תל אביב 01.04.22

neomi-ra@yedtik.co.il

"השירים שעופרה שרה מרגשים אותי עד היום". ברעם ליד פסל ההנצחה לעופרה חזה צילום: אלבום פרטי |

אמא שתמיד בלב יגאל ברעם, מוזיקאי ומדריך טיולים, תכנן להוביל סיור בעקבות עופרה בשכונת התקווה ‰ אבל התוכניות שלו קצת השתנו ובין תחנות חייה של עופרה חזה נחשף גם סיפורו האישי המדהים שמתחיל ביום שבו נולד בבית החולים דג'אני ביפו, היום שבו ויתרה עליו אמו, וכל הדרך עד שהצליח לאתר אותה לפני עשר שנים

שעבר נפגשנו ביום שישי ת � בשכונת ה 91 ע הספס ברחוב אצ"ל קווה. הייתה שעת בוקר מוקדמת יחסית. פיסות שמיים כחו ות הציצו מבין העננים ויגא הסתכ מע ה ואמר במין הש מה עצובה "רק את הגעת, אב נחכה עוד כמה דקות. או י בכ זאת עוד מישהו יבוא". אף אחד א בא ויגא , מדריך הטיו ים, בעיקר בעקבות אומנים שחיו, פע ו ויצרו ב אביב, שעד אותו בוקר א הכרתי, אסף את עצמו ואת ספר התמונות העבה ש ו וגם את הכרטיסיות ע יהן כתב בכתב קטן דברים כדי א שכוח, ויצאנו דרך. הדרך בעקבות עופרה חזה, בת השכונה. "נרשמת סיור כי הנושא הזה מעניין אותך במיוחד?", יגא שא ו א יכו י גרום ו עוד אכזבה ע זו שכבר ישבה ו כבד ע ה ב אז רק המהמתי משהו א מחייב. ובאמת א הייתה י תשובה מה נרשמתי. ו מה באתי במקום הישאר בבוקר הקר הזה בבית ו מה כשכבר הגעתי וישבנו ע הספס בר ת חוב אצ" , הרחוב הראשי שחותך את התק ת ווה כ אורכה, א אמרתי ו: "יודע מה? בוא נוותר. מה, נ ך רק אני ואתה סיור?". אב כשהגענו גינה שנמצאת א רחוק מבית י דותה ש הזמרת המתה, והתיישבנו ע ספס קטן יד הפס הצנוע שהציבו ז ת כרה ש מי שיצאה מכאן וכבשה את העו ת ם, ובוץ רטוב וטרי מהגשמים ש הימים האחרונים עטף את הנע יים ש נו, יגא חץ ע פ יי והשיר "געגועים" מי א את האוויר הקר ואת הגינה שרק אנחנו היינו בה ברגש חזק, כ כך חזק עד שהעיניים ש ו היו פתאום חות. ואני הבנתי באינסטינקט שזה א אחרי תחנות חייה ש עופרה חזה, הזמ ת רת האהובה ע יו, יגא הו ך ומו יך אחריו קבוצות ש אנשים שצמאים שמוע ו ד ת עת עוד ע זריחת הכוכבת מכאן ודעיכתה. יגא באמת מספר ע יה, שו ט בכ הפר ת טים, יודע עומק כ צעד ש ה והוא משתף בנדיבות את שומעיו ש א יודעים בכ ו א מכירים כי הוא נוצר את כ זה ב יבו את הסיפור האישי והמדהים ש ו שנוגע עמוק מאוד כמה מהשירים שעופרה חזה שרה.

שנה בבית החו ים 60 הוא נו ד פני דג'אני ביפו ומיד הועבר מעין בית יתו ת מים ברמת גן. "חצי שנה הייתי שם", ברעם מספר. " א הייתה י שם אהבת אם. הייתי עוד תינוק בין הרבה תינוקות. אחרי חצי שנה הגיע זוג, בו גרים, ואימצו אותי. גד ת י בקהי ה הבו גרית בגבו שבין יפו, בת ים, חו ון. תארי ך מה זה תינוק שח ת רחר במשפחה שהיא בהירת עור ותכו עיניים". חווית גזענות? "במשפחה שאימצה אותי א. ההורים המאמצים ש י היו נהדרים. קיב י אהבה מפה ועד הירח. הייתה י י דות טובה. גד ת י באווירה ש דינו ומסעדות בו גריות ביפו ו א הייתה שם חי בה. פני שהם אימצו אותי הם חשבו שהם עקרים, אב אחרי שאומצתי אמא ש י נכנסה היריון ונו דה אחותי. היו שא ות ע זה שאני שחור והיא בנה וב ונדינית וההורים ש י סיפרו י מהתח ה שאני מאומץ". מה נש ח אימוץ א ידע. "הכי קשה זה א דעת מה ויתרו ע יך", ברעם אומר. "זה הכי הציק י. רציתי דעת". אחר כך הוא שוב חץ פ יי והשמיע את המערכונים ש "ניקוי ראש" ע שירי 'הפ ת סטיב ים בסגנון עדות המזרח' שאי אפשר היום ש א ראות את הניחוח הגזעני, ה בן המתנשא, שנשב מהם. "השיר 'געגועים' בעצם הוא שיר מחאה. שיר ע שתי הזהויות שעופרה נקרעה בין שתיהן. היא מהתקווה, השכונה המזרחית ויש רחוק, מעבר ירקון, את אביב. העיר ה בנה ושום דבר כמעט א מחבר ביניהן", ברעם אומר. וגם אתה. הוא מחייך ואנחנו ממשיכים כת בר ת חובות הצרים ש השכונה. ברעם מ א ידע. חייה ש עופרה חזה חיים בתוכו ונשפכים ממנו ברגש, אב פתאום הוא נעצר. "אני מתופף", הוא מספר י את מה שבוער בתו ת כו. "תמיד הייתי. מורה דרך וסיורים זה חדש יחסית. אני מוזיקאי בנשמה. גם בג זה הפקתי פני כמה שנים בבית דני ערב

ובו הרבה מאוד שירים ש עופרה חזה. שי ת רים ש א רבים מכירים שהיא שרה מהת ת קופה שבה הייתה בסדנת תיאטרון הנוער ש שכונת התקווה, הסדנה שבה גי ה אותה בצ א א וני. שחזרנו את שירי המחאה, שירים ש ישרא השנייה ששרו הנערים והנערות בסדנה. שירים שמרגשים אותי גם היום. יש י תקווה הרים ערב כזה שוב. או י נצ יח עשות את זה קראת שנת מותה". 23 ה- × × × שהמי ה על ספסל באצ"ל "ואהבת" מודבקת ע המשענת ש ו מספר ", הוא 18 י יגא סיפור חיים מרגש. "בגי פותח. "בידיעת הוריי המאמצים הגעתי בפעם הראשונה שירות מען הי ד כדי פתוח את תיק האימוץ. רציתי דעת מה ויתרו ע יי. בשירות עשו י תחקיר. ביק ת שו בדוק אם אני רוצה היפגש עם אמא ש י כדי נקום. אחרי כן הם גם אמרו שהם

צילום: דוד רובינגר | עופרה חזה ז"ל

"אני כותבת ע יך", אמרתי ו בסוף הסיור. והוא היה המום וצוחק ונרגש. וככה מצא ת נו את עצמנו שוב יושבים ע ספס ברחוב אצ" , שאנשיו כבר התעוררו והם ממהרים סיים את סידוריהם קראת שבת, אב אנ ת חנו וקחים את הזמן וצו ים אחורה בזמן, א סיפור חייו ש ברעם.

× × × "יום יום אני תוהה

אם כל שייכותי צומחת ממקומי יום יום אני תוהה אם זהו חלומי אם זהו רצוני....". (מתוך "געגועים", מילים: בצלאל אלוני, שירה: עופרה חזה)

40

1.4.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן