טבריה קריית שמונה 5.11.21

עמק הירדן

בן ציון (בנץ) אופיר על רקע המפעל הסגור. "מאוד | " מאוכזב צילום: דניאל דדון

אחרי 88

שנה:

מפעל התמרים ההיסטורי סגר את שעריו

צילום: ארכיון כנרת

המפעל בשיא פעילותו

מקום של כבוד בשנות השיא של המפעל הוא העסיק עובדים שעבדו לרוב בתקופת גדיד 30 כ‏־ התמרים מאוגוסט ועד אוקטובר. "העבודה היתה בעיקר באריזת תמר החיאני שיועד לייצוא לקראת חג המולד באירופה. הוא היה מאוד מבוקש ואז בדרך כלל היו קרוב איש במפעל. היתה פה חגיגה גדולה. 30 ל־ יותר מאוחר התחלנו לייצר גם סילאן ומו כ צרים נוספים של ממרחים ורטבים שמבו כ ססים על התמר". בשנים האחרונות חלה ירידה במחירי השוק המקומי של התמרים בארץ שהס כ בו הפסדים למגדלים. זאת נוסף על נזקי הקורונה שהשפיעו על הייצוא והגדילו את עלויות התפעול. מצב זה הוביל את המפעל להחליט כי הוא סוגר את שעריו. אופיר אינו מרוצה מההחלטה של הקיבוץ: "אני מאוד מאוכזב. לפי דעתי היה צריך להמשיך ולהיאבק כי יש עתיד לתמרים ואם מתגברים על מכשולים, אפשר גם לחזור ולהצליח. אבל לצערי הדור שמנהל היום את הקיבוץ חשב אחרת". מה המשמעות של המפעל בשביל הקי ־ בוץ? "הוא קיבל מקום של כבוד בקיבוץ. למ כ רות כל הגלגולים שהיה צריך לעשות לתמר כדי להביא את התמורה הכספית

המותג הוותיק 'תמר כנרת', שהפך לאחד המוסדות המזוהים ביותר עםקיבוץ כנרת, ספג הפסדים בשנים האחרונותבמיוחד בתקופתמשבר הקורונה ‰ חנות המפעל תישאר בבעלותהקיבוץ ותפעל תחתמותג חדש, 'תנובת כנרת' ‰ בן ציון אופיר, המנכ"ל המיתולוגי: "היה צריך להמשיך ולהיאבק כי ישעתיד לתמרים ואפשר גם לחזור ולהצליח"

דניאל דדון

השבוע נפל דבר בקיבוץ כנרת: מפעל התמרים ההיסטורי 'תמר שנים, 88 כנרת' שהוקם לפני

חידש את ענף התמרים בארץ והפך לאחד המוסדות המזוהים ביותר עם הקיבוץ, סגר את שעריו. חברת ויסוצקי היא שרכשה את המותג הוותיק מהקיבוץ וסגרה את המפעל שספג הפסדים בשנים האחרונות. חנות המפעל תישאר בבעלות הקיבוץ ות כ פעל תחת המותג 'תנובת כנרת'. הזן הכי מבוקש תחילתו של ענף התמרים בקיבוץ כנרת כ � כשיוסף וייץ, מנהל הסו 1933 היתה בכ נות היהודית ולאחר מכן בן־ציון ישראלי ויאני אבידוב, יצאו למסעות בארצות ערב ושבו לארץ עם החוטרים אותם נטעו בא כ דמת כנרת. שנים ספורות לאחר מכן הוקם בית האריזה בקיבוץ שבו נארזו ומוינו התמרים. בן ציון (בנץ) אופיר, המנכ"ל המיתולוגי של המפעל שניהל אותו במשך ת � שנה משנות השבעים ועד לשנות ה 200 שעים, מספר על שנותיו הראשונות של בית האריזה שלימים הפך למפעל: "בית כשאת התמרים 30 האריזה הוקם בשנות ה־ הראשונים מזן חיאני הביאו ממצרים לארץ

"כילד גדלתי בין התמרים. ענף התמרים זה ענף שגדלנו עליו וטיפחנו אותו והוא חלק מההיסטוריה שלנו. עץ התמר מאפיין את קבוצת כנרת מהלידה שלה ועד היום. התמר קושר אותנו גם להיסטוריה של הציונות וגם להיסטוריה של העבר שלנו כעם"

והתעוררה בעיה של שיווק, איך להוריד את הפרי מהעצים ולמכור אותו. התוש כ בים בקיבוץ היו עולים מרוסיה ומפולין ולא ידעו איך אוכלים תמרים ומה עושים איתם. כשהתווספו אל הזן חיאני גם הזנים העירקיים שאותם הביא בן ציון ישראלי מעירק היה פה כבר מערך מסודר של מיון ואריזה של תמרים. בשלב הראשון התמ כ רים היו עוברים רחיצה ולאחר מכן ייבוש. בייבוש נוצר תהליך של פיזור הסוכרים בתוך התמר בצורה שווה ואז התמרים נראו יפים ומבריקים יותר". החלו לייצר בקיבוץ את 60 בשנות ה- הסילאן – דבש התמרים, ולאחר מכן ביוזמתו של אורי סטולר ז"ל הוקם המפעל בקיבוץ. עשור לאחר מכן המשיך אופיר השנים 0 את דרכו וניהל את המפעל ב- הבאות. "אני הייתי מגדל תמרים בחלקות

ובגמר הגדיד נכנסתי למפעל לעזור לס כ טולר. הוא היה עסוק כל כולו בשיווק הת כ מרים והפצתם בארץ. לאחר מכן כשהוא נפטר המשכתי את דרכו. במהלך השנים התחלפו מנהלים וענף התמרים עלה וירד". ברבות השנים עבר המפעל לייצר תמ כ רים מזן מג'הול שדחק את מקומם של הז כ נים העירקיים. "כשהגיע לארץ המג'הול שתלו אותו מהבקעה עד אילת. כולם עברו לגדל מג'הול, אבל הוא לא היה יכול לה כ תייבש בעמק הירדן. לכן פיתחנו מג'הול שנקרא 'סופר עסיסי' שמכיל יותר מים. מסתבר שאנשים אוהבים אותו יותר כי תמר המג'הול האורגינלי היה עם אחוז נמוך של נוזלים. הוא החליף לגמרי את הזן החיאני והיום המג'הול הוא הכי מבוקש בשוק".

14

5.11.2021 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה