תל אביב 10.2.23

בניינים שכנים, לקדם פינוי־בינוי משותף, באמצעות יזם שהתקשרנו איתו". אין כסף לתיקונים דורון חרמש, סמנכ"ל התחדשות עירונית בחברת דורות נדל"ן, מספר שהחברה נתק ו לת בתופעה דומה יותר ויותר: "כמעט בכל פרויקט שפגשנו לאחרונה, גילינו שהדיירים קיבלו כרעם ביום בהיר את ההודעה על כך שהמבנה שלהם מסוכן, לצד רשימת ליקויים שמהנדס או מפקח מטעם העירייה מצא בבניין. הרשויות אף נוקבות במועד לתיקון כל הליקויים, ולרוב מדובר במועד קרוב למדי, כאשר אם הדיירים לא יתקנו – הם יהיו צפויים לקנסות. כל תיקון כזה יכול להגיע לאלפי שקלים לכל משפחה בבניין. מיותר לציין, שהתופעה קיימת במבנים ישנים שם מתגוררת לרוב אוכלוסייה מוחלשת, שוודאי לא תוכל לטפל בליקויים. אין ויכוח שחייבים לעשות הכול כדי למנוע אובדן חיי אדם, אבל מי שיש לו הכוח לשנות ולתקן את המצב הזה הוא הרשות המקומית, לא הדיירים. יש לקדם הליך מזורז לבניינים מסוכנים". מעיריית תל אביב נמסר: "היחידה למבנים מסוכנים אחראית למעקב ובקרה אחר הטי ו פול במבנים מסוכנים ברחבי העיר בהתאם

מעדיפים מגוון מזונות. העטלפים בקולנוע דקל צילום: ברק מאייר |

עטלפים פונו ממתחם קולנוע דקל לטובת מיזם נדל"ני, מומחים 2,000־ אחרי ש מסבירים מדוע היונקים המעופפים נמצאים כאן כדי להישאר העטלפים משתלטים על העיר

בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. "למרות שבתל אביב מגוון העצים ביחידת שטח גדול יותר, העטלפים צריכים להתמודד עם אתגרים רבים, כמו תמרון תעופה בין בניינים והישמרות מפני בני אדם ובעלי חיים נוספים. זאת לעומת האזור הכפרי, שבו אמנם העצים מרוכזים לרוב במטעים ובפרדסים, ללא מחסומים וסכנות, אך הוא מציע מגוון מצומצם יותר". לטענת פרופ' יובל, "חוקרים מצאו כי כאשר עטלפי פירות ניזונים בעיר הם הרבה יותר חקרניים ורוצים לטעום ממזונות מג ו וונים לעומת עטלפי הכפר המתמקדים בכל לילה בעץ פרי יחיד או שניים בלבד". על מעבר הדירה של העטלפים אומר ידוב כי "לא ניתן לדעת אם כל העטלפים יקלטו בצורה מושלמת בביתם החדש, כיוון שאין חיישן לכל עטלף". שי שגב

לחיות בר בספארי ולשעבר מנהל מרכז יונ ו קים של החברה להגנת הטבע, שהוביל את הפינוי. "ישנן הרבה אמונות טפלות לגביו, הרבה אמוציות כמו על ערפדים או מציצת דם, אבל הכל שטויות. למעשה היתרון של העטלפים בשטח העירוני הרבה יותר יעי ו לים מאשר מסוכנים, אם זה בהאבקה, הפצה של צמחי מאכל ופרי וויסות הטבע". מהר לעטלפים ולעיר? "העטלפים החיים בעיר מאריכים חיים לעומת עטלפי החרקים, הם אינם נודדים שנים. 30-40 לפי אקלים ויכולים לחיות אף העטלף הוא חיה אינטליגנטית להפליא. רק , העטלפים בישראל הפכו לחיה 2017 בשנת מוגנת, ולכן מצד אחד אסור להזיק להם, אבל מנגד אסור להאכיל אותם". "הסביבה העירונית שונה מהותית מזו הכ ו פרית מבחינת מגוון ונגישות המזון", מוסיף פרופ' יוסי יובל, חבר בית הספר לזואולוגיה

ו � העטלפים שהפכו את ק 2,000 לנוע דקל הנטוש בשכונת בבלי לביתם פונו לפני מספר ימים

פונו באופן מבוקר לטובת מיזם נדל"ני חדש שיוקם על השטח. אלא שמתברר כי העטל ו פים פשוט אוהבים להתגורר בעיר. "אין כמעט מבנה גדול או ישן בתל אביב שאין בו עטלפים", מגלה עומר גרשוני מקבוצת הפייסבוק מבנים נטושים, שבע ו צמו המתגורר בשכונת פלורנטין, "מהח ו ניון בדיזינגוף סנטר, דרך הגג של מגדלי עזריאלי, מדשאות באוניברסיטת תל אביב, שדרות רוטשילד ועוד. קשה מאוד להעריך כמה עטלפים יש בתל אביב, אבל מה שבטוח הוא שהם חלק מאיתנו אנחנו צריכים לתת להם לחיות בשלום". סוגי עטלפי חרקים, 33 "ברחבי הארץ ישנם אבל בתל אביב חי רק זן אחד – זהו עטלף הפירות", מציין שמוליק ידוב, ראש תחום

תוצאות רעידת | האדמה בטורקיה EPA צילום:

לחוק העזר לתל-אביב-יפו (מבנים מסוכ ו . מתוקף החוק, מהנדסי 2001 נים) התשס"ב היחידה למבנים מסוכנים מופקדים על בדי ו קת מבנה שיש חשד לגבי יציבותו, ולקביעת רמת מסוכנותו לדיירים ו/או לציבור ו/או לנכסים הסמוכים. לאחר קבלת פנייה בדבר חשד למבנה מסוכן, מבצעת היחידה את הפעולות הבאות: ביקורת מהנדסי העירייה במבנה החשוד כמסוכן לציבור ו/או לדיירים ו/או לנכסים הסמוכים. הכרזת מבנה כמ ו סוכן על פי חוק העזר לתל-אביב-יפו ומ ו שלוח הודעה לבעלים לשם ביצוע תיקונים וחיזוקים בטיחותיים בו, או הריסת המבנה או חלקים ממנו, או אטימה של מבנה נטוש שמצבו מהווה סכנה לציבור ו/או לנכסים הסמוכים. עריכת ביקורות מעקב בבניין, על מנת להתעדכן במצבו ולוודא כי העבודות הדרושות על פי הודעת העירייה, אכן בוצעו. אכיפת דרישות העירייה לביצוע תיקונים בטיחותיים בבניין, על ידי נקיטת הליכים משפטיים נגד בעליו". "כל תיקון כזה יכול להגיע לאלפי שקלים לכל משפחה בבניין. מיותר לציין, שהתופעה קיימת במבנים ישנים שם מתגוררת לרוב אוכלוסייה מוחלשת"

שנה: המשפחה 40 אחרי נדרשת להתפנות מהבית

‰ בני המשפחה המתגוררת ביפו טוענים כי בעל הבית היהודי השכיר להם את הדירה בעל פה ‰ ביתהמשפט יכריע יורשיו טוענים כי כבר שלושים שנה הם אינם משלמים שכר דירה

הזכויות בין הדייר הקודם לפולש. לשאלת בית המשפט המחוזי מדוע המ ו תינו היורשים זמן רב כל כך, מסביר עו"ד ארז אסרף, בא כוחם של בעלי הבית, טען בא כוח המשפחה המחזיקה בבעלות הדירה כי רק בשנתיים האחרונות, בעקבות הזדק ו נות האם, החלו היורשים לערוך בירור לגבי הנכסים שהחזיק אבי המשפחה וכי לטענת אם המשפחה אביהם, בעל הבית המנוח, חשש לפנות את הדיירים. בימים הקרובים צפוי הרכב השופטים למ ו סור החלטתם בנוגע לערעור ולקבוע האם המשפחה תוכל להמשיך להתגורר בבית רק על סמך טענתם כי קיבלו אישור בעל פה מבעל הבית שנפטר לפני שלושים שנה. שי שגב

וזאת למרות שהוא שימש כיועץ מס מוסמך. סגנית בית המשפט המחוזי בתל אביב השופטת יהודית שבח, הביעה תמיהה לפיה, "אם יש מסמכים בכתב ביחס לדייר משנות ' שהתגורר בבית, ויש מסמכים בכתב 60 ה- ,' 70 ביחס לדייר שהתגורר בבית בשנות ה גם קבלות על תשלום דמי שכירות, איך זה שלגבי המערערים אין ולו נייר אחד"? בדיון האחרון בערעור אף התברר כי המ ו שפחה הציגה מסמך מזויף שנועד להצדיק את חזקתם בבית, וכי למעשה אין להם שום מסמך כתוב שיוכיח כי הם שוהים בבית בה ו סכמת בעל הבית המנוח. עוד מתברר כי המשפחה המתגוררת כיום במקום בבית לא הזמינה לעדות את עורך הדין שלטענתם היה אחראי להסכם העברת

משפחה בת תשע נפשות נדרשת להתפנות בהוראת בית המשפט מהבית בו היא מתגוררת כבר

קרוב לארבעה עשורים ברחוב געש ביפו. המשפחה ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב וממתינה להכרעה. לפי פסיקת השלום המשפחה נדרשה לפ ו נות את הבית לאחר שהתקבלה טענת היור ו הפסיקו הדיירים 1992 שים לפיה משנת לשלם שכר דירה. מנגד בני המשפחה הערבית טענו שבעל הבית היהודי הסכים בעל פה שיתגוררו בבית במקום דייר אחר – זאת לאחר שר ו כשו ממנו את זכויותיו כדייר מוגן. לטענת המשפחה, הם שילמו לבעל הבית שכר דירה חודשי במזומן מבלי שהנפיק להם קבלות,

11

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 10.2.2023