תל אביב 10.2.23

אורה הרטמן צכנוביץ

דוד קישקה

כסף לא קונה אהבה אבא שלי, המאייר והקריקטוריסט, מישל קישקה, את העתיק 2005 בשנת . כשהגעתי לבקר, נכנסתי 7 הסטודיו שלו מירושלים לתל אביב והתמקם בסמטה פלונית בעד שני עמודי אבן לתוך סמטה פסטורלית, ומרחוק יכולתי כבר להתרשם מפסל של אריה ושני עצי דקל גבוהים לצידו בעוד אבא מנופף לי מהמרפסת. זהו, התאהבתי. כשאבא החליט לשוב ולעבוד מירושלים, הייתי הראשון שקפץ על המציאה ועברתי שנים וסיפור 101 לגור בדירה הנחשקת עם האריה והסמטה, שחוגגים בחודש הבא אהבה נושן: מאיר געצל שפירא, יהודי ממוצא ליטאי שהגיע עני מרוד לדטרויט והפך לאיש עשיר מאוד מעסקאות נדל''ן החליט לעבור לארץ ישראל יחד עם אשתו מ � שנים ושלושת ילדיהם. סוניה לא התלהבה מה 23 האהובה, סוניה הצעירה ממנו ב - עבר לעיר העברית הצעירה. לא בשביל זה היא הגיעה מאמריקה. מאיר רכש לא מעט קרקעות, על אחת מהן יקים שכונה חדשה על שם הבת שלו נעמי מרים, הידועה כיום כשכונת שפירא. כדי לפנק את אשתו ולהוכיח לה את אהבתו, מאיר בונה עבורה בית מרהיב. סגנון הבנייה מרהיב והבית מבפנים עשיר בשטיחים, בריהוט, ביצירות אמנות וגם בפסנתר כנף - היחיד שהיה בבית פרטי בתל אביב. לזוג גם עוזרות ומטפלות וטבחית צמודה. כדי שלא יהיה מפחיד מדי לחזור לאחר השקיעה, מוצב גם פסל של אריה עוצמתי ומגונן ושתי עיניו מאירות ובוהקות באור אדום את החשיכה. יש סברה ששפירא גם בנה לאשתו מדרכת עץ שתוביל אותה מהכניסה לסמטה ועד לשוק הכרמל כדי שלא תצטרך ללכת בחולות. אבל העושר לא קונה אושר. אחרי שהילדים בגרו סוניה חשה בודדה. היא מתגרשת ממאיר, שבה לארצות הברית ונישאת בשנית. בהמשך שבה לגור בתל אביב עד מותה. המקום הכי רומנטי בעיר: "הרומנטיקה עבורי קשורה לים ויש לא מעט מקומות ● מיוחדים הצופים אליו ־ גן הפסגה ביפו, פסגת גן העצמאות וחוף הצוק"

סיפור אהבה בגרפיטי של ניצן ודדה – אמני הגרפיטי המקשטים את סיפורי האהבה ט � העיר מתחיל כשאמ רחוב בשם דדה מצייר על קירות תל אביב פלס ן רים. הוא מפזר אותם על קירות, ארונות חשמל ושלטים והיא עוקבת - מנסה לאתר עוד פלסטרים ותוהה מי הצייר שמאחוריהם. היא מתאהבת ורוצה להכיר את הבחור האנונימי שמגלה כל כך הרבה רגש בעבודות שלו. אמני גרפיטי הם הרי אנונימיים, וכדי למשוך את תשומת ליבו - היא מתחילה לכתוב שירים, ממש ליד העבודות שלו. אחרי שנתיים הם מאתרים זה את זו בפייסבוק ומתחילים להתכתב. אבל רק אחרי שנתיים נוספות הם נפגשים והופכים לזוג ביצירה שעל הקירות של תל אביב וגם בחיים. הם מאתרים קיר מתאים ויוצרים יחד: הוא מצייר והיא כותבת. כיום הם נחשבים ל-"פאוור קאפל" של אמני הרחוב. ניצן כותבת את השירה שלה בגופן רבועי שהפך מזוהה איתה, דדה ממשיך לתקן את העיר עם הרבה מאוד פלסטרים. אם תטיילו בעולם - ממקסיקו ועד לונדון, תוכלו לזהות על הקיר את התוצאות של סיפור האהבה הזה. המקום הכי רומנטי בעיר: "פארק הירקון בגלל הנוף הירוק והאמנות ● במרחב הציבורי".

שולה וידריך

זרח ולאה ברנט

ציונות לחיזוק הזוגיות

של לאה וזרח ברנט סיפור אהבתם שזור באהבת הארץ. המשברים שחוו בחיי הנישואין, באו על פתרונם בזכות פעילותם המשותפת לבניינה. ברנט היה יזם רב-פעלים. בספר זיכרונו ־ תיו הוא מתאר את קורות משפחתו. בעמוד הראשון הציב תצלום שלו ולצידו תצלום של רעייתו רחל לאה, בתו של יהודי אמיד מלו ־ לקובנה כדי לחפש 1865 נדון שהגיע בשנת שידוך ראוי לבתו. הוא בחר בברנט, אז תלמיד , שסירב בתחילה לשידוך כי רצה 22 ישיבה בן לעלות לארץ ישראל אבל תוך כמה שבועות מצא עצמו בלונדון נשוי לרחל לאה ובעל בית מסחר לפרוות. שש שנים אחר כך עלו בני הזוג ובתם לארץ אבל ברנט היה על הקו יש ־ ראל־לונדון, כדי לצבור הון שהשקיע ביוזמות התיישבות בארץ ישראל. הרצון של זרח לעבור ליפו היה הקו האדום של רחל לאה. לבקשתה, פנה אל הרב הגאון שמואל סלנט לשאול בעצתו. הרב הגאון הצ ־ דיק בתחילה את האישה ואמר לו שעל פי דין הוא לא יכול להכריח את אשתו להתגלגל בכל מיני מקומות ניסיוניים ושהיא יכולה לבקש גט אם יתעקש. ברנט ענה לרב, שאם נחשבים מעשיו למעשי שטות והוא יצא מד ־ עתו הרי שהגט לא כשר. "תקוותי חזקה כי בזכות מצוות ישוב ארץ ישראל יהפוך ה' את השממה לגן עדן, ואשתי לא תסבול שם". הרב שהתרגש מדבריו ציווה לרחל לאה ללכת ו � , ייסד זרח ברנט את שכ 1890 אחריו. בשנת

הוז וגולומב

עופר רגב

אהבת נעורים מסובכת ג � , המשמש כיום כמוזיאון "הה 23 בשדרות רוטשילד בין כותלי הבי ת נה", מסתתרת פרשיה שראשיתה באהבת נעורים סבוכה ואחריתה בהנהגה הפוליטית והצבאית: הבית נבנה בראשית ימיה של תל אביב על ידי משפחת צ'רטוק ובו גדלו חמשת הילדים, אבי המשפחה נפטר בדמי ימיו. לבן הבכור - משה (לימים משה שרת) היו שני חברי נפש שלמדו איתו במחזור הראשון של גימנסיה הרצליה: האחד, בחור חסון ודעתן ושמו אליהו גולומב. השני, עדין למראה ומופנם ושמו דב הוז. השלושה היו חברים קרובים, אלא שגם אליהו וגם דב היו מאוהבים ברבקה, אחותו המרשימה של משה. דב ואליהו חיזרו אחריה, כל אחד בדרכו. גם רבקה חשה קרועה בין אהבותיה. לאחר שנים של חיבוטי נפש כתב אליהו לרבקה והציע שתתחבר עם דב. "אני מתאים לך כחבר ויועץ, דב מתאים לך יותר כבן זוג". רבקה אכן התחתנה עם דב הוז. אליהו, שנותר בודד, נתן דעתו לאחות הצעירה עדה שהייתה ילדה קטנה בתחילת הפרשה, אך בינתיים גדלה ויפתה. אליהו ועדה התחתנו וכך הפכו שלושת החברים לקרובי מששפחה ובשנים הבאות למנהיגי הבטחון והדיפלומטיה הישראלית. המקום הכי רומנטי בעיר: "שדרות ח"ן. בזכות צל העצים, ריהוט הרחוב, המגוון ● התרבותיוהשלווה השוררת בהן על אף מרכזיותן"

נת נווה שלום על גבול נווה צדק ביפו, בה בנו בני הזוג את ביתם. בצמוד לביתו בנה את בניין ישיבת אור זורח, כיום רחוב שמרלינג (המבנה נהרס). 4 מספר בזיכרונותיו הדגיש זרח את חלקה של רעייתו בהצלחתו: "בכל מפעלי החסד והצד ־ קה שהקימותי והשתתפתי בהם, היו ידה ולי ־ בה של רעייתי משותפים, ולפעמים גם המ ־ ניעים העיקרים לזה... לולא הייתה לי רעייתי רחל-לאה, בעזרתי לא יכולתי לבצע את כל תוכניותיי". "המקום הכי רומנטי לטעמי הוא רחוב ● ביאליק, קסמו של הרחוב העניק לי השראה לכתוב את 'השכנים של ביאליק'"

26

10.2.2023 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן