טבריה קרית שמונה 8.09.23

קרית שמונה

מפעל שמעסיק עובדים עם נכות נפשית בסכנת סגירה המפעל של עמותת 'שווים' נקלע למצוקה כלכלית כי לא מגיעים אליו מספיק אנשים ‰ המנהל זמיר סבר נלחם למצוא פתרון שהוא ימשיך לפעול וחושש מהעתיד לבוא: "אם ניסגר הם יסתובבו ברחובות" ‰ משרד הבריאות: "גורמי המקצוע במשרד מלווים באופן צמוד את הנושא"

דניאל דדון

המפעל המוגן של עמותת 'שווים' בקרית שמונה נמצא בסכנת סגי־ רה. המפעל באזור התעשייה הד־

עובדים המתמודדים עם 40 רומי מעסיק כ נכות נפשית. לאחרונה עם התמעטות מספר המועסקים במקום, התקציב אותו מקבלת העמותה אינו מספיק להפעלת המקום ואם לא יימצא פתרון מיידי, המפעל ייסגר בק־ רוב. "אנשים פה היום נמצאים בסוג של חרדה קיומית", אומר בדאגה מנהל המפעל זמיר סבר, "יש אצלנו אנשים שהעבודה במפעל היא המגע הכמעט יחיד שיש להם עם העולם שבחוץ. אנחנו מציעים שירות לאוכלוסייה שיש לה מעט מאוד מענים אחרים. יש פה אנשים שזה קריטי להם ברמה של חיים. לא־ נשים החזקים יחסית, שעם עוד קצת מאמץ יצליחו להשתלב בעבודה בשוק החופשי, יימצא להם פתרון. הקושי הוא עם האנשים שאם הם לא יקומו בבוקר ויגיעו למפעל המוגן, הם או לא יקומו בבוקר או יסתובבו ברחובות. אין להם הרבה מענים אחרים". אין מספיק אנשים מרכזים ברחבי 11 עמותת 'שווים' מפעילה הארץ שמספקים מענה תעסוקתי לאנשים עם נכות נפשית, לרבות אנשים שסובלים מפוסט טראומה. ההפניה למרכז המוגן נעשית באמצעות סל השיקום של האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, שנותן תקציב לפי מספר המועסקים. המפעל המוגן בקרית שמונה פועל במודל ייחודי של מרכז תעסוקה שבו המועסקים, מתמודדי הנפש, עובדים בקבלנות אצל המפעלים באזור. "אנחנו מביאים את הע־ בודות אלינו במקום שהעבודה תיעשה אצל כל מעסיק בפני עצמו", מפרט סבר, "רוב העבודה שלנו היא עבודה קבלנית. העובדים שלנו מרכיבים חלקים, ממיינים ומבצעים עוד עבודות עבור מפעלים שנמצאים באזור שלנו, לדוגמה מפעל נטפים בקיבוץ יפתח. אנחנו עושים את זה מא' עד ת' כולל בקרת האיכות והאריזה". הקשיים החלו לאחרונה, כאשר בעקבות הצטמצמות מספר המועסקים במרכז הת־ עסוקה המוגן, הוא הגיע למצב שהוא כבר אינו יכול לקיים את עצמו מבחינה כלכלית. "הבעיה שלנו נובעת מזה שאין לנו מספיק אנשים", מסביר סבר, "יש לנו שני מקורות הכנסה: האחד מהעבודות שאנחנו עושים שמשולם בסופו של דבר למקבלי השירות שעבדו והמקור השני ממשרד הבריאות שמ־ תגמל אותנו על כל יום עבודה שאדם מגיע בסכום של כמה עשרות שקלים לאדם. אנח־ נו מנהלים רישום מדוקדק ומשרד הבריאות משלם לנו על כל יום כזה. היום אין לנו מס־ ימים 22 פיק אנשים והאנשים לא מגיעים ל־ ימים או עשרה 15 בחודש, אלא בממוצע ל־

צילומים: אפי שריר | מפעל 'שווים' בקרית שמונה

ימים בחודש, כי הם חולים ויש להם כל מיני קשיים שבגללם הם לא מגיעים". המספר הזה של העובדים לא מספיק כדי לתקצב את המקום? "בדיוק. זה לא שאנחנו משלמים שכירות לבעל המקום לפי כמות האנשים, אנחנו משלמים על כל מ"ר לפי החוזה, אותו דבר לגבי הצוות שפועל פה. מעבר אליי שאני המנהל, יש פה שתי מדריכות שעובדות עם האנשים כל הזמן ועוזרות להם מ־א' עד ת'. אנשים וגם אם 25 הן מגיעות גם אם יש נ � א 45 . בעבר היו מגיעים כל יום 50 יש עובדים 30 שים והיום מגיעים במקרה הטוב מדי יום – כי האוכלוסייה בכל אזור הגליל העליון היא לא גדולה. נכון שאנחנו יושבים בקרית שמונה וחלק גדול מהאנשים שלנו תושבי העיר, אבל השירות מוצע לכל תוש־ בי אצבע הגליל מהכפרים הדרוזיים ברמה, מטולה ועד צפת בצפון. גאוגרפית זה שטח גדול יחסית, אבל הוא די דליל באוכלוסייה". עבודה קריטית החשיבות של עבודה במקום כמו המפעל המוגן בקרית שמונה היא קריטית עבור

בית כי הבריאות שלהם לא מאפשרת את זה והם עברו למקומות אחרים". עד כמה סכנת הסגירה מוחשית? "היא מוחשית לגמרי. תוכנית העבודה שלנו היא בדרך לשם כי אנחנו מסתכלים על המספרים, אין לנו איך להמשיך לקיים את המקום. העמותה צריכה להמשיך להיות מאוזנת, לא יורד לנו כסף מהשמים. העי־ רייה מנסה כמיטב יכולתה לעזור והיא מנסה לעבוד על פתרון לפתוח את השירות הזה גם לאנשים שהנכויות שלהם אחרות ולא רק נכויות נפשיות. זה אומר שמשרד הרווחה יצטרך להתייחס אלינו גם כאל ספק שלו. זה מה שיכול למנוע את הסגירה שלנו בטווח היחסית קרוב, שנצליח לקבל גם אנ־ שים עם נכויות אחרות". "הדבר שהכי כואב לי זה האנשים שלא יהיה להם מענה אחר" אומר סבר, "זו המחויבות שלי לאנשים שלהם אנחנו נותנים שירות. יש לנו תוכנית לפתוח מרכז הכוון שבאים לעשות בו הכשרות. אנשים יעשו הכשרה של כמה חודשים וירכשו כלים לעבודה בשוק העכשווי יותר ונעזור להם לעבוד בשוק החופשי, אבל זה עדיין לא נותן מענה לאנשים שהיכולת התעסוקתית היא רק לשבת ולהרכיב חלקים. הפרנסה שלנו פחות מדאיגה אותי, אני אמצא עבודה אחרת. מק־ בלי השירות שלנו שאין להם מענה הם הדא־ גה שלנו. אנחנו מחויבים לעזור להם. אני לא רואה מישהו אחר שימהר לדאוג להם". ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "טובת מקבלי השירות עומדת בראש סדר העדי־ פויות של משרד הבריאות. גורמי המקצוע במשרד מלווים באופן צמוד את הנושא במטרה למפות חלופות קיימות שיאפשרו מענה שיקומי רציף עבור מקבלי השירות, במידה ויידרש. חשוב לציין כי מודל הת־ קצוב של המפעל המוגן הנדון דומה לשאר המפעלים המוגנים".

העובדים במקום "יש פה מישהי שלפני שנה בבית 17 שהיא הגיעה אלינו, ישבה ואכלה סרטים שהיא מקרינה לעצמה בראש, טיפסה על הקירות. מהיום שהבינה שהיא יכולה לצאת ולפגוש אנשים ולהרגיש כאחד האדם שיש לו גם ערך ומשמעות למה שהיא עושה השתנו לה החיים. זה באמת משנה חיים ואני רואה את זה יום יום. השירות הזה שאנחנו נותנים לאוכלוסייה הספציפית הזו של אנשים עם נכות נפשית הוא קריטי. אין כל כך מענים אחרים באזור". מה אומרים לכם במשרד הבריאות? "למשרד הבריאות יש את הסטנדרטים שלו. אני לא בא בטענות למודל. הוא אומר אנחנו משלמים על כל אדם ועל כל יום עבודה כך וכך כסף ותסתדרו. משרד הב־ ריאות הוא זה שמפנה אלינו אנשים, הוא לא יכול להכריח אותם. כל עולם השיקום בנוי על זה שכל אדם יש לו בחירה. הם מצי־ עים לאנשים את השירות הזה, אבל אנשים רוצים להשתלב בעבודות נחשבות ויותר מעניינות. עבודות שנותנות להן אופק יותר רחב. חלקם עזבו בתקופת הקורונה. יצאו מפה שבעה אנשים להוסטלים ולמסגרות דיור והיום הם לא יכולים לצאת לבד מה־ "יש פה מישהי שלפני שהיא הגיעה אלינו, ישבה שנה בבית ואכלה 17 סרטים שהיא מקרינה לעצמה בראש, מהיום שהבינה שהיא יכולה להרגיש כאחד האדם שיש לו גם ערך השתנו לה החיים"

המנהל זמיר סבר

10

8.9.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה