טבריה קש 3.2.23

צילום: פרטי | דניאל פורת ז"ל

"אני עדיין לא מעכלת שזה אמיתי. אני מחכה לטלפון ממנו ואני מחכה שהוא יופיע. מדי פעם אני קולטת מה קרה ואז זה כאילו שהשטן נכנס בי ואני מאבדת שליטה. אני רק צורחת ובוכה ואז מרימה את עצמי מחדש"

קטליינה פורת. מרגישה בתוך חלום רע

דניאל ואביו עמירם זכרם לברכה. התמונה צילום: פרטי | האחרונה ביחד

רגע הבשורה את הרגע שבו בישרו לה על התאונה ועל מותו של בנה היא לא תשכח לעו ־ לם. "לירון, אמא של אריאל שטרן, התקשרה אליי באמצע הלילה לשאול איפה הבנים והתחלנו לחפש אותם דרך חברים אחרים", היא משחזרת את אותו לילה נורא, "שלושתם לא ענו לטלפון והתחלנו לדאוג. באיזשהו שלב היא המ ־ שיכה לחפש ואני נרדמתי בחזרה. רצי ־ תי להאמין שהכול בסדר והוא פשוט לא שומע את הטלפון כי הם מבלים ואולי יש מוזיקה חזקה. לפנות בוקר שי, הילד הקטן שלי, העיר אותי ואמר לי שדופקים בדלת. עמדו בדלת שלושה שוטרים ועו ־ בדת סוציאלית. הם שאלו אותי אם אני אמא של דניאל פורת וביקשו להיכנס. שאלתי אותם מה קרה ואז הם סיפרו לי שהיתה תאונה קטלנית וככל הנראה

תי. אני מחכה לטלפון ממנו ואני מחכה שהוא יופיע. מדי פעם אני קולטת מה קרה ואז זה כאילו שהשטן נכנס בי ואני מאבדת שליטה. אני רק צורחת ובוכה ואז מרימה את עצמי מחדש". עטופים מכל כיוון הפעם האחרונה בה התראתה עם בנה היתה ביום התאונה. "זה היה יום ההולדת של שי, אחיו הקטן, והוא קנה לו מתנה. הוא ירד בערב מהחדר שלו ונתן את המתנה. אני הולך ליום 11 הוא אמר לי: 'אמא, ב הולדת של חבר'. זו היתה הפעם האחרו ־ בלילה שלחתי 11 נה שראיתי אותו. ב לו הודעה: 'איזה מתוק אתה שקנית לשי מתנה' והוא שלח לי אימוג'י של ליצן קטן. שעתיים וחצי אחרי זה קרתה התאונה". בימים האלה כשאת הולכת לישון מה עובר עלייך?

דניאל נהרג. שאלתי: 'מה זאת אומרת ככל הנראה, הוא מת או לא', אז הם אמרו לי שדניאל נהרג". מה קורה איתך באותו הרגע? "אני לא זוכרת. הילדים שלי סיפרו לי אחר כך שנפלתי על הרצפה, צרחתי וצ ־ עקתי: 'זה לא נכון, זה חלום'". עכשיו, שלושה שבועות לאחר האסון שנפל עליה, היא עדיין לא מצליחה לעכל את האובדן. "אני לא מעכלת", אומרת קטליינה בקול שבור, "אני מר ־ גישה שאני בחלום רע, אבל אני יודעת שאני צריכה להיות חזקה בשביל לטפל בילדים שלי. אני חייבת להיות חזקה בשביל דניאל כי דניאל היה מאוד מחו ־ בר אליי, היינו חברים מאוד טובים והוא היה משתף אותי בכול. הוא מאוד דאג לי בפרט אחרי שאבא שלו נפטר. הוא רצה שאני אחיה כמו מלכה ושרק אהיה שמחה. אני עדיין לא מעכלת שזה אמי ־

"בלילה זה הכי קשה. או שאני לא ישנה או שאני ישנה ומתעוררת ומקבלת סטי ־ רה ורוצה למות מכאב, אבל אני בחיים לא אוותר. אני בוחרת בחיים בשביל דניאל ובשביל הילדים שלי". במשפחה ובקיבוץ עוזרים לך? "מאוד. אנחנו עטופים במשפחה, בח ־ ברים ואפילו באנשים שאני לא מכירה מכל הכיוונים. בית הספר והרווחה - כולם עוזרים". יצא לך לבקר במקום של התאונה? "כן, הלכתי למקום וניסיתי להבין מה קרה. ניסיתי לדמיין אם הם ידעו מה הולך לקרות וחיפשתי אם אני מוצאת דברים שלו. זה מנחם אותי מאוד שאני יודעת שהוא נהרג במקום ולא סבל. הר ־ גשתי שאני צריכה להיות שם וגם שאני נמצאת במצב שאני זומבי באיזה חלום. הרגשתי שאני נמצאת שם, אבל זה עדיין לא אמיתי".

9

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 3.2.2023