טבריה קרית שמונה 5.04.24
לוחמים ב"סיירת דבורה" באימון בצפון
מגוייסים כבר חצי שנה
ניב: "אני מורה דרך ומסתובב המון בשטח מאז שאני ילד ואני מכיר את האזור לא רק חברים ומכרים אלה גם ברגליים"
מכירים כל שביל וכל אבן בצפון
דרור: "כל אחד מביא את הידע וההתמחות שלו. מהצד השני, יש גם פערים בשיטות הלחימה שכל אחד מכיר, ולכן אנחנו מקפידים להתאמן בכל שבוע"
דים בפני החיילים. לדבריו, "אתה מתע־ לה ומבין את גודל השעה והאיום ונדרש להוציא מעצמך את המיטב למען הצוות שלך והבית שלך. בסוף הייתי יכול להיות גם בכיתת כוננות אבל שאני ביחידה וב־ גבול אני שומר לא רק על המשפחה שלי אלה גם עוד הרבה משפחות". ניב הוסיף: "יש מטרת על והיא גדולה מאיתנו בהרבה, יש פה צורך קיומי שמ־ גמד את הצרכים האחרים. דבר שני, יש כאן חבר'ה זהב ביחידה, קל להסתדר איתם ולסמוך עליהם, יש קשר הדדי, אתה חלק ממסגרת ולא רוצה לעזוב או לאכזב. ואתה
מפקד היחידה דרור, "וזה מה שהופך אותה למקצועית כל כך. לא מכריחים אף אחד, ובכל זאת כולם נשארים. תחושת המחויבת להגנה על הבית היא אחד מהדברים הבולטים ביותר כאן, ונותנת לנו את המוטיבציה להשתפר - דווקא 150% כל הזמן ולתת את ה עכשיו". משה דוידוביץ ראש המועצה האזו־ רית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות: "המועצה האזורית מטה אשר משקי־ עה המון עוד לפני ימי המלחמה בכל נושאי האבטחה, הבטחון, הבטיחות בישובים הן באמצעות כיתות הכוננות שלנו, הרבשצ"ים בישובים, הרב"שים, החמ"לים ומחלקת הגנת הישובים של המועצה. לכן זאת גאווה עצומה עבו־ רנו כתושבי הצפון וקו העימות לדעת שהאנשים שלנו, התושבים מהקהילות שלנו עושים הכל כדי לשמור על הבית. אנחנו נמצאים בתקופה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל ואלה הם בדיוק הדברים שבונים אצלנו חוסן ותקווה".
מבין מעולה שאתה מגן בעצם על הבית שלך אבל לא רק אלא על הילדים, המ־ בוגרים התושבים שחיים פה ורוצים חיים נורמליים. זו עבודת קודש". וכל חברי הסיירת הם תושבי הצפון? "כן. זה הבסיס, על פי מודל שנוסח לרא־ שונה באילת. חברה קרביים שמתגוררים באזור, מכירים אותו היטב ומרכז החיים שלהם פה. והם מוכנים לקפוץ ולהגיע לג־ בול או לכל אירוע בהתראה קצרה. תמיד חיילים מגנים על הבית אבל אנחנו תרתי משמע מגנים על הבתים שלנו". לוחם אחר בסיירת: "מאז הטבח בעו־ טף אנחנו בכוננות על. מה שקרה שם רק חיזק את הנחיצות שלנו בצפון. זה היה לקח שחייבים ללמוד ממנו, ואולי אם הייתה בדרום "סיירת דבורה" כזו, התמונה שם הייתה אחרת". חוסן ותקווה "הגישה הזאת, 'נשארים כל עוד צריכים אותנו', היא גישה שמלווה את כל הלוחמים בית"ם הגליל", מסכם
בזמן שמשפחותיהם פונו מהם. "אשתי שאלה אותי למה אני לא נשאר בכי־ תת הכוננות של היישוב", מספר לוחם היחידה המבוגר ביותר שי ניב תושב , "במסגרת 55 שבי ציון, יוצא שלדג בן הזאת אני אשן בבית, ולא בבסיסים או ביישובים אחרים - ועדיין אתרום למא־ מץ ההגנה על הבית. אמרתי לה שאם הייתי עושה זאת, הייתי מגן עליה ועל הילדים. כשאני ביחידה, אני מגן על מאות אימהות וילדים, זה למה אני כאן". מטרת העל ניב שירת בסדיר, בקבע ובמילואים, עד בסיירת שלדג. אחר כך היה בכיתת 40 גיל הכוננות של קיבוץ ראש הנקרה וכאשר עבר לגור בשבי ציון התנדב לסיירת דבו־ רה. "אני מורה דרך ומסתובב המון בשטח מאז שאני ילד ואני מכיר את האזור לא רק חברים ומכרים אלה גם ברגליים". באוקטובר ניב מגויס למילואים, 7 מאז ה כמעט חצי שנה. בעיניו תקופת המילואים הארוכה מתגמדת לנוכח האתגרים העומ־
דרור: "בתחילת המלחמה, היה קשה לומר מה יהיה כאן. חששנו שחיזבאללה יקבל השראה מהדרום ויתקוף במקביל"
ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 5.4.2024 17
Made with FlippingBook flipbook maker