טבריה קריית שמונה 04.02.22

ראש פינה

דניאל דדון

סגן אופק אלבז מצפת לא צריך לחכות לצאת שבת כדי להיפגש עם אבא. בניגוד לחיילים אח ע

רים, אבא שלו דווקא נמצא קרוב. כל כך קרוב - באותו בסיס שבו הוא משרת. השניים משרתים יחד באותה החטיבה - ע � של חיל השריון ומתראים ל 7 חטיבה תים תכופות זה עם זה. האב, רס"ב שמ ע ), הוא מנהל עבודה בגדוד 45 עון אלבז ( שנה. הבן, אופק 20 ומשרת בו כבר 82 אלבז, הוא סגן מפקד פלוגת כפיר בגדוד ומשרת בחטיבה כבר כמעט שנתיים. 75 . יחד 77 בתפקידו הקודם היה מ"מ בגדוד הם עושים אימונים, מחליפים תחמושת ולא מפסיקים לדבר על הצבא בשיחות המשפחתיות. גאווה עם דאגה אופק התחיל בהתחלה מסלול שונה לג ע מרי בבית הספר של חיל הים 'קציני ים עכו' וסיים את גיבוש החובלים, אבל הת ע שוקה לשרת בחיל השריון בערה בו והוא הלך בעקבות אביו. "כשהייתי בכיתה י"א הלכתי עם אבא שלי לטקס קבלת דרגה. פגשתי שם מפקד טנק אחד שחיסל כמה מחבלים, דיברתי איתו ומאז נדלקתי על חיל השריון. עבדתי מאוד קשה כדי לצאת מחיל הים ולהגיע לשריון". האב שמעון: "אופק צנוע אבל הוא היה הבטחה גדולה בחיל הים. הוא עשה גי ע בוש חובלים וסיים אותו אבל הוא אמר לי 'אבא, אל תטעה, אני הולך לשריון'. בהת ע חלה ניסיתי להניא אותו מדעתו ולשכנע אותו שלא, אבל הוא רצה להוכיח לעצמו שהוא יכול. אמרתי לו שאני בשריון ושזה אחד החילות הכי קשים שיש בצה"ל, אבל הוא היה נחרץ. ראיתי שהוא איתן בדעתו ונתתי לו את ברכתי. היום אני לא מצטער על זה". איך זה לשרת יחד אבא ובן? אופק: "זה מעניין, בהתחלה לא כל כך נהניתי מזה. רציתי להיות יותר עצמאי ולבד, אבל עכשיו זו חוויה מטורפת בש ע בילי. אני נפגש עם אבא שלי מדי פעם במקרה בבסיס ומתייעץ איתו. חלק מהחברים שלי לקורס הקצינים הצטר ע שבו אבא שלי משרת ואני 82 פו לגדוד כל הזמן שומע מהם הרבה דברים טובים עליו ואבא שלי מספר לי חוויות עם הח ע ברים שלי שאיתו בגדוד". שמעון: "אנחנו גדוד לוחם ובכל ארבעה חודשים נמצאים במקום אחר, אבל בנ ע קודת הזמן הזו אנחנו באותו בסיס כרגע ומבצעים אימון ביחד. מהצד שלי זו חוויה כיפית ולפעמים קצת מלחיצה, זה כיף כי אני תמיד יודע איפה הוא נמצא ומה הוא עושה ואנחנו נפגשים ונמצאים יחד, אבל זה מלחיץ בזמנים של מתיחות ביטחונית כי אני דואג לו". במבצע 'שומר החומות' האב סיפק לבנו ציוד ללחימה והגיע עד אליו לגבול עם עזה. "בימים הראשונים של המבצע אני הייתי בצד אחד ואופק היה בגזרה בצד השני. בהתחלה הקפיצו את הגדוד שלו ואני באתי לסייע לו ובעצמי החתמ ע תי אותו על תחמושת ועל כל האמצעים המיוחדים בשטח. איכשהו אחרי שבועיים הצלחתי לעבור הרבה מחסומים ותלאות והגעתי עד אליו לטנק על הגבול במקום

שמעון ואופק אלבז יחד בבסיס. "חוויה | " שלא רואים כל יום צילום דובר צה"ל

82 האב, רס"בשמעון אלבז, הואמנהל עבודה בגדוד שנה ‰ הבן, סגן אופקאלבז, הואסגן 20 ומשרתשם כבר ‰ בימיםאלו הם נמצאים 75 מפקד פלוגת כפיר בגדוד אחוז מהזמן 90" ‰ באותו בסיס ואף עושיםאימונים ביחד שלנו סובב סביב הצבא, גם בשולחן שלשישי" "זו חוויה מטורפת" אב ובנו משרתים יחד 7 בחטיבה בחיל השריון:

מכורים לצבא שניהם יחד אוהבים את השירות בצה"ל ו'מורעלים' במיוחד על חיל השריון. "לחיל השריון יש משמעות חשובה", אומר אופק, "זה חיל מאוד משפחתי, רק מי שנמצא בו מבין את המשמעות ואת גודל האחריות והמשימה. אנחנו חלק בלתי נפרד בביטחון שוטף ובלחימה. החיל לוקח חלק בכל אחד מהאתגרים שיש לצה"ל היום. חשוב לי שאנשים יכירו ויידעו את זה ושלא ייתפסו בו סטיגמות". שמעון: "מאז שאופק היה קטן הוא היה בכל חופש 10 מחובר לחיל השריון. מגיל גדול הוא היה אצלי בבסיס. גם אם הייתי יוצא לאפטר הוא היה נשאר בבסיס ולא היה רוצה לחזור. הוא היה עובד כמו אח ע רון החיילים והמפקדים היו מרוצים ממנו בצורה בלתי רגילה". למה בחרתם בקריירה צבאית? אופק: "אני חונכתי ככה". שמעון: "אני בחרתי להמשיך בחיל השריון כי זה חיל מאוד מורכב, מבחינת הכלים ומבחינת האנשים שמשרתים בו וזה בעיקר בזכות היכולות שלו בקרב. אנחנו מגיעים לכל מבצע ורואים שאפילו החי"רניק הכי גדול והסיירת הכי גדולה, בלי שריון הם לא זזים מטר. אני שומע על כל מיני סיפורי גבורה בימינו של סיירות שנתקלות בחוליית מחבלים ולא מצליחות לחסל ופתאום מגיע טנק ובכמה שניות מחסל את החוליה ושומר על כל החיילים בריאים ושלמים. ברגעים כאלו אתה מבין את העוצמה של הדבר הזה". השיחות בבית נסבות סביב הצבא? אחוז מהזמן שלנו סובב סביב 90 שמעון: " הצבא, גם בשולחן של שישי. לפעמים אשתי או החברה של אופק אומרים לנו 'חלאס מספיק, אתם כל הזמן מדברים של הצבא, דברו משהו שגם אנחנו נוכל לה ע שתתף' אבל זה בדם שלנו וטבוע בנו. הבן שלי עילאי לומד בכיתה י' בבית הספר קציני ים בעכו וכנראה הוא גם ילך בע ע קבות אחיו ויתגייס לשריון. הוא רואה את אופק שהיה מצטיין בכל מסלול שלו והוא מהווה בשבילו דוגמה אישית".

"בהתחלה לא כל כך נהניתי מזה. רציתי להיות יותר עצמאי ולבד, אבל עכשיו זו חוויה מטורפת בשבילי. אני נפגש עם אבא שלי מדי פעם במקרה בבסיס ומתייעץ איתו"

ודבר שלא רואים אותו כל יום. קיבלתי עליו את כל המחמאות מהחבר'ה של אגוז והיחידות המיוחדות שהיו שם על הגבול ושאלו אותי אם זה הבן שלי. אמרו על אופק שהוא 'אחלה ילד שבעולם' ו'כל הכ ע בוד'. זה ממלא אותי באנרגיות מטורפות לכל היום".

שהיה לפי דעתי הכי מסוכן שיכול להיות. זה מלחיץ בשבילי לשמוע שהוא נמצא במקומות לא הכי סימפטיים, אבל זו גם גאווה בשבילי לראות אותו מה הוא עושה ואיך שהוא שומר ומגן על עם ישראל. אני קורא לו ילד כי הוא הילד שלי אבל הוא גם אבא – אבא לפלוגה שלמה. זו חוויה

16

4.2.2022 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה