טבריה קריית שמונה 26.08.22

צילומים: מתוך אתר 'יזכור'

דוד מליק ז"ל

אלי בן עמי ז"ל

אוריאל שרעבי ז"ל

אבישי גזי ז"ל

יוסי לוי ז"ל

יניר גנדלסמן ז"ל

שי צור ז"ל

"הנופלים נמצאים כל הזמן מול עינינו" שנה חלפו מאז שסא"ל במיל' אפי מרגי 40 מרמת צבי איבד שבעה מחיילי הפלוגה שלו במלחמת לבנון הראשונה, והזיכרונות אינם מרפים ‰ השבוע הוא מספר על ההחלטה להנציחם בספר תורה שיוכנס לבית הכנסת של המושב בעוד שבועיים, על הקשר החזק שנרקם בין החיילים, המפקדים והמשפחות השכולות ועל הרצון לקרב בין חילונים לדתיים, שאפיין כל כך את הפלוגה

ממושב רמת סא"ל במיל' אפי מרגי צבי לא ישכח לעולם את הקרב הקשה בכני נ שנה שבעת 40 סה לביירות שבו נהרגו לפני לוחמי צה"ל חיילי הפלוגה שלו, חיילי פלוגת , במלחמת לבנון הראשונה. 188 אלון מחטיבה נ � בספטמבר יוכנס ספר תורה לבית הכ 1 בנ סת במושב שבו הוא מתגורר, שנכתב לזכרם ולהנצחתם של שבעת הלוחמים, מעין סגירת מעגל או נחמה קטנה לכאב שאינו מרפה כל השנים ולזיכרונות מהחברים שלא ישובו עוד. "אין ספק שאירוע כזה מהווה שיא ועוד נדבך מאוד חשוב לזכרם", הוא אומר. אבדות גדולות א � שנה, כשפרצה מלחמת לבנון הר 40 לפני שונה, אפרים (אפי) מרגי היה קצין צעיר בד נ רגת סרן שפיקד על פלוגת אלון של חטיבה בחיל השריון - אז חוד החנית של הלחימה 188 בלבנון, פלוגה מיוחדת של בני ישיבות ההס נ דר בחספין, קרית שמונה ומעלות. המפקדים היו חילוניים אבל ההרמוניה בין המפקדים לחיילים היתה מושלמת. "השילוב הזה של חילונים ודתיים בפלוגה היה מיוחד מאוד. זה תרם לגיבוש הפלוגה וגם להרגשה הטובה של החיילים והמפקדים האחד למען השני", אומר מרגי. הקרב הקשה שבו נהרגו שבעת החיילים בפ נ לוגה היה ביום החמישי למלחמה. שני טנקים, האחד בפיקודו של המ"מ יניר גנדלסמן ז"ל והשני בפיקודו של מרגי, ספגו פגיעות ישי נ רות בקרב בכניסה לביירות מחיילי קומנדו סורי שירו טילי נ"ט לעבר הכוח. ארבעת אנשי הצוות בטנק הראשון, יניר גנדלסמן ז"ל המ"מ , שי צור ז"ל התותחן, אבישי גזי 1 של מחלקה ז"ל נהג הטנק ואוריאל שרעבי ז"ל, נהרגו במכת האש הראשונה בחמישה טילים שנורו על הטנק. בשעות שלאחר מכן נפגע גם הטנק בפיקודו של מרגי שנפצע אף הוא בקרב. יוסי לוי ז"ל התותחן נהרג במכה הראשונה ואחריו נהרגו אלי בן עמי ז"ל ודוד מליק ז"ל שנפגעו תוך כדי חילוץ. הסמ"פ משה קרביץ, שלקח את הפיקוד על הטנק, קיבל בהמשך את אות העוז על אומץ הלב שהפגין בקרב. "זו היתה התקפה צה"לית ומולנו עמדו כו נ

חות סורים ברמה של חטיבת קומנדו ובכני נ סה לביירות התרחש הקרב הקשה שבו ספגנו אבדות", משחזר מרגי, "הטנק הראשון נפגע מסאגרים וארבעה מחיילינו נהרגו ובמהלך שבע שעות לחימה נהרגו עוד שלושה לוחמים ביניהם התותחן שלי, יוסי לוי ז"ל". הזיכרונות צפים מאז המלחמה נוצר קשר הדוק בין חיילי ומ נ פקדי הפלוגה לבין המשפחות ומדי כמה שנים מתקיימים מפגשים פלוגתיים שבהם מעבי נ רים חוויות וזיכרונות על החברים שהיו ואינם. "המפגשים עם המשפחות תורמים גם למשפ נ חות וגם לנו כלוחמים שאיבדו חברים בקרב", אומר מרגי, "הם יצרו לנו חלל שאנחנו מנסים למלא אותו. המשקע כל-כך חזק, של חברות ביחד, של לחימה ושל דברים מאתגרים, האחד למען השני, כשאתה נמצא בסכנת חיים כל הזמן וכל מה שנמצא בראש הוא להגן על גבול הצפון. בשביל בני הישיבות היציאה למלח נ מה היתה מובנת מאליה ולא היתה שאלה של כדאי או לא כדאי וככה חושבים עד היום. אני גם חושב שזו היתה אחת המלחמות המוצדקות שהיו לנו". הצלקות שהותירה המלחמה הן קשות והחלו להתבטא אצל מרגי רק בעשר השנים האח נ רונות. "אחרי המלחמה כל אחד קיבל את זה ל � השנים אחרי המ 30 בצורה אחרת. במהלך חמה התפקוד היה תפקוד רגיל אבל לאחרונה יש יותר רגישויות ויכול להיות שזה חלק מזה, לפעמים הזיכרונות צפים ועולים, גם הגיל עושה את שלו. יש ילדים ומתחילים לדבר על נכדים והדברים מתחילים לקבל משמעות יותר חזקה". היציאה מלבנון לדעתך היתה מוצדקת? "המלחמה עצמה ואיתה הישגי המטרות הראשונות היתה מוצדקת. עם מה שקרה אחר כך בהישארות בלבנון יש מקום לחשוב אחרת. אין ספק שהיציאה משם היתה במקום. בכל זאת להיות במקום שאתה יודע שהוא לא יישאר אצלך זה לא הכי בריא". בשנים האחרונות החל מרגי להתחזק בדת ולשמור שבת. הוא מגדיר את עצמו יהודי שומר מצוות. ההתקרבות החלה בעקבות הרו נ

דנ יאל דדו ן

14

26.8.2022 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה