טבריה קרית שמונה 29.12.23

ועידת 'עסקים לא כרגיל' / 14 /

חינם לקוראי "ידיעות אחרונות" ˆ יום שישי, י"ז בטבת תשפ"ד 29.12.23 ˆ טבריה, קרית שמונה, צפת, יישובי עמק הירדן, הגליל התחתון, הגולן והגליל העליון

סא"ל במיל' דקל אריה, קב"ט עיריית קריית שמונה, עובד מסביב לשעון כבר בין אזעקה ‰ יום 80 מעל לאזעקה הוא התפנה השבוע לספר על רגע האמת של התפקיד שלו, על האתגרים איתם הוא מתמודד וגם על הדאגה לשני ילדיו שנלחמים 4 // דניאל דדון ‰ בעזה בקו האש

הוי כנרת שלי המשוררת סבינה מסג מספרת

טבריה מחירי הדירות ירדו? כך השפיעה המלחמה על שוק הנדל"ן בעיר 9 // הכנרת בשורה לתלמידים ולמורים: בית הספר היסודי רעות הוותיק 6 // ייבנה מחדש

מה הביא אותה להוציא עכשיו ספר שירים על האגם הלאומי 16 //

אביב אצילי ז"ל

ספורט החלוץ והיב

התקווה שהתנפצה רונן אצילי מרמת צבי מדבר לראשונה על אחיו אביב ז"ל, חודש אחרי שקיבל את הבשורה כי נרצח כבר בשבת השחורה 12 // ושגופתו מוחזקת בעזה

גליל עליון משפחת רודולף

חביבאללה, אקס הפועל נוף הגליל, פורח בהתקפה ‰ של עירוני טבריה 20 // ואלו הסיבות

מקיבוץ דן כבר שלושה חודשים מחוץ לבית: כך 8 // נראים החיים שלה

מבעלות פרטית 1 מכוניות יד

במחירים ללא מתחרים! 2023 מכוניות חדשות | תשלומים 100 עד | מימון 100% עד

מצדיעים ותורמים לנפגעי פוסט טראומה והלם קרב

״הטראומה שלהם היא האחריות של כולנו״

עמותת

נוסדה ב 2018 וסייעה מאז למאות קורבנות הסובלים מפוסט טראומה ומהלם קרב בקבלת סיוע נפשי ומשפטי ובהכרה ממשרד הבטחון. העמותה זכתה באות הנשיא להתנדבות לשנת 2023

בעקבות המלחמה הזו, אנו צופים כי משבר בקנה מידה לאומי רחב ביותר של פוסט טראומה והלם קרב יהיה חלק מן המציאות הישראלית, תוך כדי הלחימה ובעיקר אחריה . אנו מודאגים במיוחד עבור שלוש אוכלוסיות ספציפיות: ניצולי התקפות הטרור של ה- :7.10 אנשי כוחות ההצלה, בדגש על כל אלו שעסקו ועוסקים בפינוי וזיהוי גופות ההרוגים, בני משפחות, חברים ובני/בנות זוג של החטופים והנופלים . בהתחשב באופי הבלתי אנושי והמפלצתי של התקפות הטרור ב- ,7.10 אשר היו מנת חלקם של רבים באוכלוסייה וכוחות הביטחון – אנו משוכנעים כי גל הלםהקרב והפוסט טראומה בכל רחבי המדינה יהיה עצום, ועמו תגיע גם סכנה ממשית של מקרי התאבדויות בקרב אלו שלא יעמדו בכך . לכן, אנו מבקשים ממך סיוע כספי דחוף על מנת לבנות רשת רחבה ככל האפשר של תמיכה עבור אותם מאות ואלפי קורבנות. חשוב לציין כי לעמותה אין עובדים בשכר קבוע, ולכן כמעט כל שקל הולך לטובת הטיפול בהלומי הקרב ובני משפחותיהם עצמם .

ברקוד קישור לתרומה התרומות מוכרות לצורכי מס לפי סעיף 46

2

29.12.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

מבצעי סוף שנה עם המבצעים הכי שווים כל מוצרי החשמל באספקה מיידית

50" מסך אקאי SMART 4K

מייבש כביסה ק"ג קונדנסור 7 ללא צינור

ז 1,390 LG 65" מסך SMART 4K

ז 1,390

DRY7

AK50

מכונת כביסה ק"ג 8

ז 1,390

ז 3,290

8K100

UR8006

85" מסך סמסונג ענק‏ SMART 4K יבואן רשמי סמ-ליין

תנור משולב רחב, טורבו

להזמנות 052-5693702

ז 5,999

ז 1,490

SS66

85AU7100

שואב אבק APEX

מקפיא/מקרר שוכב ליטר 300

נינג'ה גריל מקס פרו

תנור חימום קליפסו 2500W

ז 349

ז 1,690 מקרר באוכנט דלתות 4 נירוסטה ז 5,490 תנור חימום ספירלות 4 2600W

ז 1,290 XL נינג'ה גריל

ז 269

. מוגבל ליח' אחת ללקוח 4.1.24 התמונות להמחשה בלבד,המחיר אינו כולל הובלה/התקנה,ט.ל.ח, תוקף המבצעים עד

L2266

AG65

APV51

CF300

מקרר הייסנס ליטר 520 התקן שבת מובנה

מכונת קפה לורנצו כולל מקציף קפסולות במתנה 100 +

ז 599 שואב אבק V12 דייסון אבסולוט

ז 999 מעבד מזון פיליפס

פטריית חימום נירוסטה 3000w ז 3,690

RD67

LORENZO

AG55

BQ92

ז 2,490

ז 299

ז 599

ז 299

NA2600

V12

HR7320

ATL2615

נט אלקטריק סניף צפת, בית מימון מול בנק דיסקונט 13 ' העלייה ב 04-6970535 8:00-13:00 ' ג',ו 16:00-19:00 ,8:00-14:00 ' ש. פתיחה: א',ב',ד',ה חנות שומרת שבת

נט אלקטריק סניף חצור, א.ת. חצור הגלילית 36 הכניסה מצומת מחניים-המסגר 04-6802026 ,04-6802025 9:00-14:00 ' ו 9:30-20:00 ' שעות פתיחה: א'-ה חנות שומרת שבת

3

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 29.12.2023

קב"ט עיריית קריית שמונה מדבר לראשונה מאז שהמלחמה החלה

איך הגיב למתקפת הטרור של חמאס בדרום, שיתוף הפעולה עם צה"ל, החיפושים אחרי אתרי נפילות טילים, הטיפול בניסיונות הביזה וגניבת רכוש, מה יהיה אם כוח רדואן יישאר קרוב לגדר הגבול והדאגה לשני ילדיו שמונה שנים אחרי ‰ שנלחמים בעזה שנכנס להיות אחראי על הביטחון של העיר, סא"ל במיל' דקל אריה נמצא עכשיו ברגע האמת של התפקיד שלו בכוננות מתמדת

מאז השבת השחורה לדקל אריה, קב"ט עיריית קריית שמות נה, אין יום ואין לילה. האיש שאמון על כל אירועי החירום בעיר נמצא עכשיו , מבין היטב את גודל 24/7 במתח מבצעי האחריות ודואג כל הזמן שבמשמרת שלו אף תושב לא יפגע. סדר היום שלו נע בין סגירת צירים, ישיבות הערכת מצב, סיורים באתרי נפילות טילים וקשר עם התושבים שנשארו. ת � , סא"ל במיל', מונה ל 51 אריה בן הת שנות 26 פקיד לפני שמונה שנים, לאחר שירות בצה"ל כקצין לוגיסטיקה. שמונה שנים בהן נערך בדיוק לימים האלה, ימי מלחמה. שהייה במקלטים באוקטובר כשהמלחמה פרצה 7 ב אריה היה בכלל במרכז הארץ, רחוק רחוק מקריית שמונה. הפעולה הראשות נה שעשה ברגע שזיהה את חומרת המצב הייתה לפתוח את כל המקלטים בעיר. "חזרתי לעיר תוך שעה וחצי מהרגע שהבנתי את המצב ופתחנו מקלטים. מה שקרה בדרום הפתיע מאוד. זה היה הזוי ולא הגיוני אבל מסתבר שהם הצליחו, היינו שאננים מדי ויהירים", הוא מודה. מה היה אז באותו יום הפחד הכי גדול שלך כשראית מה קורה בדרום? "לא היה פחד. היינו מקצועיים. מייד הכנו את המקלטים לקליטה של התושבים. היינו ערוכים בהיבט של אמצעים כמו חלוקת מזרנים לתושבים. כל המקלטים המשותפים עברו כבר שיפוץ כך שלא היו בעיות. אחר כך ריכזנו את וועדת המל"ח הרשותית כולל חברי המועצה בראשות ראש העיר וקיבלנו החלטות מה עושים במידה ותהיה הסלמה. הכנו את כיתת הכוננות ונערכנו למצב של תרחישים כמו חדירת מחבלים או דבר כזה או אחר וחברנו ולפיקוד העורף". 669 לצבא, ל- באוקטובר 7 ראית באותו בוקר של ה את הטנדרים של מחבלי החמאס נוס־ עים ללא מפריע בשדרות, דמיינת שזה יכול לקרות חלילה גם בקריית שמונה? "הבנו שזה יכול לקרות גם בקריית שמונה. עובדתית זה הצליח לחמאס. אין שום סיבה שזה לא יצליח לחיזבאללה. אנחנו בקו קצת יותר רחוק מהגבול, אחרי מטולה והיו לי ציפיות שהם ייעצרו בקו הראשון. טוב שזה לא קרה". הפינוי של תושבי קריית שמונה התת לאוקטובר, אבל הרשות לא 20 בצע ב הייתה ערוכה אליו כראוי. "זו פעם ראת שונה שנערכנו לפינוי כי תמיד הגורת מים הצבאיים אמרו לנו שקריית שמונה לא תתפנה", אמר אריה, "אנחנו נערכנו יותר לשהייה ממושכת ברשות בהיבט של מקלטים ואמצעים לשהייה בתוך העיר, אבל בגלל איום החדירה פינו אותנו. התכנון והביצוע של הפינוי היה קשה כי לא נערכנו לזה בהתאם. בניגוד 200 לשאר היישובים אותנו פינו לכ

דניאל דדון // צילום: אביהו שפירא

"אני ישן כשהציוד לידי ומוכן לכל אזעקה. במידת הצורך אני ישר קופץ ויוצא לוודא שאין נפגעים באזורי הנפילות. במידה ואין נפגעים אנחנו מתעסקים עם הטיפול בטיל שנפל ובהיבט של הטיפול בבית שניזוק"

ויש לנו חוסן גבוה. אנשים מבינים את המהלכים הצבאיים ואת הצורך. זה מתת גמד לעומת המלחמה שמתרחשת בעזה". איך אתה מרגיש ברמה האישית עם המצב הזה של המלחמה? "בסדר גמור. בכל תקופת המלחמה אני נמצא פה בעיר והכול טוב. אנחנו שומת רים על העיר". איך אתה ישן בלילה? יש חששות? "לא, אני ישן כשהציוד לידי ומוכן לכל אזעקה. במידת הצורך אני ישר קופץ ויוצא לוודא שאין נפגעים באזות רי הנפילות. במידה ואין נפגעים אנת חנו מתעסקים עם הטיפול בטיל שנפל ובהיבט של הטיפול בבית שניזוק במידה ויש ולאבטח אותו ובחיבור של התושבים למס רכוש כדי שיטפלו בנזקים". מה החשש הכי גדול שלך שיקרה? תסריט האימים? "זו העבודה שלנו וזה המקצוע שלנו. חששות זה לחלשים. אנחנו מנסים להת שתפר ולהתחזק גם בזמן הזה - להיות ערוכים יותר, להיערך עם כיתת הכות ננות, לדאוג לחוסן של התושבים ולשפר

בתי מלון בכל הארץ - מיסוד המעלה ועד אילת. הפינוי לקח מספר ימים והיו הרבה בעיות מול משרד התיירות. בסוף זה יתיישר. בהמשך הקמנו מחוזות ומית נינו מישהו שאחראי על כל מחוז: מחוז ירושלים, מחוז השרון, מחוז אילת ומחוז טבריה והסביבה. כחצי מהתושבים התפת נו עצמאית למשפחות או ששכרו בתים והחצי השני התפנה לבתי מלון. העיסוק היה למצוא איפה כל התושבים. זו הייתה עבודה כי אף אחד לא נתן דין וחשבון לאן הוא הולך. היינו צריכים להתקשר אליהם כדי לדעת איפה כל אחד נמצא". עיר רפאים מ � תושבים ש 3,000 בעיר נשארו כ - קבלים מהעירייה את כל השירותים האפשריים, הן בהיבט של הרווחה, אוכל וטיפול בתרופות למי שצריך. "הבאנו צוותי אבטחה לאבטח את העיר מביזה וגנבות. צוות האבטחה עובד בשילוב עם המשטרה ויוצא כל הזמן למשימות. במית דה ויש אזעקות ונפילות אנחנו יוצאים

לשטח יחד עם כוחות הביטחון הנוספים: משטרת ישראל, פיקוד העורף, כב"א ומד"א ומטפלים באירוע. במידה ויש חלילה פצועים זה באחריותנו ובטיפול של הרשות". כמה טילים נפלו בעיר מאז תחילת המלחמה? יציאות לכיוון 100 "סך הכל היו מעל 20 העיר, רובם יורטו ומתוכם נפלו כ טילים. יש פגיעות ישירות בבתים שנהת רסו כליל ויש פגיעות שגרמו לנזק ברת כוש כמו רכבים שנפגעו וחלונות שהתת נפצו מההדף". איך זה לראות את העיר ריקה מתו־ שבים? "זה מבאס. היום קריית שמונה היא עיר רפאים. מרגישים את זה בעיקר בלילה. לא כיף לראות את העיר במצב כזה. אני רגיל לראות את העיר שוקקת חיים ולפגוש אנשים. כי פה כולם מכית רים את כולם. זה די מדכדך, לנו לא קל לראות את זה ככה כמו שלתושבים לא קל לשהות בבתי המלון. הם מאוד רוצים לחזור כבר לעיר. יש פה מצב מלחמתי

העמק שרון צור ‰ צילום: | אביהו שפירא ‰ רונן אצילי צילום: | אביהו שפירא ‰ סבינה מסג צילום: | דקל אריה בשער: שרון צור צילום: | באדיבות המשפחה ‰ והיב חביבאללה צילום: | אביב אצילי ז"ל

אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: יוסי וקנין / עורך: אורית זילברברג / מנהלת העיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גרפיקה: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

4

29.12.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

דקל אריה באתר נפילת טיל. מאז פרוץ המלחמה עזב את העיר רק פעם שעות 48־ אחת ול

"כחצי מהתושבים התפנו עצמאית למשפחות או ששכרו בתים והחצי השני התפנה לבתי מלון. העיסוק היה למצוא איפה כל התושבים. זו הייתה עבודה כי אף אחד לא נתן דין וחשבון לאן הוא הולך"

כוח רדואן לבצע טבח וזוועות. זה איום מוחשי שכבר התממש בדרום". איפה המשפחה שלך? "הבן והבת בעזה. הבן מ"פ בגולני והבת קצינה בתותחנים. אני דואג להם ממש, זה לא קל, אבל אני סומך עליהם ואני גם מאמין במה שהם עושים עכשיו וזה נותן לי הרבה כוח. הילד הקטן נמצא בטבריה ביום שישי שעבר". 14 וחגג יום הולדת עזבת את העיר מאז שהתחילה המ־ לחמה? 48 "יצאתי להתאוורר רק פעם אחת ל שעות כדי להיות עם הילד הקטן. זה קרה יום. הוא התגעגע. אני צריך גם 40 אחרי לתת קצת אוויר לגרושתי. לא קל להם בבתי מלון, לחיות בתוך חדר ולהיות תקוע עם מאות אנשים בלי פרטיות זה קשה". בטח גם לך זה לא קל. "כן, המרחק והנתק הזה לא קל, אבל אנחנו חזקים ומתמודדים. זה מקל עלי להיות בעשייה וגם אני יודע שאני בעיר ועושה את עבודתי. אני סומך גם על צה"ל שעושה את עבודתו נאמנה".

להימנע ממנה. לדעתי יהיה מספר רב של תושבים שיעדיפו לא לחזור, בעי־ קר החזקים כלכלית והם ישקלו להישאר במרכז. בסוף אנשים צריכים את הביט־ חון האישי שלהם. זה לא טילים. תוש־ בים קריית שמונה מורגלים בירי רקטות ולא מוטרדים לשנייה. מה שמפחיד את התושבים זו מתקפת פתע והיכולת של

להתפתח. צריך לראות איך משקמים את האזור, גם בהיבט של העסקים, התעשייה והתיירות. להחזיר את האמון של כל תו־ שבי הארץ בהגעה לצפון". אם יקרה מצב שבסיום המלחמה כוח רדואן עדיין לא זז עד אחרי הליטני, מה תעשו? "זו שאלה פוליטית שאני מעדיף

את העברת המידע. הדובר שלנו צמוד אלי ולראש העיר ואנחנו מפרסמים כל דבר שקורה כדי לחסוך את החששות מהתושבים וגם כדי שיידעו מה המצב. הרעיון הוא שהתושבים לא יחזרו לכאן כרגע. המצב בקריית שמונה לא בטוח ולכן אנחנו מוציאים את המידע החוצה". להיות בעשייה תוך כדי התפתחות המלחמה הפיקו בקריית שמונה לקחים ממה שקרה בש־ באוקטובר. "כיתת הכוננות 7 דרות ב־ נמצאת בהיערכות גבוהה ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הצבא שנמצא כאן בגזרה. אנחנו עושים יחד תרגולים פע־ מיים בשבוע. יש שילוב כוחות יפה מאוד מה שלא קרה בדרום כי זה היה בהפתעה. אנחנו כבר בתוך התהליך, בכל אירוע שיש זה כבר יותר מוסדר". מה התכנון ליום שאחרי המלחמה? "קודם כל לעבור את המלחמה הזאת בשלום. התכנון להחזיר את כל התו־ שבים לקריית שמונה, שהעיר תמשיך

מימין לשמאל: אריה, יוסי אלגרסי - עוזר המנכ"ל, אל"ם דודו פרץ - מפקד היקל"ר צילום: פרטי | ודובר העירייה דורון שנפר

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

חיפה 26 כתובתנו: בעלי המלאכה 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' טל orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

5

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 29.12.2023

טבריה

חצור הגלילית בקרוב: אתר ליציאה למבחן מעשי בנהיגה בשורה ללומדי הנהיגה בגליל העליון: משרד התחבורה יפתח באופן מיידי אתר יציאה למבחן מעשי בנהיגה בחצור הגלילית. בכך תושבי חצור, ראש פינה, רמת הגולן והגליל העליון לא יצטרכו יותר להרחיק כדי לעשות טסט. במועצה המקומית חצור הגלילית ביקשו כבר הרבה זמן ממשרד התחבורה לאשר אתר טסטים ביישוב לאור המצוקה הגדולה בנושא באזור הג־ ליל העליון. לאחר שהמועצה הוכיחה שהיא ערו־ כה לקלוט במיידי אתר טסטים שרת התחבורה מירי רגב אישרה את הבקשה. בתוך כך, משרד התחבורה יסיט בקרוב את , מזרחה כדי לקדם 90 צומת מחניים, על כביש את פרויקט האיירפורט-סיטי של הגליל. מנכ"ל 2024 נתיבי ישראל ניסים פרץ ציין כי בינואר תחל חברת נת"י בתכנון והסטת הצומת. בנוסף ראש המועצה שמעון סויסה העלה בפני גורמי המקצוע במשרד התחבורה את סוגיית חשיבות פיתוח כניסה נוספת לחצור הגלילית וכן חשיבות קידום שירותי התחבורה הציבורית. מאות ילדים מפונים שולבו במערכת החינוך מאז יומה הראשון של המלחמה קהילת חצור הג־ לילית פתחה את הלב והבית למען חיילי צה"ל והמפונים מהצפון ומהדרום. זאת, בדחיפה וסיוע נרחב של המועצה המקומית חצור הגלילית שה־ תגייסה גם כן ופעלה לארח מפונים ולדאוג לכל צרכיהם. כך, במהלך ימי המלחמה, מאות ילדים וילדות, במספר, משתלבים במערכת 200 למעלה מ החינוך בחצור הגלילית החל מהגיל הרך, דרך הגנים ובתי הספר. כמו כן, ילדים אלו משתלבים גם בחוגים, פעילויות הפגה ואירועים מקומיים. בנוסף, במועצה דאגו לא להשאיר מאחור גם את הדור הוותיק ובמרכז יום לקשיש מארחים ומע־ ניקים מענה גם לאוכלוסייה המבוגרת שפונתה, זאת לצד שורה של פעילויות המתבצעות עבורם לאורך כל ימי הפינוי. התושבים המפונים נמצאים חלקם במלון בית בגליל וחלקם אצל תושבים שפתחו את ביתם ומארחים עשרות משפחות מכל אזורי האש. כמו כן יש מיזמים רבים של המועצה לצד מיזמים של תושבים - סיוע לחיילים במזון מבושל, מוצרי היגיינה וכל מה שרק מבקשים; מבני המועצה מארחים מאות חיילים; חלקות עוגות ומארזים לחיילים; עריכת חתונה למילואימניק. "הקהילה שלנו ממשיכה להפגין חוסן, לב רחב, ערבות הדדית ונתינה. אנו גאים על כך, שתמיד נהיה בצד הנותן והמסייע. יחד ננצח", אמרו במו־ עצת חצור הגלילית. דניאל דדון

אחרי שנים של ציפייה: 'פינוי בינוי' בית ספר רעות יוצא לדרך הפרויקט יחל בשבועות הקרובים לאחר שנבחר קבלן ביצוע ‰ בתום העבודות יעמוד מבנה כיתות לימוד ‰ ומי הם בתי הספר הבאים בהם יתבצע 'פינוי בינוי' 18 חדש ומודרני שיכלול

דניאל דדון

פרויקט ההריסה והבנייה מחדש של בית הספר 'רעות' בטבריה יוצא לדרך. עיריית טבריה התקשרה לאחרונה עם קבלן לטובת ביצוע פרויקט הבינוי ובשבועות הקרובים ייצא לדרך כיתות 18 השלב הראשון שכולל בניית לימוד חדשות. הפרויקט יתבצע בשלבים כאשר חלק קטן ממבני בית הספר יפונו ובמקומם ייבנה אגף חדש. לאחר שהאגף ייבנה, חלק אחר ממבנה בית הספר הקיים ייהרס ובמקומו ייבנה אגף חדש ומודרני הכולל כיתות חדשות ומסודרות העומדות בפני כל התקנים המחמירים בפני רעידות אדמה. 500 בבית הספר היסודי רעות לומדים כ תלמידים. מבנה בית הספר רעות אשר נבנה לפני שנות השמונים אינו עומד בתקן הנ־ דרש בפני רעידות אדמה ונמצא בסכנת קריסה. עד כה חוזקו שישה בתי ספר בעיר בפני רעידות אדמה: כינר, ארליך, תחכמו־ ני, איילים, דקלים ויד־חרוצים. לפני כש־ לוש שנים התקבל אישור עקרוני של משרד החינוך על פיו בית הספר ייהרס וייבנה 18 מחדש במבנה חדש לבית הספר שיכיל כיתות לימוד, תשתיות ומגרשי ספורט מיליון 15 חדישים בעלות משוערת של כ שקל. על פי ההערכות בניית בית הספר

הדמיה: קוריאל אדריכלים | כך ייראה בית ספר רעות החדש

בית הספר גם בזמן הבנייה. בית הספר רעות הוא הראשון ברשימה ארוכה של בתי ספר בעיר שיעברו פי־ נוי-בינוי, בתי הספר הבאים בתור הם בתי הספר 'חב"ד בנים' ו'חב"ד בנות' שגם הם מתוכננים להריסה ובנייה מחדש. אחריהם ייהרסו וייבנו מחדש בתי הספר 'בית יוסף בנים' ובית יוסף בנות'. גם בית הספר נועם בנים מתוכנן להיהרס ולהיבנות מחדש וכמו כן המרכז הימי. כל בתי הספר ברשימה נמ־ צאים במצב רעוע והתקבל אישור ממשרד החינוך על תכנון בית ספר חדש.

מחדש תארך כשנתיים. כאמור, המבנים החדשים של בית הספר ייבנו בשלבים כאשר על כל אגף שייהרס ייבנה במקומו אגף חדש על מנת שהתל־ מידים יוכלו להמשיך ללמוד בבית הספר גם בזמן הבנייה. לפני כשלוש שנים נבחנה חלופה אחרת להריסת בית הספר במסגרתה תלמידי בית הספר יעברו ללמוד במבנים חלופיים ב'בית גינסבורג' ובמבנה מכינת 'מעשה בגליל' בשיכון ב', אך החלופה נפס־ לה והוחלט על החלופה הנוכחית במסגרתה תלמידי בית הספר ימשיכו ללמוד בשטח

מצוקת החקלאים "אנחנו בצרות. הפרי על העצים ואי אפשר לקטוף אותו" רובי קינד, חקלאי מהמושבה מטולה המפונה, אינו יכול להגיע למטעים שלו שנמצאים סמוך לגבול עם לבנון ‰ לדבריו הוא כבר במצוקה כלכלית ומבהיר - מחירי הפירות יאמירו

אליהם, אנחנו בבעיה קשה לניהול המשק. יהיה גם מחסור בפירות", מזהיר קינד, "ככל שיעבור הזמן ולא יהיו פירות המחירים ילכו ויאמירו. אנחנו לא יודעים כמה זמן תארך המלחמה והסבל הולך ומתארך יותר ויותר". אתה חושש שאם המלחמה תימשך גם לא תוכל לשרוד מבחינה כלכלית? "ברור. אנחנו לא יודעים איך נשרוד כלכ־ לית כי אנחנו לא מכינים את עצמנו לעונה הבאה כי השטח סגור ואין עובדים. יש גם מענקים שמגיעים לנו, אבל בינתיים לא קי־ בלנו שום דבר. לא חשבו עלינו יותר מדי. בינתיים המדינה לא יוצאת בשום תוכנית כלכלית וזה נראה כרגע לא טוב. יש גם קושי נפשי להיות כל כך הרבה זמן מחוץ לבית. זה לא פשוט בכלל. אני מתגעגע לבית ורוצה לראות ולבוא לחוות. אני גם לא מניע את הכלים. הטרקטורים עומדים והסככה עומדת סגורה, הבית שלי מאוד קרוב לגדר המער־ מטר מהחיזבאללה ולא נותנים 100 כת. כ לי לבוא ולהניע את הכלים ולבוא לסככה".

דניאל דדון

מאז תחילת המלחמה ופינוי היישו־ בים הסמוכים לגבול לבנון, החק־ לאים באזור אינם יכולים להגיע למטעים שלהם הסמוכים לגדר הגבול. ביתו 100 של החקלאי רובי קינד ממטולה סמוך כ מטר מגדר המערכת ושדותיו נמצאים בשטח המוגדר כשטח צבאי סגור. גם הוא 7 כמו חקלאים רבים נפגע מהמצב ומאז ה באוקטובר הוא אינו יכול לעבוד ולקטוף את הפירות מהעצים. "פינו אותנו וגם אין לנו עובדים תאילנדים", הוא מתאר את המצב בעצב, "אנחנו בצרות, הפרי על העצים ואי אפשר לקטוף אותו. אי אפשר להכין אותו גם לעונה הבאה. אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה וחוויתי הפסדים כלכליים כבדים". קינד מגדל במשק המשפחתי את כל פירות הקיץ – משמשים, אפרסקים, נקטרינות, שזיפים ועוד שעכשיו כשאין ידיים עובדות הם נופלים מהעצים ונרקבים. "אני מצפה

צילום: פרטי | אחד המטעים של קינד

מהמדינה דבר ראשון שיביאו לנו עובדים כי ללא עובדים אי אפשר לעבוד. זה כשלב רא־ שון שנוכל איכשהו לנהל קצת את המשק. כל יום אנחנו חוטפים טילים והמטעים נמ־ צאים בשטח צבאי סגור ואי אפשר להיכנס

צילום: יח"צ | החטיבה הצעירה בחוני המעגל

6

29.12.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

7

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 29.12.2023

משפחת רודולף מקיבוץ דן כבר שלושה חודשים מחוץ לבית גרים במלון, רוצים נורמליות, מצפים להכרעה מול חיזבאללה יום לאחר שפרצה המלחמה ליטל וזוהר וארבעת ילדיהם עזבו את הקיבוץ ומאז הם פליטים ‰ הם שוהים במלון דן כרמל בחיפה אבל הלב נמצא בגליל העליון: "אנחנו מתגעגעים לבית ולכל מה שהמילה בית מכילה בתוכו"

דנאל דדון

ליטל ארזי-רודולף וזוהר רודולף מקיבוץ דן בגליל העליון חיים כבר כמעט שלושה חודשים מחוץ לביתם במציאות מורכבת ומאתגרת. הם פונו למלון דן כרמל בחיפה יחד עם ארל ) שמשרת בימים 22 בעת ילדיהם: רותם ( ) שהתגייסה לפני 19 אלו במילואים, גיל ( ל � וחצי ת 15 שלושה שבועות, ענבר בן ה י � וחצי תלמ 6 מיד כיתה י' וזיו הקטנה בת דת כיתה א'. "המלון עצמו ועובדי המלון מאוד משתדלים לבוא לקראתנו, יש לנו גם בני משפחה איתנו במלון; אחי ואחותי עם משפחותיהם והסבים וזה מאוד עוזר, אבל זה לא בית בשום צורה", אומרת האם ליטל, "אנחנו מתגעגעים לבית ולכל מה שהמילה בית מכילה בתוכו, לשגרה ולל נורמליות". 8 המשפחה התפנתה מביתה כבר ב באוקטובר לקרובי משפחה ולאחר שבועיים עברה יחד עם שאר חברי קיבוץ דן למלון דן כרמל. האתגרים של החיים מחוץ לבית בתקופה כזו הם לא מעטים. "יש אי וודאות, חוסר של בית והמרחק מהעבודה גם מקשה", מפרטת ליטל, "בהתחלה בכלל לא היו לנו מסגרות חינוכיות לילדים ועכשיו הם צריל כים להסתדר במסגרות בחיפה. כל החיים שלנו מרוכזים בחדר קטן במלון. הכל השתל נה, זה מצב שאנחנו מתמודדים בו עם המון שינויים ואי וודאות".

משפחת רודולף בחיפה צילום: פרטי |

טובה שאפשר אבל יש אתגרים", מודה ליטל, "לתלמידי היסודי יותר קל כי ילדי קיבוץ דן לומדים ככיתות אורגניות בתוך בית הספר, אבל בתיכון זה יותר מורכב גם בגלל הגיל ומכיוון שהם השתלבו בכיתות קיימות". הדאגה העיקרית שלהם היא ליום שאחרי המלחמה. "זה מדאיג כי אנחנו לא יודעים איך זה ייגמר" אומרת ליטל בדאגה, "אנחנו מאוד מקווים שהמדינה תעשה משהו בשביל לשנות

את המצב על הגבול כדי שנוכל לחזור ולחיות בביטחון בבית שלנו. צריך ללמוד ממה שקרה ולא להישאר שבויים בקונספציה שהייתה אז לגבי הצפון. אנחנו וכל תושבי המדינה למדנו שיעור קשה. השיעור מבחינתי הוא מה שהיה הוא לא מה שיהיה ושאסור לנו להתעלם ולל חיות בשאננות ובאיזושהי בועה שיהיה בסדר כי אנחנו רואים שהמצב לא בסדר. אנו קול ראים למדינה ולצבא שידאגו לשינוי הזה גם בגבול הצפוני".

שבועיים לאחר הקליטה במלון נכנסו ילדי קיבוץ דן למסגרות הלימודיות בחיל פה. עוד קודם לכן הפגינו חברי קיבוץ דן חוסן קהילתי ועד שעיריית חיפה קלטה את הילדים למסגרות, הייתה התארגנות מרל שימה של הקיבוץ לייצר מסגרות חלקיות לילדים בתוך המלון. תלמידי היסודי שול בצו בבית הספר ובחוגים ותלמידי התיכון בבית הספר רמות. "שני בתי הספר עושים מאמצים לקלוט את הילדים בצורה הכי

"אני פליט לא מוכר מהגליל העליון" תושב כפר סאלד בדיון בכנסת: בוועדה לביקורת המדינה התעסקו בעיקר סביב סוגיית בעיית היישובים שהתפנו בפועל למרות שצה"ל לא הורה להם להתפנות ‰ ואיך זה שאף שר או מנכ"ל משרד לא הגיע לישיבה החשובה

"אני פליט לא מוכר מהגליל העליון", הגל דיר את עצמו עמוס גמזו מכפר סאלד. לדל בריו, חלק מהיישובים לא פונו למרות שזמן ההתראה לגבי כניסה למרחבים מוגנים הוא ק"מ 5 ק"מ מהגבול או 3.5 זהה בין יישובים שניות. 0 מהגבול והוא עומד על לדבריו, "כשהחלה המלחמה לקחנו כל מה שאפשר והתפזרנו. האמנו שהמדינה בכאוס, ייקח כמה ימים וזה יסתדר. למה לא פינו ק"מ, זמן 8 גם אותנו? טווח טילי הנ"מ הוא הכניסה למקלטים הוא אפס. כל יום היישול בים נסגרים לכמה שעות בשל התרעות ואז 4 ממתינים כמו ברווזים בשולי הכבישים תושבים במצב שלי. 6,000 שעות, ויש עוד לשני שליש מהתושבים אין בכלל ממ"דים, גם מקלטים ציבוריים כמעט אין. בגני הילל דים שלנו ישנים חיילים, הארטילריה מעל הראש, יש רעש בעוצמה בלתי נתפסת של דציבלים. אני שכרתי בית במרכז, משלם 190 ארנונה ליישוב וגם עבור הבית השכור, משלם משכנתא והמדינה לא עוזרת בכלום".

אדי גל

הוועדה לביקורת המדינה של הכנל סת, שהתכנסה בסוף השבוע שעבר, קיימה דיון בתוכנית מיגון לצפון ופינוי התושבים מקו העימות. אבל להפתעת יו"ר פורום יישובי קו הצפון וראש המועל צה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ, איש מחברי הקואליציה או הממשלה לא הגיע לדיון: "זה הפך לבדיחה רעה על חשבוננו", אמר, "נושא כה חשוב כמו מיגון הצפון ומה עושים עם התושבים המפונים ואיש מחבל רי הקואליציה לא מצא לנכון להגיע ולהל אלף מפונים מהבתים שלהם 100 שתתף. ולהם לא אכפת. הדעת לא סובלת שלדיון כזה לא מגיעים. תושבים הגיעו מעבדון שעות 3.5 ומכפר סאלד ומכל הצפון, נסעו כדי להשתתף בדיון והם, מתוך הכנסת, לא מסוגלים להגיע לכמה דקות ולהביע הזדהות לפחות. ואני לא מדבר על הדין וחשבון שהם צריכים לתת לתושבים. גם הדרגים המקל

צילום: ערוץ הכנסת | הדיון בוועדה לביקורת המדינה

צועיים שהגיעו לדיון לא היו בכירים, לא נכחו מנכ"לים של משרדי ממשלה, אלא דרגי ביניים. כך הם רואים את הצפון, אנחנו לא נחשבים, הצפון לא חלק ממדינת ישראל בעיניהם". חלק ניכר מהדיון בוועדה נסוב סביב סוגיית בעיית היישובים שהתפנו בפועל למרות שצה"ל לא הורה להם להתפנות. יו"ר הוועדה, מיקי לוי, ציין כי לפי החלטת

הממשלה, צריך לפנות תושבים מיישובים ק"מ מהגבול, אבל השאיר בידי 5 במרחק צה"ל את ההחלטה האם להרחיב או לצמל צם את רוחב הרצועה. בפועל, צה"ל החליט ק"מ מהגבול. 3.5 כי יתפנו יישובים במרחק בטווח הזה קיימים מספר יישובים שבפול על התפנו אבל למעשה איש לא מכסה את עלויות שהיית התושבים מחוץ ליישובים. כמו תושבי עבדון וקיבוץ כפר סאלד.

8

29.12.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

השפעת המלחמה על שוק הנדל"ן

בתוך שלושה חודשים: ירידה חדה בהיקף מכירת דירות בטבריה

נדל"ן

באוקטובר ‰ המתווך יגאל 7־ בעקבות אי הוודאות הביטחונית כמעט ולא מתבצעות עסקאות נדל"ן בעיר מאז ה מזרחי מסביר: "אנשים מפחדים לקנות נכס כי אי אפשר לדעת אם מחר חיזבאללה יחליט להפגיז את טבריה"

מלחמת 'חרבות ברזל' שפרצה ו � באוקטובר תרמה אף היא לח 7 ב סר הוודאות במשק. בעקבות ההאטה בעסקאות, גם לא ניתן לזהות האם חלה ירידה או עלייה במחירי הדירות. "אחרי שאנשים כבר התחילו לחיות עם אחוזי הריבית הגבוהים, באה המו לחמה ועצרה הכל", אמר חזיזה, "אני עובד באזור טבריה, עפולה ובית שאן וכמעט לא נתקלתי בעסקאות יד שנייה. לאנשים אין פנאי וחשק. יש לנו מצב שהרבה אנשים בצפון מפוו נים והרבה סניפי בנק סגורים ואנו שים מתקשים להגיע לבקש הלוואות, מה שגם מוריד את היקף העסקאות". עם זאת בשבועות האחרונים מתו חילים לזהות ניצני התאוששות מצד רוכשי הדירות. "בתחילת המלחמה השוק היה תקוע ועכשיו הכל התעוו רר ודברים התחדשו", אמר המתווך צחי כהן מטבריה שלא רואה עלייה במחירי הדירות, "המחירים נשארו סטטיים, טבריה לא חוותה אזעו קות ויש לזה השפעה. משפרי דיור יש תמיד ואנשים מאמינים בטבריה כיעד להשקעה".

דניאל דדון

ירידה חדה בהיקף עסקאות נדל"ן בטבריה. מאז תחילת המלחמה בחודשים אוקטוו

60-70 בר-דצמבר חלה האטה של כ אחוז בקצב מכירת הדירות בעיר. "אנחנו רואים עצירה מאז חודש אוקו טובר של מכירות", אומר שמאי המו קרקעין דורון חזיזה, "כרגע מאחר ואין כל-כך הרבה עסקאות קשה לכמת את ירידת המחירים שתהיה, אבל בטוח שבהיקף העסקאות אנחנו חווים את אחת התקופות הכי קשות. אני במקצוע ולא נתקלתי 1998 מאז בכזו תקופה הרבה שנים שהיקף העו סקאות כל כך נמוך. אני רואה את זה גם בהיקף העבודה של העובדים שאני מעסיק". עוד קודם המלחמה בעקבות הריבית הגבוהה במשק הייתה האטה במכירת הדירות והמלחמה אף היא הוסיפה למגמה השלילית "הריבית הגבוהה יצרה מצב שהרבה אנשים ויתרו על הקנייה כי הכסף נהיה יקר" מסביר חזיזה. "אנחנו רואים את זה גם אצל

צילום: יובל גסר | טבריה. עיר עם פוטנציאל נדל"ני

בפרט באזור הצפון מפחדים לקנות נכס, אתה יכול לקום מחר בבוקר ולו גלות שהנכס שלך נפגע מטיל שירה חיזבאללה, אי אפשר לדעת אם מחר חיזבאללה יחליט להפגיז את טבריה. לא ראיתי שמישהו מתלהב בכלל לקנות משהו, הראש נמצא במקום אחר. באופן טבעי יש קיפאון בעסו קאות הנדל"ן, היום אין לחץ שיעלה המחיר וכולם מחכים שתסתיים המו לחמה שהשוק יירגע".

קבלנים שגרף המכירות שלהם התו מתן מאוד ואפילו נעצר. עד ספטמבר חווינו ירידה משמעותית בהיקף המו כירות של דירות יד שנייה וחדשות". "אנשים לא יודעים מה לעשות ופשוט בהלם", אומר יגאל מזרחי מתיווך הצפון בטבריה, "היום אני לא רואה שאנשים מעזים לעשות קנייה של דירה. יש אנשים מגויסים ואנשים שהתפנו מהדירות שלהם, זה מצב בכלל לא אידיאלי. אנשים

9

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 29.12.2023

צילום: באדיבות המשפחה | סגן עומרי שורץ ז"ל

תומר עציוני ועומרי שורץ ז"ל

סגן עומרי שורץ ז"ל מהמושב שדמות דבורה, שנפל בשבוע שעבר בקרב בצפון רצועת עזה, היה חלק מחבורה מגובשת ומאוחדת של בוגרי בית הספר כדורי. מילדות ועד בגרות הם היו תמיד יחד - בטיולים, במסיבות, בבילויים ובהמון חוויות. נפילתו של שורץ ז"ל השאירה את חבריו כואבים והמומים. הצלע המשמעותית בחבורה איננו. שורץ ז"ל, צוער בגדוד גפן של בית הספר לקצינים ששירת כלוחם בסיירת שנה בחיפה וגדל 21 צנחנים, נולד לפני בשדמות דבורה, בן לתומר ולשירלי ואח בכור לנועם ואלה. הוא התחנך בבית הספר החקלאי כדורי ולפני שירותו הצבאי היה בשנת שירות בקיבוץ בארי והתנדב בחקלאות ועם ילדים. יובל האופטמן מכפר קיש למדה עם עומרי מכיתה א' ועד סיום התיכון. "היינו באותה מגמה בביולוגיה, חקלאות ודיפלומטיה", היא מספרת, "בחקלאות היינו בענף הרפת וכל אחר צהריים חל־ בנו פרות. הוא בא ממשפחה שורשית, יש להם רפת ולאמא שלו יש חממות לגידול צמחים. עומרי היה החבר הכי טוב שלי בחבורה הזאת. היו לנו המון ממשקים ושיחות מאוד טובות. הרגשתי שהוא הכי קרוב אלי מבחינה רגשית וגם הכי דומה לי מכל החבורה". "הוא היה האדם הכי אופטימי שאנח־ נו מכירים", הדגיש תומר עציוני, חבר ילדות של עומרי ובן כיתתו, "הוא תמיד היה שמח. גם אם עברנו דברים קשים הוא היה אומר 'הכל טוב', עושה פרצוף עצוב של 'הכל בסדר' אבל ממשיך. הוא תמיד שאף להגיע הכי רחוק שאפשר, גם בצבא. היה לו חשוב להיות לוחם, הוא אהב את הארץ, מושבניק עם אופי של קיבוצניק, הולך יחף ולבוש עם חולצות מכופתרות. הוא היה אדם קשוח, ששום דבר לא יכול לשבור אותו". "עומרי היה פשוט מגנט לאנשים", הוסיפה האופטמן. "בכל מקום שהוא הגיע אליו הוא היה כוכב. יש כל כך הרבה קבוצות בווטסאפ שהוא המנהל שלהן ועכשיו הן יישארו סגורות. בשנים היותר בוגרות הוא הכיר לנו את הקו־

חברי הילדות של סגן עומרי שורץ ז"ל משדמות דבורה נפרדים ממנו:

שורץ ז"ל, צוער בגדוד גפן, נפל בשבוע שעבר בקרב ברצועת עזה והותיר אחריו חבורה מגובשת של חברים השבוע, בתוך ימי השבעה, הם סיפרו ‰ המומים מלכתו בזיכרון ובגעגוע על דמותו המיוחדת, על החלומות שלא יזכה להגשים ועל הצוואה שהשאיר אחריו עומרי היה אדם קשוח. שום דבר לא היה יכול לשבור אותו"

יובל האופטמן:

"אנחנו טוענים

שהוא רואה אותנו. בגלל זה גם היה סופ"ש כל כך גשום, או שהוא בכה כי הוא כעס עלינו או שהוא בכה איתנו"

דניאל דדון // צילומים: אלבום פרטי

10

29.12.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

עומרי ז"ל והדר אלבז

יובל האופטמן עם עומרי ז"ל

שורץ ז"ל ודורון יעקובי

כולנו בצבא וכל אחד היה במקום אחר ולוקח את זה אחרת". עכשיו מנסים החברים עם כל הקושי להמשיך הלאה, לזכור ולהנציח אותו. "אנחנו טוענים שהוא רואה אותנו", אומ־ רת האופטמן, "בגלל זה גם היה סופ"ש כל כך גשום, או שהוא בכה כי הוא כעס עלינו או שהוא בכה איתנו. אנחנו בטו־ חים שאם הוא היה רואה עכשיו את כל האנשים האלה הוא היה אומר 'די תפסי־ קו, אני לא רוצה שתבכו, פשוט תשמחו'. יש לנו כל מיני רעיונות להנציח אותו ועדיין לא התגבשנו על משהו. עומרי מאוד אהב לטייל ואני מניחה שנעשה לו משהו שקשור לטבע. בן דוד שלו אמר שיש מקום ליד הבית שלהם שהם רוצים לעשות ולקרוא לה 'הפינה של עומרי' ואנחנו נעשה גם משהו באזור. אנחנו מתכוונים גם להוציא ספר עם כל הת־ מונות של החבר'ה". "יש צוואה שגילינו עליה לפני יומיים", אומר חברו הדר אלבז, "נכנסנו לפרופיל שלו בווטסאפ והסתכלנו על הסטטוס האחרון שלו שבו כתב 'קדימה, הלאה'. בדצמבר 21 התאריך של הסטטוס היה , שזה שלוש שנים לפני ההלוויה 2020 שלו, זה היה רגע של צמרמורות. כל רגע, שנייה לפני שאנחנו מתפרקים פתאום קופץ לראש ה'קדימה, הלאה' עם הפרצוף העקום הזה שהוא היה עושה לנו. 'תמשיכו לא משנה מה'. מישהו מהצוות שלו הציע לעשות סטיקר עם המשפט 'אינתה עומרי' וגם ה'קדימה, הלאה' זה משהו שימשיך ללוות אותנו. אמנם הוא לא השאיר צוואה כתובה, אבל אין ספק שה'קדימה, הלאה' זה עם משמעות גדו־ לה מאוד". "אנחנו חבורה מאוד מגובשת. עומרי אמנם היה הדבק שלנו וכשהדבק מתייבש או מתפורר זה קצת קשה, אבל אנחנו מכירים אותו מאוד טוב ויודעים מה הוא היה רוצה", מסכמת יעקובי. "אנחנו כל היום ביחד עם המשפחה, עם ההורים שי־ רלי ותומר ועם האחים אלה ונועם, שהם משפחה שלנו לכל דבר ועם מאיה בת הזוג המקסימה, שכבר הפכה לחלק מהח־ בורה שלנו. אנחנו נהיה בשבילה עכשיו ולתמיד, וגם היא יודעת את זה".

ייגש לקצונה בסופו של דבר. השבוע הייתי אצל ההורים שלו ואמרתי להם שאני מסיימת את הקורס שלי בשבוע הבא ושאני מתכוונת להביא להם את הדרגות שלי, כי מבחינתי הן הדרגות של עומרי". מה הדבר שהכי תזכרו ממנו? האופטמן: "בעיקר את הפרצופים שהוא היה עושה. היו לו כל מיני פרצופים, שכל מי שמכיר אותו יודע על מה אני מדברת. הוא פשוט היה הדבק שלנו והגורם המ־ לכד, אם הוא היה לא מגיע זה היה נראה לגמרי שונה. אני אזכור את האווירה הקלילה שלו, שהוא היה זורם על הכל. הוא כל כך אהב את כולם. הוא לא דפק חשבון, עשה מה שטוב לו ומה שטוב לנו, פשוט ילד של אהבה. הוא נכנס ללב שלנו, לכולנו יש חור בלב בצורה שלו וזה לא ישתנה בחיים". הבשורה הקשה על נפילתו של עומרי היכתה את חבריו בהלם. "אני שמעתי על זה בטעות, דיברתי בטלפון ומישהו זרק לי על זה משהו, והלב שלי נפל לתח־ תונים", נזכר עציוני. "ניסיתי להתקשר לכל כך הרבה אנשים שיאמתו את הידי־ עה, ואז דורון יעקובי התקשרה לכל אחד מהחבר'ה וסיפרה לו את הבשורה. חרב עולמנו. נפגשנו באותו ערב אצל אבא של דורון, ופשוט שתינו ובכינו עד לפ־ נות בוקר". "אני הייתי במילואים בחמ"ל המ־ בצעי ואחד החברים הטובים התקשר אלי ושאל אותי עם שמעתי מה קרה", מספרת יעקובי. "אמרתי לו שזה נשמע לי לא הגיוני ושאני בודקת. התקשרתי לאבא שלי והוא אישר לי את הידיעה שעומרי נפל. זה היה שוק מוחלט, אני עד עכשיו לא יודעת איך להגיב לזה. יצא לי להתעסק במילואים בנפגעים, זו עבודה שדורשת קור רוח ואיפוק עם כל הקושי שבדבר. אלו אנשים שאני מכירה, והיה ניתוק רגש מוחלט מה־ סיטואציה. גם פה הבנתי שאני צריכה להעביר את הבשורה המזעזעת לחב־ רים בצורה הכי רגישה אבל הכי חדה. לא להשאיר טיפה של ספק ומצד שני לראות שהם מוקפים באותו רגע ויש להם על מי לשים את הראש. בסוף

החוויות הטובות שעבר. הוא אמר בת־ חילת המלחמה שיחזור לגור בבארי כדי לשקם את הקיבוץ. זה היה אירוע מאוד מטלטל בשבילו. אנחנו החברים מאוד דאגנו לו שהוא ייקח את זה קשה, אבל הוא לקח את זה יחסית בסדר עד שקרה מה שקרה". גם אחרי סיום לימודי התיכון המשי־ כה החבורה לשמור על קשר ולהיפגש לעיתים קרובות. האופטמן מספרת על המפגש האחרון ביניהם ועל התחושה הרעה שהייתה לה. "היינו שנינו בקו־ רס קצינים ויצא לנו לשבת ביחד בע־ רבים. אחרי שהתחילה המלחמה חזרתי מהגנ"ש והוא חזר מהפוגה בלחימה. אמרתי לו 'עומרי בבקשה, רק אל תיכ־ נס לקיבוץ בארי', לא רציתי שהוא יראה את כל מה שקורה שם – והוא הביא לי חיבוק שנמשך שבע דקות. כאילו הרג־ שנו משהו רע ולא ידענו מה. לפני האסון אבא שלו אסף מכתבים מכל המשפחה והחברים ששלחנו לו לעזה, וכתבתי לו מכתב שהתפרש לגמרי אחרת אחרי שהוא נהרג. הוצאתי את הלב שלי שם במכתב וכתבתי לו 'תראה איפה אנחנו ואיפה אתה'. לגמרי התכוונתי למלחמה ולא לשום דבר אחר, ועכשיו המשפט קיבל תפנית אחרת". עציוני מספר על הפגישה האחרונה ביניהם: "זה היה לפני חודש, הוא היה עם חברה שלו מאיה וישבנו אצלו. הוא לא אמר לכמה זמן הוא הולך ובסוף הערב אמר לנו 'נתראה עוד חודש וחצי'. אמר־ תי לו 'אוהב אותך, שמור על עצמך', והוא אמר לי 'אל תדאג'. הוא היה אמיץ ולא פחד מכלום. גם כשהוא נפצע וחטף כדור ביד באותו יום שהוא נפל, הוא המשיך להילחם. רצה לתת הכל". הצוואה המצמררת עומרי ז"ל תכנן ללמוד רפואה יחד עם בת זוגו מאיה, חלום שכבר לא יזכה להגשים. "הייתה לו התלבטות אם לה־ משיך לקצונה והתלבטנו על זה יחד, כי עומרי ממש רצה ללמוד רפואה", מספ־ רת האופטמן, "אבל כולנו ידענו שהוא

מונה שלו. היינו עושים ישיבות אצלו במרפסת ובחצר שלו. הוא היה הכוכב של החבורה, שריכז סביבו את כולם. הכל התחיל ונגמר אצל עומרי. אם הוא לא היה מגיע בסופ"ש, זה היה מבאס". שנת שירות בבארי התחביב העיקרי של שורץ ז"ל היה כדורגל. הוא היה אוהד מושבע של הפו־ על ת"א ושיחק בקבוצת הנערים של הפועל חיפה. "הכדורגל דרש השקעה ולהפחית מחיי החברה, והוא הבין שזה פחות בשבילו למרות שהוא היה הכי טוב בקבוצה", מספר עציוני, ששיחק אתו בקבוצה. "הוא החליט שהוא עוזב את הכדורגל והלך לתנועת הנוער של שדמות דבורה כדי להדריך ילדים. הוא רצה לעשות דברים יותר ערכיים, תמיד היה מנהיג וכריזמטי בטירוף, כולם הק־ שיבו לו". דורון יעקובי מכפר קיש מספרת על החוויות המשותפות שצברו בילדות. שנים, מכיתה א' 16 "אני ועומרי חברים ועד היום. היינו משחקים אחרי בית הספר במושב, והיינו נפגשים לערבי פיצה בימי חמישי שעומרי היה בדרך כלל מהמארגנים שלהם. גם אחר כך כשהת־ בגרנו בתיכון ובחטיבה לא היה יום שלא הייתי רואה אותו ומדברת אתו. תמיד היה מתייעץ איתי ומשתף אותי, ואותו דבר אני אליו, מתקשרת ומתייעצת אתו. זה התבטא במסיבות שהיינו יוצאים ביחד והתנסויות ראשונות של אלכוהול ופעם ראשונה שאחד מאיתנו עישן סיגריה, הכל היה יחד. כל הזמן אנשים רצו להיות לידו. כל הבנות בכיתה היו מאוהבות בו וכל הבנים רצו להיות חברים שלו. הוא היה תמיד מרכז העניינים. הוא היה עושה אצלו ערבי סרט, ימי הולדת מושקעים ומזמין אליו את כל הכיתה. היינו כיתה מאוד מגובשת ועד היום אנחנו החברים הכי טובים. עם השנים התווספו עוד חב־ רים ואנחנו חבורה מאוד גדולה ומגוב־ שת. גם אחרי התיכון, כשהוא יצא לשנת שירות בקיבוץ בארי, המשכנו לשמור על קשר. תמיד דיבר על כך שזו אחת

תומר עציוני: "אני שמעתי על זה בטעות, דיברתי בטלפון ומישהו זרק לי על זה משהו, והלב שלי נפל לתחתונים. ניסיתי להתקשר לכל כך

הרבה אנשים

שיאמתו את הידיעה, ואז דורון יעקבי

התקשרה לכל אחד מהחבר'ה וסיפרה לו את הבשורה"

11 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 29.12.2023

היה לי אח ימים קיווה רונן אצילי 54 במשך מרמת צבי שאחיו אביב ז"ל, שנחטף לעזה מקיבוץ ניר עוז, יחזור הביתה כמו שאשתו ליאת חזרה בעסקת אך התקוות ‰ שחרור החטופים התנפצו לאחר שקיבל את הבשורה כי הוא נרצח כבר באותה שבת שחורה וגופתו מוחזקת על ידי חמאס חודש אחרי שהשמים נפלו הוא ‰ מספר על אח שהיה איש של אנשים, על השבועות הארוכים של חוסר הוודאות ועל הרצון להביא אותו לקבר ישראל אבל לא בכל מחיר

רונן עם אחיו אביב ז"ל (משמאל) בטיול | המשותף בהודו צילום: פרטי

מאז אותה שבת ארורה החיים של רונן אצילי ממושב רמת צבי כבר לא אותו הדבר. מהרגע שהבין שאחיו אביב ז"ל ואשתו ליאת נחטפו לעזה נפשו לא מצאה אפילו רגע אחד של שלווה. החיים הפכו מברורים, פשוו טים ושגרתיים לרכבת הרים של רגשות ואי וודאות. ואז הגיע ניצוץ של תקווה, כשאחרי ימים ליאת שוחררה משבי חמאס. אלה היו 53 24 רגעים של נחת, אושר ושמחה, אבל אחרי שעות הנורא מכל הגיע - הודעה רשמית של ו � באוקטובר וג 7 צה"ל כי אביב נרצח כבר בו פתו מחוזקת אצל חמאס. אחרי שבועות ארוו כים של תקווה וייאוש קיבל רונן את התשובה מה עלה בגורל אחיו הקטן. לקח להבין באוקטובר אביב אצילי 7 בבוקר שבת ה- ) שעבד כמוסכניק בקיבוץ ניר עוז יצא 49( להילחם במחבלים שחדרו לקיבוץ ונחטף. אשתו ליאת שהסתגרה בממ"ד נחטפה אף היא על ידי המחבלים. שלושת ילדיהם, איה ) בת שירות לאומי שהייתה באותה שבת 18( ) שהיו 22 ) ועופרי ( 20 בקיבוץ לוטן, נטע ( בדירות המגורים שלהם בקיבוץ הצליחו לשו רוד את המתקפה ופונו מהקיבוץ בשלום. באותו בוקר ארור, כשעדיין לא התבררו ממדי ההתקפה, התעורר רונן משיחת הטלפון של אחיו הגדול שגר באוסטרליה שבישר לו על האירועים. "הוא צלצל אליי בערך בשעה בבוקר והעיר אותי. רק אז פתחתי טלוויזיה 10 וראיתי מה קרה", נזכר רונן, "עדיין התמונה לא הייתה ברורה. הבנו שיש בלגן, אבל לקח לי הרבה זמן להבין שזה כל כך חמור". היית עם אביב ז"ל בקשר באותן שעות? "לא, אחי הגדול סיפר לי שהוא הספיק קודם לדבר איתו. אביב אמר לו שיש מחבלים בקיבוץ ושאין לו זמן לדבר. לא הספקתי לדבר איתו כי הבנתי שהוא עסוק ולכן אפילו לא ניסיתי". רק שעות לאחר מכן, כשבנו, חייל בשיו רות סדיר הוזעק לצבא, התחיל רונן להבין את גודל האירוע. "הבן הגדול שלי היה בבית באותו סוף שבוע. כמה שעות אחר כך הקפיו צו אותו חזרה. הסעתי אותו לבית קמה בערך והמ"פ שלו אסף אותו משם. גם 13:00 בשעה בשעה הזו עדיין לא הבנתי בדיוק מה קורה והחלטתי לנסוע לקיבוץ ניר עוז לראות מה קורה ומה שלומו של אביב. בצומת משמר הנגב עצרו אותי שוטרים במחסום שלא נתנו לי לעבור. למרות זאת עקפתי את המחסום דרך השדות, המשכתי בנסיעה והגעתי לצוו מת גילת וגם שם היה מחסום. עצרתי בצד

הדרך לחשוב מה אני עושה ואז קיבלתי הודו ואני צריך 8 עת ווטסאפ שאני מגויס בצו להגיע לימ"ח". מפגש מרגש יומיים לאחר מכן התמונה החלה להתבהר ובני המשפחה חיברו את פיסות הפאזל והבינו שליאת ואביב נעדרים ובסבירות גבוהה נחטו פו לעזה. "אחי מאוסטרליה מיד עלה על מטוס והגיע לארץ. הוא הגיע לקיבוץ וראה מה קורה שם וראה סימנים שמעידים שהם נחטפו. החבו רים בקיבוץ מהר מאוד עשו רשימות מי נמצא ומי חסר ותוך יומיים-שלושה כבר היה ברור לגמרי מי בסדר, מי חטוף ומי מת. להודעה הרשמית של המדינה לקח שבועיים-שלושה להגיע, אבל אנחנו ידענו כבר אחרי יומיים שאביב חטוף. ידענו שהוא או פצוע קשה או מת וידענו שליאת נעדרת, לא היה ברור לנו אם היא חטופה או מתה כי הבית שלהם היה שרוף בצורה מאוד קשה. זה היה נראה כאילו מישהו התאמץ מאוד להבעיר שם אש חזקה". הימים בהם היו ליאת ואביב נעדרים 53 עברו על האח רונן באי וודאות מתמשכת. "בחרתי להדחיק", הוא אומר, "זה מאוד עזר לי כשהייתי במילואים. היו לי את המשימות שלי להתרכז בהן וככה לא חשבתי עליהם. בשבועיים הראשונים אפילו הסתובבתי בלי הטלפון עלי. שמתי אותו בתיק ורק כמה פעו מים ביום בדקתי בהודעות. התנתקתי לגמרי. בחודש וחצי הראשונים של המלחמה הייתי מגויס ולא התעסקתי בזה כמעט בכלל. גם אחרי שהשתחררתי לא ממש הייתי מעורב, הלכתי מדי פעם לעצרות בכיכר החטופים וביקרתי הרבה בקיבוץ. הייתי גם באילת וביקרתי את הפליטים מניר עוז, אבל לא הייתי מעורב במה שקורה עם הארגון של משפחות החטופים". באוקטובר, יום לפני שליאת שוחררה 28 ב מהשבי, קיבלו בני המשפחה את ההודעה כי היא נמצאת ברשימת המשוחררים ויום לאחר מכן הם נסעו לקבל את פניה בבית החולים תל השומר במפגש שהיה מרגש וסוחט דמו עות. "עוד לפני המפגש, ישבנו והסתכלנו על רכבי הטויוטה של הצלב האדום וזיהינו את ליאת. זה היה מאוד מרגש. ברגע שזיהינו אותה בטלוויזיה, לא חלפו שתי דקות ואבא שלה קיבל שיחת טלפון אישית מנשיא ארו צות הברית ג'ו ביידן. הוא דיבר אתו בערך רבע שעה והתעניין בשלומו ועודד אותו. "כל הקליטה של החוזרות מהשבי הייתה מאוד מסודרת. מכניסים אותם לחדרים מבוו

דניאל דדון // צילום: שרון צור

12

29.12.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה

עד כמה הוא חסר לך עכשיו? מתי אתה נזכר בו ומתגעגע? "הוא חסר מאוד. היינו אומנם פיזית רחוקים קילומטר, אבל היינו מתכתבים 200 יותר מ הרבה בעיקר על דברים טכניים. כל פעם שהוא היה עולה צפונה הוא היה עובר אצלי נו וכל פעם שהייתי נוסע דרומה הייתי קופץ אליו לביקור בבית או במוסך. בחודשיים האחי רונים אני מוצא את עצמי הרבה פעמים נתקל באיזשהו עניין או בעיה ואז אני אומר לעצמי: 'רגע, אני אצלצל לאביב לשאול אותו', ואז אני נזכר בעצם שזה כבר לא רלוונטי". איך ליאת מרגישה עכשיו? איך היא והיל־ דים מתמודדים? "אני נזהר שלא לחטט יותר מדי, אבל ממה שאני רואה אני מסתכל בהערצה איך היא מתמודדת עם הסיטואציה: זה גם לחזור משבי כזה וגם לקבל כזאת בשורה, היא ממש רגוי עה ושקולה, אני לא יכול לדעת מה עובר לה בראש, אבל היא מתמודדת בגבורה. הילד הגי דול כבר חזר לקיבוץ לפני כחודש. הוא עובד שם במטעי האבוקדו ובמוסך ואיפה שצריך". למה הוא עשה את זה? זה היה סוג של ני־ צחון בשבילו? "כי זה הבית שלו והוא חוזר הביתה. הוא לא מכיר בית אחר. דווקא עכשיו בטוח שם, יש הרבה כוחות צבא. יש מדי פעם רקטות אבל עכשיו נאבקת המשפחה להחזיר את גופתו של אביב ז"ל כדי שיהיה ניתן לקבור אותו בקבר ישראל, אבל לא בכל מחיר. "אנחי נו נשמח אם יחזירו את הגופה, אבל אני לא הייתי רוצה ואני מרשה לעצמי לדבר גם בשמו של אביב – שאף חייל יישרט וגם שלא ישחררו אף מחבל בשביל הגופה שלו. אני בטוח שאביב לא היה רוצה שחיילים יסתכנו בשביל להחזיר את הגופה שלו". מתי הייתה השיחה האחרונה ביניכם לפני האסון? באוקטובר. אני 7 "באותו שבוע של ה הייתי כמה ימים לפני כן בנסיעת עבודה לארצות הברית ואביב ביקש ממני להביא לו מכנסיים ועוד כמה דברים. עוד לא הספקתי להביא לי אותם והם נשארו פה בשקית אצלי בארון. השיחה האחרונה שלנו הייתה על הדי ברים שהבאתי לו". מה עוד עוזר לך להתמודד עם הכאב בת־ קופה הזאת? "אני פשוט מדחיק. אני משתדל שלא לחי שוב על זה. אני מוצא לעצמי כמה דקות ביום לפני שאני נרדם, אני שוכב במיטה עוצם עיי ניים וחושב עליו קצת יותר. מעבר לזה במהי לך היום אני משתדל להיות עסוק כל הזמן בדברים אחרים. ברור לי שמתי שהוא אני אצטרך להתמודד עם זה בצורה יותר רצינית אבל אני בוחר שלא לעשות את זה כרגע". יש בך כעס על המחדל שקרה? "אין בי כעס, יש בי איזושהי אכזבה, אבל ברור לי שזה לא נעשה בכוונה, שזו הייתה תפיסה מוטעית שכל המערכת הייתה שבויה בה. אני לא יכול לבוא בטענות לאף אחד כי גם אני הייתי שבוי באותה תפיסה בדיוק. כולם חשבו שלחמאס לא כדאי, שאין לו אינטרס לריב איתנו כי יש לו יותר מדי מה להפסיד. אני לא כועס על אף אחד ובטח לא על הדרג הביטחוני. נכון שזו פשלה מטורפת אבל כמו שאני רואה את זה הפשלה הכי גדוי לה הייתה המודיעינית. העניין שהם הצילו אותנו מהרבה מאוד דברים שאנחנו אפילו לא יודעים עליהם, ובפעם האחת שהם נכשלו זה היה כישלון מאוד כואב". זה היה להם תמיד". אין בו כעס

"אביב מאוד אהב את הודו. הוא ניסה הרבה זמן לשכנע את אחי ואותי לבוא אתו לטיול אופנועים בהודו. שנים נפנפנו אותו בכל מיני תירוצים ובתחילת השנה נשברתי ואמרתי לו אני איתך. בדיעבד לא הייתי סולח לעצמי אם הייתי מפספס את החוויה הזאת איתו" "אני לא כועס על אף אחד ובטח לא על הדרג הביטחוני. נכון שזו פשלה מטורפת אבל כמו שאני רואה את זה הפשלה הכי גדולה הייתה המודיעינית"

רונן אצילי. "הבית שלהם היה שרוף בצורה מאוד קשה"

הייתי מפספס את החוויה הזאת איתו". כמנהל המוסך והמסגרייה בקיבוץ ניר עוז, אביב היה איש מאוד טכני אבל, מעבר לזה הוא גם היה איש של אנשים", מספר רונן על המיוחדות של אביב ז"ל, "הוא היה מתחבר כמעט לכל אחד, אנשים ממש עניינו אותו. כשהיינו בהודו הסתובבנו שם שלושה שבועות על אופנועים ומה שהיה מדהים אצלו שכל מוכר או קיוסק שהיינו עוצרים אצלו הוא מיד היה מדבר איתו. היה חשוב לו לדעת מאיפה הוא, מי המשפחה שלו ועל המאכלים שלהם. הוא היה מתעניין כמעט בכל דבר אבל בעיקר באנשים ובגלל זה היו לו הרבה מאוד חברים".

לזה חודשיים. פשוט חזרתי חודשיים אחורה. מבחינתי זאת לא הייתה הפתעה, זה לא נפל כרעם ביום בהיר, הייתי די מוכן לזה". עכשיו רונן נאחז בזיכרונות המשותפים הרבים עם אחיו הצעיר אביב ז"ל, שהקשר ביניהם היה מיוחד במינו. רק בתחילת השנה הם נסעו לטיול אופנועים בהודו, מה שהתבי רר כחוויה המשמעותית האחרונה שלהם יחד. "אביב מאוד אהב את הודו. הוא ניסה הרבה זמן לשכנע את אחי ואותי לבוא אתו לטיול אופנועים בהודו. שנים נפנפנו אותו בכל מיני תירוצים ובתחילת השנה נשברתי ואמרתי לו אני איתך. בדיעבד לא הייתי סולח לעצמי אם

דדים שלא יראו אף אחד בדרך, זה היה כמו מבצע צבאי", סיפר רונן, "בהתחלה ליאת נפגשה רק עם שלושת הילדים שלהם שחיי כו לה בחדר, אחר כך נכנסו ההורים שלה ואחותה. אנחנו – אמא שלי, אני ואשתי היינו אמורים להיכנס בגל השלישי, אבל עוד לא הספקנו אפילו להיכנס והיא פשוט יצאה החוצה ופגשה אותנו. היא לא רצתה להישאר לשכב במיטה. היא יצאה אלינו החוצה והיו שם במסדרון חיבוקים ונשיקות. עמדנו רבע שעה וקשקשנו איתה קצת ואחר כך שחררנו אותה לישון. זאת הייתה פגישה מאוד מרגי שת. נרגענו לראות כמה חזקה היא הייתה". כשראית אותה זה עורר בך תקווה שאביב בחיים? "כן, אם אחרי יומיים שלושה כבר ידעתי שכמעט בטוח שהוא לא חי – בכל החודשיים שעברו לאט-לאט התקווה התעוררה וגדלה. לא הייתה שום סיבה לוגית, זה פשוט קרה. והעובדה שליאת חזרה הפיחה עוד רוח אופי טימית והתקווה עוד יותר גדלה. אבל בערך י � שעות אחרי שהיא חזרה קיבלנו את היד 122 עה שכבר יש הוכחה חד-משמעית שאביב לא בין החיים". איש של אנשים ההודעה על הירצחו של אחיו טלטלה את רונן. "זה היה מאוד קשה אבל התכוננתי

קיבוץ ניר עוז | אחרי הטבח צילום: גדי קבלו

13 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 29.12.2023

לשקם את העוטף. עכשיו השבוע התקיימה באוניברסיטת רייכמן ועידת 'עסקים לא הנושא: חידוש העוטף ‰ כרגיל' של "ידיעות תקשורת" האירוע, בהשתתפות מאות אנשים, נערך בשיתוף ‰ האוניברסיטה, הסוכנות היהודית, המכון לרפורמות מבניות בכירי השלטון המקומי, ‰ בראשות עו"ד שרגא בירן ו'כללית' המשק, הבריאות והכלכלה העניקו סקירה מקיפה על התוכניות לחידוש העוטף והצהירו: הוא יהפוך למקום האטרקטיבי בארץ

הדס דניאלי־ילין ומירב גוט

/ אשר אטדגי /

/ צילומים: אביגיל עוזי /

ועידת חידוש העוטף עסקים לא כרגיל עסקים, קהילה וחברה

מול קהל של מאות שהתכנסו באודיטוריום ע"ש צ'ייס באוניברסיטת רייכמן בהרצליה, הת־ קיימה ביום שני השבוע הוועידה השנייה של "ידיעות תקשורת" - 'עסקים לא כרגיל' - שעסקה הפעם בחידוש ושיקום יישובי עוטף עזה. הוועידה, שהתקיימה בחסות אוניברסיטת רייכמן, הסוכנות היהודית, המכון לרפורמות מבניות, ו'כללית' - איגדה את בכירי המשק, האקדמיה והנדל"ן בישראל. הדוברים בוועידה, בהנחיית אטילה שומפלבי, פירטו את התוכניות לשיקום וחידוש החיים בעוטף עזה ובצפון הארץ במגוון תחומים, החל מכלכלה, נדל"ן, בריאות וחוסן נפשי וקהילתי. "נחטפנו בידי ישראל" את הוועידה פתח פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן, שחשף כי חודשיים לפני המלחמה הוצג לאלוף בכיר בצה"ל תרחיש שהוכן במכון למ־ דיניות נגד טרור באוניברסיטה, שהזכיר באוקטובר, אך 7 מאוד את מה שאירע ב לדבריו לא הייתה מצד האלוף תגובה של ממש: "הגענו לתרחיש שהיה חמור הרבה יותר מהצה"לי, והראינו אותו, כולל ההצעות לפתרון, לכל מי שהיה מוכן לשמוע - מראש הממשלה הקודם בנט ומטה. חודשיים למלחמה קיימנו את הפגישה האחרונה בנושא עם אלוף

בצה"ל שלא אחשוף את שמו. הצגנו את התרחיש ולא קיבלנו תשובה של ממש". אחריו עלה ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, שנשמע לוחמני מתמיד: "נחטפ־ נו על ידי מדינת ישראל. כבר למעלה שנה שאנחנו מוזנחים, אין ראש 20 מ ממשלה ואין מנהיג שלא שמע את הז־ עקות שלנו. מול עינינו נתנה המדינה לחמאס להתעצם. שנים זעקתי מעל כל במה להיכנס לעזה ולפתור את הבעיה מהשורש, מי שמע אותי?", זעק דוידי, ועורר אמוציות רבות בקהל. "כולנו העדפנו לטמון את הראש בחול. הסכמנו להפוך את שדרות ויישובי העוטף לח־ זית למען ביטחון המדינה". חיים ילין, לשעבר ראש המועצה האזו־ רית אשכול, שהפך בחודשים האחרונים לסמל של קיבוץ בארי, עורר גם הוא עניין רב בדבריו המרגשים. ילין סיפר על הת־ 7 קופה שעברה עליו מאז הטבח הנורא ב באוקטובר. "הזמן לא מרפא את הפצעים", הוא אמר. "המוח לא מצליח לקלוט שלא נראה יותר את הנרצחים, והסבים לא יראו את הנכדים. אני לא מאמין שלא אראה שוב את החברים שלי". ילין הפיח אופ־ טימיות בקהל כשדיבר על תמונת הניצ־ חון העתידית: "יש קצוות מימין ומשמאל שכופים על רוב עם ישראל להתפצל, להגיד מאיזה מחנה אתה. לאף אחד אין האומץ להגיד שאין יותר מחנות. יש עם ישראל, וזה הניצחון האמיתי". בהמשך התקיימה שיחה מעצימה עם

ואשר נערכה בשיתוף משרד האדריכלים הידוע קולקר־קולקר־אפשטיין - אמורה להגדיל למיליון את מספר התושבים בנגב המערבי ולמשוך משפחות רבות מכל רחבי הארץ. עו"ד בירן הציד את החזון מאחורי התוכנית שערך המכון בשיתוף משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין: "יישובי הפריפריה של מדינת ישראל סובלים כבר דורות מאפליה וקניין מסוג ב', אין להם את שיתוף הפעולה בין העיר לכפר, כדי להוציא את המרחבים מתוך הפריפריה", אומר עו"ד בירן. "התוכנית המוגשת על ידי המכון של התחדשות עירונית וכפרית גם יחד, יוצרת את המרחב החדש של שליטת הרשויות המ־ קומית, המושבים והקיבוצים על גורלם, בעלים של המחנה". "מה שמציע המכון הוא תוכנית קניינית משפטית-חברתית עם מערכת של התח־ דשות עירונית בערים ובכפרים, ופיתוח מרחב ירוק שיגשר בין העיר לכפר. "העיר תהיה למעשה מעין שמש לכל האזור. כל אחד מהיישובים יגרום לפיתוח העיר וההיפך", מסביר עו"ד בירן. "אבל כל זה יקום רק אם יכשירו כוח משימה לאומית לצורך יישום התוכנית. זו תהיה נקמתינו האמיתית בכל אלו שעשו לנו לאוקטובר". 7 את הזוועות של ה האדריכל עופר קולקר, שותף ובעלים של משרד האדריכלים, סקר את מער־ כת התחבורה המשופרת שצריכה להיות

הדס דניאלי ילין, מנכ"לית תנועת הקי־ בוצים לשעבר, ומירב גוט, סמנכ"לית קהילה בשירותי בריאות כללית. בשיחה שכותרתה "בונים קהילה, בונים עוצ־ מה", הייתה בפיהן בשורה אחת: "חייבים לשמור על רציפות קהילתית של כמאה יישובי העוטף, אחרת לא יהיה ניתן לח־ שוב אפילו על שיקום". השתיים סקרו את הפעולות שננקטו מאז פרוץ המלחמה בתחום אחריותן. גוט התייחסה לאתגר הגדול שעומד לפתחם בתחום הבריאות הנפשית, הן של המפו־ נים, ובוודאי של אלו שעברו טראומות, כמו גם של תושבי הרצליה, פתח תקוה וחולון שנחשפים מדי יום לאזעקות. לדברי גוט, "כולו פחות או יותר מדי־ נה בטראומה בעצימות כזו או אחרת". דניאלי ילין טענה שלמרות המאמצים העילאיים שנעשים כדי לספק עבור המפונים "תחושה של בית", הקיבוצים כרגע מפוררים, הקהילות נהרסו והן לא ישתקמו עד שאחרון החטופים יחזור". "התכנית המהפכנית" את החלק הראשון של הוועידה חתם דיון עם פאנל מיוחד בו הוצגה "תוכנית בירן", שאמורה להפוך את הנגב המערבי למקום האטרקטיבי בישראל. "כפעיר", התוכנית המהפכנית שהציג המכון לר־ פורמות מבניות בראשות עו"ד שרגא בירן ובניהולה של ד"ר שגית אזארי־ויזל

חיים ילין: "יש קצוות מימין ומשמאל שכופים על רוב עם ישראל להתפצל, להגיד מאיזה מחנה אתה. לאף אחד אין האומץ להגיד שאין יותר מחנות. יש עם ישראל, וזה הניצחון האמיתי"

29.12.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה 14

חיים ילין

פרופ' ענת ברונשטיין־קלומק, ד"ר שושי גולדברג, איילת נחמיאס־ורבין והמנחה אטילה שומפלבי

עו"ד שרגא בירן

חגי רזניק, עו"ד שרגא בירן, אסנת קמחי, ד"ר שגית אזארי־ויזל

נפגעים בגוף ונפש בפאנל שעסק בהתמודדות עם הנפ־ געים הרבים בגוף ובנפש (מלבד האז־ רחים שנרצחו וחללי צה"ל, יש למעלה נפגעים בנפש) השתתפו יו"ר 9,000- מ הקרן לנפגעי טרור, איילת נחמיאס ור־ בין, ד"ר שושי גולדברג, אחות ראשית ארצית וראשת מינהל הסיעוד במשרד הבריאות ופרופ' ענת ברונשטיין־קלומק, דיקנית בית הספר ברוך איבצ'ר לפסי־ כולוגיה באוניברסיטת רייכמן. "הקרן לנפגעי הטרור נמצאת שם בשביל הנפ־ געים ונותנת מענקי חירום. מאז השבעה מענקי חירום 7,500 באוקטובר חילקנו בשווי אלפי שקלים כל אחד. הכסף הגיע לחשבון של הנפגעים והקדמנו את המדי־ נה. למרות שהסוכנות מתפקדת כמו עוד ממשלה, אנחנו מייצרים פתרונות חדשים לכל מיני סוגים של קבוצות". ד"ר גול־ דברג: "יש לתת מענה ששומר על הרצף התפקודי, לתת מענה לפצועי המלחמה וגם לטיפולי שגרה. זה אתגר עצום לש־ מור עכשיו על הרציפות התפקודית". פרופ' ענת ברונשטיין־קלומק דיברה על נושא החוסן: "הכי חשוב זה לשמור על תקווה, גם אנשים שעברו את השואה שמרו על אופטימיות. צריך לתת לעצמך להישבר ולקום ואז אפשר לצמוח מהט־ ראומה. חוסן אישי זה גם היכולת לבקש עזרה ולהגיד שקשה לי. הביחד הזה יכול להציל אותנו מהשבעה באוקטובר".

טחון, אמר כי בנייה של הנגב המערבי צריכה לכלול התייחסות גם להתיישבות הבדואית: "עד לא הייתה מדיניות סדורה בעניין. מכון ריפמן מקדם חקיקה כלכ־ לית בנושא, שכן המדינה הוכיחה שהיא לא מסוגלת להחזיק את ההתיישבות הבדואית במאסות הקיימות. גם אם אנ־ חנו פועלים רק מאינטרס יהודי וציוני, בלי קידום החברה הבדואית אי אפשר לצלוח את זה. ברמה של העוטף חייבים להבין שחלק גדול מהיישובים שנפגעו הם בעלי קהילות, צריך לשמר את המ־ רקם הקהילתי וגם לתת מענה לקרקע, לחקלאות – זהו דבר קריטי. היעדר תחושת ביטחון תגרום לאוכלוסיה לא לחזור. צריך לשמור על המבנה החקלאי ועל מקומות התעסוקה התומכים". משה עשירי, יו"ר עמיגור, חברת הבת של "הסוכנות היהודית", סיפר על הפ־ עילות של עובדי החברה שנועדה לסייע לתושבים המפונים, כמו גם, על האתג־ רים שהוא נתקל בהם: "הצענו לממשלה להיכנס מיד להרחבה של היישובים בלי לשאול מי יגור שם. קודם לבנות", אמר עשירי, "אם אתה מגיע בתפיסה אופטי־ מית, ואומר שבעוד עשור האזור יפרח, אז יהיה גם מי שיקנה את הבית שנבנה עכשיו. "אנחנו עובדים על התוכנית באופן שיאפשר להתחיל לבנות, שכסף לא יע־ צור את האירוע. בסופו של דבר צריך לבנות במהירות".

עו"ד בירן: מה שמציע המכון הוא משפטית חברתית עם מערכת של התחדשות עירונית בערים ובכפרים, ופיתוח מרחב ירוק שיגשר בין העיר לכפר" תוכנית קניינית

משה עשירי

של חינוך, בריאות ותשתיות. יש להפוך אותו למוקד משיכה עבור משפחות שי־ רצו לגור באזור". מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר אף הדגיש כי התוכנית של המכון לרפור־ מות מבניות בראשות עו"ד בירן ומשרד קולקר קולקר־אפשטיין היא בדיוק מה שהאזור צריך. חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, ששימש בין היתר, כמנכ''ל רשות מקומית רמת הנגב, והיום הוא גם יו''ר הקרן לחיילים משוחררים במשרד הבי־

בעוטף החדש, כולל רכבות מהירות ומערכת אופניים. התוכנית כוללת גם הקמת אוניברסיטה בעוטף. בפאנל השתתפו גם האיש החזק בתחום התכ־ נון בארץ - מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, מזכ"ל תנועת המושבים עמית יפרח, ועו"ד בירן. כאמור, הם בירכו על התוכנית שהוצגה ודיברו על הקשיים שבדרך. "יש עוד הרבה דברים שצריך לחזק בעוטף כדי להפוך אותו למקום עוד יותר טוב", ציין אלמליח, "אתגרים

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 29.12.2023 15