טבריה קריית שמונה 16.09.22

הגיע לגבורות. נמרוד ברין ברין, כדורגלן עבר של הפועל עפולה ומאמן לשעבר, הוא ספורטאי אמיתי בכל רמ"ח איבריו. בקריירה המ י פוארת שלו הספיק להיות שופט כדו י רסל והיה בעשיריית הבכירים בליגת העל; שפט בכיסאות גלגלים לנכים, שם הוא שופט עד היום ומדריך שו י פטים; אימן בבית שאן ועלה שתי לי י גות, עלה ליגה בכפר רופין עלה ליגה, הציל את דבוריה פעמיים מירידה ואימן גם בנצרת עילית, מגדל העמק וקבוצות באזור. אז איך זה מרגיש ? "איפה שאני נמצא ומי 80 להיות בן שמכיר אותי ושואל לגילי אומר שאני תופעת טבע", הוא מחייך, "חוץ מה י אני רץ ועושה הליכות, 80 גיל שהוא פעמים בשבוע חדר כושר, אני שומר 3 כמה שאפשר. שומר על תזונה ואוכל יותר ירקות ופירות, כמעט שלא נוגע בבשר. חי חיים ספורטיביים גם נכון להיום וזה סוד ההצלחה". אהבת ילדות ברין משחק כדורגל מאז שהיה ילד. "כילדים היינו משחקים כדורגל, אז לא היה את כל הענפים הנוספים ובאופן טבעי נולדתי להיות כדורגלן", הוא מספר איך הכול התחיל, "המאמן שגילה אותי היה שמשון פרקש (פורת) ז"ל. הוא היה אחד המאמנים שהקנו לי את היסודות ולמדתי ממנו הרבה. מאז עברתי את כל הגילים עד הבוג י י � כשהפועל בלפוריה ש 18 רים בגיל חקו בליגה הראשונה עם כל הכוכבים של אז ואני הייתי נער צעיר. במשחק הראשון בגביע כבשתי ולא אשכח את זה לעולם. פרשתי אחרי פציעה קשה 30 בטבריה; שברתי את הרגל ובגיל פרשתי ועברתי לאימון". המגרש הראשון בעפולה שבו שיחק היה באזור קרן היסוד, רחוב וולפסון, האצטדיון המיתולוגי. "שם שיחקתי, אימנתי וניהלתי בית ספר לכדורגל", הוא אומר. איך הגעת להיות חלוץ בהפועל עפולה? "גדלנו בשכונה והייתי מבקיע שערים. לא היו לי נתונים של שחקן קישור ולא היה לי כושר גופני, אבל גדלתי כחלוץ, היה לי חוש התמצאות, מיקום נכון וידעתי לקרוא טעויות של בלם". על 9 ברין נשא כל חייו את המספר הגב. "מהיום שאני מכיר את עצמי זה , זה התפקיד והמספר מחייב. 9 היה באליפות 11 פעמיים הייתי עם מספר ." 9 צה"ל אבל כל החיים השער שלעולם לא תשכח? "יש שניים: אחד נגד הפועל צפת ועוד אחד נגד כפר בלום. נגד צפת בוולה לחיבורים; נגד כפר 16 מה־ עם 16 בלום הרימו לי מצד ימין מקו ה־ הראש לחיבורים של יחיאל המאירי, שוער כפר בלום שעבר להפועל חיפה". מי השחקן הכי טוב ששיחקת איתו? "יוסי הררי מעפולה, הוא היה אגדה, חבר טוב שלי עד היום". מה ההבדל בין הכדורגל בזמנך לכ ־ דורגל המודרני היום? 11 "הכודרגל הוא אותו כדורגל, , אז עבדנו יותר חזק ויותר 11 נגד

נמרוד ברין. "נגעתי בכל דבר והגעתי צילום: | " למקסימום גיל נחושתן

ספורט

הגיע לגבורות שחקן, מאמן, שופט - במהלך הקריירההמפוארתשלו הספיקאגדתהספורט הואמסכםאת 80 מעפולה נמרוד ברין להיותהכול ‰ בריאיון מיוחד לרגל יוםהולדת הקריירההמפוארתבכדורגל ובכדורסל, נזכר במשחקשהפך בעל כורחו למשחק הפרישה ומסביר מהההבדל בין הכדורגלשל אז להיום

shimi230@walla.co.il / / כ ד ו ר ג ל / / שמע ו ן אל ב ז -

אימנתי בלאומית ועמדתי בפרשת דרכים - כדורגל או כדורסל. יכולתי להגיע כמו דרור קשטן שהיינו בקו י רס ביחד, אבל העדפתי את הכדורסל וירדתי לליגות הנמוכות בכדורגל". השחקן הכי טוב שאימנת? "הלל קפלן בבית שאן, עמי וכפרי אזולאי ועמוס אעידן בעפולה". איזו קבוצה הכי אהבת לאמן ולמה? "בית שאן זו אהבת חיי, קבוצה שחיה כדורגל, הקהל חי כדורגל, תומך. היתה לי הצלחה גדולה שם, האוהדים היו באים שעה לפני אימון. למקום הזה מגיע להיות בליגה גבוהה". פסגת השאיפות ברין לא הסתפק בתחום האימון, והגיע כאמור גם לשפוט כדורסל. "היום הכול זה כסף, אז בעפולה לא היינו יוצאים מהבית אחרי הפסד. היום שחקנים משחקים בלי קשר למועדון, הם מחכים לראשון לחודש. עולים או יורדים ליגה - זה לא מעניין אותם"

"פנה אליי אריק כץ, מזכיר הפועל עפולה והציע לי לצאת לקורס שו י פטים בווינגייט וככה התחלתי בלי י גות הנמוכות עד שהגעתי לליגות הגבוהות. אני משקיף בליגת העל עד היום". המשחק הכי גדול ששפטת בו? "דרבים, מכבי ת"א, הפועל ת"א, יד אליהו, אוסישקין. עברתי המון". הרגע הכי קשה כשופט? "היו משחקים שלא היו הצלחות. לפעמים הייתי צריך לצאת מדרך צדדית ועם משטרה - אלה רגעים לא נעימים". מאמן כדורסל שהכי לא אהבת לש ־ פוט ולמה? "רוב המאמנים ידידים טובים שלי היום. יוסי הררי היה מאמן כדור י סל ואני שופט אותו באליצור נתניה כשהוא על הקו כמאמן ואם היה צריך אז הוא קיבל עבירה טכנית. אצלי אין סנטימנטים - כל אחד רוצה להצליח בצד שלו". אם אני מחזיר אותך אחורה, היית עושה הכול אותו הדבר? "בקריירה הספורטיבית עברתי הכול - עשיתי במישור החברתי והמ י קצועי את המרב, אני חושב שנגעתי בכל דבר והגעתי למקסימום. חשוב לי לציין שבזכות אשתי חסיה שמלווה שנים והמשפחה הגעתי לאן 54 אותי נכדים שאני גם 11 שהגעתי. יש לי מנסה לדחוף לדרך ספורטיבית".

קשה, היו יותר כישרונות טבעיים, פחות טקטיים, פחות על הלוח, פחות דיבורים. היינו משחקים בלי הר י צאות, היום - רובוטים. אצלנו זה היה טבעי ויותר מהנה מהיום, הכדורגל אז היה הרבה יותר טוב מהיום. בזמנו וחצי לירות לאימון, תבין 7 הציעו לי על מה מדובר. היום הכול זה כסף. אז בעפולה כולם היו עפולאים ילידי המקום, לא היינו יוצאים מהבית אחרי הפסד. היום שחקנים משחקים בלי קשר למועדון, הם מחכים לראשון לחודש, עולים או יורדים ליגה - זה לא מעניין אותם. אני מגיע להפועל עפולה עד היום, אבל לא מזהה עפו י לאי. אין אחד". משחק הפרישה יש משחק אחד שלא יוצא לברין מה י ראש - המשחק שבו למעשה בעל כו י רחו תלה את הנעליים ועבר לקריירת אימון. "זה היה משחק גביע נגד טב י 1 ריה, הגעתי מול השוער של טבריה, וניסיתי להבקיע. הוא זינק לי 1 מול לרגליים ואז שברתי את הרגל שבר פתוח, שתי עצמות של השוק נשברו וכולם היו בהלם. זה הרגע הכי קשה, אצטדיון מקולל. שנה הייתי מושבת. חזרתי לשחק, אבל היו חששות ופחד ועברתי לאימון". הפספוס הכי גדול שלך כמאמן? "כשעליתי עם בית שאן ללאומית.

28

16.9.2022 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה