טבריה קרית שמונה 29.12.23

תרבות

/ דניאל דדון /

י � של המשוררת סב הקשר המיו ד דח ) עם הכנרת התחיל בטיול של 81 נה מסג ( . 16 'השומר הצעיר' כשהייתה נערה בת "זה היה טיול מים אל ים, ואז ראיתי בפעם הראשונה את הכנרת והייתה לי חוויית שיא", היא נזכרת. "עמדתי על המדרון של אוהלו, הכל היה ירוק עד המים הכחולים ושמעתי בתוכי קול 'אני מכאן ולכאן אני אחזור'. אמרתי לעצמי שאחזור לכאן עם אהובי ואקים פה את ביתי – והגשמתי את החלום". מסג עלתה מבולגריה עם משפחתה כשהייתה בת חמש והתגוררה ביפו. את השיר הראשון כתבה בגיל תשע. "את יפו מאוד לא אהבתי וכבר אז התחלתי לחלום לגור בגי ליל", היא מספרת. "מצאתי לי מערה במצוק הכורכר מול הים ולשם הייתי באה אחרי בית הספר. יושבת שם וקוראת. יום אחד ישבי תי שם וכתבתי שיר ראשון. פתאום נכנסתי למצב רוח מיוחד, שכל האסוציאציות עוי בדות ורעיונות באים בלי סוף. כתבתי את השיר, סידרתי אותו לחרוזים וזה היה השיר הראשון שלי. מאז המורה התחילה לאהוב אותי ולפרסם את השירים בעלון בית הספר, וגם אני נעשיתי תלמידה טובה. למדתי שההתבודדות בטבע מביאה לי תוצר עשיר ואותו אני מביאה לחברת בני אדם". בשירותה הצבאי בחיל האוויר הכירה את מי שהפך לימים לבעלה, אהרן מסג ז"ל, שהלך לעולמו לפני חמש שנים – ויחד הם הגשימו את החלום המשותף שלהם. "כל חיי רציתי לחיות בטבע, רחוק מהכל. הייתה לי תוכנית כמו רובינזון קרוזו וכמו רחל המי שוררת – לבנות את ביתי לבד, לעבוד את האדמה, לא לרוץ אחרי הכסף. זו הייתה תוכנית מדויקת שעיבדתי בכל תקופת התיכון, ולמזלי פגשתי בחור שזה התאים לו. אני ואהרון התחתנו מהר עוד במסגרת הצבא, והלכנו לחיות על שפת הכנרת. תפי רנו בעצמנו אוהל מברזנט ירוק, אני קלעתי ערסל ואהרון הכין חכות. כך חיינו בחוף עין גב חודשים שלמים, עד שהגשם הפך את השהות לבלתי אפשרית. זה היה בשי נים שלפני מלחמת ששת הימים, הסורים עדיין היו על ההר וזה היה מסוכן כי היינו כמעט יחידים שם. זה היה מאוד יפה, כמו אי טרופי. היינו עוסקים חצי יום בדייג וחצי יום יושבים סביב המדורה וקוראים. אני הרגשתי שזה הסטאז' שלי בקריאה. קראנו ספרים מאוד רציניים בתחומי פילוסופיה ופילוסופיה אקולוגית". בשנים שלאחר מכן הם התגוררו במושב חמד בהרי ירושלים, שם הם הקימו את משי שנה החיים במושב חמד 30 פחתם. לאחר הפכו לבלתי נסבלים והם החליטו להגשים את חלומם הישן ולעבור לגליל. "נזכרי נו באהבתנו לכנרת והחלטנו לעבור. לקח הרבה זמן למצוא שם אדמה, ובסוף קנינו קרקע במושבה מגדל, אבל היססנו אם לעי בור כי לא ידענו איך נגדל שם את הילדים. היינו באים לכנרת וגרים במלון הסקוטי ובכרי דשא. היינו שוכרים מהסקוטי דירה, שבה התגוררנו ארבעה חודשים בשנה. ידעי נו שמגדל תהפוך לשכונת וילות, ולכן בחי רנו לגור ביישוב האקולוגי כליל. את האדי

סבינה מסג. מומחית לכל סיפורי הכנרת צילום: אביהו | שפירא

שירי לי כנרת

ספרים פרסמה עד כה המשוררת סבינה מסג, חמישה מהם מוקדשים לכנרת, כולל זה 40 שיצא לאחרונה לאור, 'הימה המתוקה הנמוכה בעולם – שירים קטנים על ים קטן' ‰ היא ומאז היא חיה סביבו בצורה זו או אחרת, תחילה באוהל 16 התאהבה באגם כשהייתה בת ברזנט בחוף עין גב ועכשיו היא יושבת על הסלעים בחוף גינוסר וכותבת שירים

שוררים שאני בוחרת לתרגם הם אקולוי גיים, והתחלתי לראות שיש סוג כזה של שירה אקולוגית – אקופואטרי. אני הבאתי את זה לארץ. לקח לי הרבה זמן לשכנע את העורך של 'הארץ' לפרסם מאמר אקו פואטיקה וזו הייתה ההתחלה. עכשיו כולם משתמשים במילה אקופואטיקה, אבל אני הייתי צריכה להילחם על זה. השירים הראי שונים שכתבתי על הכנרת הם על המפלס הנמוך ולמה שואבים את המים ועל המוי ביל. אני מחוברת לאנשים במנהלת הכנרת ומתעניינת גם בכימיה וגם בפיזיקה שלה". מה את רוצה שיקרה עם הספר? "הספר הקטן הזה הוא פשוט אהבה. לארי צות אחרות יש המון אגמים ולנו יש רק אחד. יש שיר שכתבתי בספר ילדים: 'כבר הייתי בארץ אחרת והיו אגמים כמו כנרת והיו גם יפים עוד יותר אך עברית לא ידעו לדבר ושירים לא ידעו להזכיר, סתם שמיים הרים ואוויר'. כל העניין עם הימה הזו זה עומק הרגש, ואני כותבת על זה שזה אזור געשי. כאן סולם ריכטר וסולם יעקב מתחילים מאותה אבן – גם הרוחניות וגם הגאולוגיה והרעידות. כולם אוהבים את הכנרת, אבל לא כולם אוהבים לקרוא שירים ובטח לא שיי רים ארוכים וקשים. בספר הזה כתבתי שיי רים קטנים והייתי רוצה שהם יגיעו לטבריה ולכל הקיבוצים והיישובים בעוטף כנרת".

המון שירים, אני יושבת על קברה ומדליקה נר. יש לי חיבור עם רחל והכנרת. ולא רק רחל, אני קשורה אפילו לנוצרים שכתבו ספרי מסע לעמק הירדן. אני מומחית לכל סיפורי הכנרת, וגם קוראת את הברית החי דשה בשביל זה. אני ממש חיה את הכנרת. היו ימים שלא הסתפקנו בבית של בתי אלא שכרנו בעצמנו בית בגינוסר וחיינו חמש שנים בבית של יגאל אלון על שפת המים ממש, זה היה חלום". מסג היא חלוצת ז'אנר האקופואטיקה בישראל – שירה עם דגש ומסר אקולוגי. בשיריה היא מבקשת ליצור שינוי תודעתי סביבתי, כמו שיר קטן שכתבה על הכני רת מבחינה אקולוגית: "צלחת חד פעמית צפה על מי הנצח/ הימה עוצמת עין, אני לא". מסג מדגישה: "במשך השנים תרגמתי שירה מאנגלית והתחלתי לשים לב שהמי "אני ואהרון התחתנו מהר עוד במסגרת הצבא, והלכנו לחיות על שפת הכנרת. תפרנו בעצמנו אוהל מברזנט ירוק, אני קלעתי ערסל ואהרון הכין חכות"

מה במגדל קיבלה הבת יעל, מורה לגלישת רוח, וכשאני נמצאת בכנרת אני אצלה". הסיפור על הדג והדוב מסג מחלקת את זמנה בין כליל לחופי קיבוץ גינוסר, שם היא יושבת על הסלעים וכותבת שירים לכנרת. היא משוררת פורה שזכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשע"ה. ו � ספרי שירה למב 40 עד כה היא פרסמה כי גרים ולילדים, מתוכם חמישה המוקדשים ש � הזמרת חוה אלבר 2007 לכנרת. בשנת טיין הוציאה את האלבום "שביל החלב", שכלל שירי ערש לילדים אשר רבים משיריו נכתבו על ידי מסג. "אחד השירים האהובים עלי באלבום הוא על דג בורי ועל הדוב הסורי, שירד מהחרמון ורוצה לתפוס אותו", היא אומרת. בספר השירים שהוציאה מסג לאחרונה, "הימה המתוקה הנמוכה בעולם – שירים קטנים על ים קטן", מופיעים שירים קצרי צרים על הכנרת. מאיפה נבע החיבור שלך לכנרת? "התחלתי לחלום על לחיות בטבע, אז קראתי רובינזון קרוזו. אחר כך הגיעו אלי שירי רחל ומאז אני ממש מומחית לשירה שלה. אני מדברת איתה כל הזמן, כתבתי לה

16

29.12.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה