תל אביב 12.11.21

שנה ל"דודות" מפלורנטין: 50 זוכר אותן מהמכולת ממלכת הסנדוויצ'ים המפורסמת "דודות" מרחוב ויטל שנות פעילות (בתוך מכולת) ‰ 50 בפלורנטין חוגגת יעל סימן טוב ואחותה עופרה מור שפוגשות את הבליינים הרעבים מדי לילה, מספרות איך נוסד כריך החביתניק שמזוהה עם המקום, ההתמודדות בסגרים, השיטה המיוחדת שלהן לסיים קטטות, הסלבס והזוגותשהכירו בזכותן

ליעד ורבר / / צילומים: ריאן

חביתניק: עופרה: "הסנדוויץ' הכי מוכר ונמכר הוא מה שנקרא 'חבית פ ניק'. פשוט. חביתה עם נקניק. אבל מלבדו יש מערך שלם של סנדוויצ'ים. לאחרונה הכנסנו למקום תפריט, משהו שמעו פ לם לא היה. היום יש שפע של מעדנים וסלטים, יש טונה סלט ביצים. לא אנחנו המצאנו את המתכון של החביתניק, אבל כן המצאנו את השם. בעבר שהיה לי כוח הייתי עושה גם שקשוקה, חזה עוף במרינדה, סלופי ג'ו, מה לא היה פה? אבל הדגל שלנו זה פשוט חביתניק עשוי באהבה".

איך הכל התחיל: יעל: "מפעל החיים הזה התחיל בזכות ההורים שלנו שהם כורדים אבל מהצד של עיראק. הם קנו את המ פ פ � שנות פעילות. אבי ומש 50 כולת שתחגוג השנה חתו סבלו מאנטישמיות ועלו לפה מציונות. בשלב כלשהו אנחנו הילדים, נכנסנו לעבוד 'פול פאוור'. לפני כן עפרה עבדה בחנות רהיטים בשכונה ואני הייתי סייעת פדגוגית בתחום החינוך. אני מרגישה שלא עזבתי באמת את תחום החינוך כי אני מקשיבה לסיפורים של הלקוחות, מתעניינת ומייעצת". עופרה: "המכולת תמיד הייתה, אבל הסנדוויצ'ים התחילו משכן שנכנס ואמר 'למה אין סנדוויצ'ים בשכונה'? הוא זרק לי 'אני רוצה חביתה'. כל יום הכנ פ תי עוד ועוד עד שכל תושבי השכונה התחילו להגיע. ילדות באו אחרי בית הספר ושאלו 'כאן זה הדודות?'. הסתבר שקראו לנו דודות בלי שהיינו מודעות לזה בכלל ולאט לאט זה נתפס. אגב הייתה תקופה שק פ ראו לנו גם המכשפות בגלל שאנחנו מכשפות את הסנדוויצ'ים". רבקה, אמא של הדודות מצטרפת לשיחה ומוסיפה: ומאז הבנות לא 2004 "בעלי חלה בסרטן ונפטר ב- הפסיקו להיות פה. הפכנו למוסד שמקבל את כולם. יש לנו פה בשכונה את התחתית שבחברה, נרקומנים, נשים בזנות וגם אדריכלים ועורכי דין והאנשים הכי עשירים בארץ".

אחיות: יעל: "אנחנו תמיד עבדנו יחד בלילה ומעולם לא רבנו. גם אמא ואבא שלי שעבדו יחד פה מעולם לא רבו, את מאמינה? אלה פשוט ערכים כאלה שגדלנו עליהם. משהו לא בסדר? מדברים! גם אם יש בינינו אי הסכמה, אנחנו נדבר על זה ונדע לפסוח על זה. עופרה מקשיבה לי ואומרת לי מה היא חושבת וההפך. יש לנו במשפחה כבוד לכל אחד. האמא שלנו היא המנכ"לית, הנשיאה. אנחנו כאילו עובדים אצלה והכבוד הוא תמיד אליה, לכן אנחנו גם לא מגיעים למצבים של ריבים והתלהמות". עופרה: "רצו פעם לעשות סרט על האינטראקציה שלי ושל אחותי, אבל לא רצינו. זה אינטימי מידי. אנחנו מכבדות אחת את השנייה. כולם אומרים לנו שמכירים אותנו בעיר ואנחנו באמת לא מודעות לזה. אנחנו לא יודעות כמה אנחנו מוכרות עד שאנשים באים ואומרים לנו, 'אתן לא יודעות כמה מדברים עליכם'".

24

"עשוי באהבה". חביתניק

12.11.2021 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן