טבריה קריית שמונה 18.08.23

חמש שנים של מאבק מטלטל במחלת הסרטן הגיעו השבוע לשיא מרגש כשסא"ל אהרון פרידמן, קצין התקשוב של הגיס הצפוני, פגש לראשונה את הצעירה שתרמה לו מח עצם באמצעות המאגר הארצי של עזר מציון ‰ עכשיו הוא מספר על הרגע בו הבין שחייו השתנו, משתף מה עבר עליו בתקופת הטיפולים, מסביר מאיפה שאב כוחות, משחזר את ההמתנה המייאשת לתורם וגם מביט קדימה עם תקווה כל חיי אהיה חייב לתורמת ולא רק אני" כך 'עזר מציון' סייעו להציל את סא"ל אהרון פרידמן

המסע של סא"ל אהרון פרידמן מצפת, קצין התקשוב של הגיס הצפוני, במא־ בק שלו לנצח את מחלת הסרטן הגיע ביום רביעי השבוע לשיא. לבסיס בו הוא משרת הגיעה מי שבזכותה הוא עדיין בחיים, צעירה מהדרום שתרמה לו מח עצם באמצעות המא־ גר הלאומי של 'עזר מציון'. חמש שנים של מאבק מטלטל בין חיים למוות התכנסו לרגע מזוקק של חיוכים, אושר, דמעות, אהבה, ער־ בות הדדית ומבט לעתיד בריא ואופטימי. "הנפש צריכה להיות חזקה" ), דור רביעי בצפת, גרוש 39 סא"ל פרידמן ( 20 ואב לשלוש בנות, משרת בצה"ל כבר מעל שנה במספר תפקידים בחיל התקשוב – קצין קשר גדודי, חטיבתי, פיקודי והיום כאמור קצין הקשר של הגיס הצפוני. החל פרידמן לסבול מגרד 2018 בקיץ מפושט בכל הגוף. לא הייתה לו פריחה על העור וכל הסימנים העידו כי מדובר בסוג של אלרגיה. "באותה תקופה לא הצלחתי לי־ שון בלילות בכלל", הוא משחזר את הימים לפני שחייו התהפכו, "זו הייתה תקופה מז־ עזעת עד שנפגשתי עם אלרגיולוג ברמב"ם, שחשד כי מדובר בסרטן. עשיתי ביופסיה אובחני לראשונה שיש לי 2018 ובאוקטובר סרטן בבלוטות הלימפה. פרוטוקול הטיפול במחלה הזו אומר שהסיכוי להחלים גבוה, אבל הסיכוי שיחזור גבוה יותר. זה סוג סרטן פחות טוב, שהטיפול בו כולל טיפולים כימותרפיים ולאחריהם השתלת מח עצם". איך הגבת כשקיבלת את הבשורה? "זה היה שבר גדול, פרצתי בבכי, לא באמת עיכלתי את האירוע הזה. הבנתי שהחיים שלי מעכשיו לא יהיו אותו הדבר בשום צורה. אני זוכר את עצמי בערב שלפני הטיפול הכימו־ תרפי הראשון בוכה ולא מצליח להבין מה זה. שמעתי על אנשים שחלו, אבל לא באמת הצ־ לחתי לקלוט לקראת מה אני הולך. לאט לאט השיער נשר, נחלשתי, הסביבה שלי כולה כאבה אותי – החל מהילדות, דרך ההורים, אישתי והחברים בצבא. קיבלתי ועד היום אני מקבל חיבוק ענק מכל מי שסובב אותי". מה נתן לך כוח בתוך התהליך הזה? "אני לא איש דתי, אבל בבסיס שלי אני אדם מאמין. בשעות הראשונות פשוט קיב־ לתי את זה. אמרתי לעצמי שצריך לקבל גם את הייסורים באהבה, לחבק אותם ולהתקדם הלאה. הייתה בי אופטימיות ובפעם הראשו־ נה שחליתי הייתה בי גם תמימות. הסתכלתי על הרופאים ששידרו לי אנרגיות חיוביות, ולא בגלל שהם משקרים, אלא בגלל שזה

יוסי וקנין // צילום: אביהו שפירא

תמים, כי מבחינתי חליתי, ניצחתי וזה מא־ חורי. אני כבר במקום שבו רציתי להיות בק־ ריירה, ופתאום הבנתי שהקריירה מתרסקת לי. הרי זה היה הנשק שלי להילחם בשדים. כמג"ד תקשוב פיקודי, כשהייתי קם בבוקר ומסתכל בראי הייתי אומר לעצמי 'אני כבר לא חולה'". מה הטיפול עכשיו? "יומיים אחרי האבחון השני כבר הייתי בטי־ פולים כימותרפיים. הרופאים אמרו לי שזה לא פרוטוקול רגיל אלא פרוטוקול הצלה, כי כל שעה שעוברת אני בסכנת חיים מיידית. זה אותו סרטן כמו בפעם הראשונה, רק שכאשר הוא חוזר בפעם השנייה הוא יותר רעב. הוא בא לגמור אותי ובמקצבים מהירים. הטיפול הכימותרפי היה אגרסיבי כדי לעצור אותו מהר. בטיפול הראשון בא איתי ראש מטה פיקוד צפון בזמנו, יורם כנפו, שנקשר ביני־ נו קשר של יותר ממפקד ופקוד, ממש קשר של אב ובן. הוא היה איתי בבית חולים שלוש שעות ולפני שהלך אמר לי: 'החלטתי, יהיה טקס החלפת מג"דים כמו בספר'. אמרתי לו: 'כנפו, אני ריגשית לא אוכל לעמוד מול אנ־ שים ולהיפרד מהם'. הרי לפני שעזבתי את הגדוד אספתי את כל הקצינים והנגדים שלי, אמרתי להם שזה הסיפור, ירדו לי כמה דמעות והלכתי לטיפול. כנפו התעקש, אבל בסוף שכנעתי אותו שיירד ממני. נערך טקס הח־ לפה בלעדי, ולאחריו כנפו התקשר ואמר לי: 'טוב ששכנעת אותי כי גם אני, שאני קשוח שבקשוחים, הייתי עם דמעות בעיניים'". "מצאו איך לחלץ אותי" במשך שלושה חודשים עבר פרידמן טיפולי כימותרפיה אגרסיביים כדי לבלום את המח־ לה. "זו הייתה תקופה שאחרי כל טיפול היו לי כאבי בטן וחולשה כללית. היה גם מתח כמה טיפולים לתת כדי לא לגמור עלי. הטיפול

חלק מהאסטרטגיה של הטיפול, שהנפש צריכה להיות חזקה ועמידה מול זה. הייתי צריך כוחות מעבר למה שיש לי בגוף. הכל היה תלוי במה הנפש שלי שידרה. קיבלתי תמיכה מהבית ומהצבא שעטף אותי בצורה פסיכית. זה נתן לי כוח. באחד הרגעים הכי קשים, אחרי השתלת מח עצם, נשברתי וע־ שיתי דיל עם אלוהים. אמרתי לו: 'אם אתה מוציא אותי מפה, אני חוזר בכל הכוח לאיפה שהייתי'. זה מה שרציתי. זו הייתה הדרך שלי להתמודד עם המחלה. אחרי שהחלמתי, לא רק הגוף גם הנפש צריכה להגיד שהיא בריאה". "הסרטן בא לגמור אותי" אחרי שמונה חודשים של טיפולים כימות־ רפיים לא פשוטים, השתלת מח עצם עצמית ללבוש 2019 והתאוששות, חזר פרידמן במאי מדים. "הטיפול הכניס את המחלה להפוגה ממושכת, והרופאים אמרו לי: 'אתה נקי'. היה עוד משהו ברקע, אבל לא דברים שהרופא יכול היה להגיד שצריך לעשות ככה וככה. חזרתי לצבא וקיבלתי דרגת סגן אלוף. בנאום שנכנסתי לתפקיד מג"ד תקשוב פיקודי אמ־ רתי בתחילת דבריי: 'אני עומד כאן בשבח ובהודיה לבורא עולם'. כל מי שהיה בקהל והכיר אותי ידע למה אני אומר את זה, הבין מאיפה זה בא". בימים, בשבועות ובחודשים אחרי שנמצא נקי מסרטן, סא"ל פרידמן הקדיש זמן למ־ שפחה ולעבודה. והוא גם רץ, חזר לכושר, עד שאחרי כשנה הגוף שוב אותת לו שמשהו לא כשורה. "פתאום, כשהייתי מסיים ריצה הרגשתי בלוטה מתחת לבית השחי, שאח־ רי שעה נעלמה. בתוך תוכי פחדתי לפתוח את זה, כי ידעתי שאם זה זה, אני יודע מה זה מביא. בחרתי להתעלם. עבר שבוע, עברו שבועיים ואז לילה אחד כל הגוף בער לי. זה

צילום: פרטי

פרידמן בזמן הטיפולים

"הייתי בכמה ימים נוראיים, שאני לא זוכר אותם כי המוח הדחיק. זה סבל פיזי. הייתי זרוק במיטה. לקום בבוקר להניח תפילין זו הייתה משימה"

היה לילה איום, הרגשתי שמישהו שפך לי על הגוף בנזין והדליק אש. לא הצלחתי להירדם. בשעה אחת בלילה כבר שלחתי הודעה לבית 48 החולים ונאמר לי להגיע על הבוקר. אחרי שעות בישרו לי: 'חביבי, סיבוב שני, זה חזר'". ומה קורה איתך כשאומרים לך שהסרטן חזר? "זה בכלל אירוע אחר. התרסקתי. הייתי

6

18.8.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה