תל אביב 13.06.25

שלומי אבידר || תל אביבי

avidar@gmail.com

רגע אחרי שהנכדים ממיאמי המריאו, כבר מותר לגלות: יש פיסת גן עדן תל אביבית נסתרת שהפכה לממלכה המשפחתית שלנו פנינת החוף הסודית שלנו

אבל השבוע הזה היה שונה. רצף של רגעים קטנים ומחויכים, ילדים צוהלים מול סבא מתמוגג. הנכדים מרמת אביב התא־ חדו עם הנכדים ממיאמי, לרגעי אושר נדירים שהזכירו לי את ההגדרה האמיתית של המילה: כשאתה חי בתחושה שה־ דבר שאתה הכי רוצה כרגע הוא שהעולם יעצור, וההרגשה הזו לא תיגמר לעולם. הסבתות עסוקות בחלוקת שניצלים אתם מכירים את זה: וקוביות אבטיח, החתן קופץ לקיוסק להביא קרטיבים, האם והדודה משכשכות במים עם הקטנים, ואני? בתחום הנדל"ן החופי, בונה ארמונות בחול באמצעות דלי וכף עם כמה פו־ עלים זרים, זעירים וקולניים. , בקצה הצפון את "החוף הסודי" שלנו גילינו בחוף תל ברוך מערבי של מגרש החניה, בפאתי פארק החוף. יש שם כביש אספלט קטן שמוביל ממש עד לקו המים. אחרי שפרקתם את כל הציוד (לא לשכוח תיקים, מגבות, קרם הגנה, כסאות חוף, מחצלות, צידנית, רמקול, קופסאות אוכל וילד קטן על הזרוע), רדו בכביש הזה. מולכם תראו סלעים בתוך המים. זה המקום. הרחצה אמנם אסורה, אבל מי שוחה? יושבים על שפת הים, מול הסלעים, צופים בדגיגו־ נים, משחקים בכדור או במטקות בלי להרעיש יותר מדי. חו־ פשה חינמית נהדרת, ואם תוסיפו יריעת צל, זכיתם באירוע משפחתי תל אביבי מושלם.

אחרי שבוע אינטנסיבי ומלא שמחה עם שישה נכדים (שלושה אמריקאים ושלושה עם 9 עד 3 מקסימים בני דרכון ישראלי), אני יכול סוף סוף לשתף בסוד המשפחתי הקטן שלנו. , בין ביקורי זום שמסתיימים אצלי תמיד בלחלוחית בעין ועד לטיסות טרנס-אטלנטיות בתדירות שמרוקנת את העי־ זבון העתידי, התאחדנו כולנו בחוף תל אביבי כמעט מושלם. פיסת חול קסומה עם בריכות צל בין הסלעים, ממש מתחת לאף, עשר דקות מהבית, בסמוך למגרש חניה נגיש – מה שהקל מאוד על שינוע כל ציוד החוף ההכרחי. והכי חשוב, המקום נשאר יחסית לא עמוס גם בסופי שבוע טיפוסיים. בין בירה קרה מהצידנית, חול מתעופף שפת הים, חום יוני. באוויר, חפירות ארכיאולוגיות של ארמונות חול מפוארים וקריאות "בואו נכסה את סבא בחול!", לא רציתי שהרגעים האלה ייגמרו. הלוואי שהוריהם לא היו נזכרים שהחופשה הסתיימה ושהם צריכים לחזור לעבודה שמעבר לים. חברים רבים ביקור נכדים הפך לריטואל ישראלי מוכר. שלי, הורים לילדים שעזבו לרילוקיישן, לפוסט דוקטורט, נוודות תעסוקתית, או סתם לחיים אחרים, מתקשרים עם הנכדים בעיקר דרך הזום. היומן שלהם מלא בסימוני טיסות לברצלונה, לונדון או מיאמי, במקום שנחייה כולנו באזור חיוג אחד. כמו פעם.

קוראים לזה צילום: | אושר שלומי אבידר

14

13.6.2025 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן