תל אביב 10.06.22

תרבות

/ ליעד ורבר /

חודשהגאווה

שהשחקן עופר כהן אם יש משהו מכיר מקרוב זה דרמות. ולא רק את אלה שהוא נדרש לשחק מול קהל. הדרמות המ ר טלטלות שעיצבו את חייו ומטעני הזיכרו ר נות הכואבים, השאירו בו צלקות עמוקות. "הסתרתי", הוא מציב מיד את הלבנה הראשונה בחומות שהוא בנה בינו ובין העו ר לם לאורך השנים. "הסתרתי שלא יידעו שאני הומו ופגוע ושאני מרגיש מושפל. היום אני כבר לא מסתיר. כלום". לגדול בצל טראומה ) יסיים בסוף השנה את לימודי 28 כהן ( המשחק שלו. הפקת הסיום של המחזור שלו, "הנה באים ימי הקיץ" היא כולה מחווה לי ר צירותיו של גדול היוצרים בתולדות יש ר ראל – חנוך לוין (ההצגה תעלה בתיאטרון ביולי). 10 ביוני ותוצג עד ה- 23 בית צבי ב הוא נולד בחיפה, למד בתיכון "ליאו בק" ואת האהבה לתיאטרון ספג מאימו. היא חלמה להיות שחקנית, אבל לא הצליחה להגשים עד הסוף את חלומה ועבדה כעוז ר רת במה בתיאטרון חיפה. אביו, שבעבר היה איש ביטחון, נפצע קשה כששלושה חברי "הארגון לשחרור פלסטין" ר � לישראל מלבנון וה 1974 במאי 12 חדרו ב - גו ופצעו אזרחים עד שהשתלטו על בית ספר שהתארחה בו קבוצת תלמידים מצפת. בסופו 68 ישראלים ו- 27 של מסע ההרג והטבח נרצחו נפצעו. ביניהם, כאמור, אביו של כהן. "גדלנו בצל הטראומה הזאת", מספר כהן. "אבא סבל מפוסט טראומה וזה השפיע על הבית". יש לו עוד אח ואחות מבוגרים ממנו. אחיו סובל מהפרעה נפשית ושכלית. "בילדות שלנו", הוא פותח צוהר אל אחד מהכאבים שמלווים אותו. "אחי הוציא עליי באלימות את כל התסכול שלו". איזה ילד היית? "הייתי ילד שמן שהסתגר בחדר שלו ולא הצליח ליצור קשרים חברתיים. את רוב הזמן העברתי מול המחשב. הסתתרתי מהעולם שבחוץ. הפרדוקס הגדול הוא שגם חלמתי לעמוד על הבמה. מצד אחד הס ר תתרתי, מצד שני קיוויתי וייחלתי לצאת אל האור. רציתי שיראו אותי". עד כיתה ט' לא היו לכהן חברים. "הייתי השמן שחי את העולם דרך משחקי מחשב", הוא מספר. "מצאתי חברים ברשת, אך בבית הספר הפכתי למושא לעג. ביסודי ראיינו "התחושה שלא הייתי רצוי בקרב המשפחה והחברים מלווה אותי עד היום, אבל גם קיים בי תמיד הרצון להשמיע את הקול שלי ולהיראות"

עודף משקל. "נכנסתי לניתוח קיצור קיבה. כשהתאוששתי ממנו התגייסתי וקיבלתי תפקיד פקידותי. צריך להבין, לפני הני ר . יצאתי 90 קילו. אחריו – 180 תוח שקלתי למסע השלמה עם הגוף שלי". זה חתיכת מסע. "כן", הוא צוחק. "אבל זה לא ה-מסע של החיים שלי". מה זה ה-מסע? "ההתמודדות העיקרית שלי הייתה היציאה מהארון. כבר בכיתה ג' ידעתי שאני נמשך לבנים. הרגשתי שאני מסתדר עם בנות, אבל לא רוצה שום דבר רומנטי איתן. בכיתה ט' הוצאתי מהארון בצורה הכי אכזרית שיש. מישהו מהכיתה דיבר איתי בצ'אט ואמר לי שהוא רוצה לצלם סצנה בבית שלו ואם אני מעוניין לצלם אותו בלי חולצה. הגעתי אליו לבית. מא ר חורי הדלת שמעתי צוחקים וכבר הבנתי שהבדיחה על חשבוני. אחרי זה הוא פרסם את שיחת הצ'אט שלנו ברחבי בית הספר וככה הוציאו אותי מהארון". המשפחה הייתה מודעת לזה? "לא. עד כיתה י"ב ההורים שלי לא ידעו. גם היציאה מהארון במקרה הזה הייתה בעל כורחי. חבר של אחי ראה את התמונה שלי באתר הכרויות לגברים. כמה דקות אחרי זה גם המשפחה שלי ידעה. ברחתי מהבית. ישנתי אצל חבר וגם קצת ברחוב. אחר כך היו מריבות קשות ופוגעות עם ההורים. הם ניסו לשכנע אותי 'לבחור' אחרת. הם התק ר שו להשלים עם זה שאני הומו". משחק החל ללמוד אחרי שהשתחרר. זה התחיל בקורס אצל נירו לוי. "בדיוק אז אבא שלי חלה והתאשפז. הקשר ביננו ניתק, אבל החלטתי לחדש אותו. הגעתי לבקר אותו בבית החולים". ממש לפני מופע הסיום, אביו נפטר. "רק אחרי שהוא נפטר נודע לי שהוא ידע שאני משתתף בקורס משחק ואפילו תכנן לבוא לצלם את מופע הסיום. הצילום הייתה הדרך שלו להראות לי שהוא אוהב אותי. גם אבא שלי הסתיר ואני סוחב איתי צלקות של הסתרות, חוסר שליטה ושייכות. התחושה שלא הייתי רצוי בקרב המשפחה והחברים מלווה אותי עד היום, אבל גם קיים בי תמיד הרצון להשמיע את הקול שלי ולהיראות". יש משהו אתה מצטער עליו? "אני מתחרט שלא דיברתי עם אבא שלי שיחה פתוחה על זה שאני הומו. אמא שלי כבר מקבלת אותי ואפילו עלתה איתי פעם אחת לרקוד על משאית של מצעד הגאווה. חבל לי שלא עשיתי את סגירת המעגל הזו עם אבא. כל פעם לפני שאני עולה על במה ומציג אני חושב עליו על כמה שהוא היה גאה לראות אותי משחק, אני מדמיין אותו מצלם אותי ועושה לי את התמונות הכי יפות בעולם".

"מסע השלמה עם צילום: | הגוף". כהן אוריאן שטיינר

כבר לא מתחבא "אני סוחב איתי צלקות של הסתרות", אומר עופר ) ומספר על הילד השמן שחלם להיות דוגמן 28( כהן ושחקן אבל הסתגר בבית מפחד להיות מושא ללעג ‰ בסוף החודש יסיים כהן את לימודי המשחק בבית צבי בערב מחווה לחנוך לוין ‰ "חבל לי שלא הספקתי לעשות עם אבא שלי שיחה פתוחה לפני שנפטר. היה לי חשוב שהוא יקבל את העובדה שאני הומו"

מכונן", כהן משתף. "שם על הבמה הבנתי שבעובדה שאני ילד שמן שמככב על הבמה יש שליחות. הצגתי מונולוג בו דיברתי על המשקל שלי. כשירדתי מהבמה פנתה אליי מורה לבלט כשלצידה ילדה שמנמנה וחמו ר דה. היא תרגמה לי את מה שהילדה אמרה: 'לא האמנתי שמישהו שמן יכול להיות על במה, עכשיו אני מאמינה שגם אני יכולה'". צ'אט על חשבונו אז על הבמה הוא היה כוכב, אבל בצבא פחות התלהבו מהנער שביקש להתגייס עם

אותי לעיתון בית הספר ושאלו: מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, אמרתי שאני רוצה להיות דוגמן. זה היה מוזר. ילד בכיתה ג � קילו הוא ההפך הגמור מדו 80 ו' ששוקל מן. פרסמו את התשובה שלי ומאז הילדים לא הפסיקו לצחוק עלי". למרות הלעג והבידוד החברתי מצא כהן בתוכו כוחות להירשם למקהלת "הכרמ ר לים". אלה כוחות שמלווים אותו עד היום. כוחות שדוחפים אותו לצאת החוצה. עם "הכרמלים" יצא להופעות בכל רחבי הארץ וגם שתי הופעות בחו"ל. "ההופעה בשווייץ הייתה אירוע

22

10.6.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן