טבריה קרית שמונה 31.05.24

רוית רוזנטל־פלד. הייתה יצירתית מהרגע הראשון צילום: | למלחמה אביהו שפירא

ועם מחשב נייד כי אני לא יודעת אם אני חוו זרת הביתה בצהריים או נוסעת לכפר יונה". איך את שומרת על קשר עם התלמידים והמורים? "המורים נמצאים בקשר עם כל התלמיו דים, גם אלו שמפוזרים בכל הארץ. יש איתם קשר שבועי והמורים מתעניינים בשלומם. עכשיו בתקופת הבגרויות אנחנו גם עושים מיפוי מה התלמיד עושה, איפה הוא נמצא ובמה הוא צריך עזרה, כדי שהתלמידים יסיימו את השנה כמו שצריך". איך את מתמודדת באופן אישי עם כל המציאות החינוכית המורכבת הזו? "ברמה האישית קשה לכולנו. אנשים מגיו עים מתל אביב ללמד פה. המצב מורכב. קשה לילדים שנמצאים בבתי מלון בתנאים לא תנאים ובמיוחד שזה כל כך הרבה זמן, אבל יש לנו משימה וזו השעה היפה של אנשי החינוך, בדיוק כמו שהיה בקורונה. אנחנו לא מתמוטטים, אנחנו עוזרים למי שצריך איפה שצריך וזה בא לנו בחזרה. כל מה שאנחנו מבקשים כהנהלה הדברים קורים". איך זה לנהל בית ספר רחוק מהבית? "זה מאוד מאתגר אבל אני מסתכלת כל הזמן על חצי הכוס המלאה. אנחנו נוסעים פה באזור ויש מעלינו לא פעם יירוטים ונפילות של כטב"מים. אנחנו נמצאים באזור לא שקט בכלל, אבל יש להורים אמון במערכת. הם גם כן מגויסים". יצא לך לבקר במבנה בית הספר עצמו? "אני מאוד חוששת להגיע לשם. הייתה נפילה בקיבוץ דפנה ויש שם אזעקות כל כמה דקות. נופלים שם רסיסים כל הזמן ויש נזקים לפאנלים הסולאריים. אני מגיעה ויש לי גם אנשי תחזוקה שנכנסים לשם מרצונם לראות שהכול בסדר, לכסח דשא ולראות שאין נזילות". מצאו פתרונות האם זו שנת לימודים אבודה מבחינה חבו רתית ולימודית? רוזנטל-פלד לא מגדירה אותה אבודה. "אני לא מאלה שמספידים", היא מבהירה, "זו לא שנה אידיאלית. לא לימדנו את כל השעות שהיינו צריכים ללמד, אבל התלמידים הבוגרים שלנו ניו גשים עכשיו לבחינות הבגרות. יש הקלות ומשרד החינוך הלך לקראתנו. אין לנו תלוו נות בעניין הזה. המורים לקחו ברצינות את ההוראה והלמידה מתחילת המלחמה וגם אם התלמידים בהתחלה היו קצת מפורקים והיה קשה, מהר מאוד הם הבינו שאנחנו במסלול מסודר. הבגרות מתנהלת כסדרה בהתאם למתווה משרד החינוך. לא ויתרנו על כלום. למשל השבוע יש לנו הפקות תיאטרון שבו דרך כלל אנחנו עושים בבית הספר ושכרנו בשבילה את אולם הסינמטק בראש פינה. יש תערוכות אומנות שקיימנו בקיבוץ גדות. קיימנו גם את טקסי יום הזיכרון ויום השואה. הוצאנו את התלמידים לטיולים אחוז 95 שנתיים, סדנאות וסמינרים. קיימנו מהתוכנית השנתית הערכית-חברתית. מצאנו פתרונות. חייב להיות פה יצירו תי. שלא נדבר על מערך ההסעות שצריך לשנע תלמידים שזה גם אירוע בפני עצמו. את נשף י"ב עשינו ביסוד המעלה ובשביל מסיבת סיום י"ב שכרנו את אולם המופעים בקיבוץ כנרת. הם יקבלו את כל התנאים כדי להרגיש שהם מסיימים כמו שצריך". איך אתם נערכים לשנה הבאה? "אני נערכת לשנה רגילה. יש לנו מבנה שמכשירים לנו אותו באזור התעשייה צחר ליד ראש פינה. המגמה היא להביא את כל בית הספר לשם בצורה מרוכזת ולנהל מעו רכת רגילה. הלוואי שנוכל להיות בהר וגיא בספטמבר". 1 ב

דניאל דדון

תלמידי בית הספר המקיף 'הר וגיא' נמצאים כבר שבעה חודו שים במציאות חינוכית מורכו

בת. מבנה בית הספר נמצא בקיבוץ דפנה שפונה בתחילת המלחמה ובמקומו לומדים התלמידים בשלושה מרכזים חינוכיים שהוקמו ביסוד המעלה, ראש פינה ובחצור הגלילית. למרות האתגרים הרבים, מנהו לת בית הספר רוית רוזנטל-פלד מצליחה לשמור על שגרה חינוכית ולא מחסירה מהתלמידים דבר. על עשייתה החינוכית בתקופה הזו היא גם קיבלה לאחרונה את אות מצטיינת החינוך ההתיישבותי. "למו רות הכל האווירה היא של עשייה ושל תפקוד. נורא קל להתפרק ולהגיד שאין תנאים, אבל אנחנו בהנהלה הבהרנו מראש שאנחנו לא במקום הזה והצוות יודע את זה", אמרה. ד"ר סער הראל, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, הסביר מדוע רוזנטל-פלד קיבלה את אות ההצטיינות: "רוית גילתה מנהיגות חינוכית, איתרה מרחבי למידה חלופיים והמשיכה בתפקוד מלא ומופו תי לאורך כל התקופה עם זמינות גבוהה ויכולת ביצוע מרשימה מאוד. רוית יחד עם כל הצוות החינוכי שומרים על קשר עם התלמידים וממשיכים לתת מענה ליו מודי, רגשי וחברתי. הם עושים זאת במסיו רות תוך התאמה למצב החירום המשתנה ותוך שהם עצמם מתמודדים עם השלכות המלחמה בפן האישי והמשפחתי". לחפש מקום בשבעה באוקטובר כשפרצה המלחמה, רוזנטל-פלד הייתה בביתה בקיבוץ כפר סאלד. יום למחרת היא ארזה הכל ועברה לגור בביתו של אחיה בכפר יונה. לצד תחושת הבלבול הבינה רוזנטל-פלד כי היא צריכה למצוא פתרון דחוף לתלמידי בית הספר, שחלקם פונו מבתיהם וחלקם מתגוררים ביישובים שלא פונו. בלי לבו זבז זמן, היא וחבריה לצוות ההנהלה בבית הספר פנו לחפש מקומות חלופיים בסביבה שיסכימו לארח את בית הספר. "הבנתי שיש לי משימה וידעתי שאם לא אעשה את זה וכמה שיותר מהר אז אנחנו עלולים להיגרר לאיזשהו סרט לא טוב מבחינת בני הנוער", היא אומרת, "כבר בשמונה באוקטובר אני וחבריי להנהלה התחלנו 'לחרוש' את דרום עמק החולה כדי לנסות לאתר מבנים פוטנו ציאליים לבית הספר". בבית הספר 'הר וגיא' לומדים בימים כתיו תלמידים בחטיבת הביניים 1,200- קונם כ תלמידים, 900 ובתיכון וכיום מתחנכים בו חלקם מפונים שבחרו להישאר לגור בסביבה הקרובה אליהם וחלקם ביישובים שלא פונו. רוזנטל-פלד שיצאה למשימה למצוא מבנה שיארח את בית הספר ידעה שמפאת גודלו של בית הספר אין מבנה אחד באזור הגליל שיוכל לארח את כל התלמידים ולכן פנתה לאפיקים יצירתיים. "בשבועיים הראשוו נים פתחנו מרכזים בקיבוץ מרום גולן בבית הספר היסודי. לאחר מכן פנינו לכל בתי הספר היסודיים באזור והגענו גם למכללת ו � בחצור, מכללה טכנולוגיות של סט NBCC דנטים, אחרי תחנונים רבים הצלחנו להגיע למצב שהתמקמנו בכל החודשים האחרונים כ � בחצור. יש פה ארבע ש N C במכללת בות מכיתה ט' עד י"ב שלומדות בשתי נגו לות. שתי שכבות מהבוקר עד הצהריים ושתי שכבות מהצהריים עד אחר הצהריים. מנהל המכללה עשה בשבילי המון כדי להעביר את כל הסטודנטים ללימודי אחר צהריים-ערב

"לא לימדנו את כל השעות שהיינו צריכים ללמד" עם פרוץ המלחמה מיהרה רויטל רוזנטל-פלד מכפר סאלד 900־ להקים באזור הגליל העליון שלושה מתחמי לימוד ל לקראת סיום שנת הלימודים ‰ מתלמידיה שנשארו לגור באזור ולאחר שקיבלה מצטיינת מטעם החינוך ההתיישבותי היא מספקת הצצה יוצאת דופן על השנה הכי מאתגרת שהייתה לה בספטמבר הקרוב 1־ וגם מגלה: איפה ייפתח בית הספר ב ‰ מנהלת תיכון הר וגיא שפונה:

"אין תנאים - אין לנו חדרי מורים כמו שצריך, ארון הציוד של צוות אנגלית הוא תנור אפייה במכללת חצור. זו הרמה של התנאים שלנו" שלא עובד

כדי שנוכל להשתמש במבנה הזה". תלמידי שכבות ז'-ח התמקמו בבית הספר היסודי וילקומיץ' בראש פינה. "המנהלת הסכימה באישור משרד החינוך לקצר את יום הלימודים בשעה כדי שאני אוכל להכניס 13:00- לשם את שכבות ז'-ח' שלומדות מ . את כיתות אגף שחר של החטיבה 16:30 עד העליונה מיקמנו ביסוד המעלה בבית הספר היסודי ובמתנ"ס". קשר שבועי האתגרים החינוכיים של ניהול בית ספר רחוק מהבית שמפוזר בשלושה מתחמים שוו נים הם רבים. "המורים מלמדים כל יום והם עוברים כל יום בין שניים לשלושה מרכזים", מפרטת רוזנטל-פלד, "מורה יכול להתחיל

ללמד בבוקר בחצור, אחר כך לעבור ללמד ביסוד המעלה ולבסוף ללמד בראש פינה. אנחנו עובדים כל שבוע משני עד חמישי על תכנון מערכות לשבוע אחר כך. אין מערו כות קבועות במיוחד בגלל החטיבה העליונה שאנחנו צריכים להכין אותם לבגרויות ולתת תגבורים. המזל הגדול שלנו הוא שהצוות של בית הספר מאוד מגויס ויודע שבכל שבוע המערכת אחרת ושאין יום עבוו דה שקט. אין תנאים - אין לנו חדרי מורים כמו שצריך, ארון הציוד של צוות אנגלית הוא תנור אפייה שלא עובד במכללת חצור. זו הרמה של התנאים שלנו. עכשיו פלשתי למשרד במכללה כדי לעשות ישיבת הנהלה. רוב המורים שלנו מפונים. יש מורים במיו לואים ושני מנהלי החטיבות מפונים. אני בעצמי נמצאת עם מזוודה באוטו כל הזמן

צילום: פרטי | עם שר החינוך וד"ר סער הראל

8

31.5.2024 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה