טבריה קרית שמונה 25.03.22

טבריה

בבית העלמין. עלו כמה הצעות ואז הגענו לבית יד לבנים. היו"ר יעקב אביטן קיבל איתנו בשמחה ואמר שהוא יעזור לנו בכל מה שהוא יכול. הוא התרגש מאוד ואמר שהוא לא שמע על דבר כזה שחברים עו ב שנה אזכרה למישהו וככה 50 שים אחרי זה התגלגל. לפני שבועיים נסענו שפיג ב לר ואני לטבריה, ראינו את המקום בבית יד לבנים והתלהבנו והחלטנו לעשות את האזכרה שם. רצינו שיו"ר הוועדה הממונה יבוא לאירוע והוא אמר לנו שהוא באילת, אבל המנכ"ל עופר אזרד אמר שהוא יגיע. הוא אל"מ במיל' בחיל החימוש, איפה שכולנו היינו. הוא התרגש מהסיפור ואמר שבכל מה שנרצה הוא פה בשבילנו והוא אישר הגעה. גם המנהלת של בית יד לב ב נים דאגה שזמרת מהחבורה העירונית תבצע כמה שירים לזכרו בטקס. פיתחנו כמה תמונות של משה ז"ל ונתלה אותם על הקיר. כל זה בשביל החבר שלנו שכו ב לם אהבו אותו. ההומור שלו היה בעצם קיומו. היינו אוהבים להיות בסביבתו". שפיגלר, תושב שרונה, מספר על האישיות המיוחדת של אוחנה ז"ל שסחפה את כל מי שהיה בסביבתו. "הוא היה בחור כריזמטי והומוריסטי, היו לו משפטים קצ ב רים שמשאירים אחריהם חיוך. הוא לא היה צריך להסביר את עצמו כדי שיצחקו ממה שהוא אומר. משה תמיד היה מזכיר לנו שהוא אוהב את הים. היינו לפעמים קו ב ראים לו דוגי כי הוא היה מצטרף לדייגים של טבריה בכנרת. בסוף הוא סיים את הקורס שלנו כחניך מצטיין. פעם אחת הוא ביקש ממני שאקפוץ להורים שלו ואביא לו דברים מהבית, מכיוון שאני מושבניק והיה לי רישיון נסיעה רק לטרקטור אז נסעתי עם הטרקטור לטבריה ביום שבת, מרחק שעה נסיעה, ההורים שלו הכינו לי חבילה והבאתי לו. אני אדם שאוהב לתת והיתה לי הזדמנות לשרת אותו ולתת לו משהו טוב. מערכת היחסים בינינו היתה טובה מאוד גם כבני האזור אבל הוא מאוד התחבב על כולם, אני לא יודע אם היה מישהו שנטר לו טינה, כולם אהבו אותו בזכות ההומור שלו שהיה חביב על כולם". איפה היית כששמעת על האסון? "אני לא זוכר באיזה דרך שמעתי על האירוע אבל נסעתי מהר לסורוקה והספ ב קתי לראות אותו בחיים לפני שהוא נפטר. אח שלו רפי ישב בכניסה ואמר לי שאשת ב דל לא לתת לו לדבר. הוא היה כולו שרוף אחוז כוויות. אנחנו בני אותו 90 יותר מ- מחזור ואהבנו אחד את השני". רפי אוחנה, אחיו של משה ז"ל, התרגש מהיוזמה של החברים לעשות את אירוע ההנצחה לזכרו: "החברים האלה לא שכחו אותו אף שנה. הם היו מגיעים לטבריה גם כשלא היינו והיו עולים לקברו. לפני שנתיים הם יצרו איתנו קשר ונפגשנו. הסתבר שבמהלך השנים הם היו באים לבקר ועכשיו הם יזמו את המפגש הזה שנה. לא היה דבר כזה. זה מרגש 50 של אותי מאוד ואת כולנו. יו"ר יד לבנים בט ב בריה אמר לנו שהוא לא שמע על מקרה שנה עושים אזכרה ומפגש 50 כזה שאחרי ברמה כזאת. טוב שיש עוד אנשים כאלה שלא שוכחים. אנחנו זוכרים כל שנה אבל כשחברים עושים את זה ויוזמים ורצים זה לא מובן מאליו, קשה למצוא דבר כזה במ ב קום אחר. אני הייתי איש צבא הרבה שנים שנה שאנשים 50 ואני לא זוכר אזכרות של נפגשים. כדאי שגם אנשים אחרים ילמדו מהחבורה המדהימה הזאת".

דניאל דדון

סמל משה אוחנה ז"ל מטבריה נהרג בנסיבות טרגיות בסיני ב � שנה. השנה החליטו ח 50 לפני

ריו, בני המחזור שלו בפנימייה הצבאית של חיל החימוש שבה למד, לקיים אירוע ת � שנה למותו. א 50 הנצחה לזכרו במלאת מול לאחר האזכרה שנערכה בבית העלמין הצבאי עלו חבריו ובני משפחתו לאולם בית יד לבנים בעיר וערכו טקס מכובד ומרגש לזכרו. נלכדו במבנה סמל משה אוחנה ז"ל נולד וגדל בטב ב ריה. הוא התחנך בבית הספר ארליך וב ב תיכון עמל בעיר. לאחר מכן החל ללמוד בפנימייה הטכנית של חיל החימוש אותה סיים בהצטיינות. הוא התגייס לצה"ל ושירת כמכונאי בבסיס 1970 באוקטובר 9 בלוזה בסיני באזור תעלת סואץ. ב- קרה האסון כאשר משה ז"ל 1972 במרץ ביחד עם שני חבריו נלכדו במבנה המוע ב דון בבסיס שהתלקח כתוצאה מחבית בנזין שהיתה במקום ונדלקה. משה ז"ל נכווה בכל חלקי גופו והובהל לבית החולים סו ב רוקה שם ניסו הרופאים לייצב את מצבו ללא הצלחה ולאחר ימים ספורים נקבע היה בנופלו. חברו ליחידה 20 מותו. בן שמחה פינצ'בסקי שהיה יחד איתו, נכ ב ווה קשה והשתקם מאז, השתתף אתמול באירוע ההנצחה לזכרו והוא משחזר את הרגעים שקדמו לאסון. "הייתי עם משה ז"ל באירוע שבו הוא נפטר. נלכדנו במ ב בנה ללא אפשרות לחילוץ עצמי, אני לא יודע כמה זמן שהינו בו. זה היה מבנה שק"ם שעבר שיפוץ וכתוצאה מכמה תר ב חישים שהיו פרצה השריפה. היה באותו מקום חבית של בנזין שנשפכה והדליקה את כל המקום מהרצפה ועד התקרה מקיר לקיר. היינו חמישה חיילים במבנה, כאשר שניים היו בצד אחד ויצאו מהפתח. אני ביחד עם משה ז"ל וחייל מילואימניק נוסף שנקלע במקרה למקום היינו איפה שהיתה השריפה ונלכדנו שם. הצליחו לחלץ אותנו רק כשפרצו עם גרזנים את הפתח. לאחר מכן לקחו אותנו למרפאה, שמו לנו מורפיום והטיסו אותנו לרפידים. אחוז מהגוף בכוויות 60 אני נכוויתי ב- בדרגה ג'. כל שכבות העור נשרפו. לצע ב רנו אחרי כמה ימים משה נפטר. אני הייתי תקופה די ארוכה בתהליך שיקום של עש ב רות ניתוחים". משה אוחנה ז"ל היה מכונאי טנקים בה ב כשרתו ופינצ'בסקי מספר עליו שהיה איש מקצוע מעולה. "הוא היה מכונאי בחסד עם ידע ואחריות. מבחינת התפקוד המקצו ב עי הוא היה משכמו ומעלה. זה היה בסיס חבר'ה באוהל 8 מאוד קטן, ישנו באוהלים, ואני הייתי יחד איתו באוהל. השירות היה רגיל עד האסון". עד כמה האירוע הזה מלווה אותך? "זה דבר שאני לא יכול לשכוח. אני המ ב שכתי את מהלך חיי, התחתנתי ונולדו לי ילדים ונכדים. העניין האסתטי פגע בי בפנים בעיקר וגם בידיים אבל הצלחתי לשקם את עצמי ולחיות חיים די נורמ ב ליים. כל הכבוד לחברים הקרובים שלו שלא שכחו ולא זנחו אותו וידעו לעשות שנה הם 50 את האזכרה הזו. אפילו שעברו לא שכחו, זו חברות אמיתית".

משה אוחנה צילום: | ז"ל באדיבות המשפחה

שנה: 50 אירוע הנצחה אחרי החברים לא שוכחים את סמל משה אוחנה ז"ל חמישהעשורים לאחר מותו בעקבותשריפהשפרצה במועדון בבסיסהצבאי שבו שירת, בני המחזורשל אוחנה ז"ל מהפנימייההצבאיתערכו טקס לזכרו באולם בית יד לבנים בעיר ‰ "כל הכבוד לחבריםהקרוביםשלו שלאשכחו שנה. זו חברותאמיתית" 50 ולא זנחו אותו אפילו שעברו

האח רפי אוחנה: "זה מרגש אותי מאוד ואת כולנו. יו"ר יד לבנים בטבריה אמר לנו שהוא לא שמע על מקרה כזה שאחרי שנה 50 עושים אזכרה ומפגש ברמה כזאת. טוב שיש עוד אנשים כאלה שלא שוכחים"

אהוב על כולם אברהם שפיגלר ואבי ענטבי, חבריו של אוחנה ז"ל שלמדו איתו בפנימייה הצ ב באית של חיל החימוש, חברו יחד והחליטו לארגן את האירוע המיוחד לזכרו במלאות

ד � שנה למותו. "בשנים האחרונות פק 50 נו את בית העלמין ביום האזכרה למותו", מספר ענטבי, "באחד מימי האזכרה האח ב רונים אמרתי למשפחה שהשנה, כשימלאו כ � שנה למותו, אנחנו רוצים לקיים אז 50 רה נוספת לזכרו לאחר האזכרה הצבאית

צילום: פרטי | החברים באזכרה השנתית לפני שנה

10

25.3.2022 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה