טבריה קרית שמונה 26.01.24

"הלוואי שהעם הזה יישאר מאוחד. אויבים מבחוץ לא חסרים לנו" אב שכול מכפר יהושע שבנו נפל בקרבות בדרום רצועת עזה: ברגעים הכי קשים בחייו עמי טל, ששכל את בנו רועי ז"ל לוחם בחטיבת כפיר, מוצא את הכוחות כדי להעביר מסר מאחד לכולם ‰ שבועיים אחרי שליווה את בנו בדרכו האחרונה הוא מספר על אישיותו הנעימה, על המפגש האחרון איתו, על הניסיון לחזור לשגרה ומסביר למה אסור לעצור עכשיו את המלחמה

חסרי אונים נשארים מול אויב אכזר כזה. כל הגישה של העברת כסף לחמאס והוא יהיה מורתע - הייתה שגויה. העם גם היה במצב נוראי, עם כל המהפכה המשטרית ועם כל חוסר האחדות בעם. עצוב מאוד שצריך מלחמה כדי לאחד את העם. הלוואי שהעם הזה יישאר מאוחד. אויבים מבחוץ לא חס־ רים לנו, רק חסר לנו שנהיה גם אויבים אחד לשני". מה דעתך על המלחמה? צריך להמשיך או להפסיק אותה? "אני חושב שהמלחמה הזו היא מלחמת אין ברירה ואם לא ימשיכו אותה עד הסוף, ואם לא יעמדו במטרות שישראל העמידה לעצמה אז כל הנופלים היו לשווא. אנחנו נהיה לקראת השבעה באוקטובר הבא והח־ מאס אומר את זה בגלוי. חייבים לעשות שם שנה של הזנחה". 20 עבודה אחרי איך לדעתך צריך לפתור את נושא הח־ טופים? "קטונתי, אבל אני חושב שהפסקת הל־ חימה עכשיו תביא אותנו לעוד מצב של חטופים והרוגים ולכן אני חושב שצריך לה־ משיך בלחימה ולהמשיך לסגור על החמאס. הלוואי והיו מצליחים לשחרר אותם במבצע צבאי ואם לא אז להפעיל לחץ צבאי שיביא את החמאס לשחרור החטופים בתנאים יותר הגיוניים. ליבי עם כל החטופים ומשפחות החטופים. אחד הזרים שקיבלנו בהלוויה הגיע ממשפחות החטופים, הם האחים שלנו וליבי איתם". מה אתה אומר על השיח שקורא עכשיו לקיים בחירות? "ברור לי שהאחריות הראשית היא על ראש הממשלה למרות שהוא לא לוקח אחריות. הוא היה צריך להתחלף, יחד עם זאת אני לא יודע להגיד אם כשבנינו נלחמים ונהרגים בעזה זה הזמן הטוב לעצור לבחירות". "חור שאי אפשר למלא" עכשיו מנסים בני המשפחה להתמודד ול־ עכל את האסון. בימים האחרונים חזר האב עמי איכשהו לשגרה. הוא בעל משק חקלאי של כבשים בכפר יהושע. בבקרים הוא עובד במשק, הוא מהנדס חשמל במקצועו ועוסק בהוראה - מלמד הנדסאים בבתי הספר אורט רוגוזין במגדל העמק ובניר העמק, תלמידים שמשרתים מאוחר יותר בחיל הטכנולוגיה והתחזוקה. "זה קשה לכולם. אנחנו מנסים לחזור לש־ גרה, אבל זה חור שאי אפשר למלא. ביום הראשון היה לי מאוד קשה. בבית הספר הכינו שולחנות זיכרון עם נרות ועם ספר שכתבו לזכרו. היום עבר בשיחות עם מורים ועם התלמידים, אף פעם לא הייתה דממה כזאת בשיעור שלי. כולם רק רצו להקשיב אז את היום הראשון הקדשתי לספר מי היה רועי ועל המקרה שבו הוא נפל".

דניאל דדון

בינואר, סמל רועי 8 ביום שני ה- מכפר יהושע, לוחם 19 טל בן ה־ בחטיבת כפיר, נפל 94 בגדוד בקרב בדרום רצועת עזה. הוא הותיר אחריו את הוריו עמי וסמדר, את אחיותיו הגדולות 11 מאיה ודריה ואת אחיו התאומים בני ה יהלי ויובל, כואבים את מותו ועדיין לא מע־ כלים. "זה קשה מאוד, זה לא נקלט לי אפי־ לו", אמר האב השכול עמי, "רק השבוע הח־ ברים שנלחמו אתו יצאו מעזה והגיעו אלינו. כל גדוד דוכיפת הגיע לכפר יהושע לטקס סיום לחימה והצדיע גם לרועי ז"ל. אחרי זה גם המחלקה שלו הגיעה אלינו הביתה ופגשנו את המ"פ, המ"מ, המג"ד והחיילים שלחמו אתו". "הוא היה גיבור" ההודעה הקשה על נפילתו של רועי ז"ל ב � בינואר. "ק 8 התקבלה כאמור בערב ה - עתי עם חברים לצאת לצעידה, אני פותח את הדלת ורואה מולי שלושה חיילים", משחזר האב, "הם עוד לא הספיקו לדפוק בדלת. הם שאלו אותי אם אני עמי והבנתי שזה לא יכול להיות משהו טוב. קיוויתי שהם יגידו שהוא נפצע, אבל הם אמרו שהוא נהרג". רועי ז"ל נהרג בהיתקלות עם מחבל במ־ חנה הפליטים בני סוהילה. "באחד הבתים שהם נכנסו אליו היה מחבל ששרד את ההפגזות והמתין להם במקלט חשוך. רועי נכנס יחד עם יאן המ"כ שלו והמחבל התחיל לירות לעברם. זו הייתה היתקלות פנים אל פנים. לפי מה שהבנתי הכדור חדר מהצד במקום שהאפוד הקרמי לא יכול להגן. פינו אותו לטנק לניסיונות החייאה, אבל נאלצו לקבוע את מותו". הפעם האחרונה בה נפגש רועי ז"ל עם משפחתו הייתה ביום שישי, חמישה שבו־ עות לפני הקרב בו הוא נהרג. "היה להם סוף שבוע בכפר נופש באשקלון, שם אפשרו לנו לפגוש אותו. כמובן ערב קודם הכנו סי־ רים עם אוכל ונסענו סמדר אשתי והאחים התאומים הקטנים יהלי ויובל. הייתה פגי־ שה מאוד מרגשת. שאלנו אותו איך הלחי־ מה ואיך הם מסתדרים. כמה שהיה לו קשה ושהוא לא היה חמש עשרה שבתות ברציפות מחוץ לבית ולא ראה אותנו, החברים והחב־ רה שלו הוא לא התלונן". היה לו חשוב להיות קרבי ולעשות שי־ רות משמעותי? "כן, למרות שהוא עבר את מבחן מגשי־ מים של מיועדים לתחום הסייבר, הוא היה נחוש בדעתו להיות קרבי. התגייס בדצמ־ בר לפני שנה וחודש ואף אחד לא היה יכול לתאר לעצמו לאיזו מלחמה ישראל תיכנס. אהב את השטח ואת החברים ולא התלונן גם

רועי טל ז"ל

המפגש האחרון בכפר הנופש באשקלון. מימין לשמאל: האם סמדר, האח יהלי, צילומים: אלבום פרטי | האב עמי, רועי ז"ל והאח יובל

כשהתנאים היו מאוד קשים. בגיל ההתבג־ רות זלזלתי בשעות שהוא בילה מול מסך וטעיתי בגדול. הוא היה גיבור. זה דור שד־ ווקא במשמרת שלו נפל עלייו לטפל בהזנ־ שנה בעזה". 20 חה של "להמשיך לסגור על חמאס" "בתור אבא שלו אני יכול להעיד עליו שהוא אף פעם לא הרים את הקול, גם אם היו צועקים עליו הוא ידע לדבר בנועם ובכבוד", מספר האב השכול על אישיותו המיוחדת של בנו, "הוא ידע לקבל את כולם. היו לו חברים בכמויות. בסופי שבוע הוא היה מבלה איתם לילות ארוכים. הוא אהב מאוד לטייל בשטח, לקחת פק"ל קפה ול־ שבת במקום יפה על יד מעיין. חברים היו הדבר שהכי חשוב לו. גם החברים מהצבא

שבאו לנחם בשבעה מספרים שהוא היה מוכן לעשות הכל בשבילם". עכשיו קורא האב השכול במסר לאח־ דות בעם. "הצבא, המודיעין והממשלה לא העריכו נכון את המצב ואיך הגענו לשב־ עה באוקטובר, לכזה טבח נוראי שאזרחים "למרות שהוא עבר את מבחן מגשימים של מיועדים לתחום הסייבר, הוא היה נחוש בדעתו להיות קרבי. התגייס בדצמבר לפני שנה וחודש ואף אחד לא היה יכול לתאר לעצמו לאיזו מלחמה ישראל תיכנס"

6

26.1.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה