שלום יש רסיסים בגוף. הם ישבו איתי כל השבעה בוכים". שלום עבודי ז"ל נולד וגדל בטירת הכרמל. הוא התחנך בבית הספר היסודי דגניה ובתיכון שיפמן. את אשתו אורר לי הכיר בזמן שירותם הצבאי בבסיס הם 1991 חיל האוויר בתל נוף ובשנת נישאו. ברבות השנים נולדו להם שני ילדים, אוראל ואיתן חיים. עבודי ז"ל שנים במסירות 34 עבד בחברת החשמל רבה. "אני הייתי אתו מהיום הראשון", מספרת אשתו, "הוא עבד עבודה מאוד קשה ופרנס אותנו בכבוד. הוא שאף להתקדם בעבודתו רק שלא הלך לו בקלות. אחרי הרבה מאבקים הוא קיבל לפני שנתיים את הדרגה 'מנהל עבור דה'. הוא כל כך היה גאה בעצמו וגם אנחנו בו". תמיד ביחד הדבר שהכי חסר לאורלי הוא הזוגיות והקשר החזק שהיה ביניהם. "הוא חסר לי בכל שנייה. אין דבר כזה שהלכנו ברר

"אני לא הייתי מתחלפת עם החברים שלו. לראות את החבר שלהם מת לידם זו טראומה. הם היו אתו בשטח ולא עזבו אותו. אחד מהם סיפר לי שהוא לא עזב אותו עד הפינוי"

דניאל דדון

תה שתומכים בה ונמצאים לצידה כל העת ולצד חברותיה שלא עוזבות אותה. חברת החשמל דואגים לך? "חברת החשמל עוזרים לי. הם כמו משפחה. אספתי את כל מי שבא לנחם ואמרתי להם שאני לא כועסת על אף אחד, אין לי טענות ואני לא רוצה לדעת כלום. אני יודעת רק שהבעל שלי נהרג והוא לא איתי. זה לא משנה לי איך זה קרה. אמרתי להם: 'אף אחד מכם לא הרג אותו זה משמים'. אני אישה מאמינה ויודעת שכל אחד זה הגורל שלו. אני רק אמרתי להם דבר אחד שמאוד הכאיב לי. אני יודעת שהם הלכו לתקן את החשמל של לולי התרנגולות, לא שווה שאנשים יסכנו את החיים שלהם בשבילם. גם אם לא יהיה ללולים חשמל לא יקרה כלום. זה הדבר שאני הכי כועסת עליו".

עבד קשה שעות התקבלה ההודעה 24 רק לאחר הרשמית על מותו של שלום עבודי ז"ל. ר � שעות, עד קבלת ההודעה ה 24 באותן שמית, כבר התחילו להסתובב ברשתות החברתיות שמועות על מותו. אורלי כועסת על ההתנהלות חסרת האחריות של האנשים שמיהרו לפרסם. "אחיינית שלי מירושלים התקשרה אלי באותו יום ושאלה מה קורה עם הדוד שלה, זה הגיע עד אליה. אני כועסת על זה שברשתות החברתיות מיהרו לפרסם לפני שאני קיר בלתי את ההודעה. התמודדתי עם אנשים שהגיעו לנחם אותי עוד לפני שקיבלתי את ההודעה הרשמית". עכשיו נמצאת אורלי לצד אחיה ואחור

העמק

אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: יוסי וקנין / עורך: אורית זילברברג / מנהלת העיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גרפיקה: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

אביהו שפירא ‰ צילום: | פרטי ‰ פרוספר אזרן צילום: | שלום ז"ל ואורלי עבודי בשער: פרטי צילום: | יוסי וקנין ‰ תספורת צילום: | חיים סימנה

4

24.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

"שלום היה גאה מאוד בילדיו על ההצלחה בלימודים, על החינוך והערכים שקיבלו ממני בזמן שהוא עבד קשה. הוא היה הכי גאה כשהתבקש להעניק דרגות קצונה לבן שלו"

"עבר רק שבוע ואני לא יודעת מה יהיה הלאה. זה כל כך עצוב. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר, הוא היה אדם חייכן. אין אחד שלא אהב אותו והעריך אותו. הוא היה לארג' ואהב לעזור לזו־ לת. בעלי היה אדם מאוד דומיננטי גם מבחינת העבודה, עם החיוך שלו ושמחת החיים שלו. החברים כינו אותו בעבודה 'בלתי עציב'. האוטו שלו תמיד היה מלא בדברים טובים והוא החזיק עוגות וקפה וחילק לכולם. בשנים האחרונות חברת החשמל טבריה התחברה עם כרמיאל. מאז שהוא התחיל לעבוד עם האנשים מכרמיאל הוא פרח. הוא אהב אותם מאוד והם אותו. הלב שלי נשבר. אני לא רוצה לכעוס על אף אחד. היום פג־ שתי עוד אנשים שאמרו לי סליחה שלא הצליחו לעצור אותם מללכת לעבוד שם. אני אומרת להם שאני לא כועסת על אף אחד. נכון, זה כואב ועצוב מאוד, אבל אני אישה מאמינה. את החלומות שלי אני מגשימה. הוא תמך בי לכל אורך הדרך, אני החלטתי להקדיש את כל כולי למען המשפחה, לגידול היל־ דים שנולדו פגים. ועם זאת הגשמתי את עצמי, למדתי והתפתחתי. אני אומנית רב תחומית, ציירת ומעצבת עוגות וב־ נוסף גם הוצאתי ספר בתקופת הקורונה. הוא תמך ועזר לי בהכול. רצה שאהיה שמחה ומסופקת מהחיים למרות שאינני עובדת ומתפרנסת. תמיד אמר לי 'את תעשי בשביל הנפש'".

חוב מבלי לתת יד. זה חסר. אלה הדברים הקטנים. מהרגע שהוא בא לבית הוא רק היה צריך לסמן לי והכל היה מונח על השולחן. היו לנו חיים מלאים בקטע של הזוגיות. אני לא עבדתי בחוץ - אני עב־ דתי אצלו, בשבילו ולמענו ולמען היל־ דים. לכל מקום כמעט הלכנו ביחד, אפי־ לו לסופר. אנחנו אנשים צנועים, אהבנו לטייל בכנרת ובשטח. ידענו להעריך אחד את השנייה". שנים של אושר 32 "היינו נשואים ואהבה. היינו ה'זוג המושלם'", היא מו־ סיפה, "רבים כל יום על שטויות, אבל אף פעם לא היינו ברוגז. לא נפרדנו לדקה. היינו חברים הכי טובים. הוא סיפר לי וחצי 5 הכל. בכל בוקר התעוררתי ב להכין ארוחת בוקר. ישבנו לאכול יחד והייתה לנו לפחות חצי שעה של זמן איכות. ובסיום כל יום ישבנו על קפה אחרי העבודה וסיפרנו איך היה ומה היה. שלום היה גאה מאוד בילדיו על ההצלחה בלימודים, על החינוך והערכים שקיבלו ממני בזמן שהוא עבד קשה. הוא היה הכי גאה כשהתבקש להעניק דרגות קצונה לבן שלו. שלום היה אבא 'אריה' שליווה את בננו שנפגע בתאונת דרכים כשהיה חייל ולצערי נשאר נכה. הוא נלחם בכל המערכות והבירוקרטיות מול אגף השי־ קום של משרד הביטחון וביטוח לאומי. שש השנים האחרונות עברו עלינו מאוד קשות, אבל הזוגיות שלנו ניצחה הכל". איך את מתמודדת עכשיו?

שלום עבודי ז"ל בזמן העבודה. אהב לעבוד בחברת חשמל

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

חיפה 26 כתובתנו: בעלי המלאכה 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' טל orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

5

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 24.11.2023

נתניהו עם פורום יישובי | קו העימות Ritvo צילום: photography

המפגש שחיכו לו שבועות 5

במפגש טעון שהסתיים בתמונה משותפת הבהירו ראשי הרשויות בצפון כי לא יחזרו ליישובים בלי הרחקת החיזבאללה מהגבול כשברקע המראות מהטבח בדרום ‰ נתניהו חזר על המסרים והאיומים שהשמיע בעבר אבל לא חידש ראשי רשויות לאחר הפגישה עם ראש הממשלה: לא שמענו ממנו כל בשורה

אדי גל

Ritvo photography צילום:

שבועות לאחר פרוץ המלחמה 5 בדרום ופינוי יישובי קו הגבול בצו פון, נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם פורום יישובי קו העימות בצפון וחזר על אזהרותיו נגד החיזבאללה, לבל יפתחו במלחמה נגד ישראל. ראשי הרשויות הביעו אכזבה מהדברים ששמעו, וטענו כי לא קיבלו תשובה איך ישכנעו את התושבים לחזור לבתיהם אחרי המלחמה, אם לא יהיה שינוי בהיערכות החיזבאללה לאורך הגבול. ראש עיריית קרית שמונה, אביחי שטרן, היה בין התקיפים בישיבה ואמר לראש הממשלה כי מדובר באירוע ענק והנושא הוא לא עוד חדרי מלון פה ושם. לאחר הפגישה חזר שטרן על המסר שהעביר לראש הממשלה: "האירוע הגדול יהיה אחרי המלחמה, איך ממשיכים ליישב את התושבים על הגדרות ועל הגבול, לאחר התמונות מהדרום. כל מי שמתגוו רר כאן התעורר למציאות אחרת לגמרי". שטרן ציין כי הדגיש בשיחה שציונות זה לא

מדינה במלחמה

תחושה של אי נוחות. ראש הממשלה וראשי הרשויות

רק ליישב את הגליל ולהתגורר ליד הגבול, ציונות אפשר להגשים גם בתל אביב. "התוו שבים פה, במיוחד עכשיו שחלקם במרכז, רואים את הקיפוח של תושבי הצפון. הם רוצים פה תנאים, זה דור צעיר שלא מספיק לומר לו שהוא ציוני אם הוא נשאר בצפון, הוא רוצה ביטחון והוא רוצה סגירת פערים". היו ראשי רשויות שטענו כי יצאו מא־ כזבים מהישיבה. שטרן: "אני לא מאוכזב, לא ציפיתי שיפו רוס בישיבה את האסטרטגיה ליום שאחרי. היה חשוב שהוא בא ואמר אני איתכם. נמו שיך להשמיע את הצרכים ולומר לו שללא פתרון לסכנת החיזבאללה, לא נדע איך להחזיר את התושבים לצפון". ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום יישובי קו העימות, משה דוידוביץ',

העלה בדיון את סוגיית מיגון הצפון ושיו פוי התושבים שעזבו את בתיהם. דוידוביץ': "היה לי חשוב להציג בפני ראש הממשלה את מיצג החטופים המוצב בכניסה למועצה ולבקש ממנו אישית לעשות הכל כדי להחו זיר את החטופים הביתה כמה שיותר מהר". ו � ראש הממשלה נתניה אמר לראשי המ ו עצות בתום הפגישה: "יש לנו משנה סדורה:

היעד שלנו הוא קודם כל ניצחון מוחלט על חמאס בדרום והשבת חטופינו. הדבר השני, הוא כמובן להבטיח שביום שאחרי לא חוזר החמאס, לא חוזר משהו דמוי חמאס – גם את זה נבטיח. הדבר השלישי, ולא פחות חשוב, הוא לטפל כאן בגזרת הצפון. בגזרת הצפון כרגע יש חילופי מהלומות קשים. אנחנו מכים בחיזבאללה, אבל ההנחייה שלי לצה"ל היא להיערך לכל תרחיש. אני לא מציע לחיזבאללה לנסות את מדינת ישראל – זאת תהיה טעות חייהם. אנחנו מחוייבים להשיב את הביטחון לאזרחי ישראל – הן בדרום והן בצפון. כך גם נעשה". מספר ראשי יישובים אמרו כי הרגישו לא בנוח עם התמונה המשותפת שאירגנו להם אבל שיתפו פעולה ובחרו לא לעורר מחלוקת כאשר גם ככה המצב קשה וטעון.

נתניהו: "בגזרת הצפון כרגע יש חילופי מהלומות קשים. אנחנו מכים בחיזבאללה, אבל ההנחייה שלי לצה"ל היא להיערך לכל תרחיש"

שטרן: "ציונות זה לא רק ליישב את הגליל ולהתגורר ליד הגבול, ציונות אפשר להגשים גם בתל אביב"

6

24.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

קריית שמונה

המוסד הקולינרי המיתולוגי של העיר מעולם לא היה סגור כל כך הרבה זמן, גם לא בשנים הכי קשות של הקטיושות ‰ שמעון עמר: "אני מאוד מתגעגע, אני הולך פעם בשבוע-שבוע וחצי לקריית שמונה, אני מריח את הבית וחוזר" בגלל היעדר מיגונית: 'פלאפל עמר' סגר לתקופת המלחמה

מנות 120 נסעתי במיוחד ביום שישי והכנתי פלאפל עם שתייה לחיילים וחזרתי. אני מאמץ גדוד שריון, אם לא נעשה את זה, אף אחד לא יעשה את זה. כל עם ישראל התגייס לעזור אבל הממשלה לא עוזרת". עמר זועם על ההחלטה לפנות את העיר. "הפינוי היה מוגזם", קבע, "איזו מדינה מפנה את התושבים שלה. במקום שאנחנו ניתן ללבנונים לברוח, מפנים אותנו. לאן הגענו". הבן נדב עבד בימים האחרונים אצל פלאי פל 'הקוסם' בתל אביב. "הוא בן אדם ממש זהב. זו עבודה זמנית. מאוד קשה להיות רחוק מהבית. זה כמו חץ בלב להיות במלון ולא בבית במקום שאתה רגיל אליו. זה לא קל, אני מרגיש כאילו אני פליט", הוא מודה, "לצערי לא הייתה לנו ברירה ופינו אותנו. גם כל העובדים עזבו, הם לא היו מוכנים להישאר. אני כבר חודש רוצה ללכת לבית, לפחות ללכת לבית למיטה ולהיכנס לפלאי פל להריח, אבל אבא שלי לא מסכים לי. לפי המצב כרגע הפלאפל לא ייפתח בחודשיים הקרובים".

דניאל דדון

פלאפל עמר, המוסד הקולינרי המיתולוגי של קריית שמונה, שרק שנים להקמתו 65 לאחרונה ציין עומד כמו רוב העסקים בעיר סגור ומסוגר כבר כחודש. משפחת עמר, האב שמעון והבן נדב, שירתו במסירות ובאומץ גם בשנים בהן ספגה העיר קטיושות את כוחות הביטחון ששהו בעיר. גם בשבועיים הראשונים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל המשיך העסק לעבוד והעניק פלאפל בחינם לחיילים הרי בים בעיר, אך בעקבות הודעת הפינוי של העיר ובשל העובדה שאין מיגונית בסמוך למקום העסק, נאלצה משפחת עמר אף היא להתפנות מהעיר ולסגור את הפלאפל המי שפחתי לתקופה בלתי ידועה. כעת שוהה משפחת עמר במלון בתל אביב. הגעגועים לעיר ולפלאפל גוברים ואיתם גם החששות. "אני מאוד מתגעגע, אני הולך פעם בשבוע-שבוע וחצי לקריית שמונה, אני מריח את הבית וחוזר", אומר שמעון עמר, "אם הייתה לי מיגונית צמודה לפלאי

צילום: אביהו שפירא | פלאפל עמר השבוע. לפני שנסגר אכלו אצלו חיילים בחינם

נייה, הפלאפל מעולם לא היה סגור לתקופה כה ארוכה. בשבועיים הראשונים למלחי מת 'חרבות ברזל' הפלאפל המשיך לעבוד ושירת את כוחות הביטחון הרבים בסביבה. "שמתי שלט ענק בכניסה 'חיילים – פלאפל ושתייה ללא תשלום'. לפני שבועיים וחצי

פל הייתי ממשיך לעבוד. אני עכשיו חושש שחלילה לא ייפול טיל על העסק או על הבית שלי. רק לפני שלושה שבועות נפל טיל אצל מסעדת האחים ממן מטרים ספוי רים מהפלאפל שלי". מלבד תקופה קצרה במלחמת לבנון השי

מדינה במלחמה

הגליל התחתון

למרות המצב הביטחוני: שדרוג מקטע יוצא לדרך 65 גולני-דברת בכביש מיליארד שקל ‰ 1.1 - חברת נתיבי ישראל כבר קיבלה ממשרד התחבורה את מלוא התקציב לפרויקט הענק העבודות יחלו בימים הקרובים למרות המצב הביטחוני ‰ וגם: ומה הצפי לפתיחת המקטע החדש?

פ � נ 2015-2019 רות תאונות קטלניות ובין 500 געו בתאונות דרכים במקטעים אלה כ איש. במקטע גולני- 65 פרויקט שדרוג כביש דברת כבר עבר את שלב התכנון המפורט על ידי חברת נתיבי ישראל 2021 בשנת מיליון שקלים ויצא למכרז 200 בעלות של בחודש יולי האחרון, העלות המשוערת של פרויקט שדרוג הכביש עומדת כאמור על מיליארד שקלים שייפרסו על פני 1.1 סך מספר שנים. על פי התכנון מדובר על שדרוג שיהפוך את הכביש לדו-מסלולי משני הכיוונים ויכלול מספר מחלפים. הפרויקט כולל שלושה שלבים: שדרוג הכביש מדברת עד כפר תבור, הקמת כביש עוקף כפר תבור, ושדרוג המקטע מכדורי ועד מחלף. שלושת המקטעים מבוצעים היום במקביל על ידי שלושה קבלנים שונים כדי להאיץ את סיום ביצוע העבודות. לדברי מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ "כל הכסף כבר התקבל, הקבלנים בשטח ושלושת הקטעים יוצאים בצורה מלאה לכל הפרויקט כפי שתכננו. הצפי לפתיחת הכי ביש החדש בין שנתיים לשנתיים וחצי".

דניאל דדון

על אף מצב החירום שהוכרז ביי שראל בעקבות מלחמת 'חרבות 65 ברזל', פרויקט שדרוג כביש ממשיך להתבצע כמתוכנן. הקבלנים שזכו במכרז התחילו להתארגן בימים האחרונים לקראת העבודה בשטח, שתבוצע בשלושה מקטעים שונים לאורך הכביש. לדברי אלכי סנדרה דיבקין המהנדסת של הפרויקט בחי ברת נתיבי ישראל נבחרו שלושה קבלנים לקטע דרומי, קטע צפוני ועוקף כפר תבור. כרגע הקבלנים בחודש התארגנות וקבלת היתרי חפירה, הם מקימים בשטח את כל מה שצריך והצפי הוא כי בתוך חודש יחלו בעי 32-36 בודות. זמן הביצוע אמור לקחת בין חודשים. כזכור, בחודש מאי האחרון נערך במעמד שרת התחבורה מירי רגב טקס הסרת הלוט לשלט שמכריז על תחילת פרויקט הרחבת קטע הכביש המסוכן בין מחלף גולני לצומת דברת. הפרויקט שיצא לדרך אחרי שנים של מיליארד 1.1 המתנה, תוקצב בעלות של שקלים ומבוצע בימים אלה על ידי חברת נתיבי ישראל.

צילום: יוסי וקנין | 65 כביש

הוא מסתכן בתאונה. לאורך הכביש ישנם מספר צמתים מסוי כנים כמו צומת אילניה וצומת כפר תבור ואנשים חוצים אותם תוך כדי סכנת חיים. י � מוגדר ככביש אדום ואף זכה לכ 65 כביש נוי 'כביש הדמים' בעקבות תאונות דרכים קטלניות רבות לאורכו במרוצת השנים. בכל שנה במקטעי הכביש הללו ישנן עשי

בקטע שבין 65 המאבק לשדרוג כביש מחלף גולני לצומת דברת לא ירד מסדר היום המקומי בשנים האחרונות. מדובר בציר תנועה מרכזי, מסוכן לתנועה, להולכי רגל וגם לנהגים, עם נתיב אחד לכל כיוון ובחלקים מסוימים ממנו אף ללא גדר הפרי דה בין הנתיבים. כל מי שנוסע בכביש צריך לנהוג במשנה זהירות ובריכוז גבוה, אחרת

7

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 24.11.2023

מדינה במלחמה מכל הלב

"הם צריכים את זה

ומשתפים | " פעולה צילומים: פרטי

לחיילים מכל הלב

להרפות את השרירים עתליה ויסברג שר מעניקה עיסוי הוליסטי לחיילים

7 רובם אזרחים פשוטים שמאז באוקטובר נרתמו לעזור, לסייע ולפנק אחרי ‰ חיילים בכל דרך אפשרית משלוחי המזון, המקלחות והופעות של זמרים - הגיעו יוזמות מקוריות כמו מופעי אמנות חושים, אוהלי התרגעות בשטחי כינוס, מסיבות טראנס, הרצאות איך להתמודד עם חרדות וקשיי שינה והטענה מהירה של טלפונים ניידים פרויקט מיוחד ‰

ויסברג שר: "בשבועות האחרונים אני נוסעת עם מיטת הטיפולים שלי ועם הסדינים ושמן העיסוי, בין ריכוזי חיילים שהגיעו מאזורי לחימה וחיילי פיקוד העורף, ומשחררת בהתנדבות כתפיים תפוסות וגב כואב. הטלפון שלי הולך ומתמלא בהודעות תודה על הרצון להסיר כאב, ועל המילים הנכונות שמעצימות את החוויה. רק לראות את החיוך על פני החיילות והחיילים אחרי העיסוי, להרגיש את האנרגיה שחזרה אליהם, זה שווה לי הכל. אני מתנדבת כל חיי, וכשפרצה המלחמה הרגשתי שאני חייבת להיות בעשייה ולהעניק לחיילים משהו מיוחד שקשור במגע, בטכניקה ובאנרגיות שאני שולחת להם תוך כדי. פיניתי זמן בין המטלות המשפחתיות והמטופי לים בעסק שלי "לגעת.להרגיש.לנוע". י � דקות, והמון חיילים מג 20 "אני מעניקה לחיילים עיסוי הוליסטי של עים. אני מבקשת מהם הכוונה למקום הכואב ביותר בגוף, אצל חיילים זה לרוב שכמות וכתפיים תפוסות וגב תחתון כואב ממאמץ. חלקם מגיעים מהשטח, ומרגישים את נוקשות הגוף והשרירים. אני משתמשת בטכניקת שחרור מפרקים ונשימות עמוקות, ומגלה שהם ממש צריכים את זה ומשי תפים פעולה". ויסברג שר: "אני מבקשת מהם הכוונה למקום הכואב ביותר בגוף, אצל חיילים זה לרוב שכמות וכתפיים תפוסות וגב תחתון כואב ממאמץ" טעינה מלאה בחצי שעה שרון ושלר מפעיל ניידת הטענה לטלפונים ושלר: "גם כשהם מגיעים למקומות מסודרים אין מספיק שקעים LOGICPOINT בקיר עבור כולם, אז מצאתי חברת סטארט אפ בשם שמייצרת מטענים מהירים המוצמדים לקיר ולכל אחד מהם יש שש כאלה וקיבלנו אותם במחיר עלות. רכשנו 20 או עשר יציאות. הזמנו גנרטור, דאגנו לכבלים שיתאימו לכל סוגי הטלפונים ובנינו עגלה עם מדפים, תאורה ושילוט. את המימון סיפקה קהילת הגימלים שאותה אני מנהל של גרושים וגרושות. אנחנו נוסעים ליחידות מיוחדות ולשטחי כינוס באכזיב, לימן, עמק הירדן, צאלים, זיקים עם שתי עגלות נגררות שמחוברות לרכבים הפרטיים שלנו, ומספקים טעינה מהירה של חצי שעה. כשחיילים ביקשו שנביא גם קפה, 'שטראוס' תרמו לנו ארבע מכוי נות אספרסו ואלפי קפסולות, ומתנדבות הקהילה הוסיפו עוגות ועוגיות שהן אופות. לאחרונה הוספנו לאחד הנגררים גם מקלחת: הצבנו מיכל של אלף ליטרים מים וקיבלנו בתרומה מחברת 'חימומית' שני מחממי מים על גז".

דורון סולומון, אדי גל, מירית קושנירסטרומצה, נטע פלג, דקלה שחף, נדב שהרבני

"עמדות טעינה בחצי שעה"

8

24.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

"שלחנו משקולות יד במשקלים שונים"

"נותנת להם כלים פרגמטיים לפיתוח חוסן"

משקולות ושק איגרוף מכוני "פרופיט" סיפקו ציוד לשיפור הכושר הגופני יובל ליבלינג, הבעלים ומנכ"ל רשת מכוני הכושר שלה סניפים בחיפה, מוצקין ועוד: "מדי פעם אנחנו מרעננים את הציוד ומוכרים את הישן. הפעם החלטנו לתג רום הכל לחיילים. שלחנו משקולות יד במשקלים שונים, מוטות, פלטות אימון, גם שק איגרוף הגיע אליהם. זה ציוד יקר, אבל החלטנו פשוט לתת. העברנו ליחידות של חיל 502 של גולני שלחנו ציוד. ליחידה 9204 לוחמות, למשל לגדוד מילואים האוויר, ליחידת מילואים בדרום וגם ליחידות ארציות סמוכות למועדונים ויחיג דות עורפיות תומכות לחימה. בנוסף, החיילים מוזמנים להתרענן בסניפים שלנו, לעשות אימון טוב ואז להתקלח. חיילים גם הגיעו להתארח בסניפים שלנו בצפון. הם עושים אצלנו מד"סים כדי לשמור על כושר, ומקבלים מקלחת מסודרת עם מים רותחים באווירה אחרת".

לשמור על חוסן נפשי ד"ר קרן אור חן מרצה על הפגת מתחים ושיפור השינה ד"ר אור חן מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה: "אני מומחית בתוג רת המשחקים וקבלת החלטות. בשנים האחרונות אני מרצה על צמיחה ממשברים. מתחילת המלחמה אני מרצה לגופים שונים בצבא גם בהתנדבות, על חוסן ופיתוח תקוותיות. הייתי בפיקוד העורף, פיקוד מרכז, חיל הים ועוד. אני מעבירה להם הרצאה שנותנת להם כלים פרגמטיים לפיתוח חוסן. אני מלמדת מהו פוטנציאל צמיחה של אנשים, וכלים פרגמטיים להתמודדות בימים קשים של לחימה. בנוסף אני עושה להם קלוז'ר עם הרצאה שמסבירה איך לטייב שינה בעיתות משבר. כל אחד לוקח מההרצאה כלי משמעותי, אומרים שנגעתי בלבם ונטעתי בהם אופטימיות. אני מספרת תמיד שאדם אופטימי לא מסתכל על חצי הכוס המלאה אלא חושב איך למלא את חצי הכוס הריקה. אני יוצאת ממש מחוזקת מהחוזקות שלהם במשברים".

"חיילים שנמצאים הרבה זמן בשטח זקוקים להתרעננות"

"הריקוד משחרר לחץ"

אוהלים לפינוק והתרעננות אלי שושנה הקים מרכז התרגעות ומנוחה

לשחרר לחץ בריקודים יוסי אברג'ל מרקיד חיילים עם מוסיקת טראנס ג � חבר'ה מתחום המוסיקה והה 30 : "ארגנו כ- dj hairbass אברג'ל מוכר יותר כ – ברה. אנחנו יוצאים לבסיסים בהם יש ביקוש למוסיקה אלקטרונית, כמובן הכל באישור הצבא. חיילים שרוצים שנגיע לבסיס שלהם, כותבים לנו ולאחר השגת כל האישורים אנו אורזים ומגיעים. עד היום היינו במחנה במכבים, במחנה צור בדרום שעות. החיילים מתפרקים קצת, רוקדים, 3 הארץ והר גילה. ניגנו בכל מקום כ משחררים לחץ וממשיכים בפעילות שלהם. יש היענות רבה לפוסטים שלנו ופונים אלינו הרבה חיילים. כמובן שזה לא מתאים ליחידות בקו ראשון. אני מכיר כעשרה חבר'ה שנרצחו בפסטיבל הטראנס בנובה. התחושות קשות, והמוסיקה היא באופן מסוים גם עבורם ולזכרם".

"בימים הראשונים של המלחמה סייעתי בפינוי גופות, איתרתי נעדרים לבקשת משפחות והשבתי את החפצים האישיים של המבלים שרובם לא חזרו, למשפחות. אחר כך הקמנו בבית משפחת וענונו במושב פטיש מתחם אירוח גדול לחיילים, לעשות על האש ולנוח. מדובר בחיילים שנמצאים זמן רב בשטח ויצאו להתרעננות. רכשתי אוהל אירועים והתקנתי בשטח. אחר כך ארגנתי עוד שלושה אוהלים נוספים לאירוח חיילים כולל שינה על מזרנים. בנוסף הבאתי מכולה גדולה לצורך אחסון וחלוקת תרומות כמו תחתונים, גופיות, גרביים, ציציות, סבונים, חולצות, מגבות, פנסים ועוד".

9

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 24.11.2023

"זה יותר ממקלחת עבורם"

"הבית הפך למוקד סריגה"

תספורת עם שפם עדן טפירו וחבריו מספרים חיילים בשטחי כינוס

כובע צמר לכל חייל נשות בית דיור מוגן "פסגת חן" בחיפה סורגות לחיילים ) היא אשת חינוך שבין היתר ניהלה את בית הספר איינשטיין. 80 נרי חנס ( בשנים האחרונות נרי עומדת בראש "מפעל" סריגה בבית הדיור המוגן פסגת חן. "מאז פרצה המלחמה הבית שלי הפך למוקד סריגה. סורגים פה וגם יש סורגות שמביאות הנה ואנחנו שולחים לחיילים. אנחנו סורגות יחד כל יום שלישי. דיברנו עם נציגי צה"ל ואמרו לנו שמותר צמר בצבע שחור וירוק כהה. יש נהג מונית שמדי פעם מסיעה אותי. הוא פנה אליי ואמר שהבן שלו מגיע לחופשה ראשונה מהצבא, והוא היה שמח לקבל כוכעים ליחידה שלו. לא היה לי משהו מוכן אבל זירזתי את החברות ודאגנו לו לשקית לחיילים. התגובות מצוינות. חיילים שולחים לנו תמונות, סרטונים ומכתבי תודה אחרי שקיבלו את הכובעים. כבר שלחנו יותר מאלף והסבתות הסורגות ממשיכות קדימה". חנס: "חיילים שולחים לנו סרטונים ומכתבי תודה אחרי שקיבלו את הכובעים. כבר שלחנו יותר מאלף כובעים"

עדן טפירו: "בצוק איתן התגבשנו קבוצת ספרים ונסענו לדרום. יומיים אחרי הטבח בדרום התגבשנו מחדש הספרים אלירז אסרף, אורון טובי וחיים חזן, ונסענו למוצבים בצפון לספר חיילים. התגובות היו מדהימות. הם אמרו שזה יותר ממקלחת עבורם. העס ניין התגלגל מפה לאוזן וקיבלנו עשרות פניות. אנחנו נוסעים פעמיים בשבוע. השבוע היינו בשטח כינוס בבארי. עשינו יום הפוגה לחיילים שיצאו להתרעס ננות מעזה. הטרנד שהכי מבוקש על ידי החיילים הוא להשאיר להם שפם כאות הזדהות. נראה לי הטרנד של השפמים יתפוס גם אחרי המלחמה, כי גם אזרחים שלא מגויסים מבקשים ממני להשאיר להם שפם ביס ס � יום סכין או מ 40 מים אלו. פגשנו אנשים שלא ראו פריים, וזה ממלא אותי כשאני מצליח להעלות להם את המורל. היו מלא נשים קרביות שביקשו לתרום את השיער שלהן".

לחיילים מכל הלב

"באתי לחזק ויצאתי מחוזק"

"ניצלנו את התנורים שמשמשים אותנו בשגרה"

תת מודע בחזית ניר חיימוביץ' עורך הופעות של אמנות חושים

חלות טריות וחמות לשטח

אנשי הפקולטה להנדסת מזון בטכניון כבר ארבע שבועות ברציפות, יוצאים מדי יום חמישי משלוחים של חלות למשרתי המילואים מהטכניון. היוזמה היא של הפקולטה להנדסת מזון חלות עבור חיילי מילואים מדי שבוע. במלאכת 300 וביוטכנולוגיה שמייצרת הלישה והאפייה לוקחים חלק גם דיקנית הפקולטה, פרופ’ סימה ירון, עובדים וסטודנטים לתארים מתקדמים, והחלות נשלחות במכוניותיהם הפרטיות עם ציורים וברכות של ילדי העובדים. פרופ’ ירון: "נקודת האור שמחזקת אותנו בתקופה הקשה הזו היא האחדות והעזרה ההדדית של הישראלים בחזית ובס עורף. התגייסנו כולנו, סטודנטים, עובדים, וחברי סגל, וניצלנו את התנורים שמשמשים אותנו בימי שיגרה ללמוד על אפייה כדי לאפות בהתרגשות רבה מאות חלות שנשלחו באהבה רבה למגויסים ברחבי הארץ.

"כבר בשבוע הראשון פרסמתי בין חברים ובקבוצות שאשמח להופיע בפני חיילים וילדים. מיד הגיעו פניות רבות, ואני משתדל להיענות לכולן. המפגש עם הגיבורים האלה נותן לי כוח וממלא אותי. כמו שאומרים באתי לחזק ויצאתי מחוזק. קיבלתי הצעה להופיע בחו"ל, ובלי לחשוב ויתרתי כי לשמח את החיילים שלנו. היו יחידות איש, ולעומת זאת הגעתי עם הגברה קטנה להופיע 20 מובחרות בהן הופעתי מול . התגובות שאני מקבל הן מדהימות. השבוע הופעתי 300 חיילים והגיעו לשם 50 מול מול גולנצ'יקים שאיבדו את החברים שלהם. הם אמרו שהאסקפיזם הזה נותן להם כוח להבין שהחיים חזקים מהכל. התגובה המצחיקה שאני מקבל הכי הרבה היא: "אם אתה אומן חושים אמיתי, אז תעלים את האויבים שלנו".

24.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה 10

11 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 24.11.2023

"תוך שלושה ימים בעלי עסקים מעוטף עזה נאלצו להתמודד 4 ? איך מתמודדים עם הקריסה בעסק בזמן מלחמה מענק של אלפי שקלים ‰ מפרוץ המלחמה עם סגירת העסק, הקשיים הנלווים והכסף שנגמר "אין מילה אחרת חוץ ממדהים" ‰ ממיזם "עוטף לעסק" עזר להם להרים את הראש

- דנה יופה - בשיתוף הסוכנות היהודית -

"הכל הלך לפח" באוקטובר. מור הוא 7 אלירן מור יוסף נפש עם משפחתו באילת כשהמלחמה פרצה ב זכיין של סניף "בורגרים" בשדרות, המסעדה הייתה סגורה מכיוון שהיא כשרה ומזל שכך, כיוון שהמחבלים גם הגיעו לאזור בו היא נמצאת. "המסעדה ממוקמת ב"מול" בשדרות וגם לשם הגיעו המחבלים באותה השבת, היו שם יריות", מספר מור יוסף ומוסיף כי מאז אותה שבת המסעדה שמפרנסת עשרה עובדים - סגורה. "עד יום רביעי לא היה חשמל בכלל בקניון, כל המלאים שהיו לנו במקפיא - צ'יפס ובשר, הכל הלך לפח". מור יוסף נולד גדל בשדרות וכיום מתגורר במושב קידר שנמצא סמוך לעיר ולא פונה. לדבריו, לאחר מספר שבועות ללא עבודה אבל עם דרישות תשלום לספקים וגם שכירות, לא נשאר כסף בחשבון, ודווקא אז הגיעה הפתעה נעימה. "הגשנו בקשה למענק מהקרן של אלף שקלים. עם הכסף 20 הסוכנות היהודית, ותוך מספר ימים הופקד לי בחשבון סכום של הזה יכולנו לשלם לספקים וגם לשכירות של חודש אוקטובר שגבו מאיתנו. לא מדובר על סכום שמקים אותנו על הרגליים אבל זו עזרה. וצריך לזכור שגם מעבר לעבודה ולעובדים יש לי בית לפרנס". איך עושים את זה? "אני נעזר בחברים ובהלוואות עד שנראה איך ממשיכים ומתי יגיע הכסף מהמדינה". מצליח לחשוב על העתיד? "כן. אני חושש שכשנחזור לפעילות והמלחמה תסתיים נהייה בבעיה כי כל הקיבוצים שהיינו מספקים להם משלוחים, לא יחזרו בשנה הקרובה, אבל אנחנו נתמודד ונקווה שמה־ מדינה תעזור לנו".

צילום: פרטי

דותן מינס

"שלחתי הודעות וראיתי רק וי אחד"

"אני והמשפחה נמצאים בימים אלה במלון לאונרדו פלאזה בירושלים", מספר דותן מינס, בעל עסק למתן שירותים לעובדים זרים מכפר מימון הנמצא בעוטף עזה. "פינו אותנו מיד אחרי השבת הנוראית. היה מזל גדול שהם לא הצליחו להיכנס אלינו למושב. מסוק עם לוחמים נחת ממש קרוב אלינו, הייתה היתקלות עם מחבלים והלוחמים עצרו את המחבלים מלהגיע אלינו". מינס, אב לארבעה, התפנה בשבוע הראשון לאחותו בנתניה: "זה היה מאוד מאתגר, שתי משפחות עם ילדים בדירה, אחר כך סידרו לנו מלון בירושלים ואנחנו פה כבר חודש פלוס". ספר על העסק הלא שגרתי שפתחת. שנה. לאבא שלי יש משק לפפאיות בכפר מימון ועובדים אצלנו 13 "שיווק מינס קיים וגם במשקים מסביב עובדים זרים שהגיעו לישראל בעיקר מתאילנד. נוצר צורך לתת להם מענה לצרכים שלהם כמו אוכל, תקשורת, שירותי דואר. בהתחלה נתתי שירות בחינם לעובדים שלנו במשק ואז פנו אלי עוד עובדים ולכן פתחתי חנות קטנה שבה מכרתי אוכל אסיאתי ומצרכים של תאילנדים. ההתרחבות במשך השנים הייתה במתן שירותים לעוב־ דים כמו עזרה בביורוקרטיה, דואר, תקשורת סלולרית ועוד, בכל אזור אשכול אני סיפקתי את העזרה והמענה לצרכים של העובדים הזרים". מה קרה מפרוץ המלחמה? "בהתחלה היינו עסוקים בבריחה מהאזור, כך שהעסק בכלל לא היה בראש מעייני. אחרי כמה ימים התחלתי לבדוק מה קורה, היו לי לקוחות בבארי שפחדתי להתקשר אליהם, שלחתי הודעות ואני רואה רק וי אחד שהתקבל. בהתחלה לא הבנו את כל גודל הזוועה והטבח, עד היום אין לי אינדיקציה לגבי העובדים בבארי. התאילנדים עזבו הכל וברחו והשאירו אותי גם עם חובות אבודים, כיוון שהם היו קונים בהקפה, ספקים שצריכים לקבל כסף וסחורה שחלקה פגת תוקף". באחת הקבוצות בווטסאפ הועבר לינק של "עוטף לעסק", המיזם שהקימו הסוכנות וחברת כלירמרק קפיטל, אשר נרתם למען העסקים IVN היהודית, חברת שבא, עמותת בעוטף עזה. מינס מילא וחשב שאין פה מה להפסיד, אבל התדהמה שלו היתה גדולה שאחרי אלף שקלים. 15 מספר ימים קיבל "הסוכנות היהודית הם אלופים", הוא אומר, "הם הראשונים שנתנו עזרה כספית במהירות וגם הטופס שלהם היה מאוד קל למילוי. הכסף הזה נותן חמצן לעסק. לא ציפיתי לכזה סכום וזו הייתה הפתעה נעימה". בימים אלה מנסה מינס להמשיך ולהפעיל את העסק: "אני נוסע פעמיים בשבוע לכפר מימון ועושה סיבוב אצל העובדים שנשארו לבדוק מה הם צריכים ואיך אפשר לעזור". חושב על היום שאחרי? "יש פה חבר פסיכולוג מהמושב והוא אומר לי אל תחשוב רחוק, תחשוב רק על מחר".

צילום: פרטי

בורגרים בשדרות

24.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה 12

אלף שקל" 15 קיבלתי "מנסים להתניע את העסק ממלון בהרצליה" צילומים: פרטי

חיים חדד, חשמלאי ממושב זמרת שפונה, חזר לביתו רק בשבוע האחרון. "המחבלים היו ממש בפתח המושב, הם פשוט המשיכו בתנועה הלאה", הוא מספר. "כישוב לא נפגענו פיזית אבל כל הישוב פונה קודם לאילת וממש לפני מספר ימים עברנו אני ומשפחתי להרצליה, בשביל להיות יותר קרוב לבית וכדי להחיות את העסק שלי". לחדד ואשתו שלושה ילדים קטנים והוא מספר כי הם מנסים להתחיל לקיים איזושהי , 2020 שיגרה והרצון להחיות את העסק הוא חלק ניכר מכך. "אני חשמלאי עצמאי משנת ו � שנה, העסק שלי בנוי למתן שירות למפעלי תעשייה, אם היא מ 20 אבל בתחום כמעט שבתת אז גם אני מושבת ואם היא עובדת אני עובד. עכשיו התעשייה מנסה להתאושש כי כולם צריכים מזון, חומרי ניקוי, מאכל לבהמות, קופסאות פלסטיק, צנרת. אני נותן שירות למגוון רחב של מפעלים וכל המפעלים שאני נותן להם שירות נמצאים בעוטף ולאט לאט מחזירים לפעילות". בשבוע השני של המלחמה בדק חדד עם רואה החשבון שלו לגבי מענקים מהמדינה. "לא עבדתי, הלקוחות לא העבירו כסף ובינתיים הייתי צריך להעביר כספים לספקים ומשכורת לעובד, הוא חזר אלי וסיפר שיש מענק מיוחד מהסוכנות היהודית לבעלי עסקים מהעוטף. אלף שקלים. המענק פתח נתיב של 15 מילאנו את הטפסים ובתוך שלושה ימים קיבלתי אוויר ובימים האלה זה המון כסף. זו הרגשה מדהימה לקבל כל כך מהר את הכסף מהסוכנות היהודית". מה לגבי העתיד? "אף אחד לא באמת יודע, היום חזרתי לאזור ואני מתכנן לראות איך מחזירים את הלקוש חות, התעשייה גדולה ונקווה שמפעלים יחזרו לעבוד".

אילן משה

"מהיר מהמענק של המדינה"

לאילן משה יש עסק למתן שירותי כביסה - "שירותי כביסה כביסטיב". העסק הוותיק ש � שנה) מעניק שירותי כביסה למגזר הפרטי ולמגזר העסקי, ולו שני סניפים, אחד ב 20) הסניף בשדרות סגור כי העובדים 8.10 דרות והשני בלהבים. לדבריו, "החל מיום ראשון וכל העיר מפונים, בעקבות המצב גם המפעלים שאיתם אנחנו עובדים לא עבדו בשלושת לאפס". 100- השבועות האחרונים כך שלא היה למי לתת שירות. העבודה ירדה מ מה לגבי הסניף בלהבים? "הסניף עובד לא במתכונת הרגילה, אין לקוחות אנשים במילואים או בבית, ההכנסות נפגעו בחמישים אחוז". מה עושים? לחודש חייבים לשלם משכורות כי המדינה לא נתנה אופציה לגבי 10- "מנסים לשרוד, ב העובדים - להוציא לחופש, לחל"ת... בסוף נאמר שעלי לשלם לעובדים והמדינה תחזיר לי". 15 המענק של מיזם "עוטף לעסק" הגיע למשה בהפתעה: "הסוכנות היהודית העבירו לי

צילום: פרטי

אלף שקלים בתוך ארבעה ימים, הם היו יותר מהירים מהמדינה שאמורה לשמור ולעזור לי. הכסף עזר לי לשלם את ההוצאות של חודש ספטמבר". חושב על העתיד? "אני לא יודע מתי אוכל לפתוח את הסש ניף, אני חושב שהתושבים לא יחזרו בקרוב, אם אני פותח את העסק יש עלויות ואני לא אפתח כדי להפסיד כסף. העובדת שלי בסניף של שדרות פונתה לאילת ומי יודע מתי היא תשוב. אני מקווה לטוב ומצפה שהמדינה שתתמוך ותעזור לנו".

חיים חדד

כביסטיב

מיזם ״עוטף לעסק״

9- מענקים מיידים בהיקף כולל של כ 1,000 - כ מיליון שקלים הועברו מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" לעסקים קטנים וזעירים בעוטף, מחציתם מהעיר שדרות והיתר מאופקים ומהמועצות האזוריות שער הנגב, אשכול, שדות נגב וחוף

אשקלון. כולם במסגרת מיזם ״עוטף לעסק״ שהושק על ידי הסוכנות היהודית, חברת שבא, , וחברת כלירמרק קפיטל. המיזם IVN עמותת פועל בשיתוף עם אחים לנשק - חמ״ל אזרחי וקרן ושותפים Monday משפחת וילף, ובסיוע חברת

נוספים. בנוסף למענק בעלי העסקים מופנים לגופים המעניקים להם ליווי עסקי וליווי של מנטורים , הסוכנות היהודית, עמותת 8200 מתנדבים - בוגרי , אחים לנשק - חמ״ל אזרחי וארגונים נוספים. IVN

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 24.11.2023 13

:'90־ ' וה 80־ ראש העיר קריית שמונה בתקופת הקטיושות בשנות ה מישהו

מנסה לחנך אותי מחדש להיות פחדן, לנטוש עמדה ולברוח"

פרוספר אזרן המיתולוגי מביט מביתו על מלחמת 'חרבות ברזל' ולא מאמין שזה ‰ מה שרואות עיניו האיש שניהל את קריית שמונה תחת מטחי קטיושות בימים שלא היו אזעקות ומערכת הגנה אווירית כועס על ההחלטה לפנות את התושבים, מבהיר שלא היה נותן לצה"ל לקחת אחריות על העיר ותוקף את חוסר האקטיביות נגד חיזבאללה

דניאל דדון // צילום: אביהו שפירא

כשבועיים אחרי שמלחמת חרבות ברזל פרצה החליט שר הביטחון יואב גלנט לפנות את תושבי קריית אלף תושבי העיר רק 23 שמונה. מתוך כ־ החליטו לא להתפנות ולהישאר 2,000 כ־

להישאר בעיר? "אני מרגיש שמישהו מנסה לחנך אותי מחדש להיות פחדן, לנטוש עמדה, לעזוב את מקום המגורים שלי ולברוח. במקום שהוא יעשה את זה לצד השני, לצד שמ־

סילק את כולם והרס את כל המערכות העדינות האלה שנבנו בעמל רב. עכשיו פתאום שמים לב רק לכיתת הכוננות ביישובים, דבר שהיה מאז ומעולם. מי־ שהו רק עכשיו גילה שיש דבר כזה?". איך אתה חושב שראש העיר אביחי שטרן פועל בתקופה הזאת? "אני לא רוצה לחלק לו ציון אישי מה־ סיבה שאני אצטרך לעשות השוואות ואני לא רוצה לעשות השוואות ביני לבין אף ראש עיר שהחליף אותי. אני רק לא מקבל את זה שההנהגה נמצאת מחוץ לעיר קריית שמונה". איך אתה היית פועל אם היית עכשיו ראש עיר? "אני כבר פעלתי, אני לא צריך לה־ גיד איך הייתי פועל. כתבתי ספר על זה: 'ראש עיר תחת אש'. כל עם ישראל ראה שנים. לא 15 איך פעלתי וזה היה במשך יום אחד. אני ניהלתי עיר תחת אש. לא נתתי מעולם לצבא להשתלט על העיר, לא לפקד עליה ולא להיות בתוכה. אני נשארתי המפקד העליון בקריית שמונה

המשפחה שלך נשארה? "הילדים שלי מגויסים מהיום הראשון. אשתו של אחד מבניי עם ארבעת ילדיהם עזבה רק לפני שבוע והשבוע הם חזרו הביתה, היא לא מוכנה להיות בחוץ בשום אופן. המשפחה של בן אחר שלי נמצאת בטבריה". המפקד העליון לאזרן יש ביקורת רבה על המדי־ נה ועל הצבא שהוציאו את הפקודה על פינוי העיר. "אני חושב שקורה משהו מאוד לא טוב לא רק בעיר, אלא בכל ההתיישבות בצפון", חידד את עמדתו, "בעבר היו מערכות צבאיות מתוכננות להפליא למצב כמו עכשיו - משק לשעת חירום, פינוי סעד וחללים, הגנה אזרחית לערים והגנה מרחבית ליישובי הקו. כל הפקודות הצבאיות הללו נועדו בזמנו לאפשר לצבא לעשות את תפקידו מחוץ להתיישבות כשבתוך ההתיישבות אנחנו נסתדר לבד. אבל מה עשה הצבא היום -

נסה להרוג אותי ושהוא יברח ושהוא יפחד, אז הוא מנסה לעשות את זה לי. אותי לא מחנכים מחדש. אני חונכתי על ברכיים אחרות, טרומפלדור הוא אחד מהחברים של תוש־ בי קריית שמונה. אנחנו הטרומפלדורים של הדור הזה". איך אתה מסתדר מבחי־ נת המחיה?

ביניהם ראש העיר המיתו־ ,74 לוגי פרוספר אזרן בן ה־ שניהל את קריית שמונה בתקופה הקשה של ירי 80 הקטיושות בשנות ה- . גם אז כמו היום 90 וה הוא לא עזב את העיר. "אני נמצא בקרית שמונה בבית שלי. לעולם לא התפניתי ולעולם לא אתפנה", הוא מצהיר בגאווה, "חששות מטילים תמיד היו. נפלו

מדינה במלחמה בקו האש

"אשתי שוש ז"ל לימדה אותנו לאגור כמו שהיא למדה מאמא שלי. יש לנו במ־ קררים מכל טוב ואני יודע להתארגן כמו שצריך. לי אין בעיה להכין ארוחה תוך חמש דקות ואני חי בסדר גמור, לא בוכה לאף אחד".

טילים על קריית שמונה כבר עשרות 100 שנים והיו ימים קשים מאוד שחווינו טילים ליום בלי כיפת ברזל, בלי פטריוט ובלי שהיו אזעקות שהזהירו אותנו. עמ־ דנו בזה בכל זאת". אתה מרגיש מחויבות ואחריות

14

24.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

שלי יותר נכונה מכל התפיסות שהיו עד עכשיו". להכות בחיזבאללה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שכל קריית שמונה מפונה למשך זמן כה רב ואזרן מביע את כאבו על המצב. "אני מסתובב כל יום ארבע פעמים ביום, כל העיר נטושה. אני נמצא במקום שומם. אני עושה כל מה שאני יכול, למשל בעז־ רה וסיוע לגורמי צבא שנמצאים פה וחלק מהם בכלל לא תוכנן לנהל עיר בחירום ולא אמור להתעסק עם עניינים אזר־ חיים. גם להם חסרה עזרה שיכולנו לתת להם אם היו נשארים פה בעלי תפקידים ועובדים חיוניים במסגרת משק לשעת חירום. יש הרבה סיבות נוספות שאני לא יכול לפרט, שבגללן עיר צריכה להיות מנוהלת על ידי ראש העיר שלה וצוות העירייה ולא על ידי שום גורם אחר כמו צבא ומשטרה". לדעתך צריך להוציא עכשיו הוראה להחזיר את התושבים לעיר או שכבר מאוחר מדי? "מאחר וצה"ל עשה מזה כבר פרסומת כאילו הוא אומר לחיזבאללה אם אתם יורים אתם לא משיגים את שלכם כי אין אנשים בעיר, אז הם ירו לעכו ונהריה כי אותם לא פינו. הם מרחיבים את הטווח כשהם רוצים. אנחנו יודעים שכל הארץ מכוסה בטווח הטילים שלהם. אם עכשיו נגיד שאנחנו מחזירים את תושבי קריית שמונה הם יקצרו את הטווח. היום הם יורים טילי נ"ט לעבר העיר. אלו טילים שטוחי מסלול וכיפת ברזל לא תופסת אותם. איך שהאזעקה מתחילה לפעול, שניות ויש בום. אני לא יכול 4 אני סופר לרוץ לאף מקום, אני צריך להיתקע במ־ קום איפה שאני עומד". מה צריך לעשות לדעתך עם האיום של חיזבאללה עכשיו? "אומרים שאבן שזרק טיפש לבאר אלף חכמים לא יוציאו. ישראל נתנה לחיז־ באללה להגיע לדרגה של מעצמה, לא פחות. אפשרה להם להצטייד בטילים 100 במרחקים שונים, ביניהם טילים של ק"ג חומר נפץ. זה כמו ארבע קטיושות 15 בטיל אחד, שמגיעים לטווח של עד ק"מ, והם יפילו אותם עלינו בקריית שמונה. בגלל זה כנראה זה מפחיד את הצבא והם קודם הוציאו אנשים מפה. אי אפשר להרגיל את המדינה לחיות כולה במרכז. עכשיו צריך לעשות צעד קיצו־ ני מאוד: להפיל על החיזבאללה בלבנון את אותו סוג של פצצות שהפילו בכור האטומי בסוריה. רק כך נוריד את הסיכון של מסיביות התגובה שלהם על יישובים אזרחיים. אתה לא יכול לעשות מטחים כמו שהיו לעזה ולאפשר להם לירות. החמאס למרות כל מה שקורה, יורה עד היום. אתה לא יכול לאפשר לחיזבאללה להוציא מסה כזאת על ישראל לפני שהם מושמדים. נתנו להם לא רק לה־ צטייד, נתנו להם לצעוד במצעדים של טרוריסטים כמו צבא. נתנו להם לעבור על ההחלטה של האו"ם שלא לעבור את הליטני ושתקנו להם שהם הגיעו עד הג־ דרות ושברו לנו מצלמות ובנו אוהלים. מה שעושה היום הצבא שהוא מוציא את התושבים מפה, הוא מעניש את התושבים על המחדלים שלו. במקום שכל לבנון תברח אז אנחנו בורחים".

"אותי לא מחנכים מחדש. אני חונכתי על ברכיים אחרות, טרומפלדור הוא אחד מהחברים של תושבי קריית שמונה. אנחנו הטרומפלדורים של הדור הזה"

"נתנו לחיזבאללה לצעוד במצעדים של טרוריסטים כמו צבא. נתנו להם לעבור על ההחלטה של האו"ם שלא לעבור את הליטני ושתקנו להם שהם הגיעו עד הגדרות ושברו לנו מצלמות ובנו אוהלים"

פרוספר אזרן השבוע באחד המקומות בהם נפל טיל

טיושות מבחינת ההיקף? "התקופה הזאת לא מגיעה לקרסוליים של תקופת הקטיושות כשהייתי ראש העיר. בתקופה שלי אנחנו היינו מח־ ליטים מתי לעשות אזעקה, הצבא היה אמור לנו תכניסו אנשים למקלטים ואני הייתי עונה לו שאני לא מכניס אף אחד ושאני לוקח על זה אחריות. התדירות של הטילים הייתה אז כל כך גבוהה, שלפני שהספקנו להודיע לתושבים עם מגפו־ נים 'נא להיכנס למקלטים' כבר הטילים נפלו. עבדתי בתקופת האבן, אבל עשיתי דברים הרבה יותר יעילים ממה שעושים עכשיו. התושבים מרוב תרגולות כבר למדו מתי להיכנס ולצאת לבד ולא היינו צריכים להודיע להם. כדאי לסמוך על החושים של האנשים שגרים פה ואנח־ נו רק עזרנו להם מדי פעם. רק כשירד מטח וראינו אנשים בחוץ אז כרזנו להם להיכנס למקלטים. לעומת זאת עכשיו במלחמה עד היום ירו טילי נ"ט ואני לא רוצה לפתוח פה לחיזבאללה – אני כבר חמישה שבועות כאן והוכחתי שהתפיסה

מקלטים כמו שצריך והבאתי בנקים וניידות דואר עד פתח המקלטים. כפיתי על הממשלה לעשות כבלים במקלטים, מה שלא היה בכל מדינת ישראל". התקופה הזאת דומה לתקופת הק־

שנים וניהלתי אותה תחת אש. 15 במשך אני המצאתי את השיטה של הפינוי אבל היא נועדה רק לפנות את החלשים, את קשיי היום ואלו המרותקים למיטות. כל מי שהוא לעול על החברה. דאגתי שיהיו

צילום ארכיון: צבי רוגר

עם שר הביטחון דאז יצחק רבין אחרי ירי קטיושות על העיר 1987 אזרן כראש עיר בשנת

15 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 24.11.2023

מלחמת 'חרבות ברזל' תפסה את חיים סימנה ממושב כנף שב־ המיתולוגי 7 רמת הגולן, רנ"ג חטיבה ודמות דומיננטית בחיל השריון, לק־ ראת סוף חופשת השחרור שלו מצה"ל 7 שנות שירות. כבר בבוקר ה- 30 אחרי באוקטובר הוא עלה שוב על מדים, התייצב במפקדת החטיבה ואחרי מספר ימים כבר ירד דרומה ומאז הוא בחפ"ק האחורי של 'עוצבת סער מגולן' אי שם בעוטף - מלווה, מסייע ועוזר במאמץ המלחמתי של לוחמי החטיבה בצפון רצועת עזה. רגע לפני שיעלה על אזרחי לתמיד התיישב סימנה או כמו שקוראים לו בח־ 'סימנה האגדי' לסכם את הפרק 7 טיבה המשמעותי בחייו. חייל מורעל נולד וגדל בשיכון ד' 49 סימנה בן ה בבית שאן, בנם של גבריאל ז"ל ומרי תיבדל"א. הוא למד במקיף הדתי במג־ מה ביולוגית, בלט בכישורים חברתיים ובאהבה למשחק. כשהתקרב לגיל גיוס רצה לשרת בסיירת גולני. "הייתי מו־ רעל צבא מהבית", הוא נזכר, "אבא שלי דאג שנקרא ספרים על פעולות התגמול של אריק שרון. להורים 101 ועל יחידת שלי לא היה רכב כשהייתי ילד ולמרות זאת בכל יום עצמאות אבא שלי לקח את כל המשפחה באוטובוסים למוזיאונים התרסק. בכיתי בבקו"ם. עשו לי בדיקה נוספת וגם אותה לא עברתי. זה שבר אותי כי אפילו חריג חי"ר לא נתנו לי. לבסוף נכנסתי לקצין מיון והוא אמר לי תבחר - שריון, תותחנים או נ"מ. עניתי לו: 'שלח אותי לחטיבה של אביגדור קה־ ." 7 לני' וכך קרה. ככה הגעתי לחטיבה הגיע סימנה לטירונות 93 באוגוסט שריון בצוקי עובדה ושובץ כלוחם בפ־ , אז עם טנקי 75 לוגה כ' (כפיר) בגדוד ב, תחת המג"ד אבי אשכנזי 2- מרכבה (אחיו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אש־ כנזי). כצפוי היה סימנה חייל מורעל שמ־ קבל את הציונים הכי גבוהים וראשון לכל משימה. בסיירים דרש להיות הטען - התפקיד הכי קרוב לחי"רניק - אבל קיבל להיות תותחן. "אחרי סיירים הג־ עתי לצמ"פ (צוות מחלקה פקודה) ברמת הגולן. שלושה וחצי חודשים בהם הכשי־ רו אותי להיות טנקיסט. בצמ"פ נהניתי למרות שזה היה קשוח - אהבתי להיות בשטח, בבוץ ובקור. הייתי מצטיין צמ"פ ואז גם החליטו להעביר אותי למקצוע הטען. בצוות הראשון שלי היו המט"ק יהודה מקרית שמונה, הנהג האני מהכפר מג'אר ושלומי בראל מרעננה. אחר כך היה איתי בצוות אבישי להב שעד היום אנחנו חברים. גיא כהן היה המ"מ". של הצבא. הוא השריש בנו את אהבת הארץ. עד הוא עשה מילואים 52 גיל וכשהוא לבש מדים הוא שמח. ככה הפכתי להיות מורעל צבא. בתיכון הייתי הולך עם מעיל אמריקאי-צבאי ויודע הכול על צה"ל. כשהת־ גייסתי עלו על זה שאני עיוור צבעים וככה החלום שלי להגיע לסיירת גולני

מארבים בלבנון אחרי שסיים את ההכשרה עלה לגדוד, כשעיקר הפעילות המבצעית של צה"ל באותם שנים הייתה המלחמה ברצו־ עת הביטחון בדרום לבנון. "הייתי בכל המוצבים החודרים אז - עיישה, ריחן, חצבייה ואחרים. בפעם הראשונה שה־ געתי לעיישה פגשתי חברים מבית שאן ששירתו בגולני וקצת אכלתי את עצמי כי החלום להיות חי"רניק קצת נשאר, אבל אחרי שראיתי בלבנון את כוחו של הטנק זה עבר". איך היה השירות ברצועת הביטחון? "כל הסדיר הייתי לוחם. עשיתי המון מארבים. בריחן היו מפצ"מרים אותנו בוקר ולילה. היה לנו אירוע של הית־ 12 קלות ליד דמשקיה יחד עם מסייעת של גולני. זה היה מוצב של צד"ל שה־ גיע מודיעין שחיזבאללה רוצה לכבוש אותו. שלחו אותנו להגן עליו. זה היה בחורף וירד שלג. כל יום היינו שומרים על המוצב ובלילה יוצאים למארבים. צ'יקו 12 אחרי כמה ימים ביקשנו ממג"ד תמיר שיקפל אותנו משם כי לא קרה ימים 10 כלום. הוא כמובן סירב. אחרי יצאנו לעוד מארב, כשגשם לא מפסיק לרדת. במהלך המארב זיהינו שלושה מחבלים. המט"ק ערן מטמון ממדרך עוז קיבל אישור ירי, ירינו לכיוונם ובקביל התחילו לפצמ"ר אותנו. זה היה מורכב מאוד בגלל הגשם והערפל וגם כי פח־ דנו לפגוע בחיילי גולני שהלכו לידינו. שמיד אחרי שסיימנו תרח"ט ברמה המג"ד דאז אייל זמיר בא אלינו ואמר שיש בלגן בלבנון ולכן הוא החליט לה־ קפיץ לשם לתגבור את הפלוגה שלנו. זה היה יום חמישי בלילה ולמרות שהיינו עייפים מהתרגיל נכנסנו מיד לטירוף. היינו מורעלים להיות בלבנון ולהגן על המדינה. כמובן ביקשנו שיחזירו אות־ נו לטנקים עוד לפני שנעשה מקלחת כי הטנק בשבילנו היה הבית והנשק האישי. חזרנו לשטח ועבדנו על הטנקים עד הבוקר כדי שיהיו מוכנים. לא ראינו בעיניים. ביום שישי בערב יצאנו ללבנון ולא אשכח שכשעברנו בקריית שמונה תושבים, שבדיוק יצאו מבית הכנסת, צעקו לנו: 'שאלוהים ישמור אתכם'. הייתה תחושת שליחות". המג"ד התקשר שמונה חודשים לפני השחרור הגשים סימנה חלום קטן, כשהמג"ד אייל זמיר מינה אותו להיות הרס"פ של הפלו־ גה שלו, פלוגה כ'. "פלוגה כ' נחשבה לפלוגה של 'המשוגעים' בגדוד. היינו הגולני של שריון", סיפר סימנה בגאווה, "היינו מגובשים מאוד ומקצועיים מאוד. בלבנון כשהיה נתקע לגולני הנגמחון בבוקר חיילי צד"ל הלכו והביאו את הגופות של שלושת המחבלים ושמו אותם במרכז המוצב. היה עוד אירוע בריחן שבו לוחם מעורב גולני נהרג מפצמ"ר שנפל במוצב. התקופה של המוצבים הייתה קשה". זיכרון חד מאותה תקופה בלבנון? "אני זוכר מקרה

רנ"ג חיים סימנה ממושב כנף שברמת הגולן הוא אגדה בחטיבה רס"ר מיתולוגי שיוצא לגמלאות ‰ 7 רגע ‰ שנה בחיל השריון 30 אחרי לפני שהוא פושט את המדים האיש שתמיד היה שם - בלחימה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, בהלוויות של החיילים שנפלו, בטיפול במשפחות השכולות, בכל המבצעים בעזה וגם עכשיו במלחמת 'חרבות ברזל' - חוזר לתחנות המשמעותיות בשירות, למפקדים שאהב ומגלה מה יעשה באזרחות הוא פשוט שריונר

מדינה במלחמה

"גדלתי בשכונה לא קלה

בבית שאן. כבר כילד ראיתי סמים, משטרה ומרדפים. הייתי יכול בקלות להידרדר לפשע, אבל אבא שלי החזיק אותי קצר, היה קשה איתי"

יוסי וקנין

16

24.11.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

חיים סימנה. "הייתי קשוח, אבל | " ידעתי גם לחבק צילום: יוסי וקנין

האסון הזה", נזכר סימנה, "פתאום היה מבזק בטלוויזיה שדיבר על המון הרוגים ואז הראו את אמנון עומד ליד הג'יפ שלו והקש"ח ניר יהושע לידו. התחלתי לצ־ עוק: 'יש הרוגים מהגדוד שלי, זה המג"ד שלי'. הייתי בטירוף. יצאתי מסיירים חזרה לגדוד ואחרי כמה שעות התחילו להגיע שמות ההרוגים. "שבעה חיילים מהגדוד נהרגו באסון הזה", מציין סימנה כשהוא רועד ובוכה, "דביר לניר ממולדת היה חבר טוב שלי. היינו נוסעים יחד הביתה מרמת הגולן; שגיא ארזי שהיה איש קבע בגדוד; אביב גונן החובש. הוא אהב ספורט ובכל הזד־ מנות היה מארגן טורניר קט רגל בגדוד. חבר טוב. ועוד ארבעה לוחמים שהכר־ תי מהגדוד – מיכאלוב ולדיסלב, פאדי קזאמל, ניר בן חיים ושגיא ברקוביץ'. זה היה אירוע קשה מאוד ואני גם זה שאירגן וניהל את כל הלוויות. זו הייתה הפעם הראשונה שנפגשתי עם השכול. לעשות לוויה אחרי לוויה זה קשה. עד היום אני זוכר את צעקות השבר של המ־ שפחות. הגדוד עבר ימים מטלטלים ואז לאחר כמה ימים ליאור שבתאי נפל בל־ בנון מפגיעת טיל 'פאגוט' באירוע ליד מוצב 'דלעת' בו הצוות שלו הרג הרבה מחבלים. הם עבדו מצוין וקיבלו צל"ש אלוף פיקוד צפון. האירוע הזה בכלל טלטל אותנו. ירדנו מלבנון חזרה לרמת הגולן כשאווירת אבל בגדוד. אמנון מהר מאוד אסף את כולם, חיזק וביקש לחבק את המשפחות השכולות ואז מט"ק מהגדוד שחר מורן נהרג בתאונת דר־ כים בדרכו לבסיס. זה שבר את כולם. החודש הזה גרם לי להישאר בצבא ולא להשתחרר אחרי שנה. הרגשתי שאני לא יכול לנטוש את החיילים והגדוד אחרי מה שקרה". אחרי שני מחזורים כרס"פ פלו־ גת צמ"פ החליט המג"ד אשל למנות אותו לרס"פ פלוגת המפקדה של הג־ דוד שהייתה זקוקה לריענון. "הנגדים הוותיקים אז של הגדוד, היום כולם כבר מזמן בגמלאות, גידלו אותי. הם קראו לי הרס"פ המופרע כי לא הייתי פראייר. כל דבר שרציתי השגתי וגם בשיטות הלא מקובלות. אם הייתי צריך לפרוץ לאפסנאות - פרצתי רק כדי שלחיילים שלי יהיו מדים. הפכתי את פלוגת המפ־ קדה למדהימה בעזרת המ"פ יאיר ברנס מזרעית. היה כיף". טראומת צוק איתן אחרי חמש שנים כרס"פ מפקדה מונה סימנה על ידי המג"ד תמיר היימן להיות הוא הפך 26 . למעשה בגיל 75 רס"ר גדוד גם לרס"ר הגדודי הכי צעיר בצה"ל. סי־ מנה החליף את הרס"ר המיתולוגי חיים אדרי מקצרין, שהיה עוד מט"ק במלח־ מת יום הכיפורים. "אדרי לא עשה לי חפיפה. הוא אפילו לא לימד אותי איך עושים טקסים. הוא נתן לי צרור מפ־ תחות וזהו. רק על דבר אחד הוא ישב איתי - על רשימת המשפחות השכולות. הוא זה שהטמיע בי את הטיפול והדאגה למשפחות השכולות". היה 2014 ועד אוקטובר 2001 מאפריל . באותן שנים הוא 75 סימנה רס"ר גדוד הפך להיות דמות משמעותית בחטיבה וגם איש קבע רב השפעה בכל חיל 7 השריון ואפילו מחוצה לו. במהלך אותן

75 "גדוד הא בדמי. זה המקום שעיצב אותי וחינך אותי. אני אפילו רכושני אליו. 75 גדוד זו אהבה. לא משנה מי יהיה בו תמיד אבקר אותו. כי זה משהו שהקמתי. יש אבנים 75 בגדוד שאני הרמתי בידיים" להגיד לו לא. בכלל לאמנון הייתה השפעה גדולה עלי" "אם אמנון אשל קורא לי אני בא. הגדוד ודמות המפקד של אמנון היו צרובים אצלי חזק ולא יכולתי

מיני בעיות. הגעתי לשם ועשיתי סדר בהקצבת המים והאוכל כי לא היה ברור מתי יהיו שיירות של אספקה. ולמרות שהייתי רס"פ לא יכולתי לשבת במוצב כל היום אז גם יצאתי למארבים". היה אמור סימנה 1993 ביולי 9 ב להשתחרר, אבל הוא לא הסכים ללכת לבקו"ם כל עוד הפלוגה שלו בלבנון. רק אחרי שהפלוגה ירדה מלבנון וחזרה 27 לרמת הגולן נסע סימנה לבקו"ם - ב ביולי. "הגעתי לבקו"ם שלושה ימים אחרי שירדתי ממוצב ריחן ובאיחור של כמעט חודש מתאריך השחרור שלי. היה שם קצין שטען שאני נפקד בקו"ם ורצה

לשפוט אותי. אני עם הכבוד של הלוחם התעצבנתי, זרקתי את הקיטבג ויצאתי משם. ככה השתחררתי מהסדיר". החלום של סימנה אחרי השירות הצ־ באי היה להתגייס לשב"כ והוא אכן היה בכיוון להגשים אותו. הוא החל במסלול קבלה, עבר את המבחנים ורגע לפני שהתקבל לאבטח שגרירויות הגיע אמנון אשל שקרא לו 75 טלפון ממג"ד לחזור לצבא. "אם אמנון קורא לי אני בא. הגדוד ודמות המפקד של אמנון היו צרובים אצלי חזק ולא יכולתי להגיד לו לא. בכלל לאמנון הייתה השפעה גדולה עלי. ידעתי שהוא עבורי חומה בצורה ושהוא יגן עלי ללא תנאי. הוא היה מצד אחד מפקד קשוח ומצד שני האבא של החיילים. הוא מפקד שהולכים אחריו. הוא החזיר אותי להיות רס"פ בבסיס הצמ"פ של הגדוד כדי לעשות שם סדר". מפגש עם השכול 7 לאורך שירותו הארוך בחטיבה אירעו מספר אירועים שנחרטו בו לעד ואותם ייקח עד יום מותו. עוד כשהיה 4 רס"פ בצמ"פ אירע אסון המסוקים, ב- . "הייתי בקורס רס"פים 1997 בפברואר של יחידות לוחמות בסיירים כשקרה

היינו אומרים לגולנצ'יקים לכו תעשו קפה ועד שתסיימו להכין אותו אנחנו כבר נסדר את הזחל. וכך היה. בשבי־ לי להיות רס"פ פלוגה כ' הייתה גאווה גדולה. רס"פ היה אז כמו חצי אלוהים. כל מה שהיה קשור לפלוגה אני הייתי אחראי. אני הייתי האבא והאמא של הלוחמים. עבדתי תחת שני מ"פים, תחילה מומי אביטל ואחריו חן פלור מקיבוץ כפר מסריק. לפני השחרור הג־ דוד היה בקו בלבנון ואני ישבתי במוצב 75 שער עגל על הגבול. יום אחד מג"ד בזמנו אמנון אשל ביקש ממני לתפוס פיקוד על מוצב ריחן כי היו שם כל

צילום: פרטי | סימנה בתקופת הסדיר

17 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 24.11.2023