תל אביב 08.04.22
neomi-ra@yedtik.co.il
בכל זאת קצת אור
דורות של מתקנים. משפחת חילו וחולדאי בטקס קריאת רחוב על שמה של נאדיה חילו צילום: כפיר סיוון |
דווקא בימים הקשים האלה אולי ראוי היה להציב ניידת שידור בכיכר דג'אני ביפו שם התקיים טקס קריאת רחוב על שמה של נאדיה חילו שהייתה חברת כנסת אבל בעיקר עובדת סוציאלית, פמיניסטית פורצת דרך ומי שתמיד פעלה למען חיים משותפים בין יהודים וערבים
בתוך ימים כל כך קשים של דם, של קו ־ רבנות חפים מפשע ששילמו בחייהם, של שנאה בין יהודים לערבים, של קריעה בין המחנות, של להט מסוכן שלא זוכר שאנח ־ נו, ערבים ויהודים, בניה של הארץ הזאת, כולנו אזרחי המדינה. ולכולנו יש פה שו ־ רשים ולכולנו היסטוריה ולכולנו מגיע לחיות בשלום וביחד. × × × אבל בגינה הקטנטנה והיפה שבה התקיים הטקס, הגינה של כיכר דג'אני, שמישהו שתל פעם מזמן במרכזה עץ זית, וביום חמישי בבוקר שתלו לידו עובדי העירייה שלטים עם תמונה של נאדיה היפה וכיסו בבד את שלט הרחוב שרון חולדאי יסיר ממנו מאוחר יותר בערב את הלוט ויחשוף את שמו, לא חיכו שום ניידות שידור. בשעה , השעה שבה היה אמור להתחיל הטקס 17:00 התחילה לנשב רוח קרירה שלא כיבתה שום דבר מהחום והאהבה שהיו באוויר. איש הגיעו. רובם מיפו, חלקם 100 האחר מתחנות חייה הרבות, המורכ ־ בות, הייחודיות ושומטות הלסת שבהן עברה חילו, הראשונה מבנותיה של יפו והאישה הערבייה נוצרייה הראשונה 17 בישראל שנבחרה לכנסת (הכנסת ה־ מטעם מפלגת העבודה). ולפני ואחרי הכנסת, הייתה חילו, עובדת סוציאלית בהכשרתה, פמיניסטית בחברה שמרנית שקידמה נשים ערביות ויהודיות ושי ־ משה מגן לילדים ולילדות בסיכון בכל מקום שאליו הגיעה ואם לא היה כזה , כל 61 מקום אז היא בראה אותו. בת כך צעירה, נפטרה לאחר מאבק במחלה קשה, ואל כיכר דג'אני שפאה אחת שלה תהיה מעתה רחוב על שמה של חילו הגיעו חברים ומוקירי זכרה מכל המקו ־ מות בהם ואותם האירה. מלשכת הרווחה בעירייה, ומהכנסת, וממעונות והג ־ נים שהקימה, ומארגון העובדים הסו ־ ציאליים ומבית ברל וממועצות וארגוני נשים ארציים ובינלאומיים. כולם זוכ ־ רים. כולם אוהבים.
"... שם היה כתוב שהיהודים באו לא ־ רץ-ישראל, שהייתה ארץ שוממה... והרי היו כאן תושבים פלשתיניים וביניהם בני משפחתי שחיו כאן מדורי דורות. התרע ־ מתי ללא קול“. (נאדיה חילו מתוך "פורצת )40 הדרך מעג'מי", עמ' × × × לו הדברים תלויים בי, והם לא, היו נפ ־ תחות כל מהדורות החדשות ביום חמישי שעבר עם דיווח על טקס קריאת רחוב על שמה של נאדיה חילו ביפו. לו הדברים היו תלויים בי, והם לא, היה מועבר כל הטקס הקצר בשידור חי. ולו היו הדברים תלויים בי את שידור הטקס בשידור חי היו מלווים מתורגמנים לעברית וערבית. לו הדברים היו תלויים בי אז הקול של נאדיה חילו היה מגיע בערב חמישי שעבר לכל הבתים בי ־ שראל ואולי מתנחל בלבבות ועוטף ומנחם
× × × "הקול של נאדיה חסר לי", אמר חול ־ דאי. "איננו יכולים לשחזר את הקול של נאדיה ולכן אקריא מדבריה כך שקולה הנבון, המרגיע, שנתן תקווה, בכל זאת יישמע: 'ידיי מושטות אליכם ולהרבה אחרים טובים כמותכם, גם ערבים וגם יהודים. נמשיך להשמיע קול, לא קול חרישי אלא גבוה דיו כדי שרבים וטובים כמותכם ישמעו ויצטרפו ואז ניצור מקה ־ לה אמיתית, סימפוניה מגוונת. מוזיקה ערבה לנפש ולאוזן שתחלחל גם לאוזן וגם לנפש של ג'מעה אחרים והם יחליטו להצטרף אליה'. אני אינני יודע אם נאדיה הייתה מצרפת אותי למקהלה, אבל אהב ־ תי להצטרף אליה, לשבת איתה, לשוחח. בשעות הרבות שעשיתי במחיצתה בשמ ־ חות ובערבי חג, ברגעים של קושי ומשבר זכיתי להכיר אישה עמוקה, מלאת חום ואהבה, לוחמת שוויון וצדק, אבל יותר מהכל - אישה מעוררת השראה. את הקול של נאדיה לא נצליח להחזיר, אבל על התקווה שהיא העניקה לנו והדרך שהיא סללה בפנינו אסור לנו בשום פנים ואופן לוותר גם במצבים קשים....". × × × הרבה מילים רכות היו בטקס הקצר לק ־ ריאת רחוב על שמה של נאדיה חילו. לפע ־ מים למילים במעמדים מהסוג הזה יש נטייה לכבס את עצמן, לרכך את הקצוות, לעדן, להתעלם מכיסי המרה של המציאות. זה גם קרה בטקס הזה שבחרו שלא להזכיר את המקומות שבהם נפערים בורות סמויים ולא סמויים בין תל אביב ליפו. גם אחמד משהראוי, לשעבר חבר מועצת עיריית תל אביב וחבר אישי של משפחת חילו, דילג על הבורות, אבל הוא בחר לע ־ שות זאת אחרת. הוא בחר לספר על ארבע הבנות של נאדיה חילו, ששמעו יום וליל את קולה של אימן, את ניסיונותיה התמידיים לחבר ולאחות ולהישיר מבט אל המציאות
הקשה, הגזענית, המפלה ולא להרים אף פעם ידיים אלא תמיד לרצות לתקן. וגם הן ככה. קולות ההמשך של נאדיה ושל בעלה אכרם. גם הן מישירות מבט ומתקנות. × × × לו הדברים היו תלויים בי היה טקס קריאת הרחוב על שמה של נאדיה חילו מועבר לכל אזרחי ישראל, אל סלונם של רודפי השלום וגם של מחרחרי הריב והמדון שקורעים בנו, כדי שיזכו גם הם לשמוע על נטלי, הבת הבכורה, בעלת שני תארים בעבודה סוציאלית שפועלת בלוד וזכתה בפרס הצ ־ טיינות ארצי. היא מרצה באקדמיה ומנחת קבוצות דיאלוג בין יהודים וערבים בנושאי תקשורת מקרבת, הורות לא אלימה ופו ־ עלת במסגרת כמה ארגונים למען חברה צודקת ושוויונית יותר. היו שומעים על כריסטינה חילו אסעד,
| נאדיה חילו ז"ל צילום: תומי הרפז
38
8.4.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן
Made with FlippingBook Digital Publishing Software