טבריה קריית שמונה 20.01.23

:9779 כביש פרופיל "מצבו גרוע וברמה ירודה" הוא ציר תנועה מרכזי בשטח 9779 כביש המועצה האזורית הגליל העליון ובו נתיב אחד לכל כיוון. הוא מחבר בין קרית שמונה ה � לקיבוצים שדה נחמיה, עמיר, ל 90 וכביש 7 בות הבשן וכפר סאלד. הכביש שאורכו כ ק"מ מוגדר דרך מקומית ממנה מסתעפים יציאות לקיבוצים כפר בלום ושדה נחמיה ולמושב בית הלל. על פי נתוני עמותת 'אור ירוק' המתבססים 120 כ- 9779 על נתוני הלמ"ס אירעו בכביש שבהן נפגעו 2003 תאונות דרכים מאז שנת בני אדם. 300 כ עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "הלב נשבר ואני משתתף בצערן של המשפ ־ חות השכולות. הכביש סובל מבעיות תשתית והוא איננו סלחני לטעויות הגורם האנושי. מהתאונות בכביש הן מסוג חזית-צד 50% המלמדות על השתלבות בעייתית ולא מוס ־ דרת מהיישובים הסמוכים לכביש אל הכביש. מעגלי תנועה, רמזורים או הסדרת הצמתים עשויים להקטין את מספר התאונות והנפג ־ עים ולכן יש לפעול על מנת לשפר את הת ־ שתית ולמנוע את התאונה הבאה". תושבת כפר בלום מספרת על מסוכנותו של א � ומצפה מהמדינה להקצות מש 9779 כביש בים לשדרוגו ולשדרוג כבישי הגליל העליון. גרוע וברמה ירודה, שלא מותאם 9779 "כביש לנפח התנועה הגדול שיש בו. התאונה הטר ־ גית שאירעה בשבוע שעבר ממחישה את זה", אמרה התושבת, "זו לא תאונה ראשונה שהיו מעורבים בה תושבי כפר בלום. לפני כמה שנים קרתה עוד תאונה ששני צעירים נפצעו בכביש הזה. צירי התנועה בגליל העליון הם צירים מאוד בעייתיים שהתרחשו בהם המון תאונות ואף אחד לא עושה מעשה ומטפל בסוגיה הקשה הזו. הפעם שילמנו מחיר כבד מדי. מן הראוי שהמדינה תמצא את התק ־ ציבים ותתאים את צירי התנועה בצפון כמו הצירים במרכז, בהם יש כבישים דו נתיביים ושוליים רחבים. הגיע הזמן שיזכרו שהגליל העליון הוא חלק מהמדינה וצריך להתייחס אליו בצורה שווה. אנחנו לא בדרום לבנון, אנחנו במדינת ישראל".

הספר יהיה פתוח וכל מי שמרגיש שהוא יכול שייכנס. מתוך הבנה שהמורים גם יוד ־ עים שהם צריכים להיות רגישים וגמישים. בשביל הילדים זו הלוויה ראשונה שהם מש ־ תתפים בה וזה משהו טראומטי, וכשמדובר בחברים שלהם זה לגמרי לא פשוט". עבור המחנכת סבטלנה ריקל מדובר בטר ־ גדיה כפולה. היא חינכה את שטרן ז"ל בכיתה י' וכתושבת כפר בלום היא מכירה היטב אותו ואת משפחתו. "אמא של אריאל הייתה גננת של הבת שלי ואבא שלו חבר טוב של בן הזוג שלו. אנחנו שכנים והיינו יחד בפעילויות של הקיבוץ. הבת שלי לומדת היום בשכבה של אורי ודניאל ז"ל והיא גדלה איתם", אמרה ריקל בכאב, "אריאל היה מאוד מיוחד, הוא היה מלא חן, הוא ידע הכל על כדורגל והיה אנצי ־ קלופדיה מהלכת וידע כל פרט על הקבוצות והשחקנים. הוא התאמן בכדורגל כמה שנים ושנה שעברה כחלק מהחינוך הבלתי פורמלי שלו הוא היה עוזר מאמן של קבוצת הכדורגל של הילדים בכפר בלום. הוא היה מאוד תקשו ־ רתי, הוא ידע לדבר והצליח לשכנע כל אחד במה שהוא חשב שהוא הדבר הנכון". לריקל היה קשר מיוחד עם שטרן ז"ל שנ ־ משך גם מעבר לשעות הלימודים. "הוא היה טוב במתמטיקה והיה יושב בשיעור ופותר את התרגילים מיד. הייתה לו קליטה מאוד טובה ויכולות מאוד גבוהות", סיפרה, "הוא היה מאוד אינטליגנטי. אחרי הקורונה ישבנו יחד וחשבנו איך נוכל להחזיר אותו למסלול הלימודים, כי בתקופת הקורונה היה לו מאוד קשה ללמוד. השינוי הזה היה לו קשה והוא לא ידע איך להתמודד אתו". איך ממשיכים מכאן? "אנחנו נקום לאט וביחד. נזכור אותם ונדבר עליהם ונמשיך גם בשבילנו וגם בשבילם". הראל קרטס, המחנך של אורי מלול ז"ל בכיתות י'-י"ב, מספר על ילד מאוד חברו ־ תי ואהוב על כולם. "אורי תמיד היה מוקף בהרבה חברים. הוא היה ילד מאוד מוכשר. היה מאוד משמעותי בכיתה ובפעילויות וידע לחבר בין אנשים", סיפר קרטס, "בת ־ קופת הקורונה היה לו מאוד קשה ואחרי זה היה לו קשה לחזור, אבל הוא עשה את המאמץ הכי גדול שהוא יכול. היה לו חשוב לסיים את הלימודים בהצלחה. הוא מאוד אהב לשחק כדורגל ובשנה האחרונה הוא הצטרף לנבח ־ רת בית הספר. במשחק האחרון היה לו משחק מדהים והוא הבקיע כמה גולים. הוא אהב גם לבשל ולאפות. זה מה שהוא עשה בעיקר בע ־ בודה שלו במסעדה". על הרגע בו שמע על התאונה סיפר: "בלי ־ לה שמעתי על הסגירה של הכביש, אבל לא שיערתי את גודל הטרגדיה. רק בבוקר התקשר אלי רכז המחזור ובישר את הבשורה הקשה. זה היה הלם". עכשיו הוא מנסה להתאושש יחד עם כל בית הספר: "זה מאוד כואב לראות את החב ־ רים ככה. אני הרגשתי שהם מתבגרים בעשר שנים תוך שנייה. זו מכה קשה מאוד שילדים כל כך צעירים קוברים את החברים שלהם". "לוקח זמן חגי סילברמן: להתאושש מטרגדיה כזו. שלושה ילדים מאותו בית ספר ומאותו יישוב שהלכו לעולמם. זה מקיף את כל שכבות הגיל. כולם בצפון מכירים את כולם"

צילום: כב"ה צפון | 9779 זירת התאונה בכביש

רים על ההתמודדות הקשה של בית הספר עם הטרגדיה הבלתי נתפסת ומנסים להבין איך ממשיכים מכאן. חגי סילברמן, המחנך של פורת ז"ל בש ־ נתיים האחרונות, מספר על תלמיד שמה שאפיין אותו יותר מכל זו הרגישות לאחר והכבוד שהעניק לכולם - ילדים ומבוגרים כאחד. "הוא היה ילד יפה תואר שהיה לו גם יופי פנימי", סיפר סילברמן בכאב, "ילד נבון ודעתן, מאוד חברותי ומאוד מכבד את החב ־ רים שלו. הוא נתן כבוד גם למבוגרים שזה קצת נדיר בגיל הזה. הייתה לו יכולת הת ־ בטאות מרשימה והוא לא התבייש לומר את דעתו בכל נושא. הוא היה מאוד כן ואמיתי. והיה רגיש 11 הוא איבד את אביו כשהיה בן גם למצוקות של אחרים ודאג לאמו ולמש ־ פחתו". המחנך מספר גם גם על כשרונו של פורת ז"ל כטבח. "הוא עבד הרבה בכל מיני עבו ־ דות. הוא היה גם מוכשר במחשבים והתאהב בכל מה שקשור לבישול ולכן הוא עבד במ ־ טבח ב'סי קפה'", סיפר, "הוא עבר בחצי שנה האחרונה לבית ספר אחר כדי להשלים את בחינות הבגרות. הוא סיפר לי שהוא הצליח ועבר את בחינת הבגרות הראשונה באנגלית. השבוע הוא היה אמור לעבור את בחינת הב ־ גרות במתמטיקה ולצערנו הוא לא זכה לכך. אני הבנתי ממנו שהוא הולך לעשות בגרות מלאה ולכן הוא הפסיק לעבוד בתחילת השנה והתמקד בלימודים. זה היה לו חשוב". בבית הספר קיבלו את הבשורה על מותםשל השלושה בהלם מוחלט. "לוקח זמן להתאושש מטרגדיה כזו. שלושה ילדים מאותו בית ספר ומאותו יישוב שהלכו לעולמם. זה מקיף את כל שכבות הגיל, אנחנו נמצאים בצפון וכולם מכירים את כולם", ניסה סילברמן להסביר, "אנחנו תומכים, מחבקים ומבינים. ביטלנו עכשיו את כל התוכניות האחרות והמבחנים. גם הבגרות נדחתה בשבועיים. אנחנו מנסים לנסות לחזור איכשהו לסוג של שגרה. בית "בחמש סבטה שטרן: לפנות בוקר התעוררתי משיחת טלפון של אסף, אביו של אריאל, שסיפר לנו שהבן שלו נהרג בתאונה. אנחנו עדיין לא מעכלים את האסון"

לי שהיא כל הזמן רואה את הסרטונים שלהם כשהם היו יחד בגן. הם היו חבורה של נערים מאוד קרובים ודניאל היה אחד הדבקים של החבורה הזו. הוא היה מאוד אהוב וכריזמטי". הבשורה הקשה של התאונה ניחתה על כפר בלום כרעם ביום בהיר. "קצת אחרי שהודיעו לאמא של דניאל, התקשרו אלי מהשירותים החברתיים של המועצה ונסעתי ישר לכפר בלום להיות איתה. אני בישרתי להורי והוד ־ עתי לכולם. נורא דאגנו שישמעו את זה ממקורות אחרים". איך אתם ממשיכים מכאן? איך אתם מת ־ מודדים עם האובדן הזה? "זה מאוד קשה, יש צער גדול וגעגועים. כרגע אנחנו הולכים בצורה לא מודעת. עו ־ ברים את זה צעד-צעד, נשימה-נשימה. אי אפשר להסתכל יותר מדי קדימה. עכשיו יש התקבצות גדולה של אנשים שבאים לנחם". אריאל שטרן ז"ל הוא אחיינו של ראש העיר של קרית שמונה אביחי שטרן, שקיבל את הידיעה על מותו בהלם מוחלט. "בחמש לפ ־ נות בוקר התעוררתי משיחת טלפון של אסף, אביו של אריאל, שסיפר לנו שהבן שלו נהרג בתאונה", משחזרת סבטה שטרן רעייתו של ראש העיר, "אנחנו עדיין לא מעכלים את האסון. החיים נעצרו ברגע. אני עדיין בהת ־ קפי חרדה וקשה לי לתפקד. כל העיר ואפילו כל המדינה הזדעזעה מהאסון. הסיפור הזה נגע בכולם ושבר לכולם את הלב. עכשיו אביחי צריך לנהל את העיר וגם לדאוג למ ־ שפחה כי הכל מוטל על כתפיו, הוא עמוד התווך של כולנו". סבטה שטרן הייתה בקשר קרוב עם אריאל ז"ל ובני משפחתו עוד כשהיה ילד קטן. "הוא היה ילד מיוחד, טוב לב ומכבד את כולם", סיפרה בצער, "הוא היה תמיד במרכז הע ־ ניינים ומוקף בחברים ומהווה דוגמה אישית לבני הדודים שלו ולמשפחתו. הוא היה עושה אצלנו שבתות ביחד והיה קשור מאוד למש ־ פחה. בתקופה האחרונה קידמו אותו להיות עוזר טבח במסעדת 'סי קפה' וראינו שהוא

דניאל דדון

מאוד נהנה בעבודה שלו". הלם המחנכים: נערים טובים ומוכשרים

שלושת הנערים התחנכו בתיכון עמק החו ־ היה תלמיד כיתה 16 לה. אריאל שטרן בן ה- היו 17 י"א ודניאל פורת ואורי מלול בני ה־ תלמידי כיתה י"ב. המחנכים והמחנכות שלהם בתיכון נפרדים מהם השבוע ומספ ־

צילום: אביהו שפירא | 9779 כביש

9

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 20.1.2023