טבריה קריית שמונה 27.01.23

דניאל דדון

לפני כמה שבועות, כשהצי ־ עו לליאור פרוטר מתמרת את התפקיד הראשון שלה אי-פעם

בתיאטרון, היה לה קל מאוד להיכנס לד ־ מות. כאחת שהיתה לוחמת בצבא, שיר ־ תה בתותחנים והוכיחה למעשה שאישה יכולה לעשות הכול, היה לה קל להזדהות עם התפקיד שקיבלה בהצגה 'סקס בעולם המחר', על סטודנטית פמיניסטית ודעת ־ נית. ביום חמישי הבא תעלה ההצגה בפעם הראשונה ופרוטר מתכננת לתת על הבמה את כל כולה - על העוצמה הנשית שבה. "זה שהייתי לוחמת אומר מבחינתי שאישה יכולה לעשות הכול ויש שוויון מלא, אבל תמיד היה איזשהו גבר שפקפק בי ואמר לי 'את לא תצליחי' ובסוף הצ ־ לחתי", היא אומרת, "אני באה מבית של בנות. אנחנו ארבע בנות וזה מאוד עוצ ־ מתי". הבמה שלה ), נולדה וגדלה בתמרת. 25 פרוטר ( היא התחנכה בבית הספר היסודי בקי ־ בוץ שריד, ולאחר מכן בחטיבת הביניים והתיכון בבית הספר ויצו בנהלל. החיבור שלה לעולם המשחק והתיאטרון התחיל כבר כשהיתה ילדה שאהבה להופיע על במות. "תמיד אהבתי להופיע על הבמה. הייתי עושה מופעים להורים בסלון ומו ־ פיעה בכל הטקסים ביישוב", היא נזכרת, "מגיל צעיר אהבתי מוזיקה בפרט והצגות. למדתי חמש שנים באולפנה בבית האמ ־ נויות במזרע. בכיתה י"ב בחרתי בבגרות בתיאטרון". מה משך אותך בתיאטרון? "החוויה. ליצור חוויה לבן אדם, לנתק אותו לרגע מהמציאות שהוא נמצא בה ולחוות יחד עולם אחר - שמח או עצוב". בצבא שירתה פרוטר, כאמור, כלוח ־ מת בחיל התותחנים, הכי רחוק מעולם התיאטרון. "רציתי להיות בלהקה צבאית, אבל לא התקבלתי", היא מספרת, "אבא שלי איש צבא והוא אמר לי 'לכי תהיי מד ־ ריכה בשריון'. אבל אני אמרתי 'מה פתאום מדריכה, אם אני יכולה להיות לוחמת'. זו היתה החלטה הכי טובה שיכולתי לקבל בתקופה הזו - להתגעגע ולהבין שמה שמה שאני רוצה לעשות זה תיאטרון, מח ־ זות זמר והצגות ילדים". במהלך השירות נפצעה פרוטר והשתח ־ ררה מהצבא בשחרור מוקדם. היא התגו ־ ררה שנה בפריז שם עבדה כבודקת ביטחו ־ נית של אל-על, וגם אז הבינה שהתיאטרון הוא הייעוד שלה. "כשהשתחררתי מהצבא הכחשתי את הפציעה, טסתי לפריז לשנה וחזרתי עוד יותר פצועה", היא מספרת, "עברתי ניתוח ושיקום והבנתי שכשא ־ ני מסיימת את השיקום אני מתחילה את החיים שלי כמו שאני רוצה שהם יהיו - לעשות רק מה שאני אוהבת". תקופה מאתגרת בשיא תקופת הקורונה היא נרשמה ללימודי תיאטרון בבית צבי ועברה את האודישן בהצלחה. "בכלל לא חשב ־ תי שאתקבל, הייתי בהלם. אני זוכרת שהייתי קמה כל בוקר, רואה את השלט 'בית צבי' ולא מאמינה שאני חלק מהבניין הזה". למה את חושבת שקיבלו אותך? "אני חושבת שבאתי בלי מעצורים

ליאור פרוטר. חולמת על צילום: | ברודווי שרון צור

ליאור פרוטר מתמרת ידעהמאז ומעולםשהייעודשלההואעולםהתיאטרון ‰ עכשיו, כשהיאסטודנטיתשנהשלישית למשחק בביתצבי, היאמתכוננת לתפקיד ראשון בהצגה שתעלה בשבועהבא, וכבר מחכהשישלחו אותה להופיע בעמק הצגה ראשונה הגשמת החלום של בוגרת בית האמנויות במזרע:

חנו לומדים כל יום מתשע בבוקר עד אחת עשרה בלילה כולל שישי-שבת. יש כל מיני תחרויות סמויות ולא סמויות. היו לנו תחרויות מונולוגים ותחרויות של מחזות זמר". אז היית צריכה להתבלט? "זכיתי שלוש פעמים וכל פעם זה נתן לי את האישור שאני במקום הנכון. היה לי קשה עם המחשבה שאני בתחרות, אז שיננתי לעצמי שאני לא יותר טובה מאף אחד ושאף אחד לא יותר טוב ממני וככה הרגשתי ששרדתי את זה. לא הרגשתי צורך לחשוף צדדים ואת הקושי שלי, אבל הם הצליחו לשבור אותי. זו באמת תקופה לא פשוטה". חיבור לעמק עכשיו, כשהיא בעיצומה של השנה הש ־ לישית כסטודנטית למשחק בבית צבי, היא תככב בהצגה 'סקס בעולם המחר' בפברואר בתיאטרון 2 שתרוץ החל מ בית צבי. "אני משחקת את פני, סטודנטית מאוד סקרנית ופמיניסטית. ההצגה מתר ־ כשהעולם מתחיל להיפתח 1972 חשת ב

ואפשר לעשות אהבה עם כולם ואנשים יוצאים לרחוב ומביעים את דעתם. היא מתאהבת במרצה שלה, אבל הלב שלה נשבר כשהיא מגלה שהוא רק מדבר תיאוריות ולא מעשים". כבר מתחילים לך פרפרים של התרג ־ שות? "מאוד. זו דמות שחיכיתי לה, אני מאוד מזדהה איתה. אני לא יודעת אם אני אתאהב במרצה כי אני תמיד שומרת על יחסי מרות, אבל בהקשר של אכזבה מגבר שלא נותן את אותו יחס לאישה זה משהו שאני מאוד מזדהה איתו". כקרובת משפחתה של אורנה פורת ז"ל שהקימה את התיאטרון לילדים ולנוער הקרוי על שמה בתל אביב, מרגישה פרוטר חיבור גדול יותר לעולם התיאטרון ואחד החלומות שלה הוא גם להופיע בו בהצגות ילדים. "אורנה פורת היתה בשבילי מודל לחיקוי. החלום שלי להופיע בברודווי אבל אני מוכנה להסתפק בלהופיע במחזות זמר והצגות ילדים ב'קאמרי' ו'הבימה', כי אין כמו ישראל. לשחק בהצגות ילדים בתיאטרון 'אורנה פורת' זה אחד החלומות הכי גדולים שלי". תרצי להופיע גם בעמק בעתיד? "ברור. אני מחכה ליום שישלחו אותי מהתיאטרון להופיע בקיבוץ יפעת ואז אני יודעת שכל היישוב שלי יגיע וכל החברים שלי וההורים שלהם יבואו. אני יודעת שזה יהיה קהל שלי. אני מחכה ליום הזה ואז אדע שסגרתי מעגל". תרצי לחזור בסיום הלימודים לעמק? "אני מאמינה שאחזור לגדל את ילדיי בעמק. זה החלום. אני מאוד רוצה לפתח את הקריירה ואז כשהבסיס יהיה מוכן אני אוכל לגור בעמק ולנסוע ממנו להצגות ולחזרות".

לאודישן. נלחמתי והרגשתי שאין לי מה להפסיד. אמרתי 'אני פה, זה החלום, תי ־ לחמי כמו שצריך'. אני ממש זוכרת את האודישן, באתי מהעמק עם כפכפים של טבע נאות, הכי מרושלת. אני זוכרת שהם צרחו עליי למה באתי עם כפכפים ואני לא הבנתי מה הבעיה. ביקשו ממני לעשות את המונולוג בבכי ובגלל שהם כל כך ירדו עליי קודם, אמרתי 'אני אבכה עכשיו, אין בעיה' ונתתי את נשמתי". חלק גדול מהצלחתה מרגישה פרוטר כי היא חייבת למורה שלה לאוניד שור מבית האמנויות עמק יזרעאל שדרבן אותה לה ־ גשים את חלומה. "הוא גרם לי לקום בכל בוקר לבית-הספר. אנחנו עד היום בקשר, הוא מלווה אותי ובא לראות אותי בהצגות כאן בבית צבי". המעבר מהעמק הפסטורלי והשקט לרמת-גן הסואנת היה מאתגר עבורה. "יש רעש וצפיפות שאני לא רגילה אליהם. בכל פינה יש אנשים ואין את המרחבים שאני אוהבת. אני משתדלת להגיע כמעט כל סוף שבוע לבית, לשקט ולירוק של העמק". גם הלימודים עצמם אינטנסיביים. "אנ ־

"אני מאמינה שאחזור לגדל את ילדיי בעמק. זה החלום. אני מאוד רוצה לפתח את הקריירה ואז כשהבסיס יהיה מוכן אני אוכל לגור בעמק ולנסוע ממנו להצגות ולחזרות"

פרוטר בחזרה צילום: | להצגה גיא סטרבולסקי

16

27.1.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה