טבריה קרית שמונה 29.11.24

"קרה פה אסון ברמה לאומית וצריכה להיות התייחסות לאומית לזה. אני לא יודעת להגיד בדיוק מה, אבל אני מבינה שלממשלה שלנו אין הרבה כסף"

צילום: באדיבות המשפחה

רב"ט נעמה בוני ז"ל

רב"ט נעמה בוני ז"ל מעפולה, מש"קית ת"ש בגדוד 19 בת ה־ , נפלה בעמדת הש"ג של בסיס זיקים 77 באוקטובר במהלך מתקפת הפתע של 7 ב־ חמאס. מאז ועד היום חווה האם השכולה יעל את הכאב של האסון שהפך את מסלול חייה. "אני לא סתם מגדירה את זה כאסון באוקטובר 7 לאומי", מסבירה בוני, "ה גם הפר את האמון של האזרח ואת תחו־ שת הביטחון שלו. הייתי משוכנעת במהלך היום הזה ששומרים על הבת שלי, שהיא לא לוחמת ואין סיבה שהיא תיפגע. היא אמנם נמצאת בש"ג, אבל היא לא לוחמת, היא פו־ חדת וקוראת לעזרה. ברגע שהבנתי שחלק מהדברים לא התקיים, הייתה לי הרגשה באוקטובר 7 של צביטה בלב. במקביל ה זו נקודת תפנית מאוד משמעותית בחיים שלנו, זה אומר לנסות לבנות את המסגרת מחדש ולהתאים אותה". איזו תמונה מהיום הזה הכי נחרטה לך בזיכרון? "הייתי בהלם מוחלט. היינו בדרך לבית חולים ברזילי אחרי שהודיעו לנו שהיא 6 התקבלה בבית החולים וכשהגענו לכביש הבנו שמחכים לנו שלושה קצינים בבית. אז 40 כבר התחלנו לעכל את זה שאנחנו לבד, דקות אנחנו נוסעים, מחזיקים ידיים חזק חזק לפני שעולים הביתה ומבינים שיש אופציה כזו. לא העליתי על דעתי שמשהו קרה. לא תפסתי את המציאות בשום צורה. אני חוש־ בת שעוצמת היום הזה והאופן שבו הוא נחרט בלב רבים זה חוסר היכולת שלנו לדמיין את הסיטואציה ואת כל מה שיבוא בעקבותיה, אם זה מבחינת חטופים, המצב הפוליטי היום ואם מבחינת העובדה שאנחנו עדיין נתונים לאזעקות והמשפחה שלי שגרה בצפון מפונה יותר משנה". חוסר וודאות באוקטובר כמורה 7 בוני עבדה לפני ה בבית ספר וכמדריכה בתוכנית מצטיינים. מאז האסון לקח לה זמן לאסוף את השב־ הימים 55 רים ולבנות את עצמה מחדש. "ב הראשונים לא ממש יצאנו מהבית והיה מאוד קשה בכל מובן. לאחר מכן חזרתי לבית הספר במשרה חלקית ובשלושה ימים הנו־

יעל בוני. "אנחנו לא רוצים לבכות כל יום כל היום"

בקיצון 'החיים השתנו והם לא שווים יותר'. אני מנסה לבדוק איך זה יכול להתאפשר מב־ חינתי עם כל העזרה והתמיכה שאני מקבלת מכל מקום". החזרה לשגרה רוויה ברגעים קשים של כאב וגעגוע. "יש רגעים קשים מנשוא שמעגל הקושי וההתמודדות הוא נוכח", אומרת בוני בכאב, "אני לא יודעת לאמוד את הכאב בצורה כמותית, אבל הוא יכול לפגוש אותי באמצע היום ולפעמים אני קמה איתו באמצע הלילה שזה הזוי. נעמה נמצאת בליבנו, בתוכנו. וזה מאוד משפיע גם אנרגטית וגם על הכוחות שלנו. מצד שני, אני חושבת שההתמודדות עם האבל היא הפרשנות שאתה יוצק לתוך הדבר הזה ואנחנו משתדלים לצקת פרשנות שתהיה ככל שניתן מיטיבה. זה לא מבטל את הבכי ולא מצמצם את הכאב, אבל זה תוחם אותו לפחות. אנחנו לא רוצים לבכות כל יום כל היום, גם נעמה לא הייתה רוצה שזה יקרה. אין ספק שמרכיב חוסר הוודאות בחיים שלנו גדל, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לפי שעה".

תרים צירפו אותי לבית הספר גבים-מזרע, בית ספר למפונים. הייתי שם חלק מהצוות לסייע להם ובמידה מסוימת הוא גם סייע לי. גורלם נקשר בגורלי. ביום הזיכרון בשנה שעברה חוויתי נפילה מאוד קשה והחלט־ תי שאני יושבת בבית. אחרי פסח הקדשתי את הזמן עד ספטמבר להתאבל ולא הלכתי לעבודה. במשך כמה חודשים הייתי מאוד שקועה בטיפול בעצמי כדי להצליח לחדש כוחות". היום היא עובדת בקרית הממשלה בנוף הג־ ליל כאחראית על ההשתלמויות וההכשרות של מינהל חברה ונוער ועל צוות המדריכים של המינהל ובספטמבר תתחיל בתפקיד חדש כסגנית מנהלת במרכז הדרכת מורים. "הגדרנו את עצמנו ככאלה שנרצה לנסות ולחוות את השגרה תוך כדי ולנסות לשלב אותה עם הדברים הקשים, מה שנקרא 'שגרה לצד העצב'. זה לא פשוט בכלל עד היום. אני לא כל כך אוהבת משפטים שגם מפארים את הבחירה בחיים ומצד שני מבטלים את החיים שלנו לחלוטין, כמו 'בחרתי בחיים' ולצד זה

רצתה להספיק בשגרה שלצד העצב למדה בוני בשנה האחרונה המון על מי שהייתה הבת שלה. "למדתי שנעמה הייתה מאוד משמעותית עבור הסביבה שלה, החברים שלה והחיילים שלה. למדתי שהיא נגעה בהרבה מאוד אנשים. אני חושבת שהיא אפילו לא הבי־ נה כמה משמעותית היא הייתה בליבם של אנשים וכמה היא מיוחדת בעיניהם. למד־ תי שהיא אמנית. השיר שהיא כתבה ונבחר ו � באוקטובר בגלי צה"ל, מ 7 לפרויקט ה- - השמעות 100,000- ביל את הפרויקט עם כ ואמנים עושים כמו עדן גולן ועילי בוטנר כבר עשו קאברים לשיר. למדתי שהיא ני־ סתה לדחוס עולם שלם בתוך חיים כל כך קצרים. אתה כל הזמן חושב שאתה מכיר את הילדים שלך יותר טוב מכולם וכמות המי־ באוקטובר היתה 7 דע שזרמה אלי אחרי ה אסטרונומית. יש דברים שהיא בצניעותה לא סיפרה".

16

29.11.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה