טבריה קריית שמונה 5.11.21

"בגלל שאני מאמנת אתלטיקה, הגן שלי מתעסק באורח חיים בריא ומקדם בריאות. אין בוקר שלא מתחיל בתרגילי בוקר ובריצה. הם כל הזמן אומרים

היה חלק ממני "ספורט תמיד כל החיים", אומרת שרון גור־אריה־ ) תושבת קיבוץ כנרת, 40 אביגדורי ( שתשתתף ביום שישי הבא בתחרות העולמית שתיערך 70.3 האיירון מן בטבריה ולראשונה בישראל. מאחורי היוזמה של קבוצת קומטק פועלים שותפים משמעותיים מתוך השותפות האסטרטגית של הקבוצה עם קרן סי ־ לבן אדמס. בתוך כך, להפקת התחרות בטבריה שותפה IRONMAN 70.3 גם חברת טרגט מרקט במסגרת הז ־ כייה במכרז של עיריית טבריה ומ ־ שרד התיירות לקידום ומיתוג העיר והפיכתה ליעד מוביל לקיום אירועים בינלאומיים, ואשר נעשית בתמיכת משרד התרבות והספורט ואיגוד הט ־ ריאתלון בישראל. בימים אלו מתכוננת גור־אריה־אבי ־ גדורי במרץ לתחרות הקשה הכוללת שחייה, רכיבה על אופניים וריצה. זוהי תחרות האיירון מן הראשונה שבה היא תשתתף. "להתחרות באיש הברזל זה לעשות את הבלתי ייאמן מבחינתי", היא אומרת, "אני מסיימת תחרות ואומרת לעצמי איך עכשיו קילומטר של 180 רצים מרתון אחרי אופניים. אני בעצמי מתפעלת ועדיין לא מבינה איך אני עושה את זה, אבל אני מצליחה. כששמעתי שאיירון מן הגיעה לארץ דבר ראשון שעשיתי זה מיהרתי להירשם. זו חוויה מטורפת. עשיתי חצאי איש ברזל כמה פעמים ואני יודעת שאני יכולה לעשות את זה. אני גם מתאמנת לתחרות ישראמן שתיערך באילת". לעשות משהו שאוהבים גור־אריה־אביגדורי, נשואה ואם לשלושה, היא גננת בגן ילדים בקי ־ בוץ נווה איתן ומאמנת אתלטיקה במועצה האזורית עמק הירדן. היא חיה ונושמת ספורט מאז שהיתה ילדה קטנה. "באתי מעולם האתלטיקה וכי ־ לדה הייתי ספירנטרית", היא מספרת. היא נולדה וגדלה ברמת הגולן במו ־ שב נאות גולן. לאחר שסיימה את לימודיה עבדה כמה שנים כמנהלת שנה עברה הסבה 13 חשבונות ולפני לחינוך. "כשאיתי בני השני נולד החל ־ טתי שנמאס לי לראות מספרים. חיפ ־ שתי מה לעשות ובקיבוץ כנרת הציעו לי לעבוד בחינוך. ניסיתי, התאהבתי ועשיתי הסבת מקצוע לגננות". כשנולדו ילדיה זנחה גור־אריה־ אביגדורי את עולם האתלטיקה התח ־ רותית והקדישה את זמנה למשפחתה ולקידום הקריירה שלה. לפני שבע שנים החליטה לחזור שוב לאהבתה הישנה. "אמא שלי נפטרה בגיל צעיר מאוד, הבנתי שזמננו כאן קצוב ואנח ־ נו צריכים להשתדל ליהנות מכל רגע ולעשות את מה שאנחנו אוהבים", היא מסבירה. בשנים האחרונות הספיקה גור־ אריה־אביגדורי להתחרות בכמה מרתונים ולפני ארבע שנים בעקבות פציעה עשתה הסבה לטריאתלון, ענף ספורט המשלב ריצה, שחייה ורכיבה על אופניים. "אחרי הפציעה התל ־ בטתי מה אני הולכת לעשות. רוב האנשים שהתאמנתי איתם היו אנשי ברזל ובעקבותיהם התחלתי לשחות

צילום: אפי שריר

ספורט

לי: 'את איש ברזל, נכון?'"

/ / ד נ י אל דד ו ן

אשת הברזל שרון גור־אריה־אביגדורי מקיבוץ כנרתמתאמנת בימיםאלו במלואהמרץ לתחרותהאיירון מן שתיערך לראשונה בארץ ובטבריה ‰ בכל בוקר היא יוצאת לאימון בשעהארבע וחצי, הולכת לעבודה כגננתשםהיאמחנכת גםאתהילדים לפי ערכי הספורט וממשיכה להתאמן גם בערב ‰ "אני יודעתשאני יכולה לעשותאת זה"

הרבה נשים. ככל הידוע לי רק אני משתתפת מעמק הירדן. יש עוד מישהי מטבריה שמשתתפת אבל לצערי רוב המשתתפים הם גברים", היא אומרת ועם זאת מסבירה את הסיבה, "לא כל האימהות מחליטות לשים את המשפ ־ חה שלהן בצד ולקום להתאמן בארבע בבוקר. גם ככה סדר יום של אמא הוא מאוד עמוס. לצערי אני שומעת הרבה נשים שאומרות שהן עסוקות בגידול הילדים ולא משקיעות במה שהן רוצות ואוהבות. הן אומרות לי: 'איך אני מק ־ נאה בך, הלוואי שגם אני הייתי מוצאת את השעה שלי ללכת להתאמן' וכל פעם אני עונה להן שזו בחירה שלהן. אני עושה את זה על חשבון השינה, אבל למדתי לחיות עם זה". הילדים בגן יודעים שאת מתחרה? "בטח. בגלל שאני מאמנת אתלטי ־ קה, הגן שלי מתעסק באורח חיים בריא ומקדם בריאות. אין בוקר שלא מתחיל בתרגילי בוקר ובריצה. הם כל הזמן אומרים לי: 'את איש ברזל, נכון?'. הם כל כך מתחברים לספורט ולערכים שלו. אני מקנה להם את הערכים של לא לוותר ותחושת מסוגלות וזה מאוד 'מרים' אותם. היום אני מקבלת ילדים שרק לומדים להתלבש לבד ואני 3 בני מאוד מעודדת אותם לעצמאות ולה ־ צלחות". מה ייחשב ניצחון עבורך? "שהמשפחה שלי תעודד אותי על המסלול ושהבת שלי תרוץ איתי את עשרת הקילומטרים האחרונים. אני בטוח אסיים את התחרות, אבל ההצ ־ לחה מבחינתי תהיה שהילדים שלי יהיו שם ויקבלו אמא בריאה ושלמה. פעם מה שנחשב לניצחון מבחינתי היה לסיים את התחרות בפחות משש שעות. הבגרות הובילה אותי להבנה שלא יקרה כלום גם אם לא אצליח לעמוד ביעד. לילדים שלי זה לא ישנה, מבחינתם אמא שלהם סיימה תחרות בלתי אפשרית. אני לא אסכן את עצמי ולא אעשה משהו שיפגע בי בשביל תוצאה כזו או אחרת".

תאמן? "מהילדים שלי שהם בעצמם ספור ־ טאים וגם מצטרפים אליי לאימונים. , עושה 15 הבת הגדולה שלי שי, בת את רוב האימונים איתי והיא תרוץ איתי עשרה קילומטרים באיירון מן. , שחקן כדורגל 13 הבן שלי איתי, בן בהפועל עמק הירדן ובנבחרת ישראל לילדים, מצטרף אליי בעיקר לריצות כשאני רצה בערב. גם הילדה הקטנה , מתעמלת קרקע. הם 9 שלי בר, בת כולם איתי בזה, אני משמשת להם דו ־ גמה אישית והם הגשמת החלום שלי". אין הרבה נשים גור־אריה־אביגדורי מנצלת היטב את סביבת המגורים שלה לאימונים. "למזלי אני גרה פה בכנרת אז אני ממש מתאמנת על המסלול של האיירון מן בכנרת. זה יתרון מאוד גדול. אזור המגורים שלי הוא המקום הכי קלאסי לאימוני טריאתלון. אני מתאמנת על המסלול עצמו, עושה את הקפת הכנרת ורצה את מסלול הת ־ חרות". לא הרבה נשים משתתפות בתחרות מהסוג הזה. "לצערי אין בתחום הזה

ואז לרכוב". החיבור שלה לענף לא היה מיידי. "בהתחלה לא אהבתי ממש לרכוב על אופניים וגם לא אהבתי לשחות, בעי ־ קר אהבתי לרוץ", היא נזכרת, "אבל כשנמצאים בקרבת הרבה אנשי ברזל אז לאט-לאט לומדים להתאהב בכל תחום. היום זה חלק בלתי נפרד מה ־ חיים שלי ואני אוהבת את כל הענפים בטריאתלון". שגרת האימונים של גור־אריה־ אביגדורי אינטנסיבית; כל בוקר שישה ימים בשבוע ולפעמים גם אימוני ערב. בשבועות העומס היא שעות בשבוע. 22 ל־ 18 מתאמנת בין "אני קמה מאוד מוקדם בבוקר ומת ־ חילה את היום שלי בהתאם לתוכנית האימונים של המאמן שלי דוד אמסלם מקצרין. יש גם ימים שאני מתאמנת פעמיים ביום, בבוקר ובערב. את רוב האימונים שלי אני עושה ממש מוק ־ דם בבוקר. אני יוצאת מהבית בארבע וחצי בבוקר, מתאמנת, חוזרת בשש וחצי. מארגנת את הילדים, הולכת לעבודה, חוזרת ועושה עוד אימון. כשאני לא נמצאת בבית בן הזוג שלי מחזיק את כל העסק". מאיפה הדרייב לקום בבוקר ולה ־

20

5.11.2021 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה