טבריה קרית שמונה 30.08.24

החדשה

אפליקציית

מבית "ידיעות תקשורת" מביאה לטלפון שלכם את החדשות המקומיות - מהעיר, מהשכונה, מבתי הספר וממרכזי הקניות והבילוי. בואו לקבל מבזקים ולהתעדכן בחי במה שקורה ממש ליד הבית, מסביב לשעון. הורידו את אפליקציית

שיעור בהסתגלות

צילום: אלעד גרשגורן | " משפחת זנטי. "קבלת פנים וקליטה מוצלחת

מהגליל המערבי לחדרה: "אנחנו כאן ולא כאן"

אידית זנטי: "הילדים קצת קרועים, מצד אחד מרגישים געגוע לחברים במושב שאיתם גדלו מגיל אפס, ומצד שני, פתאום יש להם חברים מחדרה, שגם אותם הם לא רוצים לעזוב" לצד הקשיים, יש גם רגעים של נחת ואופטימיות: "במושב עידו ועומר למדו בבית ספר אחד ואופק בבית ספר שני. בחדרה הם כולם ביחד, וזה נחמד. גם רמת הלימודים יותר גבוהה כאן, וזה משמח אותנו. התרגלנו גם שהכל קרוב. אצלנו כל נסיעה לסופר לוקחת רבע שעה לעיר סמוכה. אז הנה, יש גם יתרונות". מירית גולן באוקטובר מהיישוב מנות 8 ושלושת ילדיהם התפנו ב- אידית וליאור זנטי ח � ק”מ מגבול לבנון, אל בית אחיה של אידית ב 4.7 שבגליל המערבי, הממוקם דרה, ומאז נשארו בעיר. השבוע, על רקע פגיעה ישירה ביישוב, שוקלים ההורים להעתיק את מגוריהם לאזור באופן קבוע. "מנות היא עדיין שטח אש ובתים ביישוב נפגעו", אומרת אידית. "המגורים בחדרה, במקום שקט ללא אזעקות וללא חשש תמידי, מחזק את התחושה שהופקרנו. הבעיה היא שלא פשוט למכור או להשכיר בית ביישוב בתקופה כזו". ), נסגרו. "בהתחלה 7 ) ועומר ( 8.5 ), עידו ( 11 בתי הספר של ילדי המשפחה, אופק ( מחסומים וטנקים הגיעו לצפון והמושב הפך לבסיס צבאי, מספרת אידית. "אין לנו במושב סופרמרקט או שירותים אחרים, את הכל צרכנו בנהריה ובמעלות, ולא הייתה אפשרות להתניידות. תלמידי היישוב חזרו ללמוד רק בינואר במח קלט, כשכיתות א'-ג' וכיתות ד'-ו' למדו ביחד בכיתה אחת. בנובמבר הילדים התחילו ללמוד בבית ספר 'ניצנים' בחדרה. קיבלו אותם בחום, הנחיתה הייתה רכה והם השתלבו נהדר בחיי החברה. היום הם קצת קרועים – מצד אחד מרגישים געגוע גדול לחברים במושב שאיתם גדלו מגיל אפס ויש רצון לחזור, ומצד שני, פתאום יש להם חברים מחדרה, שגם אותם הם לא רוצים לעזוב". "לבת שלי יש חברה ממנות בנתניה, לבן הגדול היה חבר מפונה מחניתה בחדרה אבל אף אחד לא לומד איתם בבית הספר", אומרת אידית. "מדי פעם עושים לנו מפגש קהילתי של היישוב ואני מקפידה לקחת אותם לפגוש את החברים. כבר נפגשנו בבריכה בעפולה, בחי פארק במוצקין ובאקו פארק בחדרה, מה שקצת "אני לא רואה סיכוי שנחזור בשנה הקרובה. פתחו בתי ספר בשומרת ובעין המפח רץ, שזה רחוק לנו מאוד. בנוסף, מנות היא עדיין שטח אש, אז לאן בדיוק נחזור?". למרות שהם סוגרים בקרוב שנה בחדרה, ועל אף קבלת הפנים החמה והקליטה המוצלחת, המשפחה עדיין מתקשה לראות בחדרה בית. "זה לא הבית שלנו ולא הפינה שאליה אנחנו רגילים, ויש געגוע לשגרה ולמוכר. אני גדלתי בחדרה אבל שנים שאני לא כאן, וזו תחושה שונה לא להיות בבית שלך", אומרת אידית. "בצפון הילדים עולים להסעות לבית הספר, כאן צריך להסיע. במושב היו הרבה פעילויות בקיץ ובחגים, כאן אולי יש גם, אבל אנחנו לא מכירים. גם הווייב שונה בין המושב לעיר. התחושה היא שאנחנו כאן ולא כאן. הכל כל כך שונה, שאפילו לא נערכנו עדיין עם קניות לבית הספר. נהגנו לעשות את הקניות בעכו, כאן אני עדיין לא כל כך מכירה". מקל על הגעגוע שלהם". מתכננים לחזור הביתה?

8

30.8.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה