טבריה קרית שמונה 31.05.24

האוהדים בכחול-לבן

טבריה עילית

בחדר ההלבשה לפני המשחק מול נקודות הפרש 7 רמת השרון, כשהיינו מעלייה לפני הפלייאוף. ישבנו בחדר ההלבשה ואמרנו את הדבר הכי פשוט - אם ננצח את שני המשחקים הראו שונים של הפלייאוף, נגד רמת השרון ונגד אום אל פאחם, אנחנו נעלה ליגה. ברגע שהגענו למשחק השלישי נגד בני יהודה וניצחנו אותו בצורה מאוד משכנעת, אמרנו 'זה שלנו, אנחנו עוו לים ליגה'. בתור אחד שיש לו הרבה ניסיון בכדורגל, למדתי שהכול אפו שרי. בכדורגל הכל יכול להיות ולא הפסקנו להאמין לרגע". והבה: "הרגע היה דווקא לפני הפו לייאוף כשהדברים נראו פחות טוב, 6 התחלנו את הפלייאוף עם הפרש ו � נק 7 נקודות מקריית שמונה ו דות מבני יהודה. אני מאוד אוהב סטטיסטיקות, ראיתי את כמות הסו פיגות של בני יהודה לעומת שלנו וראיתי את ההגרלה של הפלייאוף שהייתה לנו קצת יותר טובה. לבני יהודה לא הייתה יציבות השנה". בומשטיין: "במשחק הראשון של הפלייאוף. חודדה עשה לנו אסיפה לפני שירדנו למשחק מול רמת השו רון והציג לנו סטטיסטיקה שהראתה שבשנים האחרונות שש קבוצות שלא התחילו במקום הראשון והשני את הפלייאוף בסוף הצליחו לעלות ושהוא מאמין שזו הדרך שלנו ולשם אנחנו מכוונים. לדעתי זאת הייתה הנקודה שמשהו באמת התחיל לקרות". תחושות עילאיות לא כל שחקן מצליח לחוות בקריירה הישגים של אליפויות, זכייה בגביעים ועליות ליגה. אלו רגעים ששחקנים נוו צרים לכל חייהם. בריק מודה כי חגיגות העלייה אצלו נמשכו לאורך מספר ימים. "זו שמחה שאי אפשר להסביר", אמר בריק, "במיוחד בעונה הזאת עם המו חזור האחרון בליגה הלאומית שלדעתי היה אחד המותחים שהיו בהיסטוריה של הכדוו רגל הישראלי. לפני המשחק בן והבה וריף מסיקה אמרו לי שהאוהדים של בני יהודה יגיעו ויכול להיות שינסו להטריל אותנו. רק במחו לבני יהודה ואז 3:0 צית הבנתי שכבר הבנתי שכל פעם שהם צועקים - יש גול במשחק השני, אז במחצית השנייה זה תעתע בנו קצת". איתן, איך הרגשת בחגיגות בנת־ ניה? וולבלום: "תחושות עילאיות. ראיתי את כל האוהדים והעיר תומכת בנו ורק רציתי להחזיר להם שישמחו. גם עבורנו השחקנים להגיע לליגת העל זה חלום. בפרט במשחק כזה שהיו בו תהפוכות. את הגולים שהבקענו לקראת סיום המו

ביום שישי מטבריה זה לא פשוט. מגיע להם גם שאפו על זה שהם הגיעו לאורך העונה לעפולה, שזה לכאורה משחק בית, אבל משחק חוץ לכל דבר". והבה ובומשטיין, איך אתם הרגש־ תם בחגיגות בנתניה? והבה: "אני לא חוויתי לפני זה חגיגות עלייה בליגה לאומית. זו רק שנה שנייה שלי בלאומית וברוך ה' חזרנו ביחד לליגת העל. זה היה מאוד מרגש, אפילו בכזו רמה שבכיתי על הדשא ואני לא בחור רגשן בכלל. כמה שנים טובות לא הבקעתי גול והגול שהבקעתי במשחק הזה היה כולו עם לב ועם רצון. אני שמח שעשינו את ההיסטוריה הזאת ועזרתי למועדון לעלות לליגת העל". בומשטיין: "זה היה משהו מדהים כי גם אנחנו השחקנים בחדר ההלבשה רציו נו את הטוב הזה בשביל העיר, בשביל הקהל ובשביל הבעלים. אנחנו רואים כמה שזה נוגע לכולם ללב וכמה שזה בא ממקום אמיתי ונטול אינטרסים". מגיע לכולם אחרי שהחזירו קצת דופק ונרגו עו קצת מהשירה, החגיגות והברכות סיפרו השחקנים למי הם מקדישים את 5/6 העלייה הזו. בריק: "אני מתחתן ב אז אני מקדיש את העלייה לארוסתי שחר שאוטוטו תהיה אשתי". וולבלום: "לסבא שלי חיים אברבוו מיץ' שמלווה אותי לאורך כל הדרך מגיל קטן. אני שמח שהוא היה שם איתי ברגעים האלה שאנחנו עולים ליגה. הוא בא לכל משחק, לא משנה בית או חוץ ואני שמח שהחזרתי לו באושר". קונסטנטין: "היו סביבי ארבעה אנו שים שהאמינו בלב שלם שאנחנו עוו לים ליגה. ההורים שלי, אשתי ומנהל קבוצת הפועל נוף הגליל שרון סוויסה 10 שהוא כמו אח גדול בשבילי כבר שנים. אני מקדיש את העלייה הזו לאלה שהאמינו בי מהרגע הראשון, עוד כשהייתי קצת פסימי ופחדתי שזה לא יקרה. הם תמכו בי ובזכותם זה קרה". והבה: "למשפחה שלי: אשתי, הבת שלי וההורים שלי שאני מאוד אוהב אותם והם תומכים בי כל הזמן. ולכל האוהדים שלנו וכמובן לחטופים שיחזו רו בשלום בעזרת ה'". בומשטיין: "אי אפשר להקדיש עלייה כזו ברמה אישית, זו עלייה שנוגעת לכל כך הרבה אנשים בעיר, למשפחות של השחקנים שליוו אותנו כל השנה".

צילום: פרטי

צילום: פרטי

בן והבה ומשפחתו

איתן וולבלום חוגג עם סבא חיים

הסתכלתי על הבעלים, המאמן, הצוות והשחקנים וראיתי אנשים בעולם אחר. הם כל כך היו רעבים לזה, בכו והתרגו שו. אנחנו לא חווים הרבה רגעים שמו חים בכדורגל אבל אין ספק שזה אחד הרגעים המאושרים שחוויתי. "גם האוהדים הגיעו בכמות מדהימה", איש 3,000 הוסיף קונסטנטין, "להביא

שחק לא אשכח כל החיים". בסיום משחק העלייה לא ידע קונסו טנטין המנוסה את נפשו מרוב שמחה. "פרץ רגשות שאי אפשר להסביר", תיאר, "מבחינה אישית הגעתי בקיץ מליגת העל והתגובות היו 'למה אתה יורד לליגה לאומית. תמשיך בליו גת העל'. על הדשא בנתניה בחגיגות

יו"ר ארגון האוהדים 'טיבריאס בויס': "עדיין לא מעכל שאנחנו בליגת העל"

בלילתי במהלך המשחק שאחריה הוא התעקש להישאר, זה מה שהעיר אותנו מהקיפאון". איך הרגשת בחגיגות העלייה? "אני עדיין לא מצליח לעכל שאנחו נו בליגת העל. אני גם לא חושב שאני אצליח להבין את זה בימים הקרובים. עד שלא נראה כמה החתמות של שחו קנים ברמה הגבוהה של ליגת העל וכל מה שבא עם החוויה הזאת של ליגת העל, הטופ של הכדורגל הישראלי, זה עדיין לא יתעכל". עד כמה זה מפריע לך שאין אף שחקן טברייני בסגל של הקבוצה? "אין ספק שאם היה טברייני ואפילו יותר מאחד זה היה משהו שגורם לקהל להתחבר יותר לקבוצה והיה יוצר יותר זהות ושייכות וגם ה'טיבריאס בויס' היו יותר מתרחבים. אבל אני מאוד מסכים עם ההבנה שבסופו של דבר יש צוות מקצועי שהם אלו שצריכים לקבל את ההחלטות. כשאנחנו מדברים על קבוצה כמו טבו ריה שהיא קבוצה מקצוענית, אז מקום המגורים בתעודת הזהות צריך להיות שיקול פחות כבד משקל".

האוהד יוסף בן חמו משתף מתחושותיו במשחק העלייה של עירוני טבריה. בן חמו שכר במיוחד חדר במלון בנתניה לסוף השבוע כדי שיוכל להיות במשו חק ולהספיק לחזור לפני כניסת השבת. "הגעתי בתחושה מאוד טובה ועם הרבה אופטימיות שאנחנו מנצחים. שידרתי גם אופטימיות לסביבה, גם לארגון האוהדים וגם לקהל שזה תלוי בנו ושאנחנו עולים", סיפר, "ברגע שבני יהודה הבקיעו את הגול החמישי התאבנתי במקום למספר דקות. לא הצלחתי לעודד ולא הצלחתי לשיר. הרגשתי כאילו שאנחנו עושים את זה ומנצחים ועדיין זה לא ברגליים שלנו. כאילו מישהו בא ולקח לנו את זכות הבו חירה להחליט על עצמנו". כשטבריה הבקיעו את הגול הרביעי בן חמו וכל האוהדים הרגישו תחושת הקלה עצומה. "זו כבר הייתה הרגשת שחרור לגמרי", סיפר, "כולנו ראינו שהגול שהו בקיע בן והבה היה כולו לב ונשמה, זה לא שחקן שרגיל להבקיע ולעשות דריבו לים, הוא שחקן הגנה שרגיל לעשות את העבודה השחורה על המגרש. נראה לי שהפציעה של אלי

המאמן אלירן חודדה

יוסף בן חמו ביציע בנתניה

צילום: פרטי

20

31.5.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה